לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים קג ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המתעטש בתפלתו מלמטה סימן רע לו מלמעלה סימן יפה לו:

מפרשים

 

(ו) המתעטש:    פי' רש"י מפיח בקול ונ"ל אבל הפחה בלא קול לא (מע"מ) וצ"ע מ"ש ובדפוס לובלין איתא מפיח בקל ונ"ל פי' דקאי אדלעיל מניה דאיתא התם אלא עיטוש אעיטוש קשיא וכ' רש"י וליכא לחלק בין אונס לרצון דאין עיטוש אלא לאונסו ומשני כאן מלמעלה כאן מלמטה ולזה פירש"י מלמטה מפיח בקל כלומר ואינו בא מחמת אונס וברי"ף בפירש"י איתא רק מפיח וכן עיקר דאי איתא דיש חילוק ה"ל לגמרא לחלק ולשנויי דר' הפיח בלא קול וא"ל דא"כ מנא ידעי י"ל דמכח הרחקה שהרחיק דע"כ אפילו בלא קול צריך להרחיק לאחריו דאל"כ ל"ל לת"ה לדחוק עצמו ע"ש הא בודאי הני רבנן הפיחו בלא קול שאין הבריות שומעין אלא ע"כ אין חילוק כנ"ל:
 

(ג) המתעטש:    פרש"י מפיח בקול. ונ"ל אבל הפחה בלא קול לא. ל"ח. ומ"א חולק עליו ע"ש.
 

(י) המתעטש י"א דדוקא כשמפיח בקול והמ"א חולק דה"ה בלי קול וגם בזה צריך להרחיק כנ"ל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש