ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שלישי

ירושלמי ברכות פרק ג הלכה א

מתני’: מי שמתו מוטל לפניו, ^ג_אפטור מקרית שמע, ומן התפילין. ^ג_בנושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן. את שלפני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף כא עמוד ב] המיטה ואת של אחר המיטה. את שהמיטה צורך בהן פטורין. ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. ^ג_גאילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו. אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו לא יתחילו. העומדין בשורה. הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוטר:

גמ’: תנן, מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. תני, אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין. מיום השני הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. בראשון ובשני אינו נותן תפילין. ביום השלישי הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות אינו חולצן. אם אפילו ביום השני לאבלות אינו נותן תפילין, מי שמתו מוטל לפניו צריכה למימר שאינו מניח? אלא בגין דתנא שפטור מקריאת שמע, תנא שפטור מתפילין. רבי זעירה רבי זעירא° ורב ירמיה רב ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. ^ג_דהלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בנתינה, שביום שני מניח. וכ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בחליצה, שאם באו פנים חדשות לא חולץ. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. נתן ביום השני כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מהו שיעשה כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שלא לחלוץ? האם מה שאמר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי. או של°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה, מיום ראשון שמניח אינו חולץ ואפילו ביום השני? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. וכיני. נותן ביום השני כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ואינו חולץ כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. אם כך, נימא הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כ°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה בחליצה? מכאן שביום שני מניח כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ואם באו פנים חדשות חולץ כ°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה.

עין משפט ונר מצוה:|
[ע"א]
1 ג_א מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ג' , מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"א סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

2 ג_ב מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף א':
[ע"ב]

3 ג_ג מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ו סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

4 ג_ד מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ח סעיף א':

-----------------------------------דף כב

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף כב עמוד א]

תנן, מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר רבי בון רבי אבין°. כתיב (דברים ראה טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימים שאתה עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאתה עוסק בהן במתים. תני, ^ג_האם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא משאו. אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו, ומותר. והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה. והתני פטור מנטילת לולב. מכאן שהאיסור משום כבוד המת. תיפתר בחול המועד. והתני פטור מתקיעת שופר. אית לך מימר בחול ולא ביום טוב? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. אך על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, מכיון שהוא טרוד מפני שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין. כיי דתנינן תמן, ^ג_ומחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה, ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות, כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ^ג_זמשיסתם הגולל. וכשמת °רבן גמליאל רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לתלמידיו כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה כפו את המיטות. אמרו לו, כבר כפינום על פי הזקן. ^ג_חבערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן.

תני, דרגש נזקפת ואינה נכפית. °רב שמעון בן אלעזר רב שמעון בן אלעזר אומר, ^ג_טשומט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כב עמוד ב]

קלבינטרין  רצועות שלה ודיו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מיטה שניקליטיה _{מוטות ארוכים לכילה} עולין ויורדין בה _{שניתן להסירם} שומטן וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?

אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. כל שמסרגין על גופה _{שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}, זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה _{שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים. ובכל חור לולאה. ואף בעור יש לולאות. והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצצע עובי המלבן. ואין לה רגלים כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים} זהו דרגש. והא תנינן ^ג_יהמיטה והערסה _{מקבלים טומאה} משישופם בעור הדג _{שאז נגמרה מלאכתם}. אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה? הרי כל הקרש מכוסה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא  מטות שבקסריה דאית להן נקבין ואין העור מכסה את כל הקרש. מניין לכפיית המיטה? אמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, דכתיב (איוב ב יג) וישבו אתו לארץ. על הארץ אין כתיב כאן, אלא וישבו אתו לארץ. דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא בר קפרא° אמר. משום, איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה, אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא, כיוון דניכפה איקונין _{שמת האדם}, כפה הסרסור, שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° תרויהון אמרי בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. חד אמר, מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? שאם יהא נעור בלילה, יהיה נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר, מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נעור בלילה ונזכר שהוא אבל. ^ג_יאאבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו, ואם בירך אין עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא, בחול. אבל בשבת. מיסב ואוכל, ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו, ושותה כל צרכו, ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרתי לו, כל שכן חיי עולם. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ^ג_יבנמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין. נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך  כשמת רבי יסא רבי אסי°, קביל רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° אביליו. ואייכלון בסעודת הבראה בשר ואשקיון חמר יין. כד דמך רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. קביל רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אביליו, ואייכלון בסעודת הבראה בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. קביל רבי זעירא רבי זעירא° אביליו, ואייכלון טלופחין עדשים ולא האכילם בשר. מימר דהוא מנהגא  מכאן שזה רק מנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים. רבי זעירא רבי זעירא° מידמך לפני שמת פקיד ואמר, לא תקבלון עלי יומא דין _{ביום הקבורה} אבילא ורק למחר תעשו מזרחייא  סעודת הבראה. לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון. _{שכתוב תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ג_ה טור ושו"ע או"ח סי' ע"א סעיף א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"א סעיף א':

