שולחן ערוך אורח חיים מו ד

צריך לברך בכל יום שלא עשני עובד כוכבים שלא עשני עבד שלא עשני אשה.

הגה: ואפילו גר (כותים) היה יכול לברך כך (דברי עצמו) אבל לא יאמר שלא עשני גוי, שהרי היה גוי מתחלה (אבודרהם).

והנשים מברכות שעשני כרצונו:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

שלא עשני גוי. רבים מקשי' למה תקנו ברכ' זו דרך שליל' ולא דרך חיוב דהיינו שעשני ישראל וכן בברכת שלא עשני אשה ומתרצים לפי שנמנו וגמרו ב"ש וב"ה טוב לאדם שלא נברא ע"כ לא תקנו לברך על העשי' שנעש' האדם דטוב לנו שלא נעשה אלא לכל הפחות על שלא נעשה עכו"ם ומו"ח ז"ל פי' לפי שאם היה מברך שעשני ישראל היה משמעו בן חורין ולא אשה ולא היה שייך לברך אח"ז שלא עשני עבד או אשה וק"ל דהא כתבו התוס' במנחות וביומ' פ' בא לו דבכל מקום שיש לפטור שני דבריה בברכ' א' אסור להרבות בברכות וא"כ הכא נמי היה לו לברך ברכה א' והיה בכללם שאר ברכות ונ"ל דרצו להורות בזה שלא יטעה האדם לתלות ח"ו חסרון בבריאת האדם על שבורא עכו"ם וכן בבריאת אשה. ובאמת יש בהן צורך אפילו בבריאת עכו"ם שיצאו מהם גרים כמ"ש בב"ק פרק הפרה שחס הקב"ה על ב' אומות בשביל ב' פרידות טובות שעתיד לצאת מהם רות ונעמה ובדבר זה יש לתרץ מה שקשה במה שראינו שבירך הוא ית' את אברהם ע"י הגר שיוליד י"ב נשיאים וכי מה זו ברכ' שיבואו הרבה כמותם לעולם הלא טוב יותר שיהיו רשעים מעטים אלא שמתוך הרבוי יתרבו גרים כמו שארז"ל הגלה הקב"ה את ישראל כדי שיתוספו עליהם גרים כמ"ש וזרעתי' לי בארץ. ודבר זה הוא ק"ו באשה שיש בה בריאה טובה שגם היא מקיימת קצת מצות ע"כ אמר כאן שנותן הודיה לו ית' שלא עשאו עכו"ם הורה בזה שיש צורך בריאה גם בעכו"ם וכ"ש באשה אלא שזכה האדם שלא נברא הוא באופן אחר שהיה ג"כ צורך הבריאה וזה שלא עשני עכו"ם אבל לאחרים עשה וכן באשה וזה לא היה נרמז אם אמר שעשני ישראל דהיינו אומרים שהבריאה למי שאינו ישראל אין בו צורך כלל וגבי אשה היה מתורץ טפי דהוצרך להזכיר שיש מעלה גם בבריאת אשה אלא שהוא לא ניצטרך לאותה מעלה. ונראה ליעוד מה שהנשים מברכות שעשני כרצונו דברכה זו אינה בגמ' ולמ"ש ניחא דהא חזי' אפי' בברכת האיש שיש מעלה בבריאת האשה ע"כ שפיר חייבת היא לברך על מעלה שלה כנ"ל נכון:

אפי' גר. מו"ח ז"ל חולק על הוראה זו של רמ"א דמה שנכנס לדת ישראל הוא ע"י בחירתו ולא עשאו הוא ית' מתחלת בריאתו לגר שיקבל דת ישראל ע"כ אין לגר לומר ברכה זו ונראה טעם רמ"א דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכדאמרינן פ"ב דיבמות דף כ"ג לכי מגייר גופא אחרינא הוא ממילא הוה שפיר עכשיו עשיה חדשה כאלו בראו הוא ית' עכשיו מחדש:

מגן אברהם

עריכה

(ט) שלא עשני גוי: כצ"ל וגירסת שעשני יהודי שינוי מן המדפיסים וכתב ב"ח יש מקשי' אמאי לא מברך שעשני ישראל כמו שאר ברכות שמברכין על הטובה פוקח עורים וכדומה ומתרצים משום דנוח לאדם שלא נברא משנברא ולכן קאמרי' הלואי שלא עשני ועכשיו שעשני אני מברך שלא עשני עכו"ם או עבד או אשה ול"נ דאם היה מברך שעשני ישראל לא היה יכול לברך שעשני בן חורין שעשני איש שהכל בכלל וכוונתו לברך על כל דבר בפ"ע כו' עכ"ל ב"ח ומשמע מדבריו דאם טעה ובירך שעשני ישראל שוב לא יאמר שלא עשני עבד או אשה, ול"נ דאע"ג שאמר ישראל או יהודי אשה בכלל דכל התורה נאמרה בלשון זכר ואפ"ה אשה בכלל כמ"ש התוס' דדוקא היכא דכתיב בני ישראל אמרי' ולא בנות ישראל, מיהו בסנהדרין דף פ"ד משמע דהיינו מטעם דהשוה הכתוב אשה לאיש ע"ש ובב"ק דף ט"ו ובמנחות דף צ"ג וריש עירכין וכב"י דיש להקדים עבד לאשה כדאי' בגמרא דעבד זיל טפי ומשמע בב"ח דלפמ"ש ס"ה גבי מתיר אסורים ה"ה הכא אם בירך שלא עשני אשה בראשונה לא יברך שוב על עכו"ם ועבד ע"ש:

(י) ואפי' גר: פי' שיאמר שעשני גר דמקרי עשיה כדכתי' ואת הנפש אשר עשו בחרן [ד"מ] ושל"ה וב"ח כתבו דלא שייך לומר כן דמה שנעשה גר היה מצד בחירתו שבחר בדת ישראל לכן לא יברך ברכה זו אלא השנים עבד ואשה עכ"ל. ולדידהו צ"ל שלא עשני עבד קאי אתחלת בריאתו ואף על גב דתחלת בריאה היה גרוע מעבד מ"מ אלו היה עבד לא היה יכול להתגייר אא"כ שחררו רבו ולפי מ"ש המקובלים שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד א"כ גם גר יכול לברך כן:

ביאור הגר"א

עריכה

ס"ד שלא עשני. כן הוא ברי"ף ורמב"ם וכן הוא בתוספתא סוף ברכות וירושלמי שם אבל גי' ספרים שלנו שעשני ישראל וכן הוא ברא"ש וטור:

ואפי' גר כו'. שיאמר שעשאני גר דזה נמי נקרא עשייה כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמ"ש בב"ר שם פרשה ל"ט ובפ"ק דע"ז:

והנשים כו'. טור שכן נהגו:

באר היטב

עריכה

(ז) אשה: בב"ח משמע דלפי מ"ש בסעיף ה' גבי מתיר אסורים וכו' ה"ה הכא אם בירך שלא עשני אשה בראשונה לא יברך שוב על עכו"ם ועבד ע"ש וט"ז כ' דלא דמי להדדי ע"ש.

(ח) לברך: פי' שיאמר שעשני גר מ"א ונ"צ וט"ז. ובשכנה"ג כ' שהיותר נכון שיברך שהכניסני תחת כנפי השכינה ע"ש ושל"ה והב"ח ופר"ח פסקו שאין לברך ברכה זו כלל רק השנים עבד ואשה ע"ש. וכ"פ בתשו' מטה יוסף ח"ב סי' ח' והיד אהרן העלה להלכה דגר יוכל לברך שלא עשני גוי דהכוונה שלא עשני שאשאר גוי ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(טו) שלא עשני וכו' — ויזהר שלא יברך שעשני ישראל כמו שיש באיזה סדורים ע"י שיבוש הדפוס כי י"א שבזה לא יוכל לברך שוב שלא עשני עבד ולא עשני אשה:

(טז) עכו"ם — ואם בירך מתחלה שלא עשני אשה י"א דשוב לא יוכל לברך שלא עשני עכו"ם ושלא עשני עבד כי אשה עדיפה משתיהן וממילא נכלל ההודאה כי בכלל מאתים מנה. וכן אם בירך שלא ע"ע לא יוכל לברך שלא עשני גוי כי עבד עדיף מגוי דחייב בקצת מצות. אבל הרבה אחרונים חולקין בכל זה וכן הסכים הא"ר ודה"ח דיוכל לברך:

(יז) שלא עשני עבד — ועבד שנולד עבד י"א דלא יוכל לברך ג"כ ברכת שלא עשני אשה כי עבד זיל טפי מאשה ויש חולקין עיין בפמ"ג:

(יח) יכול לברך — פי' שיאמר שעשני גר דמיקרי עשייה כדכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן. ויש חולקין בזה וטעמם דלא שייך לומר שעשני דהגיור לא היתה כ"א מצד בחירתו הטובה שבחר בדת האמת ולכ"ע יכול לברך שלא עשני עבד ושלא עשני אשה ואע"ג דעכו"ם זיל טפי מעבד אפ"ה אם היה נולד עבד פן לא היה משחררו רבו והיה נשאר עבד משא"כ עתה שהיה הגיור תלוי ברצון עצמו. ממזר יוכל לברך כל אלו הברכות דישראל גמור הוא וכן סומא דקי"ל דהוא חייב בכל המצות וטומטום ואנדרוגינוס דחייבין מספק בכל המצות לא יאמרו שלא עשני אשה דספק הם [פמ"ג]:

(יט) לא יאמר — עמ"א ובה"ט:

כף החיים

עריכה

(לב) סעיף ד: צריך לברך בכל יום שלא עשני עכו"ם וכו' — הנה ברכות על חיוב המצוות הן. דעכו"ם לא נתחייב במצוות כלל, ואשה ועבד אעפ"י שנתחייבו בקצת מצוות לא נתחייבו בכולן. ויש להקדים שלא עשני עבד, שבתחילה אנו מברכים שלא עשני עכו"ם, שאינו בר מצוות כלל, ואח"כ אנו מברכין שלא עשני עבד, אעפ"י שישנו בקצת מצוות – זיל טובא והוא חשוד על הגזל, כדתנן (משנה אבות ב ז): מרבה עבדים מרבה גזל. גם דומה לעכו"ם, שאין לו זכות אבות, ועוד שאסור בבת ישראל. ואח"כ אנו מברכין שלא עשני אשה, שאעפ"י שהיא חשובה מן העבד, מכל מקום אינה חייבת בכל מצוות. ב"י ולבוש. וב"ח פירש, שלא עשני עכו"ם עבד אשה, הוא שלא מסר נפשו על ידי מלאכו להורידה לתוך גופו של עכו"ם או עבד או אשה בתחילת ברייתו, עכ"ל. ועיין מה שכתב עליו החיד"א בברכי יוסף אות ז' ובמחזיק ברכה אות ד', יעו"ש. וזה לשון מצת שימורים: דע כי האדם אעפ"י שהוא זכר, יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות נקבה, ועניין אחד הוא עניין משכב זכור, מידה כנגד מידה, ומתגלגל ונעשה נקבה. וכן יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות גוי, ועניין אחד הוא הבועל ארמית, ובעת הכריעה על ברכיו לשכב עמה אז הוא כורע לע"ז, וזה גורם אח"כ שאוכל עמה מאכלות אסורות ושותה עמה יין נסך, כי עבירה גוררת עבירה, ואהבה שאוהב לגויה מקלקלת הצורה שנברא העולם בצלם אלהים. וכן ג"כ נתהפך אח"כ בגלגול אחד בגוף של גוי, מידה כנגד מידה. וכן יש מיני עבירות שגורמים לו להתהפך ולהיות עבד. והעניין הוא, מי שעובד לאנשים גדולים מהאומות, ועל ידי העבדות שעושה להם הוא מתבטל מעבדות הש"י, ואינו מתפלל ואינו מניח תפילין ומתבטל מתלמוד תורה וקריאת שמע ומתבטל מכמה מצוות של שבת. ואעפ"י שהכל נעשה באונס, מכל מקום מידה כנגד מידה לא בטלה ומתגלגל אח"כ בעבד כנעני. לכן כל מי שהוא מזרעא קדישא זרע אברהם יצחק ויעקב, מאחר שהוא רואה את עצמו שהביאו הקב"ה בגלגול טוב, ויביט בעצמו טוב הכנתו, ראוי ליתן שבח והודאה שהש"י מסייע אותו, כמו שאמרו רז"ל: הבא ליטהר מסייעין אותו. וכן צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, וה' לא יעזבנו בידו וגו', שלא נכשל באלו שלשה עבירות הנ"ל, שלא יצרך הקב"ה להביא אותו באותן ג' גלגולים, גוי עבד אשה. ולכן לא די שיברך ברכה זו פעם א' בימיו, אלא בכל יום ויום, ויהיו אלו ג' עבירות נגד פניו שלא יכשל בהם ח"ו בגלגול זה, כדי שלא יבא באחד מהם בגילגול שני. ולכן אלו ג' ברכות צריך להיות זכרון בין עיניו. (ועיין משנת חסידים מסכת חצות פ"ג אות ז'. ויפה ללב ח"ג אות ט'):

עוד אפשר לפרש, כי גם בחיים חיותו אפשר לאדם להתעבר מאלו הג', גוי עבד אשה. כי בכל לילה עולה נשמתו למעלה לתת דין וחשבון לפני קונו. והנה לפי מעשיו כך דנין אותו, ולפעמים נותנים לו איזו נשמה בסוד העיבור של גוי או של עבד או של אשה. ונודע כי אפילו מי שהוא משכים ללמוד ולעסוק בתורה אינו חוזר בו נשמתו, אלא נשארה באפיו, כמו שאמר הכתוב: חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. עד אחר שיתפלל ועונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אז חוזרת הנשמה בגופו. ולכך יש בו ה' תיבות כנגד חמשה בחינות שמות שיש לנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והנה עתה בקומו ממיטתו בעוד שהנשמה באפיו קודם שיכנס בגופו יברך אלו הג' ברכות, ולא כמו שעושין קצת בני אדם שמסדרים הברכות אחר התפילה. והנה צריך לכוין בברכתו, כמו שלעבר לא נכנס בגופו שום נשמה מהג' הנ"ל, כן מהיום והלאה שלא יכנס בו נשמה שאינה הגונה. ויהרהר בתשובה, שאם עשה איזה דבר מכוער מהג' הנ"ל, שיתחרט עליו ולא ישוב עוד לכסלה. וע"י זה פורח הנשמה שבאפיו שאינה הגונה לו והולכת לדרכה, ונשמתו שהיתה בו מקודם היא לבדה חוזרת ומתפשטת בגוף האדם. ע"כ מאחר שכבר נתפשטו הנשמות בגופו בשעת ברכו, א"כ מה יועיל לו לברך אלו ג' ברכות אחר התפילה? ואעפ"י שעל פי הפשט לית לן בה באיזה זמן שיברך, מ"מ ירא שמים יוצא ידי כולם ויברך אותם בזמנם קודם התפילה מהטעם הנ"ל, עכ"ל. ועיין מה שכתבתי לעיל אות ט':

(לג) שם: שלא עשני עכו"ם וכו' — ואם בירך "שעשני ישראל" או "שעשני יהודי", דעת הב"ח ז"ל [ד]שוב לא יוכל לברך "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני אשה"; דלשון "שעשני ישראל" שכבר בירך משמעו בן חורין, ומשמעו נמי איש ישראל ולא אשה, דאשה נקראת "ישראלית", יעו"ש. והביאו דבריו הט"ז ס"ק ד ומגן אברהם ס"ק ט ומאמ"ר אות ז'. מיהו הל"ח פרק הרואה אות פ"ט כתב, דאם בירך "שעשני ישראל", לא יוכל לברך "שלא עשני עבד"; משמע הא "שלא עשני אשה" יכול לברך. וכן כתב מטה יהודה אות יו"ד, וכן הסכים ש"ץ דף נ"ד ע"א, והביאו קשר גודל סימן ה' אות ך' וסידור בי"ע אות י"א. אמנם המגן אברהם שם מצדד בזה אם יוכל לברך "שלא עשני אשה" או לא, יעו"ש ובמחצית השקל (ומן התימא על הש"ץ, שכתב דדעת המגן אברהם לברך "שלא עשני אשה", דהא אינו אלא מצדד צדודי, והיותר נראה דעתו שלא יברך, כאשר יעויין שם ומחצית השקל). ולפי מה דקיימא לן ספק ברכות להקל אפילו כנגד הרוב, כמו שכתבתי בסימן ח"י אות ז' ובכמה מקומות, אם כן הכא נמי, אם טעה וקדם ובירך "שעשני ישראל" או "שעשני יהודי", לא יברך עוד "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני אשה" אלא בלא שם ומלכות:

(לד) שם: שלא עשני עכו"ם שלא עשני עבד שלא עשני אשה — ואם קדם ובירך "שלא עשני אשה" קודם שבירך "שלא עשני עכו"ם" ו"שלא עשני עבד", משמע מהב"ח, דלפי מה שכתב בסעיף ה', דאם קדים ובירך "זוקף כפופים" קודם שבירך "מתיר אסורים" – לא יברכנה, הוא הדין הכא, אם קדם ובירך "שלא עשני אשה", שוב לא יברך "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני עכו"ם". וכן אם בירך "שלא עשני עבד" קודם שבירך "שלא עשני עכו"ם", שוב לא יברך "שלא עשני עכו"ם", יעו"ש. וכן כתב מגן אברהם סוף ס"ק ט, חיי אדם כלל ח' אות ב'. מיהו דעת הט"ז בס"ק ו, דאם בירך "שלא עשני אשה" קודם, יכול לברך אחר כך "שלא עשני עכו"ם" ו"שלא עשני עבד". וכן כתב הפרי חדש אות ה', והרב זקן שמואל בתחילת ספרו, והביא דבריו הברכי יוסף אות ט', ובספרו קשר גודל סימן ה' אות כ"א, וכן כתב מטה יהודה אות י"א, ר' זלמן אות ה', ש"ץ דף נ"ד ע"ב, סידור בי"ע אות י"ב. ולפי מה דקיימא לן דאין הולכין בספק ברכות אחר הרוב, אם כן הכא נמי, אם קדם ובירך "שלא עשני אשה" תחילה, שוב לא יברך "שלא עשני עכו"ם" ו"שלא עשני עבד" אלא בלא שם ומלכות, וכן כתב הרה"ג בן איש חי ז"ל פרשת וישב אות יו"ד:

(לה) שם: שלא עשני אשה — ועבד לא יברך "שלא עשני אשה", שהוא זיל טפי, כמו שכתבתי לעיל אות ל"ב, אלא יברך בלא שם ומלכות. ועיין פרי מגדים במשבצות זהב, אות ד':

(לו) שם הגהה: ואפילו גר יכול לברך כן — פירוש, שיכול לברך "שעשני גר", דזה נמי מיקרי עשיה, כמו שכתוב: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". דרכי משה אות ג', מגן אברהם ס"ק י, כס"א אות ז', ש"ץ דף נ"ד ע"ב (ומה שכתבו הברכי יוסף אות ט' ויפה ללב אות ך' דנוסחת מור"ם בשולחן ערוך היה "שעשני יהודי" וכו', עיין מאמר מרדכי אות ז' מה שכתב בזה). מיהו הב"ח חולק וכתב דאינו יכול לברך הגר "שעשני גר" או "שעשני יהודי", דמה שנכנס לדת יהודית הוא על ידי בחירתו שמסר הקב"ה ביד האדם, ולא שייך לומר שהוא יתברך עשאו גר, שקבל דת משה וישראל, ולכן אין הגר מברך מאלו ג' ברכות אלא שנים: "שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה", ודלא כהגהת שולחן ערוך וכו', עכ"ל. וכן כתב הפרי חדש אות ד'. והל"ח אות פ"ט כתב דאם יברך "שעשני יהודי", לא יוכל לברך עוד "שלא עשני עבד", יעו"ש, ובדברינו לעיל אות ל"ג. והשיורי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות ה' כתב, דאף אם יברך "שלא עשני גוי" אין קפידא, דהכוונה שלא עשני שאשאר גוי. ומכל מקום יותר נכון לברך "תחת כנפי השכינה", עכ"ל. וכן כתב המגן אברהם ס"ק י דיכול לברך "שלא עשני גוי", יעו"ש, וכן פסק היד אהרן בהגהת בית יוסף להלכה דגר יכול לברך שלא עשני גוי, יעו"ש. ועיין ברכי יוסף אות ט' מה שכתב על דברי היד אהרן, וסיים וזה לשונו: ואנן בעניותן מסתברא לן איפכא, כיון דמצינו גדול מרבוותא קמאי הרמ"ה שכתב דלא יברך ברכה זו, ומייתו לה או"ח ומהרד"א, וגם אשור נלוה עמם מרן ז"ל דנראה דמסכים עמהם, וגם הב"ח והשל"ה, הביאו המגן אברהם, והפרי חדש ומהר"י הלוי שהביא בספר יד אהרן הסכימו לזה, וכן נראה דעת מהריק"ש בהגהותיו, הכי נקטינן, עכ"ל. וכן כתב בספרו קשר גודל סימן ה' אות כ"ו, והביאו ש"ץ דף נ"ד ע"ג, וכתב דכן נראה הסכמת מהר"י עייאש בספרו מטה יהודה, עכ"ד. וכיון דדבר זה לא נפיק מפלוגתא, יש לברך הגר "שלא עשני גוי" בלא שם ומלכות:

(לז) וגר שהיתה לידתו בקדושה, כתב הפרי חדש אות ד' דמברך "שלא עשני גוי". ומבית יוסף בשם הרמ"ה משמע דבעינן הורתו ולידתו בקדושה, הא לידתו בקדושה אין מברך, דעל ידי בחירת אמו נעשה ישראל, וצריך עיון. ועיין יורה דעה סימן רס"ח וסימן רס"ט סעיף ד' בזה. פרי מגדים במשבצות זהב אות ה':

(לח) השבוי מברך "שלא עשני עבד", שלא תיקנו ברכה זו מפני העבדות עצמה, אלא מפני שאין העבד חייב במצות כישראל ואינו ראוי לבוא בקהל ופסול לכמה דברים. בית יוסף, וכן כתב הפרי חדש שם, ש"ץ שם:

(טל) ומי שחציו עבד וחציו בן חורין, לא יאמר "שלא עשני עבד" ולא "שעשני גר", ואף על גב דחייב בכל המצוות. וטומטום ואנדרוגינוס דחייבין מספק בכל המצוות לא יאמרו "שלא עשני אשה", דספק הם. ואפשר יאמרו "כרצונו". פרי מגדים אשל אברהם אות יו"ד, ועיין לקמן אות מ"א:

(מ) ממזר, ישראל גמור הוא. וסומא מברך כל השלש ברכות, חדא דקיימא לן סומא חייב בכל המצוות מן התורה, כמו שכתב המגן אברהם בסימן נ"ג ס"ק ט"ז, וכן כתב הפרי חדש שם סעיף י"ד, דלא כנ"ץ, ואף לר' ירוחם ונ"ץ דפטור מן התורה, מדרבנן חייב, ואילו נשים במצוות עשה שהזמן גרמן אפילו מדרבנן פטורים. פרי מגדים שם:

(מא) שם: והנשים מברכות שעשני כרצונו — כתב הרב זקן שמואל בריש ספרו: נראה דאף העבד מברך בברכה זו. והביאו הברכי יוסף אות יו"ד. אמנם הפרי חדש ז"ל כתב אות ד' על דברי מרן ז"ל, וזה לשונו: ולי נראה שאין מברכות אלא השני ברכות ראשונות ותו לא, כיון דלא אשכחינן לה בגמרא, דכולי האי הוה להו לפרושי, עכ"ל. ולזה הסכים הרב מהר"י עייאש בספר מטה יהודה סוף אות יו"ד, יעויין שם. והביא דבריו הש"ץ דף נ"ד ע"ב. וכן כתב החיד"א בקשר גודל סימן ה' אות כ"ג, דנשים מברכות "שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות. סידור בית עובד אות י"ג, בן איש חי פרשת וישב אות יו"ד. ולפי זה, גם העבד וטומטום ואנדרוגינוס יאמרו בלא שם ומלכות:

(מב) ובענין ב' ברכות הראשונות, משמע מדברי הפרי חדש הנזכרים דנשים מברכות, דהיינו שלא עשני גויה, שלא עשני שפחה. וכן כתב החיד"א בקשר גודל שם אות כ"ב, וזה לשונו: נשים מברכות שלא עשני גויה שלא עשני שפחה בשם ומלכות. אחרונים בסימן מ"ו. ודלא כהרב יעב"ץ בסידורו שכתב בלא שם ומלכות, עכ"ל. והביא דבריו סידור בית עובד אות י"ג. אמנם בספר עולת שבת כתב שהאשה תברך שלא עשני גויה שלא עשני שפחה בלא שם ומלכות, מאחר שלא נזכר בגמרא, וכן ב"שעשני כרצונו" נכון שלא תברך בשם ומלכות, עד כאן דבריו. והביאו פתחי עולם אות י"ז:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}