מ"ג שמות ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות ח · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה שְׁאַל לָךְ גְּבוּרָא הַב לָךְ זְמָן לְאִמַּתִּי אֲצַלֵּי עֲלָךְ וְעַל עַבְדָךְ וְעַל עַמָּךְ לְשֵׁיצָאָה עוּרְדְּעָנַיָּא מִנָּךְ וּמִבָּתָּךְ לְחוֹד דִּבְנַהְרָא יִשְׁתְּאַרוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר משֶׁה לְפַרְעה שַׁבַּח בְּגִינִי לְאֵימַת דְאַנְתְּ בָּעֵי אַיְצַלֵי עֲלָךְ וְעַל עַבְדָךְ וְעַל עַמָךְ לְשֵׁיצָאָה עוּרְדְעָנַיָא מִינָךְ וּמִבָּתָּךְ לְחוֹד מָה דִבְנַהֲרָא יִשְׁתַּיְירוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התפאר עלי" - כמו (ישעיהו י) היתפאר הגרזן על החוצב בו משתבח לומר אני גדול ממך ונטיר בלע"ז וכן התפאר עלי השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו

"למתי אעתיר לך" - את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה שיכרתו ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי אלו נאמר מתי אעתיר היה משמע מתי אתפלל עכשיו שנאמר למתי משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע לי אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי מפני שכל ל' עתר הרבות פלל הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי ל' הפעיל כך יאמר אעתיר העתירו והעתרתי דברים ואב לכולם העתרתם עלי דבריכם (יחזקאל לה) הרביתם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הִתְפָּאֵר עָלַי – כְּמוֹ "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" (ישעיהו י,טו), מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר: אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, ונטי"ר [wanter = להתפאר, להשתבח‏[2]] בְּלַעַז. וְכֵן "הִתְפָּאֵר עָלַי", הִשְׁתַּבֵּחַ לְהִתְחַכֵּם וְלִשְׁאֹל דָּבָר גָּדוֹל וְלוֹמַר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ.
לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ – אֵת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְּפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרַי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי אַעְתִּיר", הָיָה מַשְׁמַע מָתַי אֶתְפַּלֵּל; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמַע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְּפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע לִי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ.
אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי – וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶעְתַּר', 'עִתְרוּ', 'וְעָתַרְתִּי'; מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן 'עֶתֶר', הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא; וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר 'הִרְבּוּ', 'אַרְבֶּה', 'וְהִרְבֵּיתִי' – לְשׁוֹן הִפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר 'אַעְתִּיר', 'הַעְתִּירוּ', 'וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים'. וְאָב לְכֻלָּם: "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל לה,יג), הִרְבֵּיתֶם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

התפאר עלי: התנשא עלי לבקש חפצך ואעשה, כמו פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי:
למתי אעתיר לך: לאיזה יום וזמן אתה רוצה שיסורו כל הצפרדעים ואני אעתיר מיד שימותו עד אותו זמן שתבקש ממני כי אין מנהג למות כולן בפעם אחת:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למתי אעתיר לך" - כתב רש"י אלו נאמר מתי אעתיר היה משמע מתי אתפלל עכשיו שנאמר למתי אני היום אתפלל עליך שיכרתו לזמן שתקבע לי אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו ועל דרך הפשט בעת תפלתו היו סרות המכות כי כתוב ויצעק משה אל ה' וגו' ויעש ה' ואין כתוב "ויעש ה' ממחרת" ואין לשון "למתי" ראיה שהתפלל מיד כי הוא כמו מתי ורבו הלמדי"ן הבאים ככה למחר יהיה האות הזה (להלן פסוק יט) למן היום אשר יצאת מארץ מצרים (דברים ט ז) עד למנחת הערב (עזרא ט ד) כנף האחד לאמות חמש (דהי"ב ג יא) ורבים ככה וטעם להכרית הצפרדעים רמז למיתתם כלשון ונכרתה הנפש ההיא (להלן יב יט) והכרתי לאחאב (מלכים א כא כא) ואמר משה פעם אחרת וסרו הצפרדעים לאמר כי מיד שיתפלל יסורו כלם שלא יפחד פרעה שימותו אלה ויעלו אחרים מן היאור רק תסור המכה לגמרי ואע"פ שתשארנה מהם ביאור וכל זה להודיעו כי המכה מאת האלהים על ענין ישראל בלבד

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


למתי אעתיר לך. פירש"י ז"ל אלו נאמר מתי אעתיר לך היה משמע מתי אתפלל עכשו שאמר למתי אני היום אתפלל עליך שיכרתו לזמן שתקבע לי אמור לי לאיזה יום תרצה שיכרתו ע"כ, והנה משה בצאתו מעם פרעה היה מתפלל מיד שתסור המכה למחר, וכן תמצא במכת הערוב שאמר הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה' וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר, וכתיב ויצא מעם פרעה ויעתר אל ה', כי בצאתו היה מתפלל מיד שתסור המכה למחר, וזה סיוע לפירוש רש"י ז"ל.
והתימה על הרמב"ן ז"ל שאמר שלא התפלל עד למחר, ואמר כי למ"ד למתי נוספת וכמוהו (דברים ט) למן היום אשר יצאת מארץ מצרים שאילו התפלל בו ביום כאשר סרה המכה למחר היה ראוי לומר ויעש ה' כדבר משה ממחרת, וכיון שלא אמר כן נראה כי בשעת תפלתו היתה המכה מסתלקת מיד וכיון שאין הסתלקות המכה עד למחר לא התפלל עד למחר.

והנה הכתוב מוכיח כדברי רש"י שאמר הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה' ולא אמר והעתרתי אל ה' מחר, למדך בזה שתכף שיצא מיד התפלל שתסור מכת הערוב מעבדיו ומעמו מחר כי כיון שהתחיל פרעה במכה זו של צפרדעים להזכיר מחר ולהאריך הזמן עד למחר גם משה הסכים בשאר המכות להאריך זמנם עד למחר לא שיסורו מיד, ומזה תמצא כתוב במכת הערוב למחר יהיה האות הזה ובמכת הברד כתיב (שמות ט) הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד, ובמכת הדבר כתיב (שם) מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ, ובמכת הארבה כתיב (שם י) הנני מביא מחר. ומה שהאריך פרעה המכה הראשונה עד למחר חשב כי הגיע עת סור המכה בעת ההיא מדרך מערכת הכוכבים ומשה היודע העת היה מבקש שיאמר לו פרעה להסירם מיד, על כן רצה לסכול דעתו להבחין את משה בחכמתו והאריך הזמן עד למחר והשיב לו משה רבינו ואמר כדברך שלא יסורו היום עד מחר ומזה תוכל להבין כי אין המכה בכח המערכת רק בכח הש"י זהו למען תדע כי אין כה' אלהינו.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למתי אעתיר לך" למען תכיר רב ההבדל בין פעולת החרטומים לפעולת האלהי, כאמרו למתי, וכאמרו רק ביאור תשארנה. וזה כי אמנם מעשה הכשוף יהיה לזמן מוגבל, וישוב הטבע לאיתנו תיכף כשיבוטל הכשוף, כי אז יסור המעיק לטבע, כאמרם זל (סנהדרין פרק ד' מיתות) למה נקרא שמם כשפים, שמכחישין פמליא של מעלה. אמנם האל יתברך יצוה לטבע לשבות, ולהשתנות, ולפעול כפי קצתו, או כפי כלו, בזמן אשר יגביל לו, ולא ימרה את דברו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר משה לפרעה התפאר עלי". פירושו כמו מ"ש [שופטים ז' ב'] פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי, אמר לו, אחר שאתה בלתי מאמין בנסי ה' הלא גם אם אעתיר אל ה' ויסורו הצפרדעים ג"כ תתפאר עלי שלא אני עשיתי זאת רק שסרו מעצמם במקרה, וע"כ כדי לברר הדבר במופת צריך ג"ד: א] שיקבע זמן ויסורו ברגע שקבע להם ועז"א למתי אעתיר, ב] לך ולעבדיך, באשר עקר ביאת המכה היה בשבילך שפרעה התחיל בעבירה תחלה וצריך שעקר התפלה יהיה שיסורו ממך ועי"ז יושעו גם עבדיך, וכן בסורם יסורו תחלה ממך ומבתיך ואח"כ מעמך, ג] רק ביאר תשארנה, שאם יסורו כולם עדיין יתלה הדבר במקרה אבל ע"י שישארו ביאור לזכר עולם ידע שהוא פועל אלהים אשר זכר עשה

לנפלאותיו:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

התפאר עלי וגו'. צריך לדעת כוונת אומרו התפאר עלי וגו'. ואם לומר כי הגם שיאמר לו להסיר מעליו תכף ומיד זה הוא ההתפארות אם כן כשאמר לו פרעה למחר ולא אמר עתה בשעה זו שיגיד כי לא רצה להתפאר עליו מה מקום לומר לו כדברך למען תדע אין זה התפארות מיום ליום ואדרבה הרחיק לו הזמן:

עוד צריך לדקדק דברי משה שאמר למתי אעתיר וגו' שלא היה לו לומר אלא מתי יסיר הצפרדעים שהוא המבוקש.

