מפרשי רש"י על שמות ח יח
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ח' • פסוק י"ח |
• ה • ו • ח • יא • יד • טז • יז • יח • כא • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִפְלֵיתִי – וְהִפְרַשְׁתִּי. וְכֵן "וְהִפְלָה ה'" (שמות ט,ד); וְכֵן "לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ" (דברים ל,יא), לֹא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת הִיא מִמְּךָ.
לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם, גְּזֵרָתִי מִתְקַיֶּמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים.
מפרשי רש"י
[י] מן לא נפלאת ממך וכו'. אף על גב שאינם שוים, דהא "והפליתי" מנחי למ"ד הפעל ה"א, ואילו "נפלאת" (דברים ל', י"א) הוא מנחי למ"ד א', כבר נתבאר לך למעלה במלת "ואהרן אחיך יהיה נביאך" (ז, א, אות א) כי אין הפרש ביניהם, כי אף על גב שישתנו באות הנחה, שזה אל"ף וזה ה"א, אחר שבעיקר השורש שוים - פירוש אחד להם:
[יא] אף על פי ששכינתי בשמים וכו'. דאם לא כן למה כתב "בקרב הארץ":
[יב] מתחבלת ארעא. כלומר שאינו עתיד, דהא "ויעש" כתיב דהוא הוה: