טור אורח חיים עז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן עז (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

הלכות קריאת שמע וברכותיה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

מי רגלים אסור לקרות כנגדן עד שיטיל לתוכן רביעית מים ואז מותר, לא שנא על גבי קרקע או בכלי, ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם. לא שנא היו הן בכלי תחילה ונותן מים עליהן, ולא שנא היו המים בכלי תחילה. וכתב הרמב"ם ז"ל: רביעית למי רגלים של פעם אחת, ואם הם יותר יוסיף מים כפי השיעור:

בית יוסף[עריכה]

מי רגלים אסור לקרות כנגדן עד שיטיל לתוכן רביעית מים — בסוף פרק מי שמתו (דף כב:) תנן: ולא יתכסה במים הרעים ולא במי משרה עד שיטיל לתוכן מים, ומפרש בגמרא (דף כה:), הכי קאמר: לא במים הרעים ולא במי משרה כלל; ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא. ואיפליגו בברייתא כמה מים יטיל לתוכן, דתנא קמא אמר כל שהוא, ורבי זכאי אומר רביעית, ואמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעית דמיא כרבי זכאי:

ומה שכתב: לא שנא על גבי קרקע או בכלי — פשוט הוא. גם מה שכתב: ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם – כן כתב הרשב"א ופשוט הוא, דעביט אפילו אין בו מי רגלים אסור לקרות כנגדו, ואינו מועיל בנתינת מים להכשיר הכלי עצמו, כמו שיתבאר בסימן פ"ז בסייעתא דשמיא:

ומה שכתב: לא שנא היו הם בכלי תחילה וכו' — שם, אמר רב נחמן: מחלוקת בסוף, אבל בתחילה כל שהן, ורב יוסף אמר: מחלוקת בתחילה, אבל בסוף דברי הכל רביעית. ופסקו הרי"ף והרא"ש כרב יוסף, דבין בתחילה בין בסוף שיעורן רביעית, וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם ז"ל שסתם דבריו, וכן פסק הרשב"א ז"ל:


וכתב הרמב"ם רביעית למי רגלים של פעם אחת וכו' — בפרק ג מהלכות קריאת שמע כתב וזה לשונו: נתן רביעית מים לתוך מי רגלים של פעם אחת, מותר לקרות עמהם בתוך ד' אמות. ומשמע מדבריו שאם הם מי רגלים של ב' פעמים, צריך ב' רביעיות, ואם שלש – שלש, וכן כתב הרא"ש שהוא דעת הרמב"ם ז"ל. ומדהביא דבריו ולא חלק עליהם משמע דהכי סבירא ליה. אבל הרשב"א כתב: כמה יטיל לתוכן מים? כל שהוא, ר' זכאי אומר רביעית. פירוש, אפילו היו מי רגלים עצמן הרבה, דהא דומיא דכל שהוא דאמר תנא קמא קאמר ר' זכאי רביעית. והיינו דאמר ליה רב יוסף לשמעיה עייל לי רביעיתא דמיא במשיכלא, כלומר דבהכי סגי, ואפילו מטיל לתוך משיכלא מי רגלים מרובין. ולעניין הלכה נקטינן כדברי הרמב"ם והרא"ש ז"ל:

בסימן פ"ב כתב רבינו כמה יהיו נבלעים בקרקע המי רגלים ויהיה מותר לקרות קריאת שמע כנגדם:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

מי רגלים וכו' משנה ואוקימתא דגמ' ס"פ מי שמתו וע"ל בסי' פ"ז דין עביט והחילוק בין עביט של עץ וחרס לשל מתכות: