מ"ג בראשית לז יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לז · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזוֹ יָתֵיהּ מֵרַחִיק וְעַד לָא קְרֵיב לְוָתְהוֹן וְחַשִּׁיבוּ עֲלוֹהִי לְמִקְטְלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְחָמוּן יָתֵיהּ מֵרָחִיק וְעַד לָא קָרִיב לְוַתְהוֹם וְאִתְיַיעֲטוּ עֲלוֹי לְמִקְטְלֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנכלו" - נתמלאו נכלים וערמומיות

"אתו" - כמו אתו עמו כלו' אליו

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח). ויתנכלו אותו: נתמלאו נכליות וערמומיות עליו כמו וארור נוכל, בנכליהם אשר נכלו:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויתנכלו — חשבו מחשבה רעה; וכן: "וארור נוכל" (מלאכי א, יד):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנכלו אותו להמיתו" - היו חושבים להמית אותו בנכליהם אשר יתנכלו בטרם יקרב אליהם ולא יצטרכו לשפוך דמו בידיהם וכך אמרו בבראשית רבה (פד יד) נשסה בו את הכלבים ואולי עשו כן ולא עלתה בידם וכאשר ראו כי קרב אליהם ולא יכלו להמיתו בנכליהם אמרו איש אל אחיו הנה בא אלינו ועתה נהרגהו אנחנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח) "ובטרם יקרב." פי' חז"ל ששסו בו את הכלבים, ר"ל "שהתנכלו להמיתו טרם יקרב", וזה ע"י הכלבים. "ויתנכלו אתו," פי' שמלאו ממנו מזמות, שחשבו שרודף אותם ורוצה לאבד אותם בעוה"ז ובעוה"ב, ועי"כ שפטו להמיתו:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויראו אותו וגו'. צריך לדעת אומרו ובטרם וגו' אם הוא גזירה למה שלפניו על זה הדרך ויראו אותו מרחוק בטרם יקרב עליהם או הוא התחלת הודעה למה שלאחריו על זה הדרך בטרם יקרב וגו' התנכלו אליו וגו'. ולכל צד קשה אם נמשך למה שלפניו היה לו לומר בטרם יקרב, ואם הוא נמשך למה שלאחריו היל"ל ובטרם וגו' התנכלו. ואולי כי נתכוון בתוספת וא"ו להוסיף הרחקה פי' שלא תאמר שהריחוק הוא שעדין לא קרב אליהם, אלא ובטרם יקרב ראוהו מופלג בריחוק:

עוד ירצה עז"ה ויראו אותו מרחוק פירוש מריחוק הלבבות שלא ראוהו כראיית אחים לאחיהם אלא כאיש מרוחק מהם ובטרם יקרב וגו' פירוש וראיה זו היתה גם כן טרם וגו', ואם לא היה אומר ובטרם בתוס' וא"ו היה נשמע כי הוא זה פירוש מרחוק שאמר, לזה אמר בתום' וא"ו לומר כי הוא דבר אחר. ויש עוד ליישב הכתוב באופן אחר אלא שנראה כי זה צודק יותר: