קטגוריה:בראשית לז יח
ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּרְא֥וּ אֹת֖/וֹ מֵ/רָחֹ֑ק וּ/בְ/טֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵי/הֶ֔ם וַ/יִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖/וֹ לַ/הֲמִיתֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַחֲזוֹ יָתֵיהּ מֵרַחִיק וְעַד לָא קְרֵיב לְוָתְהוֹן וְחַשִּׁיבוּ עֲלוֹהִי לְמִקְטְלֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְחָמוּן יָתֵיהּ מֵרָחִיק וְעַד לָא קָרִיב לְוַתְהוֹם וְאִתְיַיעֲטוּ עֲלוֹי לְמִקְטְלֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ויתנכלו" - נתמלאו נכלים וערמומיות
"אתו" - כמו אתו עמו כלומר אליורש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אֹתוֹ – כְּמוֹ "אִתּוֹ", "עִמּוֹ", כְּלוֹמַר: אֵלָיו.
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יח) "ובטרם יקרב." פי' חז"ל ששסו בו את הכלבים, ר"ל "שהתנכלו להמיתו טרם יקרב", וזה ע"י הכלבים. "ויתנכלו אתו," פי' שמלאו ממנו מזמות, שחשבו שרודף אותם ורוצה לאבד אותם בעוה"ז ובעוה"ב, ועי"כ שפטו להמיתו:
אור החיים (כל הפרק)
ויראו אותו וגו'. צריך לדעת אומרו ובטרם וגו' אם הוא גזירה למה שלפניו על זה הדרך ויראו אותו מרחוק בטרם יקרב עליהם או הוא התחלת הודעה למה שלאחריו על זה הדרך בטרם יקרב וגו' התנכלו אליו וגו'. ולכל צד קשה אם נמשך למה שלפניו היה לו לומר בטרם יקרב, ואם הוא נמשך למה שלאחריו היל"ל ובטרם וגו' התנכלו. ואולי כי נתכוון בתוספת וא"ו להוסיף הרחקה פי' שלא תאמר שהריחוק הוא שעדין לא קרב אליהם, אלא ובטרם יקרב ראוהו מופלג בריחוק:
עוד ירצה עז"ה ויראו אותו מרחוק פירוש מריחוק הלבבות שלא ראוהו כראיית אחים לאחיהם אלא כאיש מרוחק מהם ובטרם יקרב וגו' פירוש וראיה זו היתה גם כן טרם וגו', ואם לא היה אומר ובטרם בתוס' וא"ו היה נשמע כי הוא זה פירוש מרחוק שאמר, לזה אמר בתום' וא"ו לומר כי הוא דבר אחר. ויש עוד ליישב הכתוב באופן אחר אלא שנראה כי זה צודק יותר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יח.
תהליך מכירתו של יוסף לעבדות
הכנת רקע
האחים יצאו מחברון לשכם (עירם), לזמן רב עם כל הצאן. האחים היו חופשים לשוט בכל ארץ כנען ואף אחד לא מעיז לעצור בהם, יעקב יושב באוהלו ופוחד שיותקף ללא הגנת בניו או שהבנים יעלמו עם הצאן. ייתכן שהאחים רצו להדאיג את יעקב, בכוונה שהוא ישלח את יוסף לראות מה קורה לרכושו. וכך היה.
האחים ראו את יוסף מרחוק בגלל בגדיו המיוחדים, וכאילו בהתלוצצות בררו ועשו הצבעה האם לפגוע בו "וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ". ההצבעה עברה ללא התנגדות. האחים סיכמו:
- אביהם העניק כבוד רב ליוסף, בכורו מרחל, אשתו האהובה.
- אביהם עלול לתת את הרכוש שלו ואת הברכה ליוסף בלבד, והם ינושלו כמו ישמעאל ועשו.
- הם כבר שנים נהנים מברכת אלוהים, ולא היו מוכנים לותר.
- יוסף חייב להתנתק מאביו.
מהפסוק נראה כאילו שהאחים התנכלו ליוסף ברגע שהם ראו אותו, אבל קיימת אפשרות שהם התנכלו לפגוע בו כבר זמן רב מאז שהם שונאים אותו. ייתכן שהם תחכמו שיוסף יגיע אליהם לבדו, כשם שהם הטעו את שכם וחמור. לא נראה שראובן ויהודה רצו להרוג את יוסף, אבל אפילו יהודה היה מוכן שיוסף לא ישוב לביתו, ולא ברור איך ראובן חשב להשיב את יוסף, לאחר שהאחים זרקו אותו לבור.
שלב ראשון:
האחים אמרו: "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" (ביאור:בראשית לז כ).
- האחים מגדירים את כעסם בגלל חלומותיו של יוסף.
- האחים רוצים להרוג אותו.
- האחים רוצים לזרוק את גופתו לבור.
- מכינים הסבר לאביהם - חיה רעה אכלה אותו.
שלב שני:
ראובן מציע: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" (ביאור:בראשית לז כב). ראובן עשה שינוי קל והסביר:
- במקום להרוג את יוסף ולזרוק אותו לבור, יוסף יושלך חי לבור, כי לפי חוקי חמורבי מספר 2, אדם המאושם כקוסם, מכשף וחולם חלומות, יזרקו אותו למים, ויראו אם הוא יצא חי. כיון שאין מים בדותן, הם יזרקו אותו לבור מים יבש.
- ראובן חשב להציל את יוסף, אבל פחד לחשוף את עצמו ולהתנגד לאחיו, פן הם ירצחו גם אותו.
- ראובן מתנהג כבכור לאחיו, והם כולם מקבלים (בשמחה) את הצעתו.
האחים עושים כהצעת ראובן ושומרים את כותנתו של יוסף כדי להסביר את העלמותו. ללא בגדיו, יוסף חדל להיות בן אצילים מכובד.
שלב שלישי:
יהודה מציע: "מַה בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" (ביאור:בראשית לז כז). יהודה מסביר:
- יהודה טוען, מה הרוח להרוג את יוסף, להתלכלך בדם, ולהיות שותף לרצח.
- אם כבר החלטנו להפטר ממנו, אפשר למכור אותו לעבדות, וכך הוא יעלם ולעולם לא יחזור.
- יהודה הציע למכור לישמעאלים. כנראה הוא ידע מה הם לוקחים למצרים ורצה לעזור ליוסף להצליח בעבדותו.
יהודה לא הזכיר את הבור. לפי דברי יהודה, נראה כאילו שהוא לא היה מודע להצעתו של ראובן, והציע לאחיו למכור את יוסף לעבדות במקום להרוג אותו. ייתכן שיהודה חשב שהאחים ירצחו את יוסף בבור, כדי לגמור את העניין ולא לשמוע את יוסף מתענה מספר ימים בבור, ואנשים יעברו וישמעו את צעקותיו. למרות שלא ברור מי מכר את יוסף ולמי, אנו רואים שהאחים נפגשו עם הישמעאלים וידעו: מאין הם באים, לאן הם הולכים ומה הם נושאים. האחים בחרו שיירה שנשאה מוצרים יקרים לעשירי מצרים "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (ביאור:בראשית לז כה). במוצרים האלה השתמשו מלכים ושרים, כשם שאחשורש נהג בנערות שבאו לתחרות, ככתוב: "כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב יב). כך שסביר שהאחים נפגשו עם הישמעאלים, סיכמו את המכירה, והתהליך נמשך בלי שהאחים חזרו לבור.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לז יח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.