ביאור:ישעיהו מ כו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו מ כו.
להסתכל לשמיים
[עריכה](ישעיהו מ כו): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ, מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם? לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא, מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר."
שאו מרום עיניכם - מדוע?
[עריכה]ישעיהו הנביא אומר לשומעיו להסתכל למעלה, למרום. מדוע?
1. מהפסוק עצמו נראה, שההתבוננות בשמיים, ובמיוחד בכוכבים ("צבא השמיים"), גורמת לנו לשאול: מי ברא אלה?, ומתוך כך אנו מבינים את גדולת הבורא. וכך נאמר גם ב (תהלים יט ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ": השמיים, בעצם יופיים וצבאם הרב, מספרים ומגלים לאדם את כבוד האל שברא אותם. וכן כתב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" ( תהלים מב ג ). וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" ( תהלים ח ד - ה )." (רמב"ם הלכות יסודי התורה ב א-ב) . וראו גם: מי הטיעון האנתרופי / חגי הופר .
2. הפסוקים הקודמים מדברים על אפסותם של הגויים, (ישעיהו מ טו): "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ... וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם". ההתבוננות בכוכבים הרבים והעצומים גורמת לנו להבין עד כמה האדם הוא קטן וחסר-השפעה לעומת ה' (והמסקנה המעשית היא, שאין לפחד מהגויים המעכבים את שיבת עם ישראל לארצו). וכך נאמר גם ב (תהלים ח ד): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה - מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?"
3. מטרת הפרק כולו היא לנחם את עם ישראל ואת ירושלים, ולהבטיח להם שיחזרו לתפארתם, (ישעיהו מ א): "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם; דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ". המבט אל הכוכבים מזכיר את דברי ה' לאברהם אבינו, (בראשית טו ה): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". בני ישראל נמשלו לכוכבים. הכוכבים נצחיים, וה' סופר אותם ומוודא שאף אחד מהם לא ייעדר; כך יהיו גם בני ישראל, שנקראו, (שמות יב מא): "כָּל צִבְאוֹת ה'". ה' יוציא אותם מהגלות במספר, ויוודא שאף שבט משבטי ישראל לא ייעדר.
4. הפרק מדבר על חזרת עם ישראל מהגלות. אבל כדי שזה יקרה, צריך לתקן את החטא שגרם לגלות, דברים ד יט: " "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם, אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם..." "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן" ". אומר הנביא לבני ישראל: אבותיכם נשאו את עיניהם למרום, ראו את הכוכבים, ועבדו אותם; אתם שאו מרום עיניכם, ואל תראו את הכוכבים, אלא ראו את מה שמעבר לכוכבים - ראו מי ברא אלה.
זה לענ"ד המסר העיקרי של הנבואה, וזה המפתח ליציאה מהגלות: לא לראות את המציאות השטחית, אלא לראות את מה שמעבר לה - את מי שברא אותה. לראות את יד ה', הבורא ומשגיח ו" מוציא במספר צבאם ".
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]" מרוב אונים שיש לו, ושהוא אמיץ כח, איש מהצבא לא נעדר, שלא יקרא בשם" ( רש"י ) .
" מרב אונים ואמיץ כח . כח יציין הכח הפנימי השרשי. ואון יציין התגלות הכח אל הפועל, "כחי וראשית אוני". הכח הפנימי יתעלף וייעף לפעמים, ועל זה אמר (כ"ט) "נותן ליעף כח". ואם יתמיד, נאמר שמאמץ כחו (נחום ב' ב', משלי כ"ד ה'). ורוב אונים, הוא הכמה המתפשט החיצוני, ורב כח, הוא הכמה המתפשט הפנימי. ואמיץ כח, היא התמדתו בזמן, ור"ל כי הנבראים הקיימים באיש, קבלו כחם מאתו, וגם התמדת כחם וקיומם מקבלים ממנו, כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד, וגדר פעל אמיץ בארתי למעלה (כח ב'):" ( מלבי"ם ) .
""מי ברא אלה" - הכוכבים והמזלות הנראים במרום ומי הוא המוציא בכל יום צבא מרום במספר אחד. "לכלם" - לכל כוכב קרא בשם הנאה והראוי לו וכאומר הלא ה' עושה כל אלה. "מרוב אונים" - בעבור רוב האון ואמצות הכח שיש לו לכן לא נעדר אחד מהם כל ימי עולם כי מתחלה עשאן שיהיו קיימין לעולם." ( מצודות ) .
"בני ישראל בכוח התורה מעידין ומבררין הנהגתו יתברך את העולם. וזה קיום העולם. כמו שכתוב במדרש הנ"ל בזכות ישראל והתורה. אך בני ישראל צריכין לברר זאת בכל יום להעיד עליו יתברך, כמו שכתוב: שמ"ע - ראשי תיבות שאו מרום עיניכם. כי לבני ישראל ניתן חכמה ודעת, שיכולין לרומם הבריאה ולדבקה בשורש העליון." ("שפת אמת" פרשת ויקהל) .
"והנביא אומר "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". אבל לא לדעת עצם החומר ומרחקו מאיתנו, לא זאת היא תכלית הידיעה… לא ייתכן לבקש את החיים בין המתים.. השלמות הנצחי בידיעת דברים חמריים, אם רמו במקומם ורחוקם מאתנו למאד, לא יצא החומר משפלותו בשביל ריחוק מקומו. כן להכיר חוקי החכמה, שהכל מעשי ד' העשויים בחכמה וצדק ומישרים. ובכל פרט מיוחד שנדע, אם יהיה ד' לאור לנו, נשכיל ממנו עצה ותושיה מיוחדת, בדברים נשגבים מאד נעלו, דברים שהם חיים וקיימים וראויים להצליח יודעם בדעתם." (הרב קוק, אוצרות הראי"ה חלק ד עמוד 52) .
מי ברא אלה? / הרב אברהם ריבלין, אתר ישיבת כרם ביבנה
שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה? / הרב משה מאלי, אתר אסטרונומיה יהודית
תגובות
[עריכה]כאשר ארים ראשי מול השמים, אראה את פלא הבריאה ואשאל מי ברא בריאה אין סופית שכזו?
- -- Rami Nir, 2022-09-22 01:12:09
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להסתכל לשמיים
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-09-29.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-40-26