שולחן ערוך אורח חיים תרנא ה

יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג, כדי שיברך עובר לעשייתו. או יהפוך האתרוג עד שיברך:

הגה - ויברך מעומד (מהרי"ל וכל בו). ולא יברך רק פעם אחת ביום, אע"פ שנטלו כמה פעמים (מהרי"ו):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

קודם שיטול האתרוג. כ"כ התו' והרא"ש מטעם דאין לברך קודם שיטלנו דלא מסתב' לברך בעוד שהוא מונח בכלי כדאי' בתפילין ואין לברך אחר שנטל כל ד' מיני' דבעי' עובר לעשייתן הלכך קודם שיטול האתרוג דהיינו עובר לעשייתן שמעכבין זא"ז א"נ יהפוך האתרוג כו' אי נמי יכוין שלא לצאת עד שיברך אע"ג דאמרינן בר"ה מצות א"צ כונה ה"מ בסתם אבל במכוין ההפוך לא נפיק בע"כ והא דכתבו דקודם נטילת האתרוג הוי עובר לעשייתן כיון דד' מינים מעכבין זא"ז פי' כיון דלא יצא אם רוצה ליטול א' מהם או אפי' ג' לבד כי כלם מצוה אחת הם אבל אם רוצה ליטול כולם בזה אח"ז ש"ד כמ"ש בסי"ב וכאן לא באו אלא לו' דהוי עובר לעשייתן כיון דעיקר המצוה עדיין לפניו ויש מי שטרח בחנם בזה והא דלא זכר בש"ע רק שני דרכים ולא הדרך השלישי דהיינו שיכוין שלא לצאת נראה דלאו שפיר הוא הדרך הג' כמו שני דרכים הראשונים דבדרך הג' אין כאן שום ענין להזכירו שיכוין בלבו כן ודלמא לאו אדעתיה לכוין כן משא"כ בשני דרכים הראשונים יש בו הרגשה להזכיר דלא יצא עדיין כיון שאתה מצריכו להפוך או ליטול דוקא קודם נטילת האתרוג ולהפסיק בין הדבקים שהם מצוה א' ודבר שהו' שינוי מעשה אין אדם שוכחו כנלע"ד:

מגן אברהם

עריכה

(יא) קודם שיטול האתרוג: ולאחר שנטל הלולב ולא קודם לכן עיין סי' כ"ה ס"ח ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך עדיין עמ"ש סי' קס"ז ס"ח:

(יב) עד שיברך: ואם לא נתכוין לצאת עד שיברך מותר (ש"ג) ומ"מ אין לעשות כן לכתחילה דהא י"א דמצות א"צ כונה כמ"ש סי' ס' ס"ד ומיהו נ"ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ואח"כ יטול האתרוג גם כן בשמאלו ואח"כ יקח הלולב בימין ונמצא יוצא ידי שניהם וע' בשל"ה בשם אבן שועב:

(יג) מעומד: ונטילתו תהיה ג"כ מעומד [ש"ל]:

באר היטב

עריכה

(יב) האתרוג: ולאחר שנטל הלולב ולא קודם לכן עסי' כ"ה ס"ח. ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך עדיין. מ"א ועסי' תרמ"ד ס"א מש"ש.

(יג) עד שיברך: ואם לא נתכוין לצאת עד שיברך מותר. ש"ג. ומ"מ אין לעשות כן לכתחלה דהא י"א דמצות א"צ כוונה. ומיהו נ"ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ואח"כ יטול האתרוג ג"כ בשמאלו ואח"כ יקח הלולב בימין ונמצא יוצא ידי שניהם. מ"א ועשל"ה.

(יד) מעומד: ונטילתו תהיה גם כן מעומד. ש"ל.

משנה ברורה

עריכה

(כד) קודם שיטול האתרוג - מטעם דאין לברך קודם שיטלנו להלולב דלא מסתבר לברך בעוד שהלולב מונח בכלי וכן אין לברך אחר שנטל כל הארבעה מינים דבעינן עובר לעשייתן הלכך מברך קודם שיטול האתרוג דזהו עובר לעשייתן שמעכבין זה את זה דהיינו שאם חסר לו איזה מן המינין לכו"ע לא יצא הלכך מקרי עובר לעשייתן:

(כה) או יהפוך האתרוג - העוקץ למעלה דאינו יוצא בזה דבעינן דרך גדילתן וכדלעיל בסעיף ב' ולאחר הברכה יהפוך העוקץ למטה כדרך גדילתן ויוצא בזה ועיין בב"י דיש עוד עצה שיהיה קודם לעשייתן דהיינו שיכוין שלא לצאת בהמצוה עד שיטול כולם בידו ועיין בביאור הגר"א שכתב דזה העצה היא היותר מובחרת שבכולן:

(כו) עד שיברך - ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך אחר כך דהא גם הנענוע הוא מן המצוה:

(כז) ויברך מעומד - ונטילתו תהיה ג"כ מעומד ובדיעבד אם עשה הברכה וגם המצוה מיושב יצא:

(כח) כמה פעמים - להידור מצוה כמנהג אנשי ירושלים כדאיתא בגמרא (סוכה מא, ב):

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}