רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ח
(ב) וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ – צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָהּ וְהִיא מַתֶּזֶת נְחִילִים נְחִילִים. זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (סנהדרין ס"ז ע"ב). וּפְשׁוּטוֹ יֵשׁ לוֹמַר: שֵׁרוּץ הַצְּפַרְדְּעִים קוֹרֵא לְשׁוֹן יְחִידוּת. וְכֵן "וַתְּהִי הַכִּנָּם", הָרְחִישָׁה, פידולייר"א [pedoliere = קבוצת כינים[1]] בְּלַעַ"ז; וְאַף "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ", גרינוילייר"א [grenoiliere = קבוצת צפרדעים[2]] בְּלַעַ"ז.
(ה) הִתְפָּאֵר עָלַי – כְּמוֹ "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" (ישעיהו י,טו), מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר: אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, ונטי"ר [wanter = להתפאר, להשתבח[3]] בְּלַעַז. וְכֵן "הִתְפָּאֵר עָלַי", הִשְׁתַּבֵּחַ לְהִתְחַכֵּם וְלִשְׁאֹל דָּבָר גָּדוֹל וְלוֹמַר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ.
לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ – אֵת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְּפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרַי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי אַעְתִּיר", הָיָה מַשְׁמַע מָתַי אֶתְפַּלֵּל; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמַע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְּפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע לִי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ.
אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי – וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶעְתַּר', 'עִתְרוּ', 'וְעָתַרְתִּי'; מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן 'עֶתֶר', הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא; וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר 'הִרְבּוּ', 'אַרְבֶּה', 'וְהִרְבֵּיתִי' – לְשׁוֹן הִפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר 'אַעְתִּיר', 'הַעְתִּירוּ', 'וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים'. וְאָב לְכֻלָּם: "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל לה,יג), הִרְבֵּיתֶם.
(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר – הִתְפַּלֵּל הַיּוֹם שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר.
(ח) וַיֵּצֵא – וַיִּצְעַק מִיָּד, שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר.
(י) חֳמָרִם חֳמָרִם – צִבּוּרִים צִבּוּרִים, כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּגוֹרִין", גַּלִּים[4].
(יא) וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" (בראשית יב,ט). וְכֵן "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), "וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהִים" (שמ"א כב,יג), "הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מל"א כ,לז).
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה" (שמות ז,ד).
(יב) אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן – לֹא הָיָה הֶעָפָר כְּדַאי לִלְקוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁהֵגֵן עָלָיו כְּשֶׁהָרַג אֶת הַמִּצְרִי: "וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל" (שמות ב,יב), וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן.
(יג) וַתְּהִי הַכִּנָּם – הָרְחִישָׁה, פידולייר"א [pedoliere = קבוצת כינים[5]] בְּלַעַז.
(יד) לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים – לִבְרֹאותָם [וּלְהוֹצִיאָם] מִמָּקוֹם אַחֵר.
וְלֹא יָכֹלוּ – שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז ע"ב).
(טו) אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא – מַכָּה זוֹ אֵינָהּ עַל יְדֵי כְּשָׁפִים; מֵאֵת הַמָּקוֹם הִיא.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' – "וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה" (שמות ז,ד).
(יז) מַשְׁלִיחַ בְּךָ – מְגָרֶה בְּךָ. וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם", לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינטיציי"ר [enticier = לדרבן, לשסות] בְּלַעַז.
אֶת הֶעָרֹב – כָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם. וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה, לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ. בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר: בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעַיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶן וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְּפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (בא, ד).
(יח) וְהִפְלֵיתִי – וְהִפְרַשְׁתִּי. וְכֵן "וְהִפְלָה ה'" (שמות ט,ד); וְכֵן "לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ" (דברים ל,יא), לֹא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת הִיא מִמְּךָ.
לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם, גְּזֵרָתִי מִתְקַיֶּמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים.
(יט) וְשַׂמְתִּי פְדֻת – שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ.
(כ) תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ – נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ; "אִתְחַבַּלַת אַרְעָא" (אונקלוס).
(כא) זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ – בִּמְקוֹמְכֶם, וְלֹא תֵּלְכוּ בַּמִּדְבָּר.
(כב) תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם – יִרְאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ "וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן" (מל"ב כג,יג); וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר: תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, דָּבָר שָׂנאוּי הוּא לַמִּצְרִים זְבִיחָה שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים, שֶׁהֲרֵי יִרְאָתָם אָנוּ זוֹבְחִים.
וְלֹא יִסְקְלֻנוּ – בִּתְמִיָּה.
(כה) הָתֵל – כְּמוֹ לְהָתֵל.
(כו) וַיֶּעְתַּר אֶל ה' – נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה. וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר – הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמַע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה; וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמַע וַיַּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל.
(כז) וַיָּסַר הֶעָרוֹב – וְלֹא מֵתוּ כְּמוֹ שֶׁמֵּתוּ הַצְּפַרְדְּעִים; שֶׁאִם מֵתוּ, הָיָה לָהֶם הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתָם (תנחומא וארא, יד).
הערות
[עריכה]- ^ שייך להלן ח,יג, ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסויימות.
- ^ בהרבה כתבי יד יש דלי"ת במקום הרי"ש (אותיות המתחלפות הרבה בכתיבה) ולפי זה גרס דרמסטטר (או ברנדין) גרינויליד"א grenoilede, באותה משמעות. אך נראה יותר להתאים את שתי הדוגמאות, הלעז הזה והלעז הקודם. בכתבי יד אחדים מביאים צורה נגזרת מהלטינית rana ("צפרדע") ריינולייר"א reinoliere וכדומה.
- ^ ההבדל בין wanter ל־porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.
- ^ "דְּגוֹרָא" הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל "הַגָּל" (בראשית לא,מו).
- ^ ר' לעיל מס' 3075 (שמות ח,ב). למרות שרוב הגרסאות ב־r, ברנדין קורא כאן, בניגוד לשם, פידוילייד"א pedoilede כמו שכתב לעיל grenoilede, גרינויליד"א.