מגן אברהם על אורח חיים פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) תתפרך:    אבל אם תשבר לשנים לא מהני [כ"מ הר"מ]:

(ב) וי"א דלא וכו':    וסברא קמייתא ס"ל דיותר בקל נפרכת ע"י גלילה מע"י זריקה וזה וזה דעתם לחומרא, ונ"ל דבזמן הקור שהצואה נקרשת הרבה כאבן שרי לקרות כנגדה אף על פי שתחזור אח"כ לקדמות' בזמן החום מ"מ בתר השתא אזלינן וכ"מ קצת בטהרות פ"ג ומ"מ צ"ע דמשמע צואה כחרס אף על פי שאין בה ריח אסורה דעדיין שם צואה עליה עד שתזרק' ונפרכת אם כן הכא נמי אף ע"פ שנקרשה עדיין שם צואה עליה כיון שיכולה לחזור לקדמותה מידי דהוה אב"ה ישן אף על פי שאין בה צואה אסור כיון שהיה מתחלה אסור' מן התור' כמ"ש הרב"י בשם תר"י עיין סימן פ"ג וצ"ע:

סעיף ב[עריכה]

(ג) בטופח על מנת להטפיח:    פי' כשמניחין דבר אחר עליה אותו דבר הוא טופח ויכול להטפיח אחרים: