שולחן ערוך אורח חיים רכג ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רכג · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
חמת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך טגם כן שהחיינו ואם יש לו אחים יבמקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב.
- הגה: שאין מברכין הטוב והמטיב אלא אם כן יש לו שותפות באותה טובה (טור):
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
במקום שהחיינו. בטור לא כתוב הך במקום ונוכל לו' דס"ל כהרשב"א שזכרנו בסמוך דהטוב הוא נוסף על שהחיינו:
מגן אברהם
(ד) מת אביו: וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון (ב"ח) ועיין ביורה דעה סימן ש"מ ס"ו:
באר היטב
(ה) מת אביו: וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוו בכלל שמועות רעות. מ"א.
(ו) דיין האמת: וצריך לברך בשם ומלכות בא"י אמ"ה דיין האמת ודוקא אביו או שאר אדם כשר שהוא מצטער עליו אבל שאר אדם א"צ לברך וע"כ נוהגין העולם לומר ברוך דיין האמת בלא שם ומלכות ועכ"פ באביו או קרוביו או אדם חשוב מכ"ש במיתת ת"ח חייב לברך דוקא בשם ומלכות. ב"ח וט"ז.
(ז) שירשו: מכאן רצה להוכיח בהלק"ט ח"ב סי' קס"ב דאם היה יודע מתחלה שהיו לו נכסים אין מברך הטוב והמטיב ע"ש ואינו מוכרח.
(ח) הטוב והמטיב: ועל מה שנתבשר ראשון מברך ראשון אם א"ל מת אביו והניח מעות יאמר דיין האמת ואח"כ הטוב והמטיב וכן להיפוך ואם משני בני אדם כאחד יקדים הטוב דאקדומי פורעניות לא מקדמינן הלק"ט ח"א סי' ר"ה.
משנה ברורה
(ח) מת אביו - וה"ה שאר אדם כשר שאדם מצטער עליו דהוא בכלל שמועות רעות מיהו העולם נוהגין לברך בלא שם ומלכות ואינו נכון ועכ"פ על ת"ח שמת שצריך בודאי להתאונן ולהתמרמר ע"ז וכן על קרוביו שחייב להתאבל עליהם ודאי יזכור הברכה בשם ומלכות:
(ט) ג"כ שהחיינו - היינו מתחלה דיין האמת כנ"ל באות ו' ואח"כ שהחיינו על הנכסים שנשארו לו מאתו [רמב"ם] ואף דיותר היה מתרצה שלא ימות אביו ולא יירשנו מ"מ יכול לברך שהחיינו דאין ברכה זו תלויה בשמחה אלא בדבר שמגיע לו תועלת ממנו ואע"פ שמתערב עמה צער ואנחה [ת' הרשב"א סי' רמ"ה]:
(י) במקום שהחיינו - ר"ל ששוב לא יברך שהחיינו כיון שיש בזה טובה גם לאחיו ויוכל לברך ברכת טוב ומטיב. א"ל שמתה אשתו והניחה ממון מברך דיין האמת על מיתתה ושהחיינו על ירושתה:
ביאור הלכה
(*) אין לו אחים מברך ג"כ שהחיינו: עיין במו"ק שכתב דמיירי שאין לו אשה ובנים הא לא"ה מברך הטוב ומטיב כדלקמיה בס"ד והנה לפי דעת המגן אברהם לעיל בסימן רכ"א אות א' אפילו יש לו אשה ובנים נמי אינו מברך כ"א שהחיינו ולא הטוב ומטיב דהרי אין להם חלק בזה ושמא לא יתן להם ממון זה א"ל שנשארו כלים בירושה ויש לכולם הנאה שמשתמשין בהם מיד:.
(*) ואם יש לו אחים וכו': היינו אפילו כבר חילק אביו נכסיו על פיו ויש לכל אח שדה בפ"ע אפ"ה הלא ע"י הירושה הוטב לכולם ושייך ברכת הטוב ומטיב כ"כ הרא"ש ועיין בפמ"ג בסימן רכ"א דגם המחבר מודה בזה:.