קטגוריה:שמות ח יד
ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
וַיַּעֲשׂוּ וַ - ו' החיבור
יַּעֲשׂוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqw3mp־כֵ֨ן כֵ֨ן - תואר הפועל
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HD הַחַרְטֻמִּ֧ים הַ - מילית, ה' הידיעה
חַרְטֻמִּ֧ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2748
מורפ': HTd/Ncmpa בְּלָטֵיהֶ֛ם בְּ - מילת יחס
לָטֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֛ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/3909
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp לְהוֹצִ֥יא לְ - מילת יחס
הוֹצִ֥יא - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/3318
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַכִּנִּ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
כִּנִּ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3654
מורפ': HTd/Ncmpa וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יָכֹ֑לוּ יָכֹ֑לוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqp3cp וַתְּהִי֙ וַ - ו' החיבור
תְּהִי֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3fs הַכִּנָּ֔ם הַ - מילית, ה' הידיעה
כִּנָּ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3654
מורפ': HTd/Ncmsa בָּאָדָ֖ם בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָדָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/120
מורפ': HRd/Ncmsa וּבַבְּהֵמָֽה וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
בְּהֵמָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/929
מורפ': HC/Rd/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן קדמא (משרת, דרגא 5) הַחַרְטֻמִּ֧ים דרגא (משרת, דרגא 5) בְּלָטֵיהֶ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
לְהוֹצִ֥יא מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַכִּנִּ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יָכֹ֑לוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתְּהִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַכִּנָּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בָּאָדָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבַבְּהֵמָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, לְהוֹצִיא להפוך עפר לכינים אֶת הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ. וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַדוּ כֵן חָרָשַׁיָּא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן לְאַפָּקָא יָת קַלְמְתָא וְלָא יְכִילוּ וַהֲוָת קַלְמְתָא בַּאֲנָשָׁא וּבִבְעִירָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַעֲבָדוּ הֵיכְדֵין אִסְטַגְנִינַיָא חַרְשְׁיוּתָא בְּלַחֲשֵׁהוֹן לְאַנְפָּקָא יַת קַלְמִין וְלָא יָכִילוּ וַהֲוַת מְחַת קַלְמֵי שַׁלְטָא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא: |
רש"י
"ולא יכלו" - שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה
[ו] שאין השד שולט על בריה פחות משעורה. מפני שהוא שיעור לטומאות מת עצם כשעורה (אהלות פ"ב מ"ג), והשדים הם כחות הטומאה, ואין שולטים בבריאה שאין טומאה עליו. ועוד כיון שהוא יותר קטן מכשעורה, בעבור שאין בו שעור אין שדים שולטים עליו, והדבר ידוע וטעם מופלא הוא, כי דבר שהוא כשעורה יש בו ממש בעצמו והשד שולט עליו, אבל דבר שהוא יותר קטן מכשעורה הוא בטל אצל כלל העולם, ואין השד שולט על כלל העולם. וזהו בעצמו טעם שאין פחות מכשעורה מקבל טומאה, לפי שבשביל קטנותו בטל מצד עצמו אצל כלל העולם, ואין טומאה בכלל העולם. ומפני זה נקרא "שעורה" מלשון שעור, שדבר זה נקרא שעור, ופחות מזה לא נקרא שעור, ומכיון דלא נקרא שעור - בטל הוא אצל כלל העולם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יָכֹלוּ – שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז ע"ב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
שהכו עפר הארץ. להוציא את הכנים - טעמו להולידם מהארץ כמעשה אהרן ולא יכלו.
וטעם להזכיר ותהי הכנם פעם אחרת, כי גם היא הייתה בחרטומים.רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
להוציאם מן האדם והבהמה שלא ימצאון שם, שכבר ראו שפרעה לא שם לבו ע"מ שהעלו את הצפרדעים, ועשה עקר הבחינה עם משה במה שיסורו הצפרדעים, ורצו הם להסיר את הכנים, ומבואר שעל הכנים הנולדים בבע"ח יש רפואות ותרופות להוציאם ולהמיתם ע"י סמים ומשיחות לנקות הזיעה ומותרי העור, והחרטומים היו מומחים בזה, רק עתה לא יכלו כי היה ענין השגחי, שלא יועיל שום תרופה טבעית לזה, ונשארו הכנים באדם ובבהמה, וגם רמז עמ"ש בפי' תהלים עמ"ש ויבא ערוב גו' כנים בכל גבולם שמכת הכנים לא סרה מהם ונשארה בכל אנשי הדור ההוא, שגם אחר שהביא מכת ערוב היה כנים בכל גבולם, ועז"א ותהי הכנם באדם ובבהמה, ר"ל שנשארה בהם לעולם, שכבר כתבתי שמכת כנים לא
היה להורות איזה דבר רק להכות אותם במכת בזיון, שלכן בא שלא בהתראה ולא סרה מהם גם אח"כ:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ח יד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.