קטגוריה:דברים ד ז
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥/וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑י/ו כַּ/יהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔י/נוּ בְּ/כָל־קָרְאֵ֖/נוּ אֵלָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי מַאן עַם רַב דְּלֵיהּ אֱלָהּ קָרִיב לֵיהּ לְקַבָּלָא צְלוֹתֵיהּ בְּעִדָּן עָקְתֵיהּ כַּייָ אֱלָהַנָא בְּכָל עִדָּן דַּאֲנַחְנָא מְצַלַּן קֳדָמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם הֵידָא אוּמָא רַבָּא דְּאִית לֵיהּ אֱלָהָא קָרִיב לְוָתֵיהּ בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהֵן אוֹרְחֵיהוֹן דְּעַמְמַיָא נַטְלִין דְחַלְתְּהוֹן עַל כַּתְפֵיהוֹן וְדַמְיַין קְרִיבִין לְהוֹן וְהִינוּן רְחִיקִין מְטוֹל דְּלָא שְׁמָעִין בְּאוּדְנֵיהוֹן בְּרַם מֵימְרָא דַיְיָ יָתִיב עַל כּוּרְסֵיהּ רָם וּמְנַטֵּל וְשָׁמַע צְלוֹתָנָא בְּכָל עִידַן דַּאֲנַן מְצַלְיַין קַמֵיהּ וְעָבִיד בָּעוּתָן: |
רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)
... "ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו". ועניין זה הוא, כי כל פועל שיעשה האדם, ויהיה זה בלתי נוהג לדרך ההיקש, הנה יהיה מיוחס בעיני רואיו באחד משני פנים:
- אם שייוחס לשוטה וסכל - אם לא ייראה ממנו תועלת מבואר,
- ואם שייחשב לחכם מופלג, אם ייראה שמאותו פועל יימשך טובה גדולה ותועלת עצום, גם כי הפועל ההוא בלתי מסכים אל השכל.
כי כמו שהרופא המרפא החולי המסוכן בדבר קל, בלתי מתייחס אליו, ייחשב לרב חכמתו ועמקה, כן בראות העמים שישראל בעשית החוקים שאין להם טעם ידבקו באלהי יתברך, ויהיו קרובים אליו, יגזרו אומר שבלי ספק החוקים ההם, עם היות טעמם נעלם מעיניהם, הנה יש בהם חכמה מופלגת וטעמים גדולים, יורה עליו עוצם התועלת ההוא היוצא מהם.
והנה, אמר הגוי הגדול הזה, כי מי גוי גדול, כי לא תימצא החכמה כי אם במתי מעט אנשים רשומים, וכמאמר המשורר (תהלים פז ד): "אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם", רוצה לומר, שהנולדים בהם אנשי חכמה היו אנשים מועטים, וכל שכן הדבקות עם הנבדל, כי לא יזכה אליו כי אם אחד מעיר ושניים ממשפחה.
אמנם, באומה הזאת, עם היותו גוי גדול, יהיה מהתימה היותו כולו חכם ונבון, ובהיותו גדול - אחד, כי כולם דבקים באלהיהם בכל קראם אליו. זהו מאמר המשורר (תהלים פז ה): "ולציון יאמר איש ואיש ילד בה", רוצה לומר, שהיו נולדים בה אנשים רבים מהחכמים שלא היו בשאר האומות.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים ד ז"
קטגוריה זו מכילה את 24 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 24 דפים.
