רמב"ם הלכות כלים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות כלים · פרק חמישי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כל הכלים אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן וכלי עץ מאימתי מקבלין טומאה המטה והעריסה משישופם בעור הדג גמר שלא לשוף מקבלין טומאה הסלים של עץ משיחסום שפתותיהן ויכרות עוקצי השריגים והעצים הקטנים היוצאים ע"ג הסל היו הסלים של תמרה אף על פי שלא כרת ההוצין מבפנים מקבלין טומאה שכך מקיימין אותן הכלכלה משיחסום פיה ויכרות ההוצים ויגמור את התלויות בית הכוסות והלגינין אף ע"פ שלא כרת מבפנים מקבלין טומאה שכך מקיימין אותם הקנונים הקטנים והקלתות משיחסום שפתותיהן ויכרות ההוצין היוצאים הקנונים הגדולים והסיוגים הגדולים משיעשה שני דורים לרוחב שלהן הנפה והכברה וכף מאזנים משיעשה דור אחד לרוחב שלהן הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה והערק משיעשה בו צפירה אחת אע"פ שלא גמר גביהן מקבלין טומאה שהרי נראו למה שנעשו וצורת הכלי עליהן הא למה זה דומה לבגד שנארג מקצתו המחצלת משיכרות ההוצין וזהו גמר מלאכה וכל כלי הנסרים אינן מקבלין טומאה עד שיתחסמו שפתותיהן גולמי כלי עץ מקבלין טומאה משנעשה הכלי בצורתו אף על פי שעתיד לתארו בשרד או להשוותו במחוגה או לייפותו במעצד וכיוצא במעשים אלו ועדיין הוא גולם הואיל ואינו מחוסר חקיקה והרי השלים חפירתו הרי זה מקבל טומאה וכל גולמי כלי עץ מקבלין טומאה חוץ משל אשכרוע שאין הכלי ממנו חשוב כלי עד שיתייפה וקרוב בעיני שכלי עצם ככלי אשכרוע ואין גולמיהן מקבלין טומאה כלי עץ שאין עליו צורת כלי אע"פ שמשתמשין בו אינו מקבל טומאה:

ארובות של נחתומין שסודרים עליהן החלות כשהן בצק מתטמאות שהרי צורת הכלי עליהן ושל בעלי בתים אינן מקבלין טומאה ואם צבען בסקרא או בכרכום וכיוצא בהן מתטמאות שהרי נעשית להן צורת כלי סרוד של נחתומין שנותנין בו המים שמקטפין בו טמא ושל בעלי בתים טהור ואם גפפו מארבע רוחותיו מתטמא נפרץ מרוח אחת טהור והלוח שעורכין עליו מתטמא כלי עץ שהסלתים מרקדין עליו את הסלת מתטמא ושל בעלי בתים טהור רחת הגרוסות מתטמאות של אוצרות טהורה של גתות מתטמאה ושל גרנות טהורה זה הכלל העשוי לקבלה מקבל טומאה והעשוי ליכנס בו טהור:

הלכה ב[עריכה]

כל התלויין טהורין חוץ מתלויי נפה של סלתין ותלוי כברה של גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה זה הכלל העשוי לסייעו בשעת מלאכה מתטמא לתלות בו הכלי בלבד טהור:

הלכה ג[עריכה]

נבלי המשוררים מתטמאין נבלי בני לוי שמזמרין בהן במקדש טהורין הביטנון והנקטמון והאירוס מתטמאין:

הלכה ד[עריכה]

מצודת החולדה מתטמא ושל עכברים טהורה לפי שאין לה בית קיבול ואין עליה צורת כלי:

הלכה ה[עריכה]

קוצין שאורגין בהן כמו כפיפה שמניחין בה התאנים וכיוצא בהן מתטמאין ושאורגין בהן כתבנית מנורה גדולה שאוצרין בהן החטין טהורה שאין תורת כלי עליה:

הלכה ו[עריכה]

עלין שמסרגין אותן כמין סייג סביב לפירות טהור ואם עשו סייג של נסרין מתטמאין:

הלכה ז[עריכה]

חותל של הוצין שמניחין בו הרוטב וכיוצא בו אם הוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו מתטמא ואם אינו יכול ליטול מה שבתוכו עד שיקרענו או יתירנו או שחשב לאכול מה שבתוכו ולזרקו טהור וכן הקרן שהוא משתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה ואם חשב עליה מקבלת טומאה:

הלכה ח[עריכה]

השופר אינו מקבל טומאה חתכו להיות קרן תשמיש מקבל טומאה:

הלכה ט[עריכה]

קערה שקבעה בשידה תיבה ומגדל אם היא כדרך קבלתה מקבלת טומאה ואם קבעה בדופן שהרי אינה מקבלת עד שמטים שידה על צידה הרי זו מכלל השידה וטהורה:

הלכה י[עריכה]

האקון והרטוב והכלוב של עץ טהורין:

הלכה יא[עריכה]

המדף והפלצור ומצודת סכרים מתטמאין שהרי צורת כלי עליהם:

הלכה יב[עריכה]

הספסלין שבפונדקאות ושל מלמדי תינוקות אף על פי שהן נקובין ומכניסין בהן את הרגלים טהורים קבעו בהן רגלים במסמר מקבלין טומאה זה הכלל כל שניטל ואין רגליו ניטלות עמו טהור וכל שניטל ורגליו ניטלות עמו טמא ואם היו כולן של עץ או עצם מקבל טומאה היתה אחת מרגליו של אבן אינו מקבל טומאה:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.