קטגוריה:בראשית א טז
נוסח המקרא
ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃
וַ/יַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַ/מְּאֹרֹ֖ת הַ/גְּדֹלִ֑ים אֶת־הַ/מָּא֤וֹר הַ/גָּדֹל֙ לְ/מֶמְשֶׁ֣לֶת הַ/יּ֔וֹם וְ/אֶת־הַ/מָּא֤וֹר הַ/קָּטֹן֙ לְ/מֶמְשֶׁ֣לֶת הַ/לַּ֔יְלָה וְ/אֵ֖ת הַ/כּוֹכָבִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַד יְיָ יָת תְּרֵין נְהוֹרַיָּא רַבְרְבַיָּא יָת נְהוֹרָא רַבָּא לְמִשְׁלַט בִּימָמָא וְיָת נְהוֹרָא זְעֵירָא לְמִשְׁלַט בְּלֵילְיָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַעֲבַד יְיָ יַת תְּרֵין נְהוֹרַיָּא רַבְרְבַיָּא יַת נְהוֹרָא רַבָּא לְמִשְׁלַט בִּימָמָא וְיַת נְהוֹרָא זְעֵירָא לְמִשְׁלַט בְּלֵילְיָא וְיַת כּוֹכְבַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַעֲבַד יְיָ יַת תְּרֵין נְהוֹרַיָא רַבְרְבַיָא וַהֲווֹן שָׁוִין בְּאִיקְרֵהוֹן עֶשְרִין וְחַד שָׁעִין בָּצִיר מִנְהוֹן שִׁית מְאָה וּתְרֵין שׁוּבְעִין חוֹלְקֵי שַׁעֲתָּא וּמִן בָּתַר כֵּן אִישְׁתָּעִית סִיהֲרָא עִילוֹי שִׁמְשָׁא לִישָׁן תְּלִיתָאֵי וְאִזְדְעָרַת וּמַנֵי יַת שִׁמְשָׁא דַהֲוָה נְהוֹרָא רַבָּא לְמִישְׁלַט בִּימָמָא וְיַת סִיהֲרָא דַהֲוָה נְהוֹרָא זְעֵירָא לְמִשְׁלַט בְּלֵילְיָא וְיַת כּוֹכְבַיָא: |
רש"י
"וְאֵת הַכּוֹכָבִים" - על ידי שמיעט את הלבנה (בראשית רבה מ"ו) הרבה צבאיה להפיס דעתה.
[מו] (חולין דף ס:) לכי ומעטי את עצמך. ואם תאמר סוף סוף מה השיב אל הירח שאמרה 'אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד', ונראה לומר שזה בעצמו מה שאמר לה 'לכי ומעטי את עצמך' הוא התשובה, לפי שכאשר הירח מתמעט הנה נמצא החמה לבד מושל, שהרי האור בירח פוחת והולך עד שלא תשאר לה שום אור, ואז החמה בלבד מאיר, ואם כן החמה היא מושלת בלבד, ויש בזה דברים נסתרים, ולקמן בפרשת פנחס (כח, טו) יתבאר קצת:
[מז] הרבה צבאיה. דאם לא כן, הוי למכתב למעלה 'ויעש המאורות הגדולים והכוכבים', אלא על שהקטין הלבנה - לפיוס דעת עשה זה שהרבה צבאיה, לכך אחר שכתב "את המאור הקטון" אמר "ואת הכוכבים", כי עשה זה לפייס את קטנות הירח:הרבה צבאיה להפיס דעתה —- נראה לי דדייק זה רש״י, מדלא כתיב "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים ואת הכוכבים את המאור הגדול" כו׳, או למעלה בציווי היה לו לומר: "יהי מאורות וכוכבים ברקיע השמים"; אלא וודאי לא נבראו עד שהוצרך להפיס דעתה אחר ההקטנה כו'.
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵת הַכּוֹכָבִים – עַל יְדֵי שֶׁמִּעֵט אֶת הַלְּבָנָה, הִרְבָּה צְבָאֶיהָ לְהָפִיס דַּעְתָּהּ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ובבחינה זאת נקרא הירח בשם המאור הגדול, כי בעבור היותו קרוב אלינו יגדל אורו אלף פעמים מיתר כוכבים, ואצלנו השמש והירח הם הגדולים באורם אצלנו מכל המאורות, והשמש אורו גדול אצלנו מאור הירח.
ויחד את המאור הגדול לממשלת היום - השמש שולט ופועל פעולות רבות ביום ביסוד האש ובאויר ובצמיחת הפירות היבשים, והמאור הקטן שולט ופועל פעולות בלילה במעינות ונהרות ובפירות הלחים כמו שנאמר (דברים לג יד): "ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים".
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים. ומאחר שקרא אותן גדולים, חוזר וקורא את המאור הקטן? אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו. בכל הקרבנות כתיב "שעיר עזים אחד לחטאת", ובראש חודש כתיב "לחטאת לה'"? אמר הקב"ה: אני גרמתי לו ליכנס בתחומו של חבירו. ומה אם זה שנכנס ברשות, כך פגמו הקב"ה, הנכנס שלא ברשות על אחת כמה וכמה.
רבי שמעון בן עזאי רמי: כתיב: ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, וכתיב: ואת המאור הקטן? אמרה ירח לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה הקב"ה: לכי מעטי את עצמך. אמרה לפניו: רבונו של עולם! הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אלך ואמעיט את עצמי? אמר לה: לך ומשול ביום ובלילה. אמרה לפניו: רבונו של עולם! שרגא בטיהרא מאי מהני? אמר לה: לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים. דידה נמי לא סגי דלא אימני ביה, דכתיב: והיו לאותות ולמועדים. אמר לה: לכי ויקראו צדיקים על שמך, יעקב הקטן, שמואל הקטן, דוד הקטן. לא הות מיתבא דעתה. אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח. והיינו דאמר ריש לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב"ה: שעיר זה יהי כפרה על שמעטתי את הירח.
