קטגוריה:בראשית לז יז
נוסח המקרא
ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
וַ/יֹּ֤אמֶר הָ/אִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִ/זֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָ/ה וַ/יֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔י/ו וַ/יִּמְצָאֵ֖/ם בְּ/דֹתָֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר גּוּבְרָא נְטַלוּ מִכָּא אֲרֵי שְׁמַעִית דְּאָמְרִין נֵיזֵיל לְדוֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אֲחוֹהִי וְאַשְׁכְּחִנּוּן בְּדוֹתָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר גַבְרָא נַטְלַן מִיכַּן אֲרוּם שְׁמָעִית מִבָּתַר פַּרְגוֹדָא דְהָא אִישְׁתְּרֵי מִן יוֹמָא דֵין שִׁעֲבּוּד מִצְרָאֵי וְאִתְאַמַר לְהוֹם בִּנְבוּאָה דְחִיוָאֵי בָּעַן לִמְסַדְרָא עִמְהוֹן סִדְרָא קְרָבָא בְּגִין כֵּן הֲווֹ אָמְרִין נֵיזַל לְדוֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אָחוֹי וְאַשְׁכְּחִינוּן בְּדוֹתָן: |
רש"י
"נלכה דתינה" - לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מדי פשוטו
[ל] לבקש נכלי דתות. כי אחר שצריכין למדרש "נסעו מזה" 'הסיעו עצמן מן האחוה', דאם לא כן למה הוצרך להשיב "נסעו מזה" - ואם כן מה טעם דקאמר "כי שמעתי אומרים נלכה דותינה", אלא כך פירושו - כי שמעתי אומרים שרוצים לבקש לך נכלי דתות, ולפיכך הסיעו עצמן מן האחוה:
[לא] ולפי פשוטו שם מקום. ויהיה "דותינה" מקום אחר זולת שכם. ואף על גב דעכשיו לא היה הקלקול בשכם אלא בדותן, ולעיל פירש (רש"י פסוק יד) כי בשכם קלקלו והוא מקום מוכן לפורענות, ואין זה קשיא, דשכם הוא עיקר מפני שהוא כרך, ודותינה הוא טפל, ואמרינן לענין מגילה (מגילה דף ב:) דכרך וכל הסמוך לה וכל הנראה עמה נדון ככרך, וקוראים את המגילה בט"ו אם היא מוקפת חומה (שו"ע אור"ח סי' תרפח ס"ב), ולפיכך דותינה הסמוכה לשכם נדון כמו שכם, ונקרא כי בשכם קלקלו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נֵלְכָה דֹּתָיְנָה – לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כי שמעתי אותם אומרים.
נלכה דותינה. עשאוהו רז"ל במדרשם מלשון נכלי דתות, כי המלאך רצה לגלות ליוסף מחשבתם הרעה. והנה יוסף לא הבין הנסתר שבתוך הלשון, שהוא נכלי דתות, והלך אחר הנגלה ורדף אחריהם וימצאם בדותן. והוא שאמרו במדרש נסעו מזה הסיעו עצמם מן האחוה והלכו לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. וזהו שאמר ויתנכלו אותו להמיתו, היו מחשבין תחבולות היאך יסבבו לו מיתה ושלא יצטרכו להמיתו הם עצמם בידיהם. ומזה דרשו רז"ל שאמרו נשסה בו את הכלבים. ואולי כי כן עשו בטרם יקרב אליהם ולא עלתה בידם, וע"כ כשנתקרב אליהם אמרו להרגו בידים והוא שכתוב הנה בעל החלומות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי שמעתי אומרים" והטעם שאמרתי שבודאי נסעו הוא כי שמעתי אומרים נלכה לא שראיתים נוסעים:
" אחר אחיו" אע"פ שלא מצאם בשכם כדבר אביו טרח יותר ממה שצוה להשיג רצון אביו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יז.
שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים
הביטוי לא ברור. מי אמר? האחים או אנשי העיר?
ניתן לחשוב שהאיש שמע את בני יעקב מדברים והוא ישב איתם בזמן שהם החליטו, או שהוא שמע רכילות בעיר, דבר שמועה, מידע לא מדויק, שהאחים אמרו שהם ילכו לדותן. כיוון שהאיש מנסה להסתיר איך הוא שמע, ניתן להבין שהוא שמע את זה מהאחים, והוא שמע דברים נוספים שאותם הוא לא אמר ליוסף ולא רצה להגיד.
האיש יכול להיו עד, אם יעקב יחקור
האיש לא שאל את יוסף מי הוא ומי הם אחיו. ניתן ללמוד מדברי האיש את הדברים הבאים:
- האיש זיהה את יוסף וידע לפגוש את יוסף בשדות של שכם.
- האיש שמע שאחיו של יוסף אומרים שהם ילכו לדותן.
- האיש אמר ליוסף שאחיו בדותן, וסביר שיוסף ילך לשם.
במידה ויקרה משהו רע ליוסף, האיש יוכל להעיד שיוסף הגיע בשלום לשכם, ואם קרה לו משהו רע זה היה בין שכם לדותן, אזור בבעלות ובשליטה של האחים.
קרה פה נס גדול שבדיוק איש אחד בלבד מצא את יוסף, לא הזמין אותו לעיר, ידע מה האחים אמרו, ושלח אותו לדותן. אדם חשדן יכול לחשוב שהאחים ידעו שיעקב ישלח את יוסף אחריהם, והם שכרו איש להורות לו איך לשלוח את יוסף רחוק משכם, לאזור לא מאוכלס, ושם הם יתנכלו לו.
מנהגם של האחים לשאול (לרגל)
בהמשך יוסף יבין שזה הוא מנהגם של אחיו, ללכת לשאול ולחקור. אחיו שאלו בשכם לאיפה כדאי ללכת, ויעצו להם ללכת צפונה לדותן. כאשר האחים יבאו למצרים, יוסף הבין שהם ילכו וישאלו אנשים ויחפשו אותו, בבתי זונות ובבתי מרחץ, כי האחים בחרו שיירה שנשאה בסמים וסבונים למצרים (חז"ל). יוסף חשש שהם יגרמו לו צרות והוא היה חייב להפסיק את החקירות האלה, ולכן הוא אמר להם בלגלוג: "מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (ביאור:בראשית מב ט).
שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה
לפי דברי האיש כאילו שבשכם ידעו שהם ילכו לדותן. האחים לא טרחו להודיע ליעקב על תנועותיהם, אפילו כאשר הם זזו מרחק משמעותי. האחים התנכרו ליעקב והשאירו אותו בבדידות ובפחד לרכושו. ייתכן שזו היתה מטרתם, לגרום ליעקב לשלוח את יוסף.
האחים הלכו לדותן, כך למעשה הם הרחיבו את ארצם ואת השטח בבעלותם, ככתוב: "וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לה ה).
וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן
יוסף לא אמר תודה. לא שאל שאלות נוספות כדי לוודא איך האיש שמע, ומה עוד הוא שמע. יוסף לא שאל לשלום אחיו, למרות שניתן להבין ששלומם טוב. יוסף היה שמח שהוא יוכל להשלים את תפקידו, והוא המשיך לכיון דותן ומצא את אחיו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לז יז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.