רמב"ם הלכות כלים ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות כלים · פרק ששי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), ה"ב, ת"ש , עה"ת

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כל כלי שנטמא ונשבר אחר שנטמא ונפסדה צורתו ותשמישו טהור בשבירתו וכן כלים שנשברו כשהן טהורין שבריהן אינן מקבלין טומאה:

הלכה ב[עריכה]

כמה שיעור השבר שישבר בכלי עץ או כלי עצם ויהיה טהור כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים כיצד משינקב הכלי במוציא רמון טהור והרמון שאמרו בינוני לא גדול ולא קטן לפי דעת הרואה ויהיו בכלי שלשה רמונים אחוזים זה בזה ניקב הכלי במוציא זית וסתמו וחזר וניקב במוציא זית וסתמו [עד שהשלימו למוציא] רמון אף ע"פ שהוא סתום טהור שהרי נעשו לו פנים חדשות:

הלכה ג[עריכה]

כלים שעשאן מתחלה נקובין במוציא רמון כגון הסל והפחלץ של גמלים והאפיפירות מקבלין טומאה עד שיקרע רובן:

הלכה ד[עריכה]

אפיפירות שעשה להן קנים למעלה ולמטה לחזק טהורות עשה להן גפיים כל שהן אע"פ שכולה נקובה כמוציא רמון מקבלת טומאה:

הלכה ה[עריכה]

כל הכלים שאינן יכולין לקבל רמונים כגון הרובע וחצי רובע והקנונים הקטנים שיעורן במוציא זית נגממו שפתותיהן אם נשאר בהן כדי לקבל כל שהוא טמאין:

הלכה ו[עריכה]

הסלין של פת שיעורן כככרות של פת:

הלכה ז[עריכה]

קופת הגננים משתוציא אגודות של ירק טהורה ושל בעלי בתים במוציא תבן של בלנין בגבבא:

הלכה ח[עריכה]

בית קערות שאינו מקבל קערות הואיל ומקבל התמחויין הרי זה מקבל טומאה וכן בית הרעי שאינו מקבל משקין הואיל ומקבל את הרעי ה"ז מקבל טומאה:

הלכה ט[עריכה]

כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור ואף על פי שמקבלין על דפנותיהן באילפסין חוץ מכלים של עץ שחציין או מקצתן כלי בפ"ע מתחילת עשייתן כגון השולחן הכפול שמתחלה נעשה שני חלקים והרי הוא נכפל ונפשט וכגון התמחוי המזנון שהוא קערות קערות והרי בכל חלק מחלקיו קערות שלימות וכגון הכסא הכפול וכל כיוצא באלו וכן בית לגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן זה שנפחת טהור ואינו חיבור לשאר הבתים נפחת השני טהור ואינו חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין וכן כל כיוצא בכלים כאלו:

הלכה י[עריכה]

משפלת שאמצעיתה גבוהה וזויותיה יורדות ונפחתה מצד אחד טמא מפני שהיא מקבלת מצד השני נפחתה מצד השני טהורה השולחן והדולפקי שנפחתו מקבלין טומאה עד שיחלקו ויבדל כל חלק מחבירו ניטלה אחת מרגליהן טהורה וכן אם ניטלה השנייה ניטלה השלישית אם חישב עליהם שיאכל על שולחן זה או על דולפקי זו כמו אוכל בטבלא מקבלין טומאה ואם לאו טהורין:

הלכה יא[עריכה]

כלי נסרים שנפלו שפתותיהן טהורין ואם נשאר מחסום שפתותיהן כל שהוא מקבלין טומאה:

הלכה יב[עריכה]

טבלא שמילאה עצים ותקעה טהורה חיפה בנסרים מקבלת טומאה:

הלכה יג[עריכה]

ספסל שנתפרק טהור סרגלו במשיחות או בחבלים מקבל טומאה:

הלכה יד[עריכה]

הסלים של גמלים התירן טהורין חזר וקשרן מקבלין טומאה נמצאו מתטמאין ומתטהרין אפילו עשר פעמים ביום:

הלכה טו[עריכה]

השולחן או הדולפקי שחיפן בשייש ושייר בהם מקום הנחת הכוסות מקבלין טומאה ואם חיפה הכל טהור בין בציפוי עומד בין בציפוי שאינו עומד בין שחיפה את לבזבזיו בין שלא חיפן בין שהיו של עצים חשובים כגון אשכרוע וכיוצא בו בין שהיו של שאר עצים הואיל וחיפן כולן טהורין כמו שביארנו:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.