6 ג_ו מיי' פכ"ד מהל' שבת הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ש"ו סעיף ג' סמ"ג לאוין סה :

7 ג_ז מיי' פ"א מהל' אבל הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ה סעיף א':

8 ג_ח מיי' פ"י מהל' אבל הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' ת' סעיף א':

9 ג_ט מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה י"ח , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ז:

[ע"ב]
10 ג_י מיי' פ"ה מהל' כלים הלכה א':

11 ג_יא מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"א סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ט סעיף ה' , סמ"ג עשין ב :

12 ג_יב טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"א סעיף ג':

-----------------------------------דף כג

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כג עמוד א] רבי יצחק בריה דרב כתובה רבי יצחק בריה דרב כתובה° מטתיה אונס _{שמת אחד ממשפחתו}. ועלין לגביה רבי מנא רבי מנא° ורבי יודן רבי יודן° לנחמו. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין  שתו הרבה וצחקו. למחר אתון בעיין למיעל גביה  רצו להיכנס אליו לנחמו שוב. אמר להם, רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול, אלא מיקום ומירקוד: תני, ^ג_יגעשרה כוסות שותין בבית האבל. שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה של אחר המזון. אחד לברכת המזון, ואחד לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסדים, ואחד לתנחומי האבלים. וכשמת °רבן גמליאל רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה. אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל°רבן גמליאל רבן גמליאל. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום למקומן. כהן מהו שיטמא לכבוד רבו _{יש אומרים בטומאה דרבנן}? רבי ינאי זעירא רבי ינאי זעירא° דמך חמוי, והוא הוה חמוי והוא הוה רביה, אתא שאל לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואסר ליה. שמע רב אחא רב אחא° ואמר, יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כד דמך, נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא רבי מנא°. חדא מן תרתי לא פליט לכון  מאחד משני עבירות לא תנצלו. ^ג_ידאם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הוה יתיב מתני, ועאל מיתא לבית המדרש _{יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}. וכיוון שהסתפק בדבר, מן דנפק מי שיצא, לא אמר לו כלום. ומן דיתיב מי שנשאר לשבת, לא אמר לו כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא° אמר. אבא לא הוה עבר תחות כפיתיה שער דקיסרין _{כשהיה מת בעיר משום דסוף טומאה לצאת שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם, ויש אומרים שהיה ספק טומאה שם}. רבי אמי רבי אמי° רבי חזקיה רבי חזקיה° רבי כהן רבי כהן° ורבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° הוו מטיילין באילין פלטיותא _רחבה דצפורי. הגיעו לכיפה _{שהיה שם ספק טומאה}, ופירש רבי כהן רבי כהן°. הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן. אמר לון במאי עסקין? אמר רבי חזקיה רבי חזקיה° לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, לא תימר ליה כלום. ולא ידעינן אי משום דבאש ליה דפריש  כעס עליו על שפרש, דהוא סבר שמטמאין לתלמוד תורה. ואי משום דהוה סייסן וכחן. תני. ^ג_טומטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות, ולדיני נפשות, ולקידוש החודש, ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי. ואפילו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כג עמוד ב] ליטור  לתבוע אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אשה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ^ג_טזאפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על °יוסף הכהן יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן. אבל חכמים אמרו, אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה, אבל לא יצא כדי לחפש אשה. מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן° אמר קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רב אחא רב אחא°. מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא רב אחא° ואמר. אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר, דילמא  אולי לא שמע מיני, אלא כהא. דאמר רבי יודא בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, ^ג_יזעובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. אבל אנא לא אמרית ליה כלום. דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה שאינם כאחד. _{שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית או מילה בצרעת שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.} אייתוניה ואנא אלקוניה _{על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}: רבי אבהו רבי אבהו° הוה יתיב מתני בכנישתא  בבית כנסת מדרתה בקיסרין. והוה תמן מיתא  והיה שם מת _{בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.} אתת ענתא  הגיע זמן דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה האם ליטמא כדי לשאת כפיים. אתת ענתא דמיכלא  הגיע זמן האוכל ושאלון ליה האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול. אמר לון. על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק מבושה. אמר רבי ינאי רבי ינאי°, ^ג_יחמטמא כהן לראות את המלך. כד סליק  כשהגיע דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון  ראו לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° מיפסע על קברים דצור בגין מחמוניה  כדי לראותו. רבי חזקיה רבי חזקיה° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ^ג_יטמצוה לראות גדולי המלכות. לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא? כד דמך  כשמת רבי יודן נשיאה רבי יהודה נשיאה°. אכריז רבי ינאי רבי ינאי° ואמר ^ג_כאין כהונה היום. כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה°. דחף רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° לרבי זעירא רבי זעירא° _{שהיה כהן} בכנישתא  בבית הכנסת דגופנא דציפורין וסאביה  וטימא אותו. כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה רבי יהודא נשיאה°. שלח רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בתר רבי מנא רבי מנא° _{שהיה כהן} שיבא ויטמא לכבוד הנשיא, דאחות מלך כמלך. ולא סליק  לא בא. אמר לו, מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו. אחות מלך אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא רבי נסא°. אף על פי כן צריך להטמא להן במותן שבמיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו בחייהם? רבי יסא רבי אסי° שמע דאתת  שבאה אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן° מהו לצאת? אמר לו אם אתה חושש לאמך מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו  שאל פעם אחר פעם. אמר לו, אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק°. עוד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ג_יג מיי' פי"ג מהל' אבל הלכה ח':

14 ג_יד טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף כ"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"א סעיף א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ד סעיף י':

15 ג_טו מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ב סעיף א':

[ע"ב]
16 ג_טז מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ב סעיף א':

17 ג_יז מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין כ :

18 ג_יח מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה י"ד :

19 ג_יט טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ט':

20 ג_כ מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה י' , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ד סעיף י"א:

-----------------------------------דף כד

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כד עמוד א] היא צריכה בירור האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן רבי יוחנן° אלא בגלל שהפציר בו הרבה. שמע רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ואמר, אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני. היו שם שתי דרכים מתאימות. אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה. אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה. אם לאו, הולך בקרובה מפני כבוד הרבים, עד כדון ^ג_כאבטומאה של דבריהם כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם אפילו בטומאה שהיא מדברי תורה יכול להטמא? מן מה דאמר רבי זעירא רבי זעירא°. גדול כבוד הרבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת. הדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי גליליא רבי יוסי גליליא° אמרו בשם רבי יסא בר חנינא רבי יסא בר חנינא°. ^ג_כבאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת. והא רבי יוחנן רבי יוחנן° שאל לרבי ינאי רבי ינאי° קומי ערסיה  לפני מטתו דרבי שמואל בן יוצדק רבי שמואל בן יוצדק° . מה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית. האם יש התפסה לבדק הבית בדבר שכבר קדוש למזבח? והוא מגיב ליה  ענה לו. נימר אולי כד הוה רחיק ארבע אמות, או כד הוון מסקין ליה לסדרה _{שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו והם עוד היו בחוץ או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין}. והא רבי ירמיה רבי ירמיה° שאל לרבי זעירה רבי זעירא° קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°? נימר אולי כד הוה רחיק הוה מגיב ליה, כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה. תני, ^ג_כגהכתפים אסורין בנעילת הסנדל. שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא רבי זעירא° שרע בדיבורא   נשתתק בהספדים, אתון בעיין מיזקפניה  רצו להעמיד אותו, ואשכחוניה איעני  מצאו שהוא חלש ולא מסוגל לעמוד. אמרו ליה מהו כן? אמר לון. כיוון שעסקנו במספד הרהרתי בדברים ונחלשתי, לכן קרה לי מה שקרה, על שם (קהלת ז ב) והחי יתן אל לבו

ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב

מתני’: ^ג_כדקברו את המת וחזרו. אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. ^ג_כההעומדים בשורה. הפנימים פטורין, החיצונים חייבין:

גמ’: תני. ^ג_כואין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן, קברו את המת וחזרו אם יכולים לקרותה וכ"ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע? תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה עונה  שחשבו שיש זמן ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה ולית ביה עונה  והתברר שאין זמן.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כד עמוד ב] תני, ^ג_כזהמספיד וכל העוסקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה מספידים יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו? משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע אז למה מפסיקין? מתניתא שאמרה שפטורים מקריאת שמע ביום הראשון, ומה דתני שמפסיקים, ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא רבי שמואל בר אבדומא°. ^ג_כחזה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל. ואם לאו אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין אמוראין. חד אמר באמן של האל הקדוש _{יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שאומר קדושה ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}. וחד אמר באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס רבי פינחס°, לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול. תנן, העומדים בשורה. הפנימים פטורין, החיצונים חייבין. תני °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. היו כולם שורה אחת. העומדין משום כבוד עצמן, _{שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}, חייבים. משום האבל פטורין. ירדו לספד. הרואין פנים פטורין. ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים. הכמשנה ראשונה שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים. וגם הדא דתני, העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין כמשנה ראשונה והא דתנינן תמן גבי כהן גדול, ^ג_כטוכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. כמשנה אחרונה שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ג_כא מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ב סעיף א':

22 ג_כב מיי' פי"ג מהל' אבל הלכה ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף ט"ז:

23 ג_כג מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ח סעיף ג':

24 ג_כד מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

25 ג_כה מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

26 ג_כו טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ח סעיף ב':
[ע"ב]

27 ג_כז טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף י"ג:

28 ג_כח טור ושו"ע או"ח סי' ק"ט סעיף א':

29 ג_כט מיי' פ"ה מהל' כלי המקדש הלכה ד':

-----------------------------------דף כה

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כה עמוד א] דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין. התקין °רבי יוסי בן חלפתא רבי יוסי בן חלפתא, שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא רבי שמעון דתוספתא°, חזרו הדברים ליושנן

ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג

מתני’: ^ג_לנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ^ג_לאומן התפילין. וחייבין ^ג_לבבתפלה ^ג_לגובמזוזה ^ג_לדובבית המדרש:

גמ’: נשים מניין? (דברים עקב יא יט) דכתיב ולמדתם אותם את בניכם. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר (דברים ואתחנן ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? דכתיב (שמות בא יג ט) למען תהיה תורת ה' בפיך. בשעה שהוא תדיר בה וקטן אינו תדיר, שאינו יודע לשמר את גופו. וחייבין בתפילה. כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. ובמזוזה. דכתיב (דברים ואתחנן ו ט) וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. וברכת המזון דכתיב (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. תמן תנינן. ^ג_להכל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ^ג_לופוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כה עמוד ב] שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. אמר רבי לייא רבי אלעאי (אמורא)°. טעמון דרבנן שמחייבים נשים בציצית, ^ג_לזשכן אם היתה כסות אחת מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד. תני. ^ג_לחכל מצות שאדם כבר יצא ונפטר, מוציא את הרבים ידי חובתן. חוץ מברכת המזון. והא תנינן ^ג_לטכל שאינו מחוייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה מחוייב, אפילו אם יצא מוציא אפילו ברכת המזון?. אמר רבי לייא רבי אלעאי (אמורא)°. שנייא היא ברכת המזון דכתיב בה (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי יודא בן פזי רבי יהודה בן פזי° הוו מתיבין. אמרו, לא מסתברא שבקריאת שמע אם יצא לא יוציא אחרים? שכתוב ושיננתם, שצריך שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא שבתפילה, אם יצא לא יוציא אחרים? כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי אחא רבי אחא° הוו יתבין אמרין. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, ולכן די בברכה אחת. לולב אינו נוהג אלא ביום. וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום. התיב רבי יעקב דרומיא רבי יעקב דרומיא°. הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים ומברכין בכל יום? מיי כדון _{למה יש הבדל}? סוכה אי איפשר לה ליבטל, שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה אי אפשר לו שלא ליבטל. שהרי חייב לישון ובטל מהתורה. תני. אבל אמרו ^ג_מאשה מברכת לבעלה ועבד מברך לרבו וקטן לאביו. לא כן אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי רבי יוסי בי רבי נהוראי°. כל שאמרו בקטן כדי לחנכו. ואיך מוציא את אביו? תיפתר בעונה אחריהן. כיי דתנינן תמן. מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

30 ג_ל מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

31 ג_לא מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין כב :

32 ג_לב מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ו סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

33 ג_לג מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה י' , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"א סעיף ג' , סמ"ג עשין כג :

34 ג_לד מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ו סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

35 ג_לה מיי' פי"ב מהל' עבודה זרה הלכה ג' סמ"ג לאוין נז :

36 ג_לו מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' י"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כו :

[ע"ב]
37 ג_לז מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ז' , מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' י"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כו :

38 ג_לח מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ה סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ב סעיף ג':

39 ג_לט מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ט סעיף א':

40 ג_מ מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ט"ו , מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

-----------------------------------דף כו

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כו עמוד א] עונה אחריהן מה שהן אומרין. ותהא לו מאירה. אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר. שהיה לו ללמוד ולא למד.

ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד'

מתני’: בעל קרי מהרהר בלבו. ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון מברך לאחריה ^ג_מאואינו מברך לפניה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מברך לפניה ולאחריה:

גמ’:תנן, בעל קרי מהרהר בלבו. ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. מהו מהרהר? ברכות. אבל קרית שמע מוציא בפיו שהיא מדאוריתא. מתניתא במקום שאין מים. אבל במקום שיש מים לא יקרא עד שיטבול. וכרבי מאיר רבי מאיר° דתני. בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה אבל מהרהר בליבו דברי רבי מאיר רבי מאיר°. וחכמים אומרים. קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. _{בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}. תני, בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים. אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה. מכל מקום, טהר לעצמו ויכול להתפלל וללמוד לבדו. אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר ארבעים סאה מכל מקום _{אפילו לחולה}. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי, זה רק כשראה קרי מתשמיש המיטה. רב הונא רב הונא° אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר, ובלבד מאשה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° תרויהון אמרין, ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן. ^ג_מביום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ותני עלה, ^ג_מגבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא  האם זה לא חולק על רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°? דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, אין קרי אלא מתשמיש המיטה. והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והתני, מעשה ב°רבי יוסה בן חלפתא רבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כו עמוד ב] אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? מה ראה עזרא לתקן טבילה זו? אמר רבי יעקב בר אבון רבי יעקב בר אבון°. כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה. אלא ^ג_מדשלא יהו ישראל מצוין אצל נשותיהן כתרנגולין הללו. משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° הוה עבר על תרעי דימוסין  שער בית מרחץ וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ בקריצתא  בהשכמה ואמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון  ילכו ללמוד שכבר ביטלו את הצורך בטבילה. ולההן  לאלו _{שאינם תלמידי חכמים} שבאו בצפרא לטבול לקרית שמע הוה אמר, מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד, שכבר ביטלו את הצורך בטבילה. מהו להרהר בבית הכסא? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר מותר. רבי יסא רבי אסי° אמר ^ג_מהאסור. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. כל סברא חזקה דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר °רבי אלעזר בר שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. כל ההוא סברא קשיא בהלכות דטבול יום, תמן סבירתיה. אמר רב אחא רב אחא° בשם תנחום ברבי חייא תנחום ברבי חייא°. ביומוי דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל, שהיו נעקרות מפני הצינה. שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור. אמר להן רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. דבר שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של °רבי רבי יהודה הנשיא. אמרה לו. אם אין גבירתי טובלת לקרי, אף אני לא הייתי טובלת לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת עד שאמצע מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש. אמר לה ולא כבהמה את? אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר (שמות משפטים כב יח) כל שוכב עם בהמה מות יומת. רבי חייא בר ווה רבי חייא בר ווה° אמר. כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד. שאם אתה אומר לו שהוא מותר. אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי אחר כך אשנה כל צורכי, ומתעיף ומתבטל מלימוד. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין, אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רבי יודה בר טיטם° אמר רב אחא רב אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כבתחילה שנאמר (שמות יתרו יט יא) והיו נכונים ליום השלישי, אל תגשו אל אשה. ושם רק שמעו. תני. ^ג_מוזבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא רבי אבא בר אחא° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, שונה הלכות פסוקות ואינו שונה הגדות. תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שונה הילכות רגיליות שלא יבא לעיון. ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר, ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומוי רבי יסא רבי אסי°. לית רבי פשט בי  לא לימדתה אותי כשרבי בין פירקיא בליליא אחר תשמיש, אף שלא הספקתה לטבול? אמר לו, אין אני מקפיד על טבילה זו. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° פשט  למד והסביר עם רבי נחמיה רבי נחמיה° בריה פירקיה בליליא. בההוא צפרא אמר, מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד שביטלו את הטבילה הזו. _{ויש אומרים שכיוון שלא יכל לטבול עד הבקר לא נאסר ללמוד תורה עד הבקר ולכן בבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא. פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. נהגין תמן כ°רבי אלעי רבי אלעי בראשית הגז. וכ°רבי יאשיה רבי יאשיה (תנא) בכלאי הכרם. וכ°רבי יהודה בן בתירא רבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין. כ°רבי אלעי רבי אלעי בראשית הגז דתניא °רבי אלעי רבי אלעי אומר, ^ג_מזאין ראשית הגז אלא בארץ. כ°רבי יאשיה רבי יאשיה (תנא) בכלאים דתני. °רבי יאשיה רבי יאשיה (תנא) אומר. ^ג_מחלעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד. כ°רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין דתני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אין דברי תורה מקבלין טומאה. °רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא הוה אתי בסימטא בליליא, והוה חמרא  מנהיג חמורים מהלך בתריה עד חד בית שיח _{בור מים}. אמר לו ההוא גברא בעי מסחי  אני רוצה לטבול. אמר לו לא תסכן נפשך. אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה אמר לו. ייחות ההוא גברא ולא יסוק  ירד ולא יעלה, וכן הוות ליה  כך היה לו. רבי יוסי בן יוסי רבי יוסי בן יוסי°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

41 ג_מא מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ד' , מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ח , סמ"ג עשין יט :

42 ג_מב מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ד' , מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף א' סמ"ג לאוין סט, סמ"ג עשין לב :

43 ג_מג מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף י"א , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף י"ב:

[ע"ב]
44 ג_מד מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ד' , מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ה סעיף ב' סמ"ג לאוין פא :

45 ג_מה מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ה סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

46 ג_מו מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ח , סמ"ג עשין י"ח :

47 ג_מז מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' של"ג סעיף א' , סמ"ג עשין קמג :

48 ג_מח מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף א' סמ"ג לאוין רפ :

-----------------------------------דף כז

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כז עמוד א] הוה אתי באילפא  בא בספינה חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי  ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים. אמר לו לא תסכן בנפשך. אמר לו מיכל בעינא  אני רוצה להטהר כדי לאכול. אמר לו אכיל. אמר לו ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו שתי. כיון דמטון  כשהגיעו לנמל, אמר לו. תמן לא שרית לך  שם לא התרתי לך אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. שמעתי שיש שמקילין בה, ויש שמחמירין בה. ^ג_מטוכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה. יש מקילין בה לרחוץ במים שאובין. ויש מחמירין בה לטבול במים חיים _{יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}.

ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה

מתני’: ^ג_נהיה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי. לא יפסיק אלא יקצר. ^ג_נאירד לטבול. אם יכול לעלות להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה לא במים הרעים, ולא במי המשרה. עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות:

גמ’:תנן, היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי. לא יפסיק אלא יקצר. מתניתא ברבים, אבל בינו לבין עצמו יפסיק. וכ°רבי מאיר רבי מאיר. ברם כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול. אבל יש לו מים לטבול ויכול היה לטבול ולא טבל, אף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו. אמר רבי אמי רבי אמי°. אם הוא גרם לעצמו, לא הקלו לו שיתפלל בלא שיטבול ואפילו אם יכול לחלות ולמות בגלל הטבילה. ואם באונס, אין מטריחים עליו ומתפלל בלא טבילה. רבי חגי רבי חגי (אמורא)° אמר בשם רבי אבא בר זבדי רבי אבא בר זבדא°. בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל _{שבא על אשה} צריך תשעה קבין. בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. ^ג_נבחולה מאונס אין מטריחים עליו. בריא מאונס צריך תשעה קבין. אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי° בשם רבי יונה רבי יונה°. עיר שמעיינה רחוק. הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה, עשו אותו כמעיין רחוק: פיסקא. ואם לאו יתכסה במים ויקרא: מתניתין^ג_נגבעכורים. אבל בצלולין אסור _{שרואה את הערווה}. ואם הוא יכול לעכור ברגליו, יעכור. תני. ^ג_נדמרחיקים מצואת אדם ארבע אמות. ומצואת כלבים ארבע אמות בשעה שהוא נותן לעורות. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי זירא רבי זירא°. ^ג_נהנבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא רבי אבינא°, ומתניתין אמרה כן דתנן. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק אלא מכל דבר שריחו רע. אמר רבי אמי רבי אמי° אמר רבי שמאי רבי שמאי°. אין זו ראיה. תפתר _{אפשר להסביר שמדובר} במשרה של כובסין שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו רבי מנא רבי מנא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כז עמוד ב] אם במשרה של כובסין, הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה? משמע שמדובר בשני סוגי מים, מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן: תני, ^ג_נוקטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות. ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה רבי אבוה°. מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון, מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה, ולא קטן הוא? אמר לון. ולא כתיב (בראשית נח ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו? אמר רבי יודן רבי יודן°, מנעריו כתיב. משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר, מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר, ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר, בבא מן הדרך. לוי לוי בר סיסי° אמר ^ג_נזמרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן. מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות. ומצואת הנמייה ארבע אמות. ומצואת התרנגולין ארבע אמות. אמר רבי יוסי בר אבון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי חונא רב הונא°, ^ג_נחובלבד באדומים. תני, מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי רבי אמי°, ^ג_נטמסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, ^ג_סלאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא דרבי לייא רבי אלעאי (אמורא)° וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא  ישבו לפני פונדק בלילה. והיה המקום מטונף אך לא ראו בחשך. אמרין מהו מימר מיליא דאוריתא  האם מותר לאמד דברי תורה? אמר לון, ^ג_סאמכיון דאילו הוה ביממא הוינן חמיין  היינו רואים מה קומינן, אף כדון  עכשיו אסור. תני, ^ג_סבגרף, אחד של ריעי ואחד של מים ואפילו ריק, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות. ושלפני המטה ששימושו ארעי. נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. °רבי זכאי רבי זכאי אמר. ^ג_סגנתן לתוכו רביעית מים יקרא, ואם לאו אל יקרא. ומהו כדי רביעית? האם הכוונה שיתן ^ג_סדרביעית לתוך כל רביעית של מי רגלים, או שאחד כלי קטן ואחד כלי גדול די ברביעית אחת? °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ^ג_סהגרף של אחר המיטה יקרא שהמיטה מפסיקה. ושלפני המיטה לא יקרא. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. אפילו טריקלין עשר על עשר לא יקרא ^ג_סועד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. הורי רבי חנינה תרתיה רבי חנינה תרתיה° כהדא ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ג_סזצואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° הוו יתבין. חמון צואתה. קם רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° רקק עלה. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°. יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לזמן קצר כמו ^ג_סחמן ימא לטיגנא. תיבה שהיא מליאה ספרי תורה. נותנה מתחת המיטה למראשות המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי חונא רב הונא°, והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים. ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא רבי אסי° במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, כהדא דרבי חונא רב הונא°. ^ג_סטלא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. עושה לו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

49 ג_מט טור ושו"ע או"ח סי' רמ"א:

50 ג_נ מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ו':

51 ג_נא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ז':

52 ג_נב מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ו':

53 ג_נג מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

54 ג_נד מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ו' , מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

55 ג_נה טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ה':
[ע"ב]

56 ג_נו מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"א סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

57 ג_נז מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ו' , סמ"ג עשין י"ח :

58 ג_נח מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף ו' , סמ"ג עשין י"ח :

59 ג_נט מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף א':

60 ג_ס מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף א':

61 ג_סא טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף א':

62 ג_סב מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

63 ג_סג מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ז סעיף א':

64 ג_סד מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ז סעיף א':

65 ג_סה טור או"ח סימן פז:

66 ג_סו מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ז סעיף ג':

67 ג_סז מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ו סעיף ו':

68 ג_סח מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ו סעיף ו':

69 ג_סט מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"מ סעיף ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ח' , סמ"ג עשין כב :