דרך ארץ הוא, הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן. עשו מונה לחמה שהיא גדולה, מה חמה זו שולטת ביום ואינה שולטת בלילה, כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא. ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, מה הלבנה הזו שולטת ביום ובלילה, כך ישראל יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. כל זמן שאורו של גדול מבהיק בעולם, אין אורו של קטן מפורסם; שקע אורו של גדול, נתפרסם אורו של קטן. כך כל זמן שאורו של עשו מבהיק בעולם אין אורו של יעקב מתפרסם; שקע אורו של עשו, נתפרסם אורו של יעקב. הדא הוא דכתיב: "קומי אורי כי בא אורך" וגו' "כי הנה החשך" וגו'.
ואת הכוכבים. משל למלך שהיו לו שני אפוטרופסין, אחד שליט בעיר ואחד שליט במדינה. אמר המלך: הואיל ומיעט זה את עצמו להיות שליט בעיר, גוזרני עליו בשעה שהוא יוצא תהא בולי ודימוס יוצאין עמו, ובשעה שהוא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסין עמו. כך אמר הקב"ה: הואיל ולבנה מיעטה את עצמה להיות שולטת בלילה, גוזרני עליה בשעה שהיא יוצאה יהו כוכבים יוצאים עמה ובשעה שהיא נכנסת יהו כוכבים נכנסין עמה. ודכוותה "ושם אחיו יקטן" (בראשית י, כה), שהיה מקטין את עצמו ואת עסקיו. ומה אם הקטן היה מקטין את עסקיו זכה להעמיד י"ג משפחות, גדול שמקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה. ודכוותה "וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר" (בראשית מח, יד). וכי מן התולדות אין אנו יודעין שהוא הצעיר? אלא שהיה מצעיר את עסקיו, לפיכך זכה לבכורה:רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ואת הככבים ע"י שמעט הלבנה הרבה צבאיה להפיס דעתה וכו'. קשה מנא ליה י"ל דיליף מדכתיב את שני המאורות הגדולים ואלו ככבים לא כתי' ואחר כתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן ואת הככבים דמשמע על ידי שנעשה מאור הקטן והוא שנתמעטה הלבנה הרבה צבאיה להפיס דעתה היינו הככבים:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: ואלהים עשה את שני המאורות (מפיצי-האור) הגדולים (שנותנים לנו הכי הרבה אור): את המאור הגדול יותר משניהם (השמש) אלהים עשה כך שימשול (ישפיע על הבריות) במשך היום, ואת המאור הקטן יותר משניהם (הירח) עשה כך שימשול במשך הלילה; וכן עשה מפיצי-אור קטנים יותר - את הכוכבים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א טז.
הַמָּאוֹר הַקָּטֹן
הפסוק מעורר כמה שאלות:
- מדוע נקרא הירח "מאור", והרי אינו מייצר אור מעצמו, אלא רק מחזיר את אור השמש?
- מדוע נקרא הירח בתחילת הפסוק "מאור גדול", והרי אינו גדול כלל - הוא קטן יותר מהכוכבים?
- ומדוע נקרא הירח בסוף הפסוק "המאור הקטן"?
כדי לענות לשאלות אלו, נשים לב שבכל הפרשה לא נזכרו "שמש" ו"ירח" אלא רק המילה "מאור". פירוש המילה הוא "גוף המפיץ אור" (קונקורדנציה אבן שושן. וראו גם ביאור:שמות עצם שמתחילים באות מ). כלומר, עיקר ההתייחסות אל השמש ואל הירח בפרשה זו היא מבחינת האור שהם מפיצים ושמגיע אלינו. ולכן:
- הירח נקרא "מאור" כי הוא מפיץ אור - אמנם לא את האור שלו אלא "אור ממוחזר", אך עדיין הוא מפיץ אור המגיע אלינו.
- הירח הוא אחד משני "המאורות הגדולים", כי הוא אחד משני הגופים שמפיצים הכי הרבה אור שמגיע אלינו. אפשר גם להסביר שמבחינת האדם הצופה במאורות מכדור הארץ השמש והירח אכן שוים. השמש אומנם גדולה פי 400 מהירח, אך גם רחוקה פי 400 ממנו, ולכן הם נראים לנו כאילו הם באותו הגודל, והדבר במיוחד בולט בליקוי חמה (ע"פ הרב פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא").
- הירח הוא "המאור הקטן" כי הוא הקטן יותר, מבחינת הפצת האור, מבין שני המאורות הגדולים.
"את שני המאורות הגדולים - השמש והירח, כי שניהם מאירים לארץ יותר משאר הכוכבים, ובבחינה זו שעליה נקראו מאורות, הם גדולים מחבריהם; ואעפ"י שהירח במידת גולמו קטון משאר כוכבים, ואעפ"י שהירח אין לו אור כלל מעצמו, לא דיברה תורה אלא בבחינת בני אדם, והרי אנו מקבלים מן הירח אור הרבה והוא לכן מאור גדול. את המאור הגדול ואת המאור הקטון - אעפ"י שאורם מרובה משאר כוכבים הם שונים זה מזה, שאור האחד מרובה מאור האחר, וזה גדול וזה קטון בבחינת האורה שאנו מקבלים מהם" (שד"ל, וכן גם מלבי"ם).
לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם ולְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה
מהי הממשלה שניתנה למאורות? ראו בביאור על פסוק יח.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית א טז"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.