קטגוריה:דברים ד יט
ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים.
וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.
וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
וּפֶן וּ - ו' החיבור
פֶן - ו' החיבור
צורת יסוד: c/6435
מורפ': HC/C־תִּשָּׂ֨א תִּשָּׂ֨א - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqi2ms עֵינֶ֜יךָ עֵינֶ֜י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbdc/Sp2ms הַשָּׁמַ֗יְמָה הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁמַ֗יְמָ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: d/8064
מורפ': HTd/Ncmpa/Sd וְֽ֠רָאִיתָ וְֽ֠ - ו' החיבור
רָאִיתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqq2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַשֶּׁ֨מֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֶּׁ֨מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־הַיָּרֵ֜חַ הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּרֵ֜חַ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3394
מורפ': HTd/Ncmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־הַכּֽוֹכָבִ֗ים הַ - מילית, ה' הידיעה
כּֽוֹכָבִ֗ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3556
מורפ': HTd/Ncmpa כֹּ֚ל כֹּ֚ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc צְבָ֣א צְבָ֣א - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6635 a
מורפ': HNcbsc הַשָּׁמַ֔יִם הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁמַ֔יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/8064
מורפ': HTd/Ncmpa וְנִדַּחְתָּ֛ וְ - ו' החיבור
נִדַּחְתָּ֛ - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5080
מורפ': HC/VNq2ms וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ וְ - ו' החיבור
הִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ - פועל, v, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7812
מורפ': HC/Vvq2ms לָהֶ֖ם לָ - מילת יחס
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp וַעֲבַדְתָּ֑ם וַ - ו' החיבור
עֲבַדְתָּ֑ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5647
מורפ': HC/Vqq2ms/Sp3mp אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr חָלַ֜ק חָלַ֜ק - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2505 a
מורפ': HVqp3ms יְהוָ֤ה יְהוָ֤ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֱלֹהֶ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms אֹתָ֔ם אֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp לְכֹל֙ לְ - מילת יחס
כֹל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/3605
מורפ': HR/Ncmsc הָֽעַמִּ֔ים הָֽ - מילית, ה' הידיעה
עַמִּ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmpa תַּ֖חַת תַּ֖חַת - מילת יחס
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַשָּׁמָֽיִם הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁמָֽיִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/8064
מורפ': HTd/Ncmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּפֶן־תִּשָּׂ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) עֵינֶ֜יךָ גרש (שליש, דרגא 4)
הַשָּׁמַ֗יְמָה רביעי (משנה, דרגא 3)
וְֽ֠רָאִיתָ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ קדמא (משרת, דרגא 5) וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ גרש (שליש, דרגא 4)
וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
כֹּ֚ל יתיב (משנה, דרגא 3)
צְבָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁמַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנִדַּחְתָּ֛ תביר (משנה, דרגא 3)
וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ מרכא (משרת, דרגא 5) לָהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וַעֲבַדְתָּ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) חָלַ֜ק גרש (שליש, דרגא 4)
יְהוָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֹתָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְכֹל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָֽעַמִּ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תַּ֖חַת טפחא (מלך, דרגא 2)
כָּל־הַשָּׁמָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ תתתרחק מדרך התורה וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם, אֲשֶׁר חָלַק הניח להם, (לא שהתיר להם, אלא שכביכול ה' התייאש מלשכנע אותם לעזוב את הע"ז) יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדִלְמָא תִזְקוֹף עֵינָךְ לִשְׁמַיָּא וְתִחְזֵי יָת שִׁמְשָׁא וְיָת סֵיהֲרָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא כֹּל חֵילֵי שְׁמַיָּא וְתִטְעֵי וְתִסְגּוֹד לְהוֹן וְתִפְלְחִנִּין דְּזָמֵין יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן לְכֹל עַמְמַיָּא תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדִלְמָא תִתְּלוּן עֵינֵיכוֹן לְצֵית שְׁמַיָא וְתֶחֱמוּן יַת שִׁמְשָׁא וְיַת זִיהֲרָא וְיַת רֵישֵׁי כּוֹכְבַיָא כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא וְתִטְעוּן וְתִסְגְּדוּן לְהוֹן וְתִפְלְחִינוּן דְּפַלֵיג יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּהוֹן דַּעְתְּהוֹן דְּכָל עַמְמַיָא דִתְחוֹת כָּל שְׁמַיָא: |
רש"י
"אשר חלק וגו' לכל העמים" - (מגילה ח) להאיר להם דבר אחר לאלוהות לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם וכן הוא אומר (תהלים לו) כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא
[י] להאיר להם. שנה הלשון וכתב 'אשר חלק להם', במקום "אשר חלק ה' אלקיך לכל העמים". והרא"ם נתן הטעם כדי לקצר הפסוק, והביא ראיה מן פרשת וארא (שמות ו', ג'). וכשל עוזר ונופל עזור, גם שם אין כך הפירוש, כמו שכתוב שם. וכאן לא יתכן גם כן לפרש לקצר הפסוק, דאם כן הוי ליה לקצרו בלשון זה 'אשר חלק לכל העמים'. ולפיכך נראה דלשון "אשר חלק" משמע חלוקה שחלק לאומות בלבד, כלומר שזה הוא חלקם, ולפיכך אין לפרש "כל העמים" אף ישראל, דלא שייך לשון "חלק", דמשמע לשון חלק שנתן להם לחלקם בלבד, ולא לאחר. ולכך הוצרך רש"י לפרש "אשר חלק" 'להם', כדי שלא תפרש "לכל העמים" אף לישראל, ואם כן היה קשיא לך לשון "אשר חלק", דמשמע דזהו חלקם, ולא חלק אחר:
ואם תאמר, ומכל מקום קשיא, דאף לישראל הם מאירים. ויראה, דודאי אין המאורות מאירים לישראל, רק שמאירים לאומות שהוא חלקם, רק שישראל נהנים [מ]הטוב שהוא בא לאומות, כמו שפירש רש"י בפרשת בלק (במדבר כ"ג, ט') אצל "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב", שישראל אוכלים עם הטובות שבאות לאומות, ואין עולות להם [מן החשבון]. והמאורות, אי אפשר לומר שיהיו נבראים בשביל ישראל, שהרי כתיב (בראשית א', י"ז) "ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על הארץ", וכתיב (ר' שם טז) "ויעש אלקים המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה", והרי המאורות אינם מושלים בישראל, דכתיב (ר' ירמיה י, ב) "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה", הרי כי אין המאורות מושלים בישראל, אם כן המאורות אין פעולתם לישראל, ואם כן אי אפשר לומר שיהיו נבראים לישראל בשביל כל פעולתם. ואין לומר שיהיו המאורות משמשים לישראל בדבר אחד, ובדבר אחד לא:
ולפיכך יש לומר שנבראו להאיר לאומות, והטוב - שהוא להאיר להם - לוקחים ישראל ואוכלים עמהם, והרע - שהוא ממשלתם - אינם מקבלים. דעל כרחך צריך לפרש הכתוב כן, דהא כתיב "אשר חלק לכל העמים" 'להאיר להם', "ואתכם לקח לו" (ר' פסוק כ), ואם כן אין לישראל חלק באור של מאורות. אי נמי דהכי פירושו, כי השם יתברך עזב האומות ונתן להם אור השמש בלבד, שהוא אורם, ועזב אותם אל הטבע בלבד, אבל ישראל לא נתן להם אור השמש בלבד, רק בישראל כתיב (ר' ישעיה ס, יט) "והיה להם ה' לאור עולם". וזהו "ואתכם לקח ה'", והוא מאיר להם להנהיגם בכל מעשיהם. כאילו אמר שאור השמש נתן לאומות להאיר להם, ובזה יתקנו הנהגותיהם על ידי אור טבעי, אבל "אתכם לקח ה'", והוא מתקן הנהגתם:
[יא] אשר החליקם וכו'. כל המפרשים מפרשים שהחליק אותם בדברי הבליהם, שהראה להם פנים כאילו יש ממש בעבודה זרה ובהבליהם, על דרך "משגיא לגוים ויאבדם" (איוב י"ב, כ"ג), שהוא מטעה אותם. ולי נראה לפרש, כי הקב"ה החליק להם כי הטוב אשר יגיע להם במחשבותם כאשר הם עובדים עבודה זרה, אין זה תמיה אם מגיע להם טובה על ידי עבודתה, לפי שהיה עבודה זרה שלהם על ידי עבודת הכוכבים והמזלות, שנתן הקדוש ברוך הוא אותם למשול בתחתונים (בראשית א', ט"ז), רק שאלו הטובות אינם רק דברי חלוק לשון, והמה פחיתות רעות הם באמת, רק שנראים טובות ואינם טובות. וזהו כמו החלוקה שהוא מחליק לו לשון, והמה פחיתות, כך הם הטובות שבאות להם כאשר הם עובדים הכוכבים, ובודאי יבוא להם, והוא באמת רע:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר חָלַק ה' – לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט' ע"ב). דָּבָר אַחֵר, לֶאֱלֹהוּת; לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם (ע"ז נ"ה ע"א); וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (תהלים לו,ג).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וראית את השמש ואת הירח. שני המאורות הגדולים, ואת הכוכבים אלו שבעה כוכבי לכת, מעוט כוכבים שנים ועם הה"א הרי שבעה, צבא השמים אלו שנים עשר מזלות, כל לרבות מלאכי השרת, ואמר ונדחת כלי כל הטועה אחריהם הוא נדחה כאדם שמדיחין אותו ונופל ומת.
אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים. ע"ד הפשט אשר חלק, נתנם לחלקם. ואין להבין לשון חלק כמו גזר, שאם כן היה זה פתח לאומות העולם לומר כי הם מוכרחים לעבוד עבודת אלילים. ומפני שהיא מלה אפשר לטעות בה על כן הוצרכו שבעים זקנים לשנות ולהוסיף לתלמי המלך אשר חלק להאיר להם, ולפיכך פירש מלשון חלק כלומר שנתן המאורות והמזלות לחלקם אם ירצו שיעבדו אותם או יעבדו השם יתברך, אבל לא הכריחם בכך, וכבר נתבאר זה בפרשת בראשית.
וע"ד המדרש אשר חלק, מלשון חלקות, מלמד שהחליקן בדברים כדי לטרדן מן העולם, שכן דרשו רז"ל (איוב יב) משגיא לגוים ויאבדם, אל תקרי משגיא אלא משגה, מטעה אותם כדי לאבדם. וכן אמרו במסכת ע"ז פרק רבי ישמעאל, אמר ליה רבה בר יצחק לרב יהודה הא איכא עבודה זרה באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מתחזי להו בחלמא, קטולו גברא וייתי מטרא, אמר ליה השתא איכו שכבי לא אמרי לכו דא מלתא, כלומר אלו הייתי מת הייתם מפסידים באור דבר זה, הכי אמר רב מאי דכתיב אשר חלק ה' אלהיך וגו', מלמד שהחליקן בדברים כדי לטרדן מן העולם, והיינו דריש לקיש דאמר ריש לקיש (משלי ג) אם ללצים הוא יליץ, בא ליטהר מסייעין אותו בא ליטמא פותחין לו.
ויש לך להתבונן שלא אמר פותחין כמו שאמר אצל הטובה מסייעין אלא פותחין לו, כלומר אם רצונו להטמא ולהאמין באמונה רעה ימצא הפתחים פתוחים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
משטר כוכב מיוחד שמשפיע על הארץ ההיא, וכל עם י"ל שר מיוחד, עז"א שגם אם תחשוב כן זה רק לשאר העמים וז"ש אשר תלק ה' אלהיך רק לכל העמים מצד שהם תחת כל השמים שהכנענים נתונים תחת המערכות והמזלות, והכוכבים שופעים עליהם כפי מערכתם, לא כן אתם כי:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים ד יט"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.