-----------------------------------דף כח

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כח עמוד א] כיליון  כילה _{כאהל למחיצה} ^ג_עלא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר. עד היכן צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חונא רב הונא° טפח. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°, אפילו כל שהוא. ^ג_עאדייסקי _שק שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה ^ג_עבעצמות המת. הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. ^ג_עגתפילין. תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל שמואל (אמורא)° רבי אבהו רבי אבהו° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. °רבי רבי יהודה הנשיא היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה רבי חזקיה° אמר בשם רבי אבהו רבי אבהו°, ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא  סל שתולים אותו בידיות _{שלא יתלה ברצועות}. אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול. העוטש בתפילתו סימן רע לו. ^ג_עדהדא דאת אמר מלמטה. אבל מלמעלה לא. אתיא כדאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. אני ראיתי את °רבי רבי יהודה הנשיא מפהק ומעטש ^ג_עהונותן ידיו על פיו, ^ג_עואבל לא רוקק. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אפילו רוקק כדי שיהא כוסו _פיו נקי ויהיה פנוי לתפילה. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, לשמאלו מותר. הדא הוא דכתיב (תהילים צא ז) יפול מצדך אלף. כל עמא מודיי בההין דרקק ^ג_עזאיצטלין _{לתוך בגד} דהוא מותר. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר. הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. שנאמר, והיו עני וליבי שם כל הימים. ^ג_עחרבי יונה רבי יונה° רקק ושייף. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי שמואל בר חלפתא רבי שמואל בר חלפתא° אמרו בשם רבי אדא בר אחוה רבי אדא בר אחוה°. ^ג_עטהמתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יוסי בי רבי אבון רבי יוסי ברבי בון°. וכן ^ג_פהרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות, תני ^ג_פאהמתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו ^ג_פבשהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי רבי אמי°. אם אומר אתה שאסור להתפלל עד שיהלך ארבע אמות ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום יהא אסור. שאני אומר אחר בא והטיל שם. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°, אסור להתפלל כנגד ^ג_פגצואה עד שתיבש כעצם. כנגד מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר. מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, צואה עד שיקרמו פניה. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי זעירא רבי זעירא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. צואה אפילו קשה כעצם אסורה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, רבי אבא _{שמו האמיתי של רב} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא רבי מנא°. האם התכוונתה שמה שאמר רב רב (אמורא)° שצואה עד שתיבש כעצם, קל מן הדא דגניבא דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו לא מגניבה, אלא מדרב רב (אמורא)°. דאמר צואה אפילו קשה כעצם אסורה. הא יבשה כעצם אף שממשה קיים מותר לקרא כנגדה. ואילו במים אף שאין ממשם קיים _{שהרי נבלעו} סובר רב רב (אמורא)° אסור:

ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו

מתני’: זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כח עמוד ב] והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוטר:

גמ’: עד כדון לא פטר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אלא זב שראה קרי שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אפילו בעל קרי שראה זוב? מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שפטר זב שראה קרי? האם משום מה מועיל הוא שהוא טובל, שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא. או משום שאין שם לטומאה קלה אצל מי שנטמא טומאה חמורה. מה נפיק מביניהון? ראה קרי ונעשה זב. אין תימר משום מה מועיל שהוא טובל. אף כאן פטור שהרי לא מועיל הוא. ואם הסיבה לפטור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

70 ג_ע מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ז' , סמ"ג עשין כב :

71 ג_עא טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ג':

72 ג_עב מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' ת"ג סעיף י':

73 ג_עג מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' מ' סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' מ' סעיף ה':

74 ג_עד טור ושו"ע או"ח סי' ק"ג סעיף ג':

75 ג_עה טור ושו"ע או"ח סי' צ"ז סעיף א':

76 ג_עו מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ז סעיף ב':

77 ג_עז מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ז סעיף ב':

78 ג_עח טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ט':

79 ג_עט טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ט':

80 ג_פ טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ט':

81 ג_פא טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ט':

82 ג_פב מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

83 ג_פג מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ח' , מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ו' , , טור או"ח סימן פח, סמ"ג עשין י"ח :

[ע"ב]

דף כט (התחלה)

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כט עמוד א] משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף, אבל כאן באת לו טומאה חמורה לבסוף, וחייב לטבול אף שנשאר טמא. שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון? נשמענא מן הדא דתנן, המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא זה כמו זה מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה.

הדרן עלך פרק מי שמתו