ירושלמי ברכות דף כא ב
<< · ירושלמי ברכות · דף כא ב · >>
המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.
קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר:
גמרא[עריכה]
תני "ומן התפילין"; "אַבֵל – ביום הראשון אינו נותן תפילין, ביום השני הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה – דברי ר' אליעזר;
ר' יהושע אומר: בראשונה ובשני אינו נותן תפילין; ביום השלישי הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות –אינו חולצן."
אם "ביום השני אינו נותן תפילין" - צורכה מימר "מי שמתו מוטל לפניו"? אלא- בגין דתנא דא תנא דא. ר' זעירה רב ירמיה בשם רב: הלכה כר' אליעזר בנתינה, וכר' יהושע בחליצה. ר' זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר- מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ? אמר רבי יוסי ב"ר בון וכיני נתן ביום השני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהושע שלא לחלוץ. ואין כיני נימר[1] הלכה כרבי אליעזר
עין משפט
3 ג_ג מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ו סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :
4 ג_ד מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ח סעיף א':
- ^ בדפוסים מופיע "נימא", בהשפעת הבבלי. וכך צ"ל ע"פ ה"שרידי הירושלמי", ומהדורת ר"י בוך. והבת"י רומי כתוב: "נאמר"