מפרשי רש"י על שמות ח יד
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ח' • פסוק י"ד |
• ה • ו • ח • יא • יד • טז • יז • יח • כא • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
רש"י
"להוציא את הכנים" - לבראותם (נ"א ולהוציאם) ממקום אחר
"ולא יכלו" - שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה
רש"י מנוקד ומעוצב
לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים – לִבְרֹאותָם [וּלְהוֹצִיאָם] מִמָּקוֹם אַחֵר.
וְלֹא יָכֹלוּ – שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז ע"ב).
מפרשי רש"י
[ה] לבראותם ממקום אחר. שאין לפרש כמשמעו שהיו רוצים להסיר הכנים, שלא מצאנו בכל המכות שהיו מבקשים להסיר המכה רק לעשות כמוה, ולפיכך פירושו לבראותם ממקום אחר. ומה שהוסיף 'ממקום אחר', שאם לא כן לא היה נראה שהם עשו זה, שהרי כבר היה שם כינים:
[ו] שאין השד שולט על בריה פחות משעורה. מפני שהוא שיעור לטומאות מת עצם כשעורה (אהלות פ"ב מ"ג), והשדים הם כחות הטומאה, ואין שולטים בבריאה שאין טומאה עליו. ועוד כיון שהוא יותר קטן מכשעורה, בעבור שאין בו שעור אין שדים שולטים עליו, והדבר ידוע וטעם מופלא הוא, כי דבר שהוא כשעורה יש בו ממש בעצמו והשד שולט עליו, אבל דבר שהוא יותר קטן מכשעורה הוא בטל אצל כלל העולם, ואין השד שולט על כלל העולם. וזהו בעצמו טעם שאין פחות מכשעורה מקבל טומאה, לפי שבשביל קטנותו בטל מצד עצמו אצל כלל העולם, ואין טומאה בכלל העולם. ומפני זה נקרא "שעורה" מלשון שעור, שדבר זה נקרא שעור, ופחות מזה לא נקרא שעור, ומכיון דלא נקרא שעור - בטל הוא אצל כלל העולם: