ציצים ופרחים (יעב"ץ)/מ

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות מם

מהדורת צוויבל

מאור <עם הכולל> גימטריא אברהם הוא האדם הגדול בענקים. והוא בסוד המאור הגדול.

מאזני צדק. עם הכולל גימטריא [ ב' פעמים] קנא ב' פעמים] קנא שווה 302, מלוי אהי"ה. [וכן] אדני אלהים. שהם שרשי הדין צדק:

מבשר גימטריא ישראל, זה שאמר הכתוב (ישעיהו ב, יד) מה נאוו על ההרים רגלי מבש"ר. ומדוקדק אמרו רגלי. כי לכאורה אין לו ענין למבשר. אין נאה בו אלא קולו הערב. אבל הענין על פי מה שכתב האר"י [ספר הלקוטים חיי שרה פכ"ד]. שכל הפגם היה ברגלים. בסוד כי נגע בכף ירך יעקב (בראשית לב, לג). לכן מאן דידע במדידו דרגלין. ידע אימת אתי משיחא. לפי שרגלי יעקב צריכין תקון תחלה. ע"י יוצאי ירך יעקב. כדמטו רגלין ברגלין. כדאיתא ב[ספר הזהר] פ' פקודי (ח"ב רנח, א). וכשיתוקנו בחינות רגלים. בסוד רחצתי את רגלי (שיר ה, ג). גימטריא נצח הוד יסוד. אז ודאי נאוו על ההרים 'רגלי' מבשר. וסוד ההרים ידוע. עיין ערך הר:

מגדל עז. הוא ב' פעמים ע"ז ב' פעמים ע"ז שווה 154. כי חזק הוא:

נראה לי הוא בסוד יסוד. שכך הוא עם ב' כוללים גימטריא יוסף ו' הויו"ת. והיינו כשהוא כלול עמה [עם המלכות], בסוד לבנת הספיר²³⁸. כי היא לבדה יש לה ג' הויות. סוד לחם אשר הוא אוכל (בראשית לט, ו). לכן יש בכל אחת משתי תיבות הללו ג' הויו"ת. והנה מגד"ל גם הוא גימטריא ע"ז, היינו יסוד דידיה ודידה. דידיה כמגדל דוד (שיר ד, ד). ודידה עיר ע"ז לנו (ישעיהו כו, א). ואין עז אלא תורה. ה' עז לעמו יתן. הרי כאן כלולים תורה שבכתב ושבעל פה. צדקו יחדו. בשם ה'. מגדל עז שם *ה'* (משלי יח, י). ועל פי זה מה נעים ויפה דבר סיום הכתוב. ב'ו י'רוץ צ'דיק. גם נרמז בראשי תיבות צב"י לצדי"ק יסו"ד עולם. והרי זה מכוון.

מגפ"ה גימטריא ב' פעמים דין ב' פעמים דין שווה 128 נמשכים ממלוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, כל מלוי הוא די"ן. בגימטריא שלו²³⁹:

(* מגן גימטריא כח אדנ"י (במדבר יד, יז), גם אדון יחיד, וכן הויה בהיכל (תהלים יא, ד). עוד, אלהי דוד אביך (מלכים ב כ, ה). עוד, מרבה מחילה, עוד, נחלה ב' פעמים נחלה ב' פעמים נחלה שווה 186 (תהלים קלה, יב), (סמוכים בהלל הגדול) גימטריא מקום כבודו²⁴⁰ *).

מדרש עיין [ערך] מלאך המות:

מהיטבאל בגימטריא מה (מה במלואו גימטריא אלהים) בן. גם גימטריא אל אדני עם הכולל. עוד גימטריא כבוד אדני:

מוסר ב' פעמים -- (מוסר אב (משלי ד, א) מוסר אשר יסרתו אמו (משלי לא, א)) גימטריא ברית ותורה עם הכולל:

מזוזה גימטריא יוד הי יוד הה²⁴¹. היינו מזוזות (דברים יא, כ), לשון רבים. ועיין ערך אדני:

מזון²⁴² גימטריא חסד אל. נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו (תהלים קלו, כה). ואע"פ ששולחן בצפון (יומא לג, ב). מ"מ המזון מושפע ע"י גבורה [ליקוטי תורה פרשת וישב בענין שר הטבחים], ממותקת בחסד²⁴³. והיא מדתו של יצחק. פני שור (יחזקאל א, י). ורב תבואות בכח שור (משלי יד, ד). לכן מצא מא"ה שערים (בראשית כו, יב). ב' פעמים נ' ב' פעמים נ' שווה 100 שערי בינה דאמא ודבינה דידיה. שנמתקו בשרשם. ונפתחו להריק ברכה, וכן הוא בגימטריא עג"ל. עגל ושור מבחינה אחת. כמ"ש בערך עגל.

ונראה לי שלכן הסעיד אברהם אבינו למלאכים בן בקר (שהוא עגל. והשלים שמו בעצמו. מפני התקלה שיצאה ממנו) רך וטוב (בראשית יח, ז). כלומר שנמתקו דיניו ונתרכך אז. בבשורת לידת יצחק שיצא מחלציו. וכוונתו שיאכלוהו ויכלו וימלכו ויעכלו הדינין שבו לגמרי. כי צפה שהוא מוכן לפרענות:

מזמוטי גימטריא הויה אהיה אדני היינו דאמרי רבנן (בפרק אין דורשין (חגיגה יד, ב) כשדרש ראב"ע במרכבה) שנאספו המלאכים כבני אדם הבאים לראות בזמטוטי חתן וכלה. דייקא. ובכל מקום שהכלה שם. אמה שם. לקשטה בקשוטהא ולעטר עטרהא. כי עיילא לגבי חתן לחופה:

מטה עיין ערך נחש:

והמט"ה (גימטריא אדנ"י) אשר נהפך לנחש (שמות ז, טו). בלע את מטתם (שמות ז, יב) גימטריא דם המכשף או דם המת: דורש אל המתים (דברים יח, יא) גימטריא המכשפים.

חסד גבורה נצח הוד ד' רגלי המטה חושבן מלוי מטה.

מטטרון (בו בחי' עץ הדעת טוב ורע. וזה רומזים ט"ט. ט'הרה ט'ומאה²⁴⁴) [עיין עוד ערך רמון].

עוד רומז ט"ט. גימטריא ח"י. *(זה שאמרו (חגיגה יד, ב) ר' מאיר רמון מצא הם אותיות רמון שבמטטרון (והם בגימטריא נוריאל, רצוא עם הכולל) ט"ט ח"י, תוכו אכל. שהוא בחי' יסוד העולם, ממנו אכל וחי לעולם, שלא טעה במט"ט כרבו)* כי הוא בחי' יסוד שביצירה. נשאר רצ"ו ממטטרון. הוא רצוא נוריאל עם הכולל נמצא הוא כלול משתי השמות. גימטריא ושוב הוא דבר הכתוב (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא הוא נוריאל. ושוב (מטטרון) רצוא ושוב גימטריא תורה. כמראה הבזק גימטריא רקיע (בחינת יסוד) אשר על ראשי החיות. גם גימטריא שכינה עם האותיות:

איש כרעהו גימטריא מטטרון²⁴⁵, עליו נאמר (מיכה ז, ה) אל תאמינו ברע:

מטר גימטריא אברהם (עם הכולל) איש החסד. בחינת מי מטר. חסדים דשריין בפי אמה (זהר חלק ג רצו, א) (והיינו מטר. כמו שכתבתי לעיל בערך טל), כי מט"ר גימטריא מ"ט. בגימטריא אל חי. ור'. הוא רבוע אלהים, שהוא יונק מן מ"ט שערי בינה. דמנה דינין מתערין. לכן המטר גם מבחינת דין. גבורות גשמים תנינן (ברכות כו, ב):

מי המרים (בסטרא אחרא). מקבילם אל שדי (כנגדם משה המתיקה במרה (שמות טו, כה)) הוא יסוד:

מים המאררים כנגדם מלכות. ע"י מתמתקים בעבי"ם²⁴⁶:

מיכאל הוא מלאכי ילך לפניך (שמות לב, לד). והוא ראשון למעשה בראשית, ויהי כן גימטריא מיכאל, גימטריא כהן הויה, הוא מה שרמז ברעיא מהימנא (פ' נשא (ח"ג קכא, ב)) דאיהו כהן הדיוט למריה. ומלויו עולה שכינ"ה בגימטריא. לכן אמרו (שמו"ר ב, ח) בכל מקום שהשכינה שורה שם. הוא נראה שם:

מים אית מים דכורין ומים נוקבין (פרד"א, פרק כג). כנגד זה גם מלוי מי"ם. הוא בגימטריא מים. הרי מים כפולים בעצמם. לכן בא שם מים זוגי לא יתפרד: ומ"ש מי הים (שמות טו, יט) ודומיו. גם הוא שם הריבוי. אלא שבא מקוצר בסמיכות כמשפט: שני פעמים מי"ם. גימטריא פנים, זהו כמים הפנים (משלי כז, יט) ודוק:

מילה בגימטריא היסוד גם גימטריא פה, פ' היא יסוד, ה' עטרה, נוקבא דיליה. בסוד לבנת הספיר²⁴⁷. ועיין [מגדל עוז] סוד מילה ופריעה בבריכה עליונה (נחל י"א וי"ב):

(* מכפלה גימטריא קע"ה רמז על שני חיי אברהם, המכפלה [גימטריא ק"פ], כנגד שני יצחק *).

מלאך גימטריא הויה אדני (המלאך הגוא"ל (בראשית מח, טז). ומלאך הברי"ת (מלאכי ג, א)) הוא האלהי"ם, כרמז הגימטריא.

מלאך האלהים גימטריא יעקב (ההולך לפני מחנה ישראל (שמות יד, יט)) לפיכך נצח את המלאך היחידי. וישר אל מלאך ויוכל לו²⁴⁸. כי [גימטריא יעקב] הוא ב' פעמים מלאך ב' פעמים מלאך שווה 182. על כן כחו גדול ממלאך פשוט:

מלאך המות עם ב' כוללים גימטריא תקמ"ד. אחוריים דאהיה דיודין (דיני אהיה מתמתקים במיתה. י' פעמים רבוע אהיה גימטריא מת. ועי' מה שכתבתי בפירוש מעשה הקטורת בבית אל²⁴⁹. בגימטריא. שם מתק"ו. ולהלן בערך מתוק) ומדרש עולה ג"כ במספרו. עומד כנגדו לשבר כחו. הוא שאמרו ז"ל (סוכה נב, ב) פגע בך מנוול זה. משכהו לבית המדרש. גימטריא בעתו (כעלות גדיש בעתו (איוב ה, כו)) מה טוב (משלי טו, כג), <עם ג' כוללים> [וכוללם], וגימטריא ישראל עם הכולל): <ועי' ערך י"א סממני הקטורת>

מלוי גימטריא אלהים. לכן מלוי השמות. מבחינת דין הם. כאשה עוברה מלאה עברה (עי' ברכות כ"ט ע"ב):

מלך גימטריא ב' פעמים אדם ב' פעמים אדם שווה 90, שאין מלך בלא עם (פרד"א, פרק יא) (אין פחות משנים. ותפשת מועט כו' (סוכה ה, א)) והוא שקול כנגד כולם. ככתוב (מלכים א ח, נט) לעשות משפט עבדו. והדר משפט עמו (ר"ה ח, ב):

מלכות חושבן דעת ויו דעת מלשון וידע אדם את אשתו (בראשית ד, כה) (בסוד כי ידע שמי (תהלים צא, יד). וידע אלהים (שמות ב, כה). עיין מיטיב נגן²⁵⁰ לפרק השיר [סדר הגדה])

מלכות גימטריא לויתן ז"ה (הוא בחינת זעיר אנפין בי"ב צינורות²⁵¹. הוא היוצר) יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו) (כענין והנה יצחק מצחק וגו' (בראשית כו, ח)) ולכן (ע"ז ג, ב) מיום שחרב בהמ"ק. אין שחו"ק (עיין גם ערך שחוק) לפני הקב"ה אלא אותו היום. שנאמר בו (תהלים ב, ד) יושב בשמים ישחק. היינו נמי דכתיב (משלי לא, כה) ותשחק ליום אחרון. בחדוש עולם אחר במהרה בימנו אמן. עיין עוד ערך אות י'. וערך דמות, וערך חפשי:

מלכות גימטריא ב' פעמים אברהם ב' פעמים אברהם שווה 496, (עיין ערכו), שהוא תיקנה. ותהי לו כבת²⁵² (שמואל ב יב, ג). כמו שאמרו ז"ל (ב"ב טז, ב) בת הי' לו בכ"ל שמה. על זה נאמר (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכ"ל. היא שם ב"ן. וה' (הוי"ה דההי"ן) ברך את אברהם. אין ברכה אלא רבייה. ב' פעמים אברהם ב' פעמים אברהם שווה 496, שם צוה ה' את הברכ"ה (תהלים קלד, ד) (הזכ"ר) באבא יסד ברתא:

מלכות בה נאחז שקו"ץ (בני עמון (מלכים א יא, ז). שנכשל בה שלמה. כשנטל המלכות כולה), כי רגליה יורדות מות (משלי ה, ה) (עיין ערך אויב. ולפיכך היה לנחש אחיזה בה) המאררי"ם כנזכר לעיל [ערך מים המאררים]. לפי שבנינה מגבורות. ונקראת דינא דמלכותא. דינא רפיא. כי נמתקה ע"י אברהם. שנכללה בו אחר העקדה. ונתבסמה הגבורה. עיין ערך אברהם:

מלכות כלולה מהיסוד. בסוד לבנת הספיר. וכן עולה מספר מלכו"ת. למנין מלוי שדי. עם האותיות דיסוד²⁵³:

מלקוש בחינת דין (שכך אמרו ז"ל (תענית ו, א) שמל קשיותיהן של ישראל). נראה לי הוא בסוד מלכו"ת (עיין לעיל ערך יורה), אינו חסר אלא אות כ"ף²⁵⁴. והיא מתחלפת בקו"ף. בהיותם ממוצא אחד. גם הוא גימטריא עתו. עת לכל חפץ (קהלת ג, א) (חפצו דו"ק), בסוד (תהלים קלו, כה) נותן לח"ם לכל בשר. ועיני 'כל' אליו ישברון לתת אכלם בעתו. בעת דודים. זווג 'כל' 'ועת'. בוי"ו (כמו שכתבתי בפירוש אשרי²⁵⁵), ונראה גם כן זה סוד הכתוב (זכריה י, א) שאלו מה' מטר (מבחינת חסד. כמו שכתבתי לעיל בערכו) בעת מלקוש. ר"ל שנשאל מטר בעת זווג הנו"ק (כי אז מתמתקת) להמשיך השפעתה ממקור החסד²⁵⁶:

ממרא כתוב בזוהר (ח"א צז, ב) הוא יעקב. נראה לי טעמו. כי הוא גימטריא פאר. תפארת ישראל²⁵⁷:

מנורה צריך להדליקה עד שתהא שלהבת י"ה עולה מאליה. י' פעמים י"ה י' פעמים י"ה שווה 150 גימטריא מנו"רה:

מנחם שמו של משיח. בגמרא דחלק (סנהדרין צח, ב). ובספר הזהר (ח"ג קעג, ב). מנחם *בן* עמיא"ל (אליע"ם. הוא אבי בת שבע (שמואל ב יא, ג). וכן נקרא שמו בדברי הימים (דה"א ג, ה)).

מנחם גימטריא חקל (תפוחין קדישין), בחינת קומת מלכות. בן עמיאל <גימטריא> קנא (אהיה דההין) שממנו בנין המלכות.

מנחם בן עמיאל גימטריא פטר רחם. כי הוא בכור (אתנהו וגו' (תהלים פט, כח)) פוטר רחמה דאמא. ונברר מרפ"ח (עם הכולל) ניצוצין²⁵⁸:

מסוה מה (מלוי הויה דאלפין) ואדני עם הכולל:

(* מספר נקראת מלכות (זהר חלק ב קה, ב) עיניה ברכות בחשבון (שיר ז, ה) וזה פירוש הכתוב (במדבר כג, י) ומספ"ר (גימטריא שכינה עם הכולל) את רובע ישראל, שהיא אצל ארבע מדות תחתונות שלו, שכן עומדת תפארת נצח הוד יסוד מאחורוי²⁵⁹. *)

מעקה גימטריא גבורה עם הכולל [טעמי המצות פרשת כי תצא]. שהוא חומה ומחיצה בפני סטרא אחרא. שלא יפרוץ (עם שיניקתו ממנה. דרך אחוריים. מניה וביה אבא כו' (סנהדרין לט, ב). וזהו ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח) (גגך. גימטריא הויה. שלא יפול הנופל ממנו. מעץ החיים. דרך הפרצה קוראה לגנב (סוכה כו, א):

מעשה מרכבה גימטריא יעקב יוסף משה. ג' ווי"ן (דו'יסע ו'יבא ו'יט (שמות י"ד, י"ט-כ"א). ודמלוי השם) ח"י עלמין. וכן גימטריא מרכבה קדושה חושבן מ"ם למ"ד כ"ף וא"ו תי"ו. ועיין עוד ערך מרכבה, וערך מרגלית:

מעשה בראשית חושבן חסד יו"ד. גבורה ה"י. דעת וי"ו. מלכות ה"י:

מצפץ (הויה דאתב"שֹ) גימטריא מלוי אלהי"ם. וגימטריא ברחמים שמדת הדין כלולה ברחמים:

מצרימה גימטריא שכינה לכן אמרו בספר הזהר²⁶⁰ שנקראת כך על שם שהיא מצרנית²⁶¹ לקדושה²⁶² (כמו שהיא בנגלה מצרנית לארץ ישראל. במצר העולה לדרום²⁶³):

ארץ מצרים עולה תרעא כמלוי אדני:

מקוה ישראל, חושבן עם הכולל מ"ם למ"ד כ"ף וי"ו תי"ו:

מקום. נשתמשו בו חז"ל בעד השם ב"ה. להיותו מקומו של עולם הויה במרובע כזה. י' פעמים י' ה' פעמים ה' ו' פעמים ו' ה' פעמים ה'. עולה מקום. ועולה לחשבון יעקב עם ד' אותיותיו. שהוא שרשו. ועליו אמר (בראשית כח, יז). מ"ה (ודאי הוא) נור"א המקו"ם הזה. ועליו נאמר (שמות לג, כא) הנה מקו"ם את"י²⁶⁴ (עיין מה שכתבתי בס"ד על הפסוק לא תעשון אתי²⁶⁵ (שמות כ, כ)) ונצב"ת על הצו"ר (שמות לג, כא) והכי"ת בצור²⁶⁶ (שמות יז, ו): והויה אלהים חיים (ירמיה י י) גימטריא מקום, וכן מעולם שמך גימטריא הכי הוי:

(* מקו"ם פנוי (סוד הצמצום לברוא העולם²⁶⁷, גאות לבש (תהלים צג, א), סוד המלבוש עוטה אור כשלמה (תהלים קד, ב). ועיין עוד ערך טהירו עלאה *).

מקור (חיים) גימטריא רצון²⁶⁸. וכן משה עם הכולל:

מקל בתוספתא דפרשת ויצא (זהר חלק א קסב, א). טמירא עלאה כו' מהאי נפיק ו' רזא דשית. דאחיד לכל סטרין. דאיהו מקל לבנה כו'.

נראה לי הפירוש. מק"ל גימטריא ק"ע דיעקב. שתי אותיות אלה הם עיקר השם לכוללים יוסף דוד ושתי אותיות י"ב (והן טפלות) רומזות לו"ו. דהיינו ו"ו כפולה בעצמה. שרומזת בי"ב שבטי יה. שיצאו ממנו. זהו 'דאחיד לכל סטרין'. שהן בסוד י"ב אלכסונות וצינורות. וזה ע"י שהוא מקל של לבנה. איהו שמשא. בעלה דסהרא. כמו שאמר הכתוב (בראשית לז, ט) והנה השמש והירח וגו'. משם יצאו מטע ה' להתפאר. ולכן בקדוש הלבנה. תקנו רמז שם יעקב בראשי תיבות. ברוך י'וצרך ע'ושך ק'ונך ב'וראך. והוא שאמרו רז"ל (יומא כח, ב) תימור של חמה מתמר ועולה כמקל. כי יעקב שמש שמו (בר"ר סח, יב) כאמור. אחוז בת"ת ז"א. כי שמש ומגן ה' צבאות (תהלים פד, יב):

מקרא מכפר אשם:

מקרא מגלה (מגלה <גימטריא> ג' הויות. מזלא מוחין) ע"כ מבטלת שך דינין שנתעוררו כשעמד המן:

מר עיין ערך לילית. וערך מרדכי ומרה:

מרגלית גימטריא מ"ם למ"ד כ"ף וא"ו תי"ו. וכן עולה שם ס"ג במלוי דמלוי. וכן כתר סג. גם גימטריא חסד ע"ב. גבורה ס"ג. נצח מ"ה. הוד ב"ן. (שכן אמר בספר הזהר [תיקו"ז ל"ד, שעה"כ דרוש ב' של כוונת העמידה]. איהו בנצח ואיהי בהוד) והן תרין דרועין. תרין רגלין. רגלי המרכבה. לכן עולה מעשה מרכבה עם הכולל מרגלית:

מרדכי תרין מלין. מר דכי (כך פירשו חז"ל שלהי חולין (חולין קלט, ב)) להורות שבו נמתק מר (מרירות הדינין הנ"ל) ונטהר. היינו דכי (ולכן הוא גם גימטריא גזר דין) שכן על ידו היה גזר דין עצום מאד²⁶⁹. ועל ידו נתבטל. שכך היא מדתו של הקב"ה. בדבר שהוא מכה. בו הוא מרפא. וירך מתוכה כו' (סנהדרין לט, ב)) ואז נעשה רב חסד גימטריא הכי:

מרדכי גימטריא לאה רחל (וגימטריא ר רבוע אלהים, אכדטם²⁷⁰, שתי בחינות דין) שתיהן בחינת דינין כנודע. האחת דינא קשיא. והשנית רפיא. וגימטריא בלק בלעם. וידוע מה שכתוב בספר הזהר (ח"ג רפא, ב) שעמל"ק כלול משניהם. וגימטריא מר. הוא שורש מרירות הדינין (לכן הוא התחיל להתגרות בישראל. וכן יצא ממנו המן. שבקש להשמיד ולאבד כל זרע ישראל) ונתבטל ונמתק המרירות. ע"י מקבילו כנזכר. שהוא היה מצד הדינין שבקדושה. ועל כן ארור המן שוה לגימטריא של ברוך מרדכי. ששרשם אחד ממקור הגבורות (כמו עשו ויעקב מבטן אחד יצאו) וכשנפרדו זה מזה בהשתלשלותם. זה פנה לימין דקדושה. וזה פנה לשמאל סיגי האחוריים. לפיכך נתקנאו זה בזה *(וכענין יעקב ועשו)*. עיין עוד ערך מרה:

מרה היא לילית. שכן ב' פעמים מר ב' פעמים מר שווה 480 (מר כפול שנמשך לה מסיגי ה' אחרונה) זה שאמר הכתוב (משלי ה, ד) ואחריתה מרה כלענה. לענה נעשה מסיגי יוסף זרעה דרחל. חדה כחרב פיות [שם]. תרין. ועיין לעיל בערך לילית:

מרכבה גימטריא בר (ע"ב ק"ל. הנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל (ישעיהו יט, א). חסד של ה' הויות) אדני:

מרכבה שלמה עם ב' כוללים אברהם יצחק ויעקב *וכן אמרו האלהיים (בר"ר מז, ו) האבות [הן] המרכבה*: <ועיין עוד ערך מעשה מרכבה>.

משה (גימטריא שלו נזכר לעיל כמה פעמים²⁷¹) מכניע אלהים אחרים ומבטל שמדא (ע"י לב חדש עם הכולל), ומעביר חרון אף, (שנשתמש בו נגד פרעה כשיצא ממנו בחרי אף (שמות יא, ח)), לכן הוא קבור מול בית פעור (דברים לד, ו) (גימטריא פרעה עם הכולל. וכן עמד נגדו בחייו. פער חסר גימטריא מושה מלא. (תנועה גדולה משלמת אות הנוח). ובאומות העולם קם כמוהו [ספרי וזאת הברכה]. בלעם גימטריא קמב שדי באתבש (ואם תחליף אותיות ק"ב בלבד באתב"ש. הרי קמ"ב עם הכולל מ"שה) שיש לו אחיזה בו מצד אחוריים. משה אחזו באל שדי.

וירא אלהים את האור (בראשית א, ד). גימטריא משה רבינו הוא שכתוב אחריו, כי טוב. ונאמר במשה כי טוב הוא (שמות ב, ב):

צהרים גימטריא משה <כי> פני משה כפני חמה (ב"ב עה, א) (כשעומדת באמצע הרקיע. עת צהרים הם פניה).

המצרי גימטריא משה (וכן אמרו בנות יתרו (שמות ב, יט) איש מצרי הצילנו) עיין הקדמת ספר הזהר (ח"א ט, א). וברעיא מהימנא דמשפטים (ח"ב קיד, ב) על הפסוק (דה"א יא, כג) והוא הכה את האיש המצרי:

לא תשאר פרסה גימטריא משה, וגימטריא פ"ר (דיני מנצפ"ך), אדנ"י שמשם באו לה. ומשה המתיק הגבורות שבה:

משה גימטריא שילה כגואל ראשון. גואל אחרון. הוא דבר הכתוב (בראשית מט, י) לא יסור שבט ביהודה עד כי יבוא שילה (יבא שילה גימטריא משיח) ולו יקהת עמים ואתוון ולוי קהת עמרם (כן הוא בתקונים (תיקוני זהר מג, א)) בר מן י' דעמים. דמחלפא ברי"ש. בא"ב א' דרל"א שערים²⁷².

משה מלא מ"ם שי"ן ה"י. גימטריא תנ"ה. ג' מלואי אהי"ה.

משה <עם הכולל גימיטריא> מפי גבורה (שמענו) (עירובין נד, ב). וגימטריא מדרבנן. שכל דברי חכמים מפי הגבורה נאמרו לו.

הלכה למשה מסיני עולה תרה (כמנין תרה חסר ו'. כי הוא תורה שבעל פה. ויש אם למסורת).

מ"ם שי"ן ה"ה. גימטריא י' פעמים אד"ם י' פעמים אד"ם שווה 450. כי הוא כולל דבר שבקדושה. שאינו פחות מעשרה(ברכות כא, ב) . ונראה לי גם כן זה הוא סוד שהיה גבהו עשר: כמ"ש ז"ל בהרואה (ברכות נד, ב) ובהמצניע (שבת צב, א):

משה חייו ק"ך שנה. כחשבון צרופי אלהים. שכך נקרא (שמות ז, א) אלהים לפרעה. י"ה פעמים י"ה י"ה פעמים י"ה שווה 225. וה' פעמים ו"ה וה' פעמים ו"ה שווה 121. גימטריא שמ"ו <(הוא סוד הדבר בי"ה שמ"ו²⁷³)>. וגימטריא משה עם הכולל.

משה רבינו גימטריא שלו עולה כמלוי חכמה. *(והחכמה מאין תמצא (איוב כח, ב) אותיות הנעלמים ממלוי משה, כזה מ"ם שי"ן ה"א, הם מאי"ן בגימטריא עולים ק"א, וכן שם המלאך רבו של משה זגנזגא"ל²⁷⁴ גימטריא הכי. ²⁷⁵ורמז למ"ש חז"ל (חגיגה ט, ב) אין דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה ק"א פעמים, וסמכוהו אקרא (מלאכי ג, יח) ושבתם וראיתם מה בין עובד אלהים לאשר (ר"ת עולה לחשבון ק"א) לא עבדו ר"ת בגימטריא ק', הנה כששונה ק' פעמים עדיין נקרא לא עבדו).*

ו[משה רבינו] גימטריא תריג כמנין המצות שנתנו על ידו. עיין עוד ערך תרי"ג. משה בחינת הדין שבו. על כן היה אומר יקוב הדין את ההר (סנהדרין ו, ב). *וכן [משה] עולה חרו"ן א"ף בגימטריא.*

משה מלא מ"ם שי"ן ה"י. המלוי עולה ימין. זהו מוליך לימין משה (ישעיהו סג, יב):

משה בן עמרם. ר"ת מבע. וכן ר"ת מ'ן ב'אר ע'נן. שלשתם חזרו בזכות משה. כמו שכתבו רז"ל (תענית ט, א):

(* משה נקרא מצרי בכתוב (שמות ב, יט) איש מצרי הצילנו, המצר"י גימטריא מש"ה²⁷⁶. ולכן הוא הרג את המצרי, מקבילו בסטרא אחרא, כי את זה וגו' (קהלת ז, יד) כזה נמצא הרבה בכתובים כמו בדברי הימים (דה"א כ, ה) ויך אלחנן וגו' את לחמי וזולת²⁷⁷. עיין [ערך] ראש פתנים, ו[ערך] רוח פסקנית.

משה מלא מ"ם שי"ן ה"א גימטריא מו"ת הוא מו"ת למלאך המות, שכן במתן תורה כתוב (חבקוק ג, ה) לפניו ילך דבר, שרצה להעבירו מן העולם, אם לא חטאו²⁷⁸ שכך כתוב (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם וגו', ויש אומרים לא מת משה, ומה שכתוב (דברים לד, ה) וימת שם משה, קרי ביה וימת המ"ם בסגו"ל פועל יוצא לסטרא אחרא עיין מה שכתבתי במקומו בחידושי גמרא.

([משה מלא מ"ם שי"ן ה"א] גימטריא תו"ם ובטל מו"ת שלא יכול מלאך המות לשלוט בו, ואמרו חז"ל (סוטה יד, ב) משה לא מת, וכמו שאמרו [שם] גם ביעקב, איש תם כי שניהם אחוזים בגופא דמלכא, יעקב מלבר משה מלגו). *)

משה ואהרן. עיין ערך אדה"ר:

משיח גימטריא נחש דקדושה (כי את זה לעומת זה עשה האלהים (קהלת ז, יד). כמו שכתבתי הרבה בספרנו זה. שיש מקביל לקדושה בסטרא אחרא). משורש נחש יצא צפע (ישעיהו יד, כט). גימטריא רם (נגד עמלק ראשית גוים (במדבר כד, כ) עיין ערכו. וערך מר) שורש ישי (שנקרא נחש. ככתוב (שמואל ב יז, כה) אביגל בת נחש) יצא מן רם (כמו שכתוב ביחוסו סוף ספר רות (רות ד, יט) רם הוליד את עמינדב), ופריו²⁷⁹. רם מלא, (המלוי הוא פריו של שם) כזה ר"ש מ"ם, *ר"ם ש"ם*. שרף גימטריא הכי הוא:

(* אור בהיר גימטריא משיח בן דויד²⁸⁰ (בדברי הימים דויד מלא לעולם), וכן גימטריא איש מלחמה וכן דל"ת משתי דלתי"ן. שיעשה הי"ת מאות ם לעתיד. כשיפתח מ"ם סתומה דלמרבה המשרה (ישעיהו ט, ו). באלכסון לשנים. ואומר (ישעיהו כד, טז) צב"י לצדיק. כי מלוי צבי כזה. צד"י בי"ת יו"ד גימטריא כנ"ל. וכן רז"י ב' פעמים בפסוק (ישעיה כד, טז) רזי לי <רזי לי>. *( ונראה לי ב' פעמים לי, עולה בגימטריא יסוד, שהן רומזים על ב' ממי"ן סתומה ופתוחה הנ"ל )*²⁸¹. כך כתב בספר טוב הארץ (דף ל"ח). וזה ודאי רמז ישר לצבי קודש שבדניאל (דניאל יא, מה). והמוזכר כמה פעמים בשיר המשובח קודש קדשים. (וכנגדו בסטרא אחרא משיח פסול צבי מודח (ישעיה יג, יד). פסולת וצוא"ה. צ"א תאמר לו (ישעיה ל, כב) ולמלכותו. שקוץ (ר"ת ש'בתי קו'לל צ'בי) גימטריא מלכות הרשעה. מלכות זדון. שקץ תשקצנו (דברים ז, כו)).

דוד בן ישי גימטריא שכינה.

(* משיח בן דוד בגימטריא כד"ת, שהוא בא להקים הדת. *)

בן דוד גימטריא אדני. וגימטריא דתך או כדת רמז הוא מקים הדת. בן משפט המלך הגואל אשר ימלך עלינו במהרה בימינו (וכמ"ש הר"מ סוף הלכות מלכים) היחברהו כסא הות יוצר עמל עלי חוק יגודו על נפש צדיק (תהלים צ"ד, כ'-כ"א) לבלע ולהשחית רבים, להפר ברית עולם ולעשות מהתורה שחוק. ימחה שם התועב וזכרו למחוק:

עני ורוכב (זכריה ט, ט) גימטריא המשיח. וסיפיה דקרא על חמור. עיין ערכו:

מכתבי אר"י [ספר הלקוטים וישב ד"ה ויאמר יהודה] על אותה שאמרו רז"ל (סנהדרין צד, א) ראוי היה חזקיהו להיות משיח. הענין הוא, שבכל דור ודור שולח הקב"ה לעולם ניצוץ אחד ממשיח. אם לגאול את ישראל כשיחזרו בתשובה. או לקיום העולם בדורות הרעים. כדורו של שמד. או להאיר העולם בגלות בתורתו. שלא יכלה העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו, ע"כ מכתבי אר"י.

ונראה לי פירוש הכתוב (שמות כא, ב) כי תקנה עבד עברי גימטריא משיח. שאינו נקנה אלא בכסף, (כ"ף סמ"ך פ"א. גימטריא א"ש. כי האש מצרף לכסף), מלא רחמים (שאין בן דוד בא אלא בתשובה (סנהדרין צז, ב). שעל ידיה מתהפכת מדת הדין לרחמים), שש שנים יעבוד. שית שני דהוי עלמא (כנגד ששת ימי בראשית. יומו של הקב"ה אלף שנים), ועם סופן כלים ימי המשיח. ותמה עבודתו, (לכן) ובשביעית (שבת לה'), יצא לחפשי חנם. חפשי חנם גימטריא מלכות, אז יתקיים אשרך ארץ שמלכך בן חורים (קהלת י, יז). לא עבד. והבן:

משכן במלואו. עולה בגימטריא תרמה לה' (שמות ל, יג). עם הכולל. והמלוי לבדו רל"ו. שעורו של יוצר בראשית (כמ"ש בסוד שעור קומה. שנזכר בפרקי היכלות) בסוד ורב כח. (תהלים קמז, ה) וכן עולה מלוי חכמה²⁸²:

משנה גימטריא השמים. וידוע כי שמים הוא ת"ת. גם בחינת ז"א מקנן ביצירה:

משפט ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430. והוא בחינת ת"ת. וכן בתפארת ה' פעמים גבור"ה ה' פעמים גבור"ה שווה 1080. עוד משפ"ט. ג' מלואי אהי"ה דאלפין. והם שלש גבורות (פשוטיהם עולים ס"ג. דינים קשים) דאמא שנמתקו בזעיר. שנקרא משפט לקו (ישעיה כ"ח) המדה:

משקל בסוד הדעת (עיין מאורי אור) דעת עם הכולל. גימטריא המשקל:

(* מת עיין ערך תם. *)

מתוק (עי' מאורי אור [בערכו], לשונו משובש. וכן צ"ל. מתוק מצד חכמה ובינה. 'מ"ו' מלוי ע"ב. ו'ת"ק' דקדמת. אחוריים דאהיה. בהסרת הרבוע. והנה מתיקות זה בבינה כו').

נראה לי הוא סוד הכתוב (שופטים יד, יח) מה מתוק מדבש. דבש הוא אשה בגימטריא. והוא הטעם שנאסר דבש בקטורת. וכל מתו"ק בכלל. כי אין רבוי אחר רבוי אלא למעט. ומה נמלצו לחכי אמרות טהורות מדבש לפי.

והנה שם מתוק מבואר בכתבי אר"י. שהוא להמתיק מדת הדין במגפה ר"ל.

ונראה לי עוד, קרי ביה מת קו. שנמתק המת דמעיקרא. ע"י קו המדה. עיין מה שכתבתי בערכו בס"ד. ועיין עוד בברכת עובד פירושנו לברכת המזון²⁸³. ובפירוש פיטום הקטורת²⁸⁴:

הערות צוויבל

• הערה 238: לבנת הספיר הוא יסוד מלכות.
• הערה 239: מלוי גימטריא אלהים. לכן מלוי השמות. מבחינת דין הם. כאשה עוברה מלאה עברה (להלן ערך מילוי).
• הערה 240: עי' לעיל ערך אדון יחיד.
• הערה 241: עשרה מאמרות חקור דין ח"ב פ"ה.
• הערה 242: בברכת עובד ברכת הזן ד"ה מזון מבואר אצלי במ"א. וכוונתו למ"ש כאן.
• הערה 243: עיין קהלת יעקב ערך מזון אות ה.
• הערה 244: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: מטטרו"ן ש"ר עול"ם חושבן מחל"ת לילי"ת, וכן מילוי ס"מ לילי"ת, וכן מתניתי"ן, מקר"א מכפר אש"ם, מדר"ש מבטל מלא"ך המו"ת, לכן משכהו לבית המדרש, והוא חושבן ישרא"ל עם הכולל.
• הערה 245: צ"ב כוונתו כאן.
• הערה 246: המכסה שמים בעבים וגו' (תהלים קמז, ח), ועיין פרדר"א פ"ה, ולהלן ערך מים.
• הערה 247: לבנת הספיר, הוא יסוד מלכות, עטרת היסוד.
• הערה 248: (הושע יב, ה), וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו וגו'.
• הערה 249: ז"ל: וטעם איסור מיני מתיקה בקטורת ביחוד, יובן היטב על פי דברי האר"י ז"ל שטוב במגפה לכוין בשם מתקו, שהוא מילוי ע"ב, ות"ק דאחוריים דאהיה בהסרת הרבוע שהוא דם (י' פעמים גימטריא מת) ונשאר ת"ק (כימי עץ החיים) והוא התמתקות הבינה על ידי החכמה, ונראה לי זה סוד מה שאמר הכתוב מה מתוק מדב"ש, היא האש"ה [אש"ה גימטריא דב"ש] הממותקת, ולפיכך נאסר גם כל מתוק בקטורת, כי אין מתוק ממנה, וכל ריבוי אחר ריבוי אינו אלא למעט, ומה נמלצו מדבש אמרי נועם לחיך הטועם, ונופת מתוק לאל זועם.
  

עוד יש לומר בשם מתקו, שהוא שעור קומ"ת (יוצר בראשית) כנזכר לעיל בסולם באורך, והוא ת"ק מ"ה, תיק של ספר תורה ודאי שהוא י' לא י"א (כמו שאמרו בספר יצירה) ומזה גם כן נאמר בקטרת שהוא י"א ולא י' לפי שהם בסוד י"א ארורים שבתורה וסוד עשתי, שכל המוסיף גורע, עיין עוד בברכת עובד, גם יש לדרוש בשם מתקו, שהוא מיתוק המת מעיקרא (שבידו נמסר סוד הקטורת, שאין הנותן יכול ליתן אלא מה שקיבל, ואי לאו דאמר ליה מנא הוה ידע משה רבינו עליו השלום) וזה נעשה על ידי ק"ו [מתק"ו הוא מ"ת ק"ו] המדה שממתקו כי הוא עץ חיים למחזיקים בו (כמו שנתבאר לעיל ובמ"א בסייעתא דשמיא) ומבטל המיתה בודאי (ועיין פירוש פרק שירה) והוא הדין הנמתק, והוא הטעם לאיסור דבש ומתוק בקטורת, וגם זה נכון מאוד בלי ספק, המשכיל יבין בו טעם כעיקר, ודבר ה' יקר.

• הערה 250: בפיסקא וירא את ענינו וכו' לפיכך וידע אלהים מענין וידע אדם את אשתו, והוא פועל יוצא לשלישי בכאן, רצה לומר וידע אלהים, עשה אותם בעלי ידיעה וחבור שנזקקו לנשותיהן כמו שנאמר תחת התפוח עוררתיך, ששלח השם יתברך מלאך הממונה על התאוה לעורר תאותן, אחר שנתייאשו ממנה (ואם תזכה תבחין גם בפנימיות הענין שהוא סוד גדול מסתרי תורה, רמוז בספר הבהיר הביאו הרמב"ן).
• הערה 251: זעיר אנפין הוא בתפארת, ושם יש י"ב גבולי אלכסון דאריך ויונק מהם.
• הערה 252: ושם ולרש אין כל וגו', מלכות דלית לה מגרמה כלום.
• הערה 253: מלכות עם ד' (אותיות יסוד) בגימטריא מילוי שד"י.
• הערה 254: ממספר מלקוש להשלים למספר מלכות.
• הערה 255: ז"ל: דרשו חכמים (כתובות סז, ב) בעתם לא נאמר אלא בעתו, שהקב"ה מזמין לכל אחד פרנסתו לפי טבעו ומזגו די ספקו. אף אנו נאמר לפי דרך הסוד, בעתו, דההוא כל דלעיל, שעיניה תלויות למרום לקבל השפע בעד תולדותיה, לתת טרף לביתה ולנערותיה, ואתה נותן להם מזונם בעת ו' הוא עת דודים, דעת מתחבר בוי"ו.
• הערה 256: עיין עוד ערך מזון, וערך שלחן.
• הערה 257: וכ"כ רבנו בהגהות זוהר שם.
• הערה 258: עיין לעיל ערך כרם.
• הערה 259: ועיין בהגהות זוהר שם, כתב: ומספ"ר גי' שכינה עם הכולל. היא עץ הדעת, ותפארת בשמים ודאי, הוא עץ החיים, והוא ג"כ מ"ש מטי לצית שמיא, ושמים מספרים להאי כבוד, לכן נקראת מספר, אחר שקבלה הספיריות ודאי, והיא כמעשה לבנת הספיר, היא רובע ישראל ודאי.
• הערה 260: עי' ריקאנטי ריש פרשת מקץ, ושל"ה מסכת פסחים תורה אור, אות קל"ז.
• הערה 261: מבואר בציוני פרשת תולדות.
• הערה 262: עיין עשרה מאמרות להרמ"ע אם כל חי ח"ג פרק כ"ז, מצרים מצרנית לשכינה במדת אחוריים, שכן מצרים וחמש אותיות בגימטריא שפ"ה, וביד יהודה שם, שכן מצרים עם ה' אותיות בגימטריא שפ"ה כמו שכינה, לרמז שהיא מצרנית לשכינה.
• הערה 263: עי' של"ה שם.
• הערה 264: עי' מיטיב נגן (שער השיר סדר הגדה) ד"ה ברוך המקום כנגד החכם, כי ה' בחכמה יסד ארץ, בסוד הנה מקום את"י, שהשם יתברך מקומו של עולם, הגימטריא עיין לעיל בבית יוסף (קדושת מוסף לשבת ז"ל: ממקומו, ממקום ו' הוא תפארת, מקום, ידוע שהוא הוי"ה בהכאה, והוא מקומו של עולם, וזהו שמך מעול"ם, גימטריא מקו"ם, וכן והוי"ה אלהי"ם חיי"ם).
• הערה 265: בגליון החומש כתב רבנו ז"ל: "במלה זו גנוז סוד גדול, והוא מ"ש רז"ל (ר"ה כד, ב) לא תעשון אותי, וי"ל שמלה ארמית המשכיל יבין". [במש"כ "שמלה ארמית", כוונתו כמוש"כ] בזוהר ריש בראשית (ט"ו ע"ב) את השמים דלא לאפרשא לון דכר ונוקבא כחדא, א"ת כד נטיל אתוון כלהון כללא דכלהו אתוון אינון רישא וסופא, לבתר אתוסף ה"א לאתחברא כלהו אתוון בה"א ואתקרי את"ה, ועל דא ואת"ה מחיה את כלם, את רזא אדני, והכי אקרי וכו'. ובהגהות לזוהר כתב רבנו ז"ל: "את רזא אדני, קמפרש את בלשון תרגום, אשה תרגם אונקלס אתא, והוא סוד ל"א תעשו"ן את"י"

וע"ע בהגהות לרבנו בחיי ד"ה ויאמר וכו' ואמר לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, אבל פנים שלי יהיה אלקיך וכו' וזהו סוד הכתוב לא תעשון אתי (להלן פסוק כ"ג), והוא כמו על פני. והגיה בגליון ז"ל: "לדעתי, הוא שם ידוע עם כנוי, וזה עצמו שדרשו רז"ל [מכילתא בחדש פ"י] אותי, ואין צריך לשנות הקריאה אלא ביאור הוא בלבד והמקרא והמסורת בזה דבר אחד ממש הוא. המשכיל יבין". עכ"ל שם.

שוב ראיתי בסידורו בסוד ברכת כהנים על פי כתבי האר"י, ותמצא שכל ברכה מאלו שלש ברכות היא כפולה, לרמוז שקודם יבא השפע למעלה למדת "כה" ואחר כך לישראל, וזהו סוד הכתוב (במדבר ו, כז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. והוסיף רבנו על דברי האר"י ז"ל: נראה לי שרצה לומר שישימו כינוי שמי הנרמז בא"ת, כמו שנתבאר לעיל כמה פעמים שתשרה עליהם, וזה סוד "ואני" בסוד אני אני הוא (דברים לב לט) אני ה' אלהיכם (במדבר י י) וכן רמוז ב"את" בראשי פסוקים, כמו שנתבאר לעיל בהשמטה. [וכיוון למש"כ בפרשת ק"ש, ד"ה ואהבת "את", שמו הנהגה, הוא השם הנכבד לבושו של שם העצם הוי"ה ב"ה בסוד לא תעשון אתי, גם רומז כל כנויין ושמהן דיליה מאל"ף עד תי"ו].
וז"ל בסידור בפי' ברכת התורה: כה תברכו, מדת כה. בכתר"ו יברכו. את, לרבות מדה האמורה שהיא לעולם עם בני ישראל, ועל ידי שממשיכין השפע לה הם מתברכין.).

• הערה 266: דאיתא בזוה"ק (ח"ב סד, א) על פסוק והכית בצור, ופירשו בו שהענין מדבר איך נמתקו הגבורות, ומרומז על מלכות קדישא דז"א שהוא גבורות, וזה והכית בצור, כי הוי"ה בהכאה בגימטריא צור [באופן זה, י' פעמים י' ק', י' פעמים ה' נ', ה' פעמים ה' כ"ה, ה' פעמים ו' ל', ו' פעמים ו' ל"ו, ו' פעמים ה' ל', ה' פעמים ה' כ"ה, הרי הכל כמנין צור], וכו', ואלהים במילוי ההי"ן ג"כ בגימטריא צור עם הכולל, וע"י ההכאה נמתקו הגבורות של אלהים ע"י הוי"ה ב"ה וכו' וזפ"ה ויאמר הנה מקום אתי, ומקום רומז לחסדים, וכו' וזה המקום אתי, שמהגבורות וכו' נעשים רחמים, ועי"ז ונצבת על הצור, שתמשול בהם ותמתיקם. (אור לשמים פרשת כי תשא).

ועיין ליקוטי תורה פרשת בשלח ד"ה והכית, ובעץ חיים שער העמידה פי"ז, ומאורי אור מערכת צ' אות י"ח ד"ה צור.

• הערה 267: עיין ערך קמצא.
• הערה 268: ובסולם בית אל חווק ב' עין ד': וברוך שמו, כללות שם הוי"ה במילואיו וצרופיו בעל הרצון יתברך שכן "שמו" עולה "רצון" ו"מקור" ו"אל שדי".
• הערה 269: עי' מגלה י"ב ע"ב אמר רב נחמן מרכדי מוכתר בנימוסו וכו' רבא אמר לאידך גיסא וכו'.
• הערה 270: אותיות הקודמין של אלהי"ם.
• הערה 271: עי' ערך אל שדי, וערך מעשה מרכבה.
• הערה 272: ראה בהגהות זהר ותיקונים לרבנו בתיקו"ז דף נ"ב ע"א, ולו יקהת עמים, אתוון ולוי קהת עמרם, והיינו דמפרש ואזיל דאיהו כו', בן יצהר נמחק, וצ"ל במקומו בן עמרם, רי"ש דעמרם בחלוף יו"ד, באחד מרל"א שערים.
• הערה 273: עי' בסידורו בפירוש אמת ויציב, והיכל זה מבחינת גופא דמלכא, כי ה' עליון נורא, יורש עש"ר, נחלה בלי מצרים, כי הוא מתעלה בקו סת"ר האמצעי, באור פני מלך חיים ורצונו (כע"ב מלקוש, והבן) וכבר הודעתיך כמה פעמים סוד רצו"ן, ביה שמ"ו ועמו מקו"ר חיים.
• הערה 274: עי' של"ה פרשת שמות תורה אור: והחכמה מאין תמצא' (איוב כח, יב), אותיות 'מאין' הוא הנעלם מאותיות 'משה', דהיינו מ"ם שי"ן ה"א, כמו שכתב הציוני פרשת וזאת הברכה (ד"ה ומעתה), 'מאין' עולה ק"א, רומז למה שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ט, ב) אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד. וכן רבו של משה רבינו ע"ה כתבו שהיה זגנזגאל המלאך, והוזכר גם בתרגום יונתן במראה הסנה (שמות ג, ב). אבל יש טעות חסר אות אחת, כי שם האמיתי הוא זגנזגאל, עולה גם כן מאה ואחד כמו 'מאין'. ונמצא כי 'והחכמה מאין תמצא' רומז למשה רבינו ע"ה.
• הערה 275: עיין כלי יקר דברים ד ט ד"ה פן תשכח וכו' ושמעתי רמז לדבר וכו'.
• הערה 276: עי' בשל"ה שם.
• הערה 277: ראה עקיצת עקרב עמוד יג: בשמות הנמצאים בכתבי קודש לדבר והפכו, יש בו סוד כמוס והוא מסתרי תורה הגנוזים לצדיקים העוסקים בבנינו של עולם לרפא מזבחה ההרוס, ממחריבי עולם ופורצי גדרו, דאתו מסטרא דההוא חויא בישא, המצוי בין הגדרות שאמר דילטורא על בוראו, כמו"ש במקומות רבים וכו' בזמרת הארץ ובעץ אבות וכו' וסוד הענין בקיצור הוא מפני שיש מקביל לקדושה, בס"א פני קו"ף כפני אדם, שעל ידו יש לה אחיזה לינק מהקדושה, והוא רזא דיכלין למהרס בשמיה שנזכר בהקדמת התיקונין [דף ח ע"א: ועוד מאן דאוליף אלין הויי"ן צריך לאולפא לון למבני בהון בנינא לקודשא בריך הוא דאתמר ביה וירפא את מזבח י"י ההרוס ורזא דמלה דיכלין למהרס באתווי דשמיה הדא הוא דכתיב (שמות י"ט) פן יהרסו אל י"י ובגין דא דיהרסו לון בחובייהו צריך למבני לון בצלותהון וכו' בהון אבנים שלמות תבנה את מזבח י"י אלקי"ך וכו' דא קורה ועמודא לסמוך עלה בית], והוא סוד עמוק מבואר בספר יצירה [אולי כוונתו לפ"ו מ"ה, גם כל חפץ זה לעומת זה ברא האלהים, טוב לעומת רע. טוב מטוב, רע מרע. טוב מבחין את הרע, ורע מבחין את הטוב. טוב גנוז לצדיקים ורע לרשעים], ועל פי זה נתיישב לנו סתירה עצומה הנמצאת במקרא בענין גלית שנקרא בדברי הימים (דה"א כ, ה) לחמי, שהכהו אלחנן בן יעור, נגד מ"ש בשמואל (שמואל ב כא, יט) שאלחנן המכה את גלית הוא המכונה בית הלחמי, ודי בזה למבין, שאין כאן מקומו להאריך.
• הערה 278: רש"י שם: מצאתי במדרש אגדה בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל טורדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים שלא יעמוד לקנתר ולומר אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעי' יום ואתה נותן להם את התור':
• הערה 279: מפרש ואזיל פסוק הנזכר, כי משרש נחש יצא צפע, 'ופריו' 'שרף' מעופף.
• הערה 280: אור בהיר גימטריא משיח בן דו"ד (חסר). ומשי"ח בן דוי"ד (מלא) גימטריא איש מלחמה וכו'.
• הערה 281: ובמגדל עוז סדר פדיון הבן פלג ח' אות י"א: המ"ם מתמלאה בעצמה, הוא סוד מ"ם פתוחה, מ"ם סתומה ושתיהן גימטריא יסוד.
• הערה 282: צ"ב הכוונה.
• הערה 283: בפירוש רחם נא, וכן להלן, כלכלנו, כלכלה עם התיבה גימטריא ק"ו, ותפארת הוא קו המדה, בלי ספק, כמבואר אצלי יפה במקומו בס"ד.
• הערה 284: ראה לעיל בערך מלאך המות ובהערה העתקנו מש"כ בפירוש פיטום הקטורת.

מהדורת וויקיטקסט

מאור <עם הכולל> - גימטריא אברהם, הוא האדם הגדול בענקים, והוא בסוד המאור הגדול.

מאזני צדק - גימטריא [ ב' פעמים] קנא ב' פעמים] קנא שווה 302, מלוי אהי"ה. [וכן] אדני אלהים, שהם שרשי הדין צדק:

מבשר - גימטריא ישראל, זה שאמר הכתוב "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר" (ישעיהו ב, יד). ומדוקדק אמרו "רגלי", כי לכאורה אין לו ענין למבשר, אין נאה בו אלא קולו הערב. אבל הענין על פי מה שכתב האר"י (ספר הלקוטים חיי שרה פכ"ד) שכל הפגם היה ברגלים בסוד "כי נגע בכף ירך יעקב" (בראשית לב, לג). לכן מאן דידע במדידו דרגלין, ידע אימת אתי משיחא, לפי שרגלי יעקב צריכין תקון תחלה ע"י יוצאי ירך יעקב, כדמטו רגלין ברגלין כדאיתא בספר הזהר פ' פקודי (ח"ב רנח, א). וכשיתוקנו בחינות רגלים, בסוד "רחצתי את רגלי" (שיר ה, ג) -- גימטריא נצח הוד יסוד -- אז ודאי "נאוו על ההרים רגלי מבשר". וסוד ההרים ידוע. עיין ערך הר:

מגדל עז - הוא ב' פעמים ע"ז ב' פעמים ע"ז שווה 154, כי חזק הוא.
נראה לי הוא בסוד יסוד. שכך הוא עם ב' כוללים גימטריא יוסף, ו' הויו"ת. והיינו כשהוא כלול עמה^[1] בסוד לבנת הספיר²³⁸. כי היא לבדה יש לה ג' הויות -- סוד "לחם אשר הוא אוכל" (בראשית לט, ו). לכן יש בכל אחת משתי תיבות הללו ג' הויו"ת. והנה מגדל גם הוא גימטריא עז -- היינו יסוד דידיה ודידה. דידיה - "כמגדל דוד" (שיר ד, ד), ודידה - "עיר עז לנו" (ישעיהו כו, א). ואין עז אלא תורה - "ה' עז לעמו יתן". הרי כאן כלולים תורה שבכתב ושבעל פה. צדקו יחדו. בשם ה'. "מגדל עז שם יהו"ה" (משלי יח, י).
ועל פי זה מה נעים ויפה דבר סיום הכתוב "בו ירוץ צדיק"^[2]. גם נרמז בס"ת^[3] צב'י לצדי'ק יסו'ד עול'ם^[4]. והרי זה מכוון.

מגפה - גימטריא ב' פעמים דין ב' פעמים דין שווה 128. נמשכים ממלוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן^[5]. כל מלוי הוא די"ן. בגימטריא^[6] שלו²³⁹:

מגן

• גימטריא כח אדנ"י (במדבר יד, יז),
• גם אדון יחיד,
• וכן הויה בהיכל (תהלים יא, ד).
• עוד, אלהי דוד אביך (מלכים ב כ, ה).
• עוד, מרבה מחילה,
• עוד, נחלה.   

ב' פעמים נחלה ב' פעמים נחלה שווה 186 (סמוכים בהלל הגדול (תהלים קלה, יב)) גימטריא מקום כבודו²⁴⁰.

מדרש - עיין [ערך] מלאך המות:

מהיטבאל - בגימטריא מה בן (מה במלואו גימטריא אלהים). גם גימטריא אל אדני עם הכולל. עוד גימטריא כבוד אדני:

מוסר ב' פעמים^[7] ("מוסר אב", "מוסר אשר יסרתו אמו" (משלי ד, א)(משלי לא, א)) גימטריא ברית, ותורה עם הכולל:

מזוזה - גימטריא יוד הי יוד הה. היינו מזוזות (דברים יא, כ) לשון רבים. ועיין ערך אדני:

מזון - גימטריא חסד אל. "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" (תהלים קלו, כה). ואע"פ ששולחן בצפון מ"מ המזון מושפע ע"י גבורה ממותקת בחסד^[8]. והיא מדתו של יצחק, פני שור, ורב תבואות בכח שור (משלי יד, ד). לכן מצא מאה שערים (בראשית כו, יב). ב' פעמים נ' ב' פעמים נ' שווה 100 שערי בינה דאמא ודבינה דידיה, שנמתקו בשרשם ונפתחו להריק ברכה. וכן הוא בגימטריא עג"ל -- עגל ושור מבחינה אחת כמ"ש בערך עגל.

ונראה לי שלכן הסעיד אברהם אבינו למלאכים בן בקר (שהוא עגל. והעלים שמו העצמי מפני התקלה שיצאה ממנו) רך וטוב (בראשית יח, ז), כלומר שנמתקו דיניו ונתרכך אז, בבשורת לידת יצחק שיצא מחלציו. וכוונתו שיאכלוהו ויכלו ויעכלו הדינין שבו לגמרי, כי צפה שהוא מוכן לפרענות:

מזמוטי - גימטריא הויה אהיה אדני היינו דאמרי רבנן (בפרק אין דורשין כשדרש ראב"ע במרכבה (חגיגה יד, ב)) שנאספו המלאכים כבני אדם הבאים לראות במזמוטי חתן וכלה - דייקא. ובכל מקום שהכלה שם -- אמה שם, לקשטה בקשוטהא ולעטר עטרהא, כי עיילא לגבי חתן לחופה:

מטה - עיין ערך נחש:

והמטה (גימטריא אדנ"י) אשר נהפך לנחש (שמות ז, טו) -- בלע את מטתם, גימטריא דם המכשף או דם המת.
"דורש אל המתים" (דברים יח, יא) - גימטריא המכשפים.

חסד גבורה נצח הוד -- ד' רגלי המִטָה -- חושבן מלוי מַטֶה^[9].

מטטרון - בו בחי' עץ הדעת טוב ורע. וזה רומזים ט"ט - ט'הרה ט'ומאה. [עיין עוד ערך רמון].

עוד רומז ט"ט גימטריא ח"י, כי הוא בחי' יסוד שביצירה. נשאר רצ"ו ממטטרון -- הוא רצוא, נוריאל עם הכולל. נמצא הוא כלול משתי השמות, גימטריא ושוב.

הוא דבר הכתוב (יחזקאל א, יד) "והחיות רצוא" -- הוא נוריאל. "ושוב" -- (מטטרון).
רצוא ושוב גימטריא תורה. כמראה הבזק גימטריא רקיע (בחינת יסוד) אשר על ראשי החיות. גם גימטריא שכינה עם האותיות:

(* זה שאמרו (חגיגה יד, ב) "ר' מאיר רמון מצא" -- הם אותיות רמון שבמטטרון (והם בגימטריא נוריאל - רצוא עם הכולל). ט"ט - ח"י, "תוכו אכל" -- שהוא בחי' יסוד העולם, ממנו אכל וחי לעולם, שלא טעה במט"ט כרבו *)

איש ברעהו - גימטריא מטטרון^[10], עליו נאמר "אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ" (מיכה ז, ה):

מטר גימטריא אברהם (עם הכולל), איש החסד. בחינת מי מטר, חסדים דשריין בפי אמה (זהר חלק ג רצו, א) (והיינו מטר. כמו שכתבתי לעיל בערך טל), כי מטר גימטריא מ"ט - בגימטריא אל חי. ור' הוא רבוע אלהים, שהוא יונק מן מ"ט שערי בינה דמינה דינין מתערין. לכן המטר גם מבחינת דין. "גבורות גשמים" תנינן (ברכות כו, ב):

מי המרים (בסטרא אחרא) - מקבילם אל שדי (כנגדם משה המתיקה במרה (שמות טו, כה)), הוא יסוד:

מים המאררים -- כנגדם מלכות. ע"י מתמתקים בעבי"ם²⁴⁶:

מיכאל - הוא "מלאכי ילך לפניך" (שמות לב, לד). והוא ראשון למעשה בראשית -- ויהי כן גימטריא מיכאל, גימטריא כהן הויה. הוא מה שרמז ברעיא מהימנא (פ' נשא (ח"ג קכא, ב)) דאיהו כהן הדיוט למריה. ומלויו^[11] עולה שכינ"ה בגימטריא. לכן אמרו (שמו"ר ב, ח) בכל מקום שהשכינה שורה שם - הוא נראה שם:

מים - אית מים דכורין ומים נוקבין (פרד"א, פרק כג). כנגד זה גם מלוי מים הוא בגימטריא מים^[12] - הרי מים כפולים בעצמם. לכן בא שם מים זוגי - לא יתפרד. ומ"ש "מי הים" (שמות טו, יט) ודומיו -- גם הוא שם הריבוי, אלא שבא מקוצר בסמיכות כמשפט:

ב' פעמים מי"ם ב' פעמים מי"ם שווה 180 - גימטריא פנים, זהו "כמים הפנים" (משלי כז, יט) ודוק:

מילה - בגימטריא היסוד. גם גימטריא פה; פ' - היא יסוד, ה' - עטרה, נוקבא דיליה. בסוד לבנת הספיר²⁴⁷. ועיין [מגדל עוז]. ועיין סוד מילה ופריעה בבריכה עליונה (נחל י"א וי"ב):

מכפלה - גימטריא קע"ה. רמז על שני חיי אברהם. המכפלה - [גימטריא ק"פ], כנגד שני יצחק.

מלאך - גימטריא הויה אדני (המלאך הגוא"ל (בראשית מח, טז) ומלאך הברי"ת (מלאכי ג, א)). הוא האלהי"ם כרמז הגימטריא.

מלאך האלהים - גימטריא יעקב ("ההולך לפני מחנה ישראל" (שמות יד, יט)), לפיכך נצח את המלאך היחידי -- וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיוכָל לו (הושע יב, ה) -- כי גימטריא יעקב הוא ב' פעמים מלאך ב' פעמים מלאך שווה 182, על כן כחו גדול ממלאך פשוט:

מלאך המות עם ב' כוללים גימטריא תקמ"ד, אחוריים דאהיה דיודין^[13]. (דיני אהיה מתמתקים במיתה. י' פעמים רבוע אהיה^[14] גימטריא מת. ועי' מה שכתבתי בפירוש מעשה הקטורת בבית אל²⁴⁹ בגימטריא שם מתק"ו. ולהלן בערך מתוק) ומדרש עולה ג"כ במספרו, עומד כנגדו לשבר כחו. הוא שאמרו ז"ל (סוכה נב, ב) "פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש".

גימטריא "בעתו מה טוב" (משלי טו, כג) (כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ (איוב ה, כו)), <עם ג' כוללים> [וכוללם]. וגימטריא ישראל עם הכולל. ועי' ערך י"א סממני הקטורת.

מלוי - גימטריא אלהים. לכן מלוי השמות מבחינת דין הם, כאשה עוברה מלאה עברה (עי' ברכות כ"ט ע"ב):

מלך - גימטריא ב' פעמים אדם ב' פעמים אדם שווה 90, שאין מלך בלא עם (פרד"א, פרק יא) (אין פחות משנים, ותפשת מועט כו'). והוא שקול כנגד כולם ככתוב "לעשות משפט עבדו" והדר "משפט עמו" (ר"ה ח, ב):

מלכות - חושבן דעת ויו. דעת מלשון וידע אדם את אשתו (בראשית ד, כה) (בסוד כי ידע שמי (תהלים צא, יד). וידע אלהים (שמות ב, כה). עיין מיטיב נגן²⁵⁰ לפרק השיר [סדר הגדה])

מלכות - גימטריא "לויתן זה (הוא בחינת זעיר אנפין בי"ב צינורות²⁵¹. הוא היוצר) יצרת לשחק בו" (תהלים קד, כו) (כענין והנה יצחק מצחק וגו' (בראשית כו, ח)), ולכן מיום שחרב בהמ"ק אין שחו"ק (עיין גם ערך שחוק) לפני הקב"ה אלא אותו היום שנאמר בו "יושב בשמים ישחק" (תהלים ב, ד). היינו נמי דכתיב "ותשחק ליום אחרון" (משלי לא, כה), בחדוש עולם אחר במהרה בימנו אמן. עיין עוד ערך אות י', וערך דמות, וערך חפשי:

מלכות - גימטריא ב' פעמים אברהם ב' פעמים אברהם שווה 496, (עיין ערכו). שהוא תיקנה, ותהי לו כבת²⁵² (שמואל ב יב, ג), כמו שאמרו ז"ל (ב"ב טז, ב) בת הי' לו בכ"ל שמה. על זה נאמר (בראשית כד, א) {{צ|וה' ברך את אברהם בכל -- היא שם ב"ן. "וה' (הוי"ה דההי"ן) ברך את אברהם" - אין ברכה אלא רבייה -- ב' פעמים אברהם ב' פעמים אברהם שווה 496, שם צוה ה' את הברכ"ה (תהלים קלג, ג) (הזכ"ר) באבא יסד ברתא:

מלכות - בה נאחז שקו"ץ (בני עמון, שנכשל בה שלמה כשנטל המלכות כולה (מלכים א יא, ז)), כי רגליה יורדות מות (משלי ה, ה). עיין ערך אויב. ולפיכך היה לנחש אחיזה בה -- המאררי"ם כנזכר לעיל (ערך מים המאררים). לפי שבנינה מגבורות ונקראת דינא דמלכותא, דינא רפיא, כי נמתקה ע"י אברהם, שנכללה בו אחר העקדה ונתבסמה הגבורה. עיין ערך אברהם:

מלכות כלולה מהיסוד בסוד לבנת הספיר. וכן עולה מספר מלכו"ת למנין מלוי שדי, עם האותיות דיסוד²⁵³:

מלקוש - בחינת דין (שכך אמרו ז"ל שמל קשיותיהן של ישראל (תענית ו, א)). נראה לי הוא בסוד מלכו"ת (עיין לעיל ערך יורה), אינו חסר אלא אות כ"ף²⁵⁴ והיא מתחלפת בקו"ף בהיותם ממוצא אחד.
גם הוא גימטריא עתו - "עת לכל חפץ" (קהלת ג, א) (חפצו דו"ק^[15]), בסוד "נותן לח"ם לכל בשר" (תהלים קלו, כה). ועיני כל אליו ישברון לתת אכלם בעתו בעת דודים, זווג 'כל' ו'עת', בוי"ו (כמו שכתבתי בפירוש אשרי²⁵⁵). ונראה גם כן זה סוד הכתוב (זכריה י, א) "שאלו מה' מטר (מבחינת חסד. כמו שכתבתי לעיל בערכו) בעת מלקוש", ר"ל שנשאל מטר בעת זווג הנו"ק (כי אז מתמתקת) להמשיך השפעתה ממקור החסד²⁵⁶:

ממרא - כתוב בזוהר (ח"א צז, ב) הוא יעקב. נראה לי טעמו כי הוא גימטריא פאר - תפארת ישראל²⁵⁷:

מנורה - צריך להדליקה עד שתהא שלהבת י"ה עולה מאליה. י' פעמים י"ה י' פעמים י"ה שווה 150 גימטריא מנו"רה^[16]:

מנחם - שמו של משיח, בגמרא דחלק (סנהדרין צח, ב). ובספר הזהר (ח"ג קעג, ב) מנחם בן עמיא"ל (אליע"ם הוא אבי בת שבע (שמואל ב יא, ג). וכן נקרא שמו בדברי הימים (דה"א ג, ה)).

מנחם - גימטריא חקל (תפוחין קדישין), בחינת קומת מלכות. בן עמיאל -- גימטריא קנא, (אהיה דההין), שממנו בנין המלכות.

מנחם עמיאל - גימטריא פטר רחם, כי הוא בכור ("אתנהו וגו'" (תהלים פט, כח)). פוטר רחמה דאמא. ונברר מרפ"ח (עם הכולל) ניצוצין²⁵⁸:

מסוה - מה (מלוי הויה דאלפין) ואדני עם הכולל:

מספר - נקראת מלכות (זהר חלק ב קה, ב). "עיניה ברכות בחשבון" (שיר ז, ה). וזה פירוש הכתוב "ומספ"ר (גימטריא שכינה עם הכולל) את רובע ישראל" (במדבר כג, י), שהיא אצל ארבע מדות תחתונות שלו, שכן עומדת תפארת נצח הוד יסוד מאחורוי.

מעקה - גימטריא גבורה עם הכולל [טעמי המצות פרשת כי תצא]. שהוא חומה ומחיצה בפני סטרא אחרא שלא יפרוץ (עם שיניקתו ממנה, דרך אחוריים. "מניה וביה אבא כו'" (סנהדרין לט, ב)). וזהו "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב, ח) -- (גגך גימטריא הויה. שלא "יפול הנופל ממנו" - מעץ החיים. דרך הפרצה קוראה לגנב (סוכה כו, א):

מעשה מרכבה - גימטריא יעקב יוסף משה. ג' ווי"ן (דו'יסע ו'יבא ו'יט (שמות י"ד, י"ט-כ"א). ודמלוי השם). ח"י עלמין. וכן גימטריא מרכבה קדושה חושבן מ"ם למ"ד כ"ף וא"ו תי"ו. ועיין עוד ערך מרכבה וערך מרגלית:

מעשה בראשית^[17] - חושבן חסד יו"ד. גבורה ה"י. דעת וי"ו. מלכות ה"י:

מצפץ (הויה דאתב"שֹ) - גימטריא מלוי אלהי"ם. וגימטריא ברחמים, שמדת הדין כלולה ברחמים:

מצרימה - גימטריא שכינה. לכן אמרו בספר הזהר²⁶⁰ שנקראת כך על שם שהיא מצרנית²⁶¹ לקדושה²⁶² (כמו שהיא בנגלה מצרנית לארץ ישראל. במצר העולה לדרום²⁶³):

ארץ מצרים - עולה תרעא כמלוי אדני:

מקוה ישראל - חושבן מ"ם למ"ד כ"ף וי"ו תי"ו:

מקום - נשתמשו בו חז"ל בעד השם ב"ה להיותו מקומו של עולם, הויה במרובע כזה: י' פעמים י', ה' פעמים ה', ו' פעמים ו', ה' פעמים ה' -- עולה מקום. ועולה לחשבון יעקב עם ד' אותיותיו. שהוא שרשו. ועליו אמר "מ"ה (ודאי הוא) נור"א המקו"ם הזה" (בראשית כח, יז). ועליו נאמר "הנה מקו"ם את"י"²⁶⁴ (שמות לג, כא) (עיין מה שכתבתי בס"ד על הפסוק "לא תעשון אתי"²⁶⁵ (שמות כ, כ)) "ונצב"ת על הצו"ר" (שמות לג, כא) "והכי"ת בצור"²⁶⁶ (שמות יז, ו):
והויה אלהים חיים (ירמיהו י, י) -- גימטריא מקום. וכן "מעולם שמך" גימטריא הכי הוי:

מקו"ם פנוי (סוד הצמצום לברוא העולם)²⁶⁷, "גאות לבש" (תהלים צג, א), סוד המלבוש -- "עוטה אור כשלמה" (תהלים קד, ב). ועיין עוד ערך טהירו עלאה.

מקור (חיים) גימטריא רצון²⁶⁸. וכן משה עם הכולל:

מקל בתוספתא דפרשת ויצא (זהר חלק א קסב, א) "טמירא עלאה כו' מהאי נפיק ו' רזא דשית. דאחיד לכל סטרין. דאיהו מקל לבנה כו'" -- נראה לי הפירוש, מק"ל גימטריא קע דיעקב. שתי אותיות אלה הם עיקר השם לכוללים יוסף דוד. ושתי אותיות יב (והן טפלות) רומזות לו"ו, דהיינו ו"ו כפולה בעצמה שרומזת בי"ב שבטי יה שיצאו ממנו. זהו "דאחיד לכל סטרין", שהן בסוד י"ב אלכסונות וצינורות. וזה ע"י שהוא מקל של לבנה -- איהו שמשא, בעלה דסהרא, כמו שאמר הכתוב (בראשית לז, ט) "והנה השמש והירח וגו'" -- משם יצאו מטע ה' להתפאר. ולכן בקדוש הלבנה תקנו רמז שם יעקב בראשי תיבות: "ברוך י'וצרך ע'ושך ק'ונך ב'וראך", והוא שאמרו רז"ל (יומא כח, ב) "תימור של חמה מתמר ועולה כמקל", כי יעקב שמש שמו כאמור (בר"ר סח, יב), אחוז בת"ת ז"א, כי "שמש ומגן ה' צבאות" (תהלים פד, יב):

מקרא - מכפר - אשם:

מקרא מגלה (מגלה <גימטריא> ג' הויות. מזלא. מוחין) ע"כ מבטלת שך דינין שנתעוררו כשעמד המן^[18]:

מר עיין ערך לילית. וערך מרדכי ומרה:

מרגלית

• גימטריא מ"ם למ"ד כ"ף וא"ו תי"ו.
• וכן עולה שם ס"ג במלוי דמלוי.
• וכן כתר סג.
• גם גימטריא חסד ע"ב. גבורה ס"ג. נצח מ"ה. הוד ב"ן. (שכן אמר בספר הזהר (תיקו"ז ל"ד, שעה"כ דרוש ב' של כוונת העמידה). איהו בנצח ואיהי בהוד) והן תרין דרועין. תרין רגלין. רגלי המרכבה.
• לכן עולה מעשה מרכבה עם הכולל מרגלית:

מרדכי -- תרין מלין -- מר דכי (כך פירשו חז"ל שלהי חולין (חולין קלט, ב)) להורות שבו נמתק מר (מרירות הדינין הנ"ל) ונטהר, היינו דכי.
ולכן הוא גם גימטריא גזר דין, שכן על ידו היה גזר דין עצום מאד²⁶⁹ ועל ידו נתבטל. שכך היא מדתו של הקב"ה, בדבר שהוא מכה, בו הוא מרפא. ו"ירך מתוכה כו'" (סנהדרין לט, ב), ואז נעשה רב חסד גימטריא הכי:

מרדכי -

• גימטריא לאה רחל (וגימטריא ר רבוע אלהים, אכדטם²⁷⁰, שתי בחינות דין) שתיהן בחינת דינין כנודע. האחת דינא קשיא, והשנית רפיא.
• וגימטריא בלק בלעם. וידוע מה שכתוב בספר הזהר (ח"ג רפא, ב) שעמל"ק כלול משניהם. וגימטריא מר -- הוא שורש מרירות הדינין (לכן הוא התחיל להתגרות בישראל. וכן יצא ממנו המן. שבקש להשמיד ולאבד כל זרע ישראל) ונתבטל ונמתק המרירות ע"י מקבילו כנזכר. שהוא היה מצד הדינין שבקדושה. ועל כן ארור המן שוה לגימטריא של ברוך מרדכי -- ששרשם אחד, ממקור הגבורות (כמו עשו ויעקב מבטן אחד יצאו) וכשנפרדו זה מזה בהשתלשלותם -- זה פנה לימין דקדושה, וזה פנה לשמאל, סיגי האחוריים. לפיכך נתקנאו זה בזה (וכענין יעקב ועשו). עיין עוד ערך מרה:

מרה - היא לילית. שכן ב' פעמים מר ב' פעמים מר שווה 480 (מר כפול שנמשך לה מסיגי ה' אחרונה). זה שאמר הכתוב "ואחריתה מרה כלענה" (משלי ה, ד) -- לענה נעשה מסיגי יוסף זרעה דרחל, "חדה כחרב פיות" -- תרין. ועיין לעיל בערך לילית:

מרכבה - גימטריא בר (ע"ב ק"ל. "הנה ה' רוכב על עב קל" (ישעיהו יט, א). חסד של ה' הויות^[19]) אדני:

מרכבה שלמה עם ב' כוללים - אברהם יצחק ויעקב. וכן אמרו האלהיים (בר"ר מז, ו) "האבות [הן] המרכבה". <ועיין עוד ערך מעשה מרכבה>.

משה - (גימטריא שלו נזכר לעיל כמה פעמים²⁷¹) מכניע אלהים אחרים ומבטל שמדא (ע"י לב חדש עם הכולל), ומעביר חרון אף, (שנשתמש בו נגד פרעה כשיצא ממנו בחרי אף (שמות יא, ח)).
לכן הוא קבור מול בית פעור (דברים לד, ו), גימטריא פרעה עם הכולל. וכן עמד נגדו בחייו. פער חסר גימטריא מושה מלא (תנועה גדולה משלמת אות הנוח).
ובאומות העולם קם כמוהו [ספרי וזאת הברכה] -- בלעם גימטריא קמב, שדי באתבש. (ואם תחליף אותיות ק"ב בלבד באתב"ש. הרי קמ"ב^[20] עם הכולל מ"שה) שיש לו אחיזה בו מצד אחוריים. משה אחזו באל שדי.

"וירא אלהים את האור" (בראשית א, ד) - גימטריא משה רבינו. הוא שכתוב אחריו "כי טוב" ונאמר במשה "כי טוב הוא" (שמות ב, ב):

צהרים - גימטריא משה, <כי> פני משה כפני חמה (ב"ב עה, א), (כשעומדת באמצע הרקיע. עת צהרים הם פניה).

המצרי גימטריא משה (וכן אמרו בנות יתרו "איש מצרי הצילנו" (שמות ב, יט)), עיין הקדמת ספר הזהר (ח"א ט, א) וברעיא מהימנא דמשפטים (ח"ב קיד, ב) על הפסוק (דה"א יא, כג) "והוא הכה את האיש המצרי":

"לא תשאר פרסה" -- גימטריא משה, וגימטריא פ"ר (דיני מנצפ"ך) אדנ"י^[21], שמשם באו לה, ומשה המתיק הגבורות שבה:

משה - גימטריא שילה. כגואל ראשון - גואל אחרון. הוא דבר הכתוב "לא יסור שבט ביהודה עד כי יבוא שילה" (בראשית מט, י), (יבא שילה גימטריא משיח).
"ולו יקהת עמים" -- אתוון ולוי קהת עמרם (כן הוא בתקונים (תיקוני זהר מג, א)) בר מן י' דעמים דמחלפא ברי"ש בא"ב א' דרל"א שערים²⁷².

משה מלא - מ"ם שי"ן ה"י - גימטריא תנ"ה, ג' מלואי אהי"ה.

משה עם הכולל - גימיטריא מפי גבורה (שמענו) (עירובין נד, ב). וגימטריא מדרבנן - שכל דברי חכמים מפי הגבורה נאמרו לו.

הלכה למשה מסיני עולה תרה (כמנין תרה חסר ו'. כי הוא תורה שבעל פה. ויש אם למסורת).

מ"ם שי"ן ה"ה - גימטריא י' פעמים אד"ם י' פעמים אד"ם שווה 450, כי הוא כולל דבר שבקדושה שאינו פחות מעשרה (ברכות כא, ב) . ונראה לי גם כן זה הוא סוד שהיה גבהו עשר כמ"ש ז"ל בהרואה (ברכות נד, ב) ובהמצניע (שבת צב, א):

משה - חייו ק"ך שנה - כחשבון צרופי אלהים. שכך נקרא "אלהים" לפרעה (שמות ז, א).

י"ה פעמים י"ה י"ה פעמים י"ה שווה 225, ו"ה פעמים ו"ה ו"ה פעמים ו"ה שווה 121 -- גימטריא שמ"ו. <(הוא סוד הדבר בי"ה שמ"ו²⁷³)>, וגימטריא משה עם הכולל.

משה רבינו - גימטריא שלו עולה כמלוי חכמה^[22].
וגימטריא תריג - כמנין המצות שנתנו על ידו. עיין עוד ערך תרי"ג. משה בחינת הדין שבו. על כן היה אומר יקוב הדין את ההר (סנהדרין ו, ב). וכן משה עולה חרו"ן א"ף בגימטריא.

"והחכמה מאין תמצא" (איוב כח, ב) -- אותיות הנעלמים ממלוי משה כזה מ"ם שי"ן ה"א, הם מאי"ן בגימטריא, עולים ק"א. וכן שם המלאך רבו של משה זגנזגא"ל²⁷⁴ גימטריא הכי. ²⁷⁵ורמז למ"ש חז"ל (חגיגה ט, ב) אין דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה ק"א פעמים, וסמכוהו אקרא (מלאכי ג, יח) ושבתם וראיתם מה בין עובד אלהים לאשר (ר"ת עולה לחשבון ק"א) לא עבדו (ר"ת בגימטריא ק'). הנה כששונה ק' פעמים עדיין נקרא "לא עבדו".

משה מלא - מ"ם שי"ן ה"י - המלוי עולה ימין. זהו "מוליך לימין משה" (ישעיהו סג, יב):

משה בן עמרם - ר"ת מבע. וכן ר"ת מ'ן ב'אר ע'נן. שלשתם חזרו בזכות משה כמו שכתבו רז"ל (תענית ט, א):

משה נקרא 'מצרי' בכתוב - "איש מצרי הצילנו" (שמות ב, יט), המצר"י גימטריא מש"ה²⁷⁶. ולכן הוא הרג את המצרי, מקבילו בסטרא אחרא, כי את זה וגו' (קהלת ז, יד). כזה נמצא הרבה בכתובים כמו בדברי הימים "ויך אלחנן וגו' את לחמי" (דה"א כ, ה) וזולת²⁷⁷. עיין [ערך] ראש פתנים, ו[ערך] רוח פסקנית.

משה מלא - מ"ם שי"ן ה"א - גימטריא מו"ת. הוא מו"ת למלאך המות, שכן במתן תורה כתוב "לפניו ילך דבר" (חבקוק ג, ה), שרצה להעבירו מן העולם אם לא חטאו²⁷⁸, שכך כתוב "אני אמרתי אלהים אתם וגו'" (תהלים פב, ו). ויש אומרים לא מת משה, ומה שכתוב "וימת שם משה" (דברים לד, ה) קרי ביה 'וימֶת' -- המ"ם בסגו"ל פועל יוצא -- לסטרא אחרא. עיין מה שכתבתי במקומו בחידושי גמרא.

משה מלא - מ"ם שי"ן ה"א - גימטריא תו"ם. ובטל מו"ת שלא יכול מלאך המות לשלוט בו. ואמרו חז"ל משה לא מת (סוטה יד, ב), וכמו שאמרו [שם] גם ביעקב איש תם, כי שניהם אחוזים בגופא דמלכא; יעקב מלבר משה מלגו.

משה ואהרן. עיין ערך אדם הראשון:

משיח גימטריא נחש דקדושה (כי את זה לעומת זה עשה האלהים. כמו שכתבתי הרבה בספרנו זה שיש מקביל לקדושה בסטרא אחרא). "משורש נחש יצא צפע" (ישעיהו יד, כט) -- גימטריא רם (נגד עמלק ראשית גוים (במדבר כד, כ) עיין ערכו. וערך מר) שורש ישי (שנקרא נחש ככתוב "אביגל בת נחש" (שמואל ב יז, כה)) יצא מן רם (כמו שכתוב ביחוסו סוף ספר רות "רם הוליד את עמינדב" (רות ד, יט)), "ופריו" (ישעיה יד, כט) -- רם מלא (המלוי הוא פריו של שם) כזה ר"ש מ"ם, *ר"ם ש"ם* -- שרף גימטריא הכי הוא:

אור בהיר^[23] גימטריא משיח בן דוד.

משיח בן דויד (בדברי הימים "דויד" מלא לעולם). וכן גימטריא איש מלחמה. וכן דל"ת משתי דלתי"ן. שיעשה הי"ת^[24] מאות ם לעתיד, כשיפתח ם' סתומה ד"לְםַרְבֵה המשרה" (ישעיהו ט, ו) באלכסון לשנים.
ואומר "צב"י לצדיק" (ישעיהו כד, טז), כי מלוי צבי כזה: צד"י בי"ת יו"ד^[25] גימטריא כנ"ל. וכן רז"י ב' רז"י ב' שווה 434 פעמים בפסוק "רזי לי רזי לי" (ישעיה כד, טז). ונראה לי ב' פעמים "לי" ב' פעמים "לי" שווה 80 עולה בגימטריא יסוד, שהן רומזים על ב' ממי"ן - סתומה ופתוחה הנ"ל²⁸¹. כך כתב בספר טוב הארץ (דף ל"ח). וזה ודאי רמז ישר ל"צְבִי קודֶשׁ" שבדניאל (דניאל יא, מה), והמוזכר כמה פעמים בשיר המשובח קודש קדשים.
(וכנגדו בסטרא אחרא, משיח פסול, צבי מודח (ישעיה יג, יד), פסולת וצוא"ה. צ"א תאמר לו (ישעיה ל, כב) ולמלכותו. שקוץ (ר"ת ש'בתי קו'לל צ'בי) גימטריא מלכות הרשעה, מלכות זדון. שקץ תשקצנו (דברים ז, כו)).

דוד בן ישי גימטריא שכינה.

משיח בן דוד בגימטריא כד"ת, שהוא בא להקים הדת.

בן דוד גימטריא אדני. וגימטריא דתך או כדת - רמז הוא מקים הדת. בן משפט המלך הגואל אשר ימלך עלינו במהרה בימינו (וכמ"ש הר"מ סוף הלכות מלכים). היחברהו כסא הות יוצר עמל עלי חוק יגודו על נפש צדיק (תהלים צ"ד, כ'-כ"א) לבלע ולהשחית רבים, להפר ברית עולם ולעשות מהתורה שחוק. ימחה שם התועב וזכרו למחוק:

עני ורוכב (זכריה ט, ט) -- גימטריא המשיח. וסיפיה דקרא "על חמור" - עיין ערכו:

מכתבי אר"י (ספר הלקוטים וישב ד"ה ויאמר יהודה): על אותה שאמרו רז"ל ראוי היה חזקיהו להיות משיח (סנהדרין צד, א). הענין הוא, שבכל דור ודור שולח הקב"ה לעולם ניצוץ אחד ממשיח, אם לגאול את ישראל כשיחזרו בתשובה, או לקיום העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגלות בתורתו שלא יכלה העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו. ע"כ מכתבי אר"י.

ונראה לי פירוש הכתוב "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא, ב) גימטריא משיח. שאינו נקנה אלא בכסף -- (כ"ף סמ"ך פ"א -- גימטריא א"ש. כי האש מצרף לכסף, מלא רחמים (שאין בן דוד בא אלא בתשובה (סנהדרין צז, ב). שעל ידיה מתהפכת מדת הדין לרחמים). "שש שנים יעבוד" -- שית שני דהוי עלמא (כנגד ששת ימי בראשית. יומו של הקב"ה אלף שנים). ועם סופן כלים ימי המשיח ותמה עבודתו. (לכן) "ובשביעית (שבת לה') יצא לחפשי חנם" -- חפשי חנם גימטריא מלכות. אז יתקיים "אשרך ארץ שמלכך בן חורים" (קהלת י, יז) - לא עבד. והבן:

משכן במלואו^[26] - עולה בגימטריא "תרמה לה'" (שמות ל, יג) עם הכולל. והמלוי לבדו^[27] -- רל"ו -- שעורו של יוצר בראשית (כמ"ש בסוד שעור קומה שנזכר בפרקי היכלות) בסוד ורב כח (תהלים קמז, ה). וכן עולה מלוי חכמה²⁸²:

משנה - גימטריא השמים. וידוע כי שמים הוא ת"ת. גם בחינת ז"א מקנן ביצירה:

משפט - ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430. והוא בחינת ת"ת. וכן בתפארת - ה' פעמים גבור"ה ה' פעמים גבור"ה שווה 1080.
עוד משפ"ט - ג' מלואי אהי"ה דאלפין^[28], והם שלש גבורות דאמא (פשוטיהם עולים ס"ג^[29]. דינים קשים) שנמתקו בזעיר שנקרא 'משפט' לקו המדה (ישעיה, כח):

משקל - בסוד הדעת (עיין מאורי אור). דעת עם הכולל - גימטריא המשקל:

מת - עיין ערך תם.

מתוק - עי' מאורי אור [בערכו] - לשונו משובש. וכך צ"ל:
מתוק מצד חכמה ובינה. מ"ו - מלוי ע"ב, ות"ק דקדמת -- אחוריים דאהיה בהסרת הרבוע^[30]. והנה מתיקות זה בבינה כו'.

נראה לי הוא סוד הכתוב "מה מתוק מדבש" (שופטים יד, יח) -- דבש הוא אשה בגימטריא. והוא הטעם שנאסר דבש בקטורת וכל מתו"ק בכלל, כי אין רבוי אחר רבוי אלא למעט. ומה נמלצו לחכי אמרות טהורות מדבש לפי. והנה שם מתוק מבואר בכתבי אר"י שהוא להמתיק מדת הדין במגפה ר"ל. ונראה לי עוד, קרי ביה מת קו -- שנמתק המת דמעיקרא ע"י קו המדה. עיין מה שכתבתי בערכו בס"ד. ועיין עוד ב'ברכת עובד' פירושנו לברכת המזון²⁸³. ובפירוש פיטום הקטורת²⁸⁴:

הערות וויקיעורכים

1. [עם המלכות]
2. ההדגשות הינם משלי. לפע"ד כוונתו על כך שסיום הפסוק מזכיר צדיק ובנוסף שגימטריא מילת "בו ירוץ" עולה שד"י אשר בחינתו גם כן במדת יסוד -- ויקיעורך
3. כאן הגהתי. והשווה מול מהדורת צוויבל אשר כתב ר"ת, ולכאורה אין לו ביאור - ויקיעורך
4. לא כל כך הבנתי, 4 מילים אלו אינם לכאורה פסוק כלשהו בתנ"ך, אבל לכאורה כוונתו שסופי תיבות של 4 מילים אלו -- י' ק' ד' ם' עולים גם כן כחשבון מגדל עז -- ויקיעורך
5. אשר גם הם עולים בחשבון 128 -- ויקיעורך
6. אולי צ"ל כגימטריא שלו בכ"ף והכוונה אל הגימטריא של המילה "מגפה", וצע"ע - ויקיעורך
7. ב' פעמים מוסר ב' פעמים מוסר שווה 612
8. [ליקוטי תורה פרשת וישב בענין שר הטבחים]
9. מ' י"ת א'
10. אולי הכוונה שגימטריא של איש עם האותיות עולה כחושבן מטטרון, אשר על כן רואים שהוא מכונה רֵעַ והיינו המשך הביאור מהפסוק במיכה אל תאמינו ברע, ואולי הוא אותו כוונה של לטעות במט"ט כרבו, וצע"ע - ויקיעורך
11. מ"ם יו"ד כ"ף אל"ף למ"ד
12. ם' ו"ד ם'
13. אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י
14. א', א"ה, אה"י, אהי"ה
15. לא ברור, אולי דו' קצוות או אולי צ"ל דזעיר אנפין, וצע"ע -- ויקיעורך
16. לא מובן הכוונה בדיוק.. - ויקיעורך
17. כנראה עם ב' כוללים -- ויקיעורך
18. לא ברור. והדגשתי מילת "המן" כי כנראה הגימטריא של ש"ך המן קרוב מאוד אל מקרא מגלה - ויקיעורך
19. ה' הויות הינו 5 פעמים 26 שעולה ק"ל -- ויקיעורך
20. נראה דצריך להגיה הרי שמ"ד עם הכולל וכו' -- ויקיעורך
21. פר אדני
22. חי"ת כ"ף מ"ם ה"י
23. בדפוס אלטונא כתוב "אור הבהיר" בה"א, ונראה דיש להגיה ללא ה"י. חדא כי כך עולה החשבון מכוון של "משיח בן דוד", ועוד כי רק מצינו בתנ"ך מקרה אחד של הביטוי "אור בהיר" (איוב לז, כא) ושמה זה בלא ה"י -- ויקיעורך
24. נלע"ד צריך להגיה דל"ת -- ויקיעורך
25. ד"י י"ת ו"ד
26. מ"ם שי"ן כ"ף נו"ן
27. ם' י"ן ף' ו"ן
28. 3X143=429
29. 3X21=63
30. אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י