ציצים ופרחים (יעב"ץ)/כ

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הכף

מהדורת צוויבל

כבש בן שנה כפול הוא בעצמו שגם בר"ת כבש הוא. לרמוז על ש'נים ל'יום ת'מיד (שמות כט, לח). וכן ר"ת של אלה השלש <תיבות>. עולה במספר כב"ש ב"ן שנ"ה עם הכולל. והוא גם ב' פעמים שס"ה ב' פעמים שס"ה שווה 730. כמנין ימות החמה. שבהם נקרבים שני תמידים לכל יום:

<כביר, גימטריא ד' מלואי הוי"ה>

כהן כ"ף ה"ה נו"ן. גימטריא אריה אל הימין (יחזקאל א, י). ג' פעמים חס"ד ג' פעמים חס"ד שווה 216: כהן ידוע בסוד דרועא ימינא. סימן (דברים יח, ג) ונתן לכהן הזרוע (המיומנת (חולין קלד, ב)), בסוד (תהלים פט, יד) לך זרוע עם גבורה. גם הוא ה' פעמים י"ה ה' פעמים י"ה שווה 75 (כולל ה' חסדים דקו ימין דכורין) הוא סוד הכתוב (תהלים קי, ד) אתה כהן לעולם. לעולם תתאה: אבא יסד ברתא. והיא בתו של אברהם אבינו הנקרא כהן²¹³ . בכ"ל שמ"ה (ב"ב טז, ב):

כוכב גימטריא מח, היינו דאמרי בספר הזהר [תקו"ז תיקון י"ח, ל"ה ע"א] מ"ח הב"ן דאתמשך ממ"ח האב (באבא יסד ברתא), וזהו דרך כוכב מיעקב (במדבר כד, יז). שבאו מוחין הת"ת לזעיר ביסוד, (משם לב"ן, זהו וק"ם שבט [שם], דשרביטא אזדקיף (זהר חלק א רג, ב). בסוד והקימותי את בריתי (בראשית יז, יט). גם שבט גימטריא איש כי בקבלת המוחין הוא בבחינת איש:

כולל גימטריא אלהים. לכן הכולל משלים את המנין בשמוש גימטריא בכל מקום²¹⁴. הוא בחינת דין. והפשוט בחינת חסד:

כור הברזל גימטריא עת קץ. והוא מנין שנות גלות הראשון של מצרים. שהיה ת"ל שנים. מלבד ארבעים שנה של מדבר. סך הכל ת"ע. אז היה הקץ שלם בעתו. זהו ששנינו בעדויות (משנה, עדיות ב, ט) ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ [וכו']. שנאמר (בראשית טו, טז) ודור רביעי ישובו הנה. וכן עולה בגימטריא עמק חברן כפי המקרא (בראשית לז, יד). שאין אות הנוח מן המנין. והוא מדרש חז"ל (סוטה יא, א) על הפסוק וישלחהו מעמק חברון. מעצה עמוקה של אותו צדיק. הוא שאמר הכתוב²¹⁵ ויוציאך מכור הברזל ממצרים:

כוס עיין יין:

כח בגבורה י' פעמים כ"ח י' פעמים כ"ח שווה 280 גימטריא פ"ר דינין שבבינה. דמנה דינין מתערין:

כלב אמרו בספר הזהר (ח"ב סה, א) על שור וחמור. כלבא בישא נפק מתרוייהו. ר"ל מאמצעי שתי תיבות אלו. שהם ומ"ו. גימטריא כלב.

כלב רע גימטריא בעל צפן וגימטריא ירבעם²¹⁶:

כלל (יסוד) פרט. רפח ניצוצין, עם הכולל פר"ט (ויקרא יט, י) הכרם: כר"ם גימטריא י' פעמים הוי"ה י' פעמים הוי"ה שווה 260. כרמו שלו יתברך²¹⁷:

כנים גימטריא ק"ך. שמכה זו באה למצרים מכח ק"כ צירופי אלהי"ם. לכן כתוב בה (שמות ח, טו) אצבע אלהים היא:

כנסת ישראל עם האותיות והכולל גימטריא תפארת:

כנען י' פעמים י"ט י' פעמים י"ט שווה 190, מלוי הויה דאלפין, עולה בגימטריא כנען, שמקורו י' גבורות. (עיין ערך ארץ כנען, וערך אברהם). וכן היה מספר משפחות הכנעני עשרה עממין. אלא שלא שלם עונם עד עת עון קץ לעתיד לבא. אז ינחלו ישראל כל ארצות עשרת עממים:

כנף ד' כנף ד' שווה 600 פעמים גימטריא ציצית²¹⁸. שהיא בד' כנפות:

כסיל גימטריא ק"ך. כנגד ק"כ צירופי אלהים שבהם נדון. הוא שבט לגו 'כסילים' (משלי כו, ג). ולכן לא יחת מהכות כסי"ל מאה²¹⁹ (משלי יז, י). שעדיין נשארו עשרים. או אז יכנע, [עיין ערך לץ]:

כסף גימטריא עץ. מבחינת חסד שבו. שכן הצדיק ותלמיד חכם. האחוז בעץ החיים. נקרא עץ. כמו שאמרו (ב"ב טו, א) על הפסוק (במדבר יג, כ) היש בה עץ. ועליו נאמר (דברים כ, יט) לא תשחית את עצה²²⁰. וכנגד זה גימטריא קין. עץ הדעת.

גם גימטריא ס"ק. וכן עמל²²¹. <סלע> נקוד. צלם עמים. כולהו גימטריא הכי. ורמוז בזה. כי אין נאה הכסף אלא לתלמיד חכם עץ עושה פרי למעלה. בצלו ישכנו. הדלים. כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז, יב). ואין צל לכסף. אלא לעץ. בעל ענפים וחורש מצ"ל (יחזקאל לא, ג), הסוכך. ועטרת חכמים עשרם (משלי יד, כד). שהם עשירי הדעת. אבל לעניי מדע. עליהם נאמר (יחזקאל ז, יט) כספם [בחוצות ישליכו] וזהבם לנדה יהיה. ועושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה, יב). סופו לבושו ש"ק. ועמ"ל לרוח (קהלת ה, טו). לחמו יבש היה נקודי"ם (יהושע ט, ה). לפי שעשה ממנו צל"ם. לבטוח בעשרו: והונו אשר לא יועיל ביום עברה. כמעשה עמי"ם יגעו בדי ריק (ירמיהו נא, נח). ויאספו כסף לעשות להם מסכה אלהי כסף אשר לא יועילו ולא יצילו. לכן, [כסף], מלויו גימטריא אש. ויגעו עמים בדי אש (חבקוק ב, יג). כמלוי אלהים. נהפך לובן הכסף לדין. לפיכך נצטוה המלך. שגם כסף. ששרשו בחסד. לא ירבה לו (דברים יז, יז). מפני שכל אלו הדינין נאחזים בו. וסעד בחסד (פשוט) כסאו (משלי כ, כח). ולכן ג"כ הוא עולה בגימטריא ב' פעמים יסוד ב' פעמים יסוד שווה 160. כי ממנו לטוב ולהפכו:

כפרה גימטריא אשה, זהו הביאו עלי כפר"ה. אשה לה'. היא העשיה²²² בהר סיני (במדבר כח, ו):

כפורת יסוד אמא. עיין מאורי אור. ונראה לי הוא כתר נוקבא. שכן עולה בגימטריא כת"ר אלהי"ם וכן נקרא הארון. ארון אלהי"ם (שמואל א ג, ג). ארון הברית (יהושע ג, ו). הרי ארון ליסוד, לבושו הוא. ארון תשעה. וכפור"ת טפ"ח עליו מלמעלה. הרי זה מבואר. גם אין כפורת אלא לשון כפרה. עיין לעיל בערך כפרה:

כפרת חסר. גימטריא כתר יסוד: וכן גימטריא כפת"ר. ופר"ח (שמות כה, לג), ברור מרפ"ח ניצוצין:

כרוז גימטריא ד' מלואי הוי"ה עם הכולל. שמשם ודאי ב"ת²²³ קול יוצאה. היא המכרזת²²⁴:

כתר גימטריא הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד:

כתר באתב"ש גאל כי בגילוי רצונו תלויה הגאולה. וכולל ג' מוחין (בכ"ח) [כתר חכמה בינה]. שכן הוא בגימטריא ג' פעמים או"ר ג' פעמים או"ר שווה 621 . א' יתר לרמוז על הכוללות. דכתר חכמה בינה כחד חשיבי. ולכן מלוי חכמ"ה בינ"ה עולים לחשבון אלף כ"ו. כמלוי כתר ששתיהן נכללות בו. ולכן שלש ראשונות חשובות כאחת. וכן חכמה בינה ודעת. מוחין חב"ד. גימטריא כתר²²⁶:

כתר גימטריא שרי עם (אסתר ג, יב), שממנו נוטלים שרי העם כתריהם.

כ"ף תי"ו רי"ש. עולה אלף כ"ו 1,026. נראה לי זה סוד הכתוב דבר צוה לאלף דור (תהלים קח, ח). אל"ף הוא כתר עליון פל"א. כ"ו, הוי"ה. לכן התורה ששורשה מכתר. בסוד אלף בינ"ה (שבת קג, א). ואאלפך חכמה (איוב לג, לג). היא חכמה ובינה לעיני העמים (דברים ד, ו). היתה ראויה להנתן לאלף דור. ונתנה לכ"ו דורות [ חגיגה י"ד ע"א רש"י ד"ה קודם]: כנגדה בעולמות בריאה ויצירה. נוריאל [ו]מטטרון עם ג' כנגד ג' פעמים אור ג' פעמים אור שווה 621. וכנגדו ג' מוחין עולים בגימטריא כתר²²⁷, היינו עושה מלאכיו רוחות (תהלים קד, ד) גימטריא כתר. מקום פנוי²²⁸ גימטריא כתר, ועיין ערך צמצם, *עיין עוד ערך אחרית*:

(* כתר בגימטריא ב' פעמים י"ש ב' פעמים י"ש שווה 620²²⁹, שהוא גימטריא ב' פעמים קנ"ה ב' פעמים קנ"ה שווה 310 דחכמה ובינה, [קנ"ה חכמה קנ"ה בינה] (משלי ד, ה)²³⁰, שהם יש מאין כנודע²³¹, שהכתר נקרא אין, ד' אורות, והוא חכמה ובינה שלו, וחכמה ובינה דאבא ואמא שנבנו ממנו*.

הערות צוויבל

• הערה 213: (נדרים לב, ב), ועי' פרדר"א פרק ח' ופרק ל"א.
• הערה 214: עי' לעיל ערך אפרים ומנשה ובהערות שם.
• הערה 215: לשון הפסוק ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים וגו' (דברים ד, כ).
• הערה 216: עי' מגלה עמוקות פר' בא ד"ה גם אמר.
• הערה 217: כרמי שלי לפני וגו' (שיר ח, יב)
• הערה 218: וכ"ה בסידור בפרשת ציצית.
• הערה 219: עי' ברכות ז' ע"א, טובה מרדות אחת וכו' יותר ממאה מלקיות כו' מהכות כסיל מאה.
• הערה 220: ראה מדרש תנאים שם ד"א לא תשחית את עצה לענין צדיקים הוא אומר והרי דברים קל וחומר ומה האילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברין על ידי שהן עושין פירות חס עליהן המקום מלהעבירן מן העולם אדם שהוא עושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלהעבירו מן העולם: ולענין רשעים מהוא אומ' רק עץ אשר תדע והרי הדברים קל וחומר מה אם האילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברין על ידי שאינן עושין פירות לא חס עליהן המקום להעבירן מן העולם אדם שאינו עושה את התורה ולא רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שלא יחוס עליו המקום להעבירו מן העולם.
• הערה 221: צ"ב הכוונה.
• הערה 222: בגליון החומש כתב רבינו, העשיה גימטריא השכינה לכן חסר וי"ו. ובסידור כתב: ולכן המלה [העשיה] חסרה, כי היה צריך להיות מלא, כמו שנאמר גם בנחמיה ג, והבן מדעתך פירוש סיום הכתוב אז תבין יראת ה' ותשמח בדברי אלהים חיים, העשיה, שנתקנה בהר סיני, היא זא"ת עולה מן המדבר, המשכיל יבין.
• הערה 223: כרוז היא במלכות. (קהלת יעקב בערכו).
• הערה 224: זוהר ח"ג ד' ע"ב, וקכ"ו ע"א, 'בת' קול יוצאת בכל יום ו'מכרזת' שובו בנים שובבים.
• הערה 225: עמק המלך שער י"ג פ"ל.
• הערה 226: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: כתר חכמה בינה, חושבן שו"ר וחמו"ר, כתר, מרשי"ע לחייבים כר"ת, וגימטריא שנע"ר רישא דדהבא בקלפה (מקביל לראש אצילות דקדושה) סוסיפתא דדהבא, וגימטריא שש"ך (היא בבל) ולכן הוא מתחלף בא"ת ב"ש סוד אחוריים, וכל לב קמי (הוא כשדים) אחורים דיעק"ב.
• הערה 227: כנ"ל בערך כתר הב', ג' פעמים אור וכו'.
• הערה 228: עם רפ"ח, שהם חס"ד גבור"ה.
• הערה 229: שלהי עוקצין, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש (משלי ח, כב).
• הערה 230: יונת אלם פרק מ"ו.
• הערה 231: והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה. (איוב כח, יב).

מהדורת וויקיטקסט

כ'בש ב'ן ש'נה כפול הוא בעצמו, שגם בר"ת כבש הוא. לרמוז על "שנים ליום תמיד" (שמות כט, לח). וכן ר"ת של אלה השלש תיבות^[1] עולה במספר כב"ש ב"ן שנ"ה עם הכולל. והוא גם ב' פעמים שס"ה ב' פעמים שס"ה שווה 730 כמנין ימות החמה, שבהם נקרבים שני תמידים לכל יום:

כביר -- גימטריא ד' מלואי הוי"ה.

כהן -- כ"ף ה"ה נו"ן -- גימטריא "אריה אל הימין" (יחזקאל א, י). ג' פעמים חס"ד ג' פעמים חס"ד שווה 216:

כהן -- ידוע בסוד דרועא ימינא. סימן: "ונתן לכהן הזרוע" (המיומנת (חולין קלד, ב)) (דברים יח, ג), בסוד "לך זרוע עם גבורה" (תהלים פט, יד).
גם הוא ה' פעמים י"ה ה' פעמים י"ה שווה 75 (כולל ה' חסדים דקו ימין דכורין), הוא סוד הכתוב "אתה כהן לעולם" (תהלים קי, ד) -- לעולם תתאה, אבא יסד ברתא. והיא בתו של אברהם אבינו הנקרא כהן²¹³ -- בכ"ל שמ"ה (ב"ב טז, ב):

כוכב - גימטריא מח, היינו דאמרי בספר הזהר (תקו"ז תיקון י"ח, ל"ה ע"א) "מח הבן דאתמשך ממח האב" (באבא יסד ברתא). וזהו "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כד, יז), שבאו מוחין הת"ת לזעיר ביסוד. משם לב"ן. זהו "וק"ם שבט" -- דשרביטא אזדקיף (זהר חלק א רג, ב), בסוד והקימותי את בריתי (בראשית יז, יט). גם שבט גימטריא איש, כי בקבלת המוחין הוא בבחינת איש:

כולל גימטריא אלהים. לכן הכולל משלים את המנין בשמוש גימטריא בכל מקום²¹⁴. הוא בחינת דין והפשוט בחינת חסד:

כור הברזל גימטריא עת, קץ. והוא מנין שנות גלות הראשון של מצרים שהיה ת"ל שנים, מלבד ארבעים שנה של מדבר -- סך הכל ת"ע. אז היה הקץ שלם בעתו. זהו ששנינו בעדויות (משנה, עדיות ב, ט) "ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ [וכו'] שנאמר (בראשית טו, טז) ודור רביעי ישובו הנה". וכן עולה בגימטריא עמק חברן כפי המקרא (בראשית לז, יד), שאין אות הנוח מן המנין. והוא מדרש חז"ל (סוטה יא, א) על הפסוק וישלחהו מעמק חברון -- מעצה עמוקה של אותו צדיק. הוא שאמר הכתוב²¹⁵ "ויוציאך מכור הברזל ממצרים":

כוס עיין יין:

כח - בגבורה, י' פעמים כ"ח י' פעמים כ"ח שווה 280 גימטריא פ"ר דינין שבבינה דמינה דינין מתערין:

כלב -- אמרו בספר הזהר (ח"ב סה, א) על שור וחמור "כלבא בישא נפק מתרוייהו", ר"ל מאמצעי שתי תיבות אלו, שהם ומ"ו, גימטריא כלב.

כלב רע גימטריא בעל צפן וגימטריא ירבעם²¹⁶:

כלל (יסוד) פרט -- רפ"ח ניצוצין, עם הכולל פר"ט הכרם (ויקרא יט, י):

כר"ם - גימטריא י' פעמים הוי"ה י' פעמים הוי"ה שווה 260, כרמו שלו יתברך²¹⁷:

כנים גימטריא ק"ך, שמכה זו באה למצרים מכח ק"כ צירופי אלהי"ם. לכן כתוב בה "אצבע אלהים היא" (שמות ח, טו):

כנסת ישראל עם האותיות והכולל גימטריא תפארת:

כנען -- י' פעמים י"ט י' פעמים י"ט שווה 190 (מלוי הויה דאלפין), עולה בגימטריא כנען, שמקורו י' גבורות. (עיין ערך ארץ כנען, וערך אברהם). וכן היה מספר משפחות הכנעני עשרה עממין, אלא שלא שלם עונם עד עת עון קץ לעתיד לבא, אז ינחלו ישראל כל ארצות עשרת עממים:

כנף ד' כנף ד' שווה 600 פעמים גימטריא ציצית²¹⁸, שהיא בד' כנפות:

כסיל גימטריא ק"ך. כנגד ק"כ צירופי אלהים שבהם נדון. הוא שבט לגו 'כסילים' (משלי כו, ג). ולכן לא יחת "מהכות כסי"ל מאה"²¹⁹ (משלי יז, י) -- שעדיין נשארו עשרים. או אז יכנע [עיין ערך לץ:

כסף גימטריא עץ מבחינת חסד שבו, שכן הצדיק ותלמיד חכם האחוז בעץ החיים נקרא 'עץ', כמו שאמרו (ב"ב טו, א) על הפסוק "היש בה עץ" (במדבר יג, כ), ועליו נאמר "לא תשחית את עצה"²²⁰ (דברים כ, יט), וכנגד זה גימטריא קין, עץ הדעת.

גם גימטריא

• ס"ק.
• וכן עמל²²¹.
• סלע
• נקוד
• צלם
• עמים -- כולהו גימטריא הכי.

ורמוז בזה כי אין נאה הכסף אלא לתלמיד חכם, עץ עושה פרי למעלה, בצלו ישכנו הדלים. "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז, יב), ואין צל לכסף אלא לעץ, בעל ענפים "וְחֹרֶשׁ מֵצַל" (יחזקאל לא, ג) - הסוכך. ו"עטרת חכמים עשרם" (משלי יד, כד) - שהם עשירי הדעת. אבל לעניי מדע, עליהם נאמר "כספם [בחוצות ישליכו] וזהבם לנדה יהיה" (יחזקאל ז, יט). ועושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה, יב) סופו לבושו ש"ק^[2] ועמ"ל לרוח (קהלת ה, טו), לחמו יבש היה נקודי"ם (יהושע ט, ה), לפי שעשה ממנו צל"ם לבטוח בעשרו והונו אשר לא יועיל ביום עברה. כמעשה עמים יגעו בְּדֵי רִיק (ירמיהו נא, נח), ויאספו כסף לעשות להם מסכה אלהי כסף אשר לא יועילו ולא יצילו. לכן, כסף -- מלויו גימטריא אש, "וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ" (חבקוק ב, יג). כמלוי אלהים. נהפך לובן הכסף לדין. לפיכך נצטוה המלך שגם כסף ששרשו בחסד לא ירבה לו (דברים יז, יז), מפני שכל אלו הדינין נאחזים בו. "וסעד בחסד (פשוט) כסאו" (משלי כ, כח). ולכן ג"כ הוא עולה בגימטריא ב' פעמים יסוד ב' פעמים יסוד שווה 160, כי ממנו לטוב ולהפכו:

כפרה גימטריא אשה. זהו הביאו עלי כפרה - אשה לה', היא "הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי"²²² (במדבר כח, ו):

כפורת -- יסוד אמא, עיין מאורי אור. ונראה לי