מ"ג בראשית לז יח

מקרא

כתיב:
ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.

מנוקד:
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.

עם טעמים:
וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַחֲזוֹ יָתֵיהּ מֵרַחִיק וְעַד לָא קְרֵיב לְוָתְהוֹן וְחַשִּׁיבוּ עֲלוֹהִי לְמִקְטְלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וְחָמוּן יָתֵיהּ מֵרָחִיק וְעַד לָא קָרִיב לְוַתְהוֹם וְאִתְיַיעֲטוּ עֲלוֹי לְמִקְטְלֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויתנכלו" - נתמלאו נכלים וערמומיות

"אתו" - כמו אתו עמו כלומר אליו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לב] אותו כמו אתו עמו כלומר אליו. פירוש אל יקשה לך דכתיב "ויתנכלו" דהוא לשון התפעל, ולא שייך לומר אחריו לשון "אותו" דהוא מורה על פעול, ואין שייך לומר "ויתנכלו אותו" כי אין לשון התפעל פועל יוצא, לכך פירש דהאי "אותו" כמו 'אליו', וכאילו כתיב 'ויתנכלו אליו להמיתו', והשתא הוי שפיר, דבלשון התפעל שייך לשון 'אליו'. וכדי שלא יקשה לך דמאי שייך לפרש "אותו" במקום 'אליו' - קאמר דהאי "אותו" כמו 'אתו', דאין הפרש בין "אותו" ובין 'אתו', דהרבה פעמים נמצא "אותו" במקום 'אתו', כמו "למועד אשר דבר אותו אלקים" (לעיל כא, ב), ופירושו למועד אשר דבר אתו, ו'אתו' הוא לשון 'עמו', והוי כאילו כתוב לשון 'עמיה', ופירושו 'אליו', דהא תרגום של "אליו" - 'עמיה' (לעיל יב, ד), והשתא הוי "אותו" כמו 'אליו' (כ"ה ברא"ם):

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיִּתְנַכְּלוּ – נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת.
אֹתוֹ – כְּמוֹ "אִתּוֹ", "עִמּוֹ", כְּלוֹמַר: אֵלָיו.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)

'(יח). 'ויתנכלו אותו: נתמלאו נכליות וערמומיות עליו כמו וארור נוכל, בנכליהם אשר נכלו:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויתנכלו — חשבו מחשבה רעה; וכן: "וארור נוכל" (מלאכי א, יד):

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ויתנכלו אותו להמיתו" - היו חושבים להמית אותו בנכליהם אשר יתנכלו בטרם יקרב אליהם ולא יצטרכו לשפוך דמו בידיהם וכך אמרו בבראשית רבה (פד יד) נשסה בו את הכלבים ואולי עשו כן ולא עלתה בידם וכאשר ראו כי קרב אליהם ולא יכלו להמיתו בנכליהם אמרו איש אל אחיו הנה בא אלינו ועתה נהרגהו אנחנו

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ויתנכלו" אותו להמיתו. הנה לשון נכל יורה על המצאה להרע כמו אשר נכלו לכם. אמר שחשבו את יוסף בלבם נוכל להמית ושבא אליהם לא לדרוש שלומם אלא למצוא עליהם עלילה או להחטיאם כדי שיקללם אביהם או יענישם האל ית' וישאר הוא לבדו ברוך מבנים ול' התפעל יורה על ציור הדבר בנפש כמו אתה מתנקש בנפשי מצייר בלבבך מוקש על נפשי ולשון להמיתו שימית הוא את אחיו כמו לעשותכם אותם לעברך בברית. ובזה הודיע מה היה למו בהיות כלם צדיקים גמורים עד שהיו שמותם לפני ה' לזכרון איך נועדו לב יחדו להרוג את אחיהם או למכרו ולא נחמו על הרעה כי גם כשאמרו אבל אשמים אנחנו על אחינו לא אמרו שתהיה אשמתם על מכירתו או מיתתו אלא על אכזריותם בהתחננו. והנה הגיד הכתוב כי ציירו בלבם וחשבו את יוסף לנוכל ומתנקש בנפשם להמיתם בעולם הזה או בעולם הבא או כשניה' והתורה אמר' הבא להרגך כו':

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יח) "ובטרם יקרב." פי' חז"ל ששסו בו את הכלבים, ר"ל "שהתנכלו להמיתו טרם יקרב", וזה ע"י הכלבים. "ויתנכלו אתו," פי' שמלאו ממנו מזמות, שחשבו שרודף אותם ורוצה לאבד אותם בעוה"ז ובעוה"ב, ועי"כ שפטו להמיתו:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ויראו אותו וגו'. צריך לדעת אומרו ובטרם וגו' אם הוא גזירה למה שלפניו על זה הדרך ויראו אותו מרחוק בטרם יקרב עליהם או הוא התחלת הודעה למה שלאחריו על זה הדרך בטרם יקרב וגו' התנכלו אליו וגו'. ולכל צד קשה אם נמשך למה שלפניו היה לו לומר בטרם יקרב, ואם הוא נמשך למה שלאחריו היל"ל ובטרם וגו' התנכלו. ואולי כי נתכוון בתוספת וא"ו להוסיף הרחקה פי' שלא תאמר שהריחוק הוא שעדין לא קרב אליהם, אלא ובטרם יקרב ראוהו מופלג בריחוק: עוד ירצה עז"ה ויראו אותו מרחוק פירוש מריחוק הלבבות שלא ראוהו כראיית אחים לאחיהם אלא כאיש מרוחק מהם ובטרם יקרב וגו' פירוש וראיה זו היתה גם כן טרם וגו', ואם לא היה אומר ובטרם בתוס' וא"ו היה נשמע כי הוא זה פירוש מרחוק שאמר, לזה אמר בתום' וא"ו לומר כי הוא דבר אחר. ויש עוד ליישב הכתוב באופן אחר אלא שנראה כי זה צודק יותר: