שולחן ערוך אורח חיים פב ב

מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם,

הגה: ויש אומרים דאינו אסור רק בטופח על מנת להטפיח ויש לסמוך על זה:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בטופח ע"מ להטפיח. כגון שאם מניח ידו עליהם מעלה לחות בה שאם יניחנה על ד"א מקבל ממנה לחות, ואם אינן לחים כ"כ מותר:

מגן אברהם

עריכה

(ג) בטופח על מנת להטפיח: פי' כשמניחין דבר אחר עליה אותו דבר הוא טופח ויכול להטפיח אחרים:

באר היטב

עריכה

(ב) להטפיח: פי' שאם מניח ידו עליהם מעלה לחות בה שאם יתננה על דבר אחר מקבל ממנה לחות ואם אינן לחים כל כך מותר.

משנה ברורה

עריכה

(ב) בקרקע או בבגד:

(ג) להטפיח פי' שאם מניח ידו עליהם מעלה לחות בה שאם יניחנה על דבר אחר מקבל ממנה לחות ואם אינן לחים כ"כ מותר:

(ד) ויש לסמוך ע"ז וכן הסכמת כל האחרונים דדוקא טופח ע"מ להטפיח ואז בעי הרחקה מהן ד"א כמו מצואה. ומ"מ כיון שאינם בעין רק שבלועין בקרקע או בבגד א"צ לשפוך עליהן רביעית לכו"ע אלא די שיביא עליהן רק מעט מן המעט מים שאין בהן ג"כ רק טופח ע"מ להטפיח ושרי ועיין לעיל בסימן ע"ז במ"ב:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}