אכן כוונת משה להראותו אשר יפליא ה' לחבב ידידיו ומזה ישער ויחליט בדעתו כי מהנמנע שיעזבם ה' בשום אופן, כי הנה מדרך המוסר עבד כי ישאל דבר מרבו ולואי שישיג עשוהו לו לא שיתנה עליו בזמן מסוים ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר אלא ועבד ישאף רבו עת אשר יחפוץ לחוננו רצון, ואמר משה בא וראה ההשגחה הנכונה ושלימות החיבוב שאעתיר לה' ואומר אליו בתפלתי כי יעשה הדבר בעת אשר אקבע לו הזמן, והוא אומרו למתי אעתיר פי' לאיזה זמן, תתפאר עלי לומר התפלל לה' עתה כי לזמן פלוני יסיר וגו', והשיבו פרעה למחר וגו', וקשה כי הגם כי נפש רשע אותה רע זה דוקא בדבר שאין הרעות ניכר לאדם אלא במושכל אבל כזו וכזה אין לך אדם שיחפוץ שיתעכב בסכנת מות כמו שכן קראה הוא ויסר מעלי את המות. והיה נראה לומר כי לראותו זריזותו של משה שאמר למתי אעתיר וגו' הטעתו עין שכלו כי אמר כן משה לצד שהכיר כי קרב זמן קץ המכה ואין עוד מאז והלאה שליטה לאלהי העברים והמכה כלתה מאליה והערים ח"ו משה לצד שאמר בדעתו כי חפץ יחפוץ פרעה למהר ולהסיר הנגע לזה אמר התפאר ומן הסתם יאמר בעת ובעונה הזאת לזה סבל צער אותו זמן להכיר הדבר אם מרמה אחז ואמר למחר.

אלא שכפי דרכינו אין אנו צריכין לזה, כי רצה לבחון התפארות משה שאמר שיתפלל ויתנה בתפלתו על אלהיו שישמע תפלתו עתה ולא יעשה כי אם למחר, ואין מדה זו אפילו בעובד לכוכב ומזל. ואמר למחר פי' שיתפלל עכשיו ויאמר בתפלתו כי למחר יסיר וגו', נתכוון הרשע להגדיל הנסיון שיתפלל להסיר ולא יסיר עד למחר. והשיב משה על זה ואמר כדברך נעשה למען תדע כי אין כה' אלהינו שיקבל תפלתינו בתנאיה על דרך אומרו (דברים ד' ז') כי מי וגו' כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ולזה תכף ומיד יצא והתפלל לה'. ואין לחוש ולומר כי במה יאמת פרעה את הדבר שהתפלל אז ולא למחר בעת הצורך, הנה לצד שלא היה מתפלל תוך הכרך היו יודעים זמן תפלתו וכשיצא באותו יום ולא למחר הנה האות צודק, והוא אומרו ויצא משה וגו' מעם פרעה ויצעק משה וגו' פי' צעק ב' דברים הא' להסירם והב' להסירם למחר ולא קודם, ולזה דקדק לומר על דבר הצפרדעים ולא אמר ויצעק וגו' להסיר הצפרדעים שאז יהיה נשמע שתפלתו היתה על ההסרה לבד בלא תנאי הזמן, ויעש ה' כדבר משה פי' בזמן שאמר לו ויסר וגו':

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולעבדיך. ג' דין ואידך ולעבדיך מקנה ובירמיה מה חטאתי לך ולעבדיך בהתחננו לצדקיהו כששמוהו בבור מלמד שאפילו אם היו מחביאים עצמם תחת הקרקע שם היו באים הצפרדעים ומשחיתים בהם וגם משחיתים יבול השדה עד שלא נשאר מרעה למקנה:

<< · מ"ג שמות · ח · ה · >>


  1. ^ ההבדל בין wanter ל־porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.
  2. ^ ההבדל בין wanter ל־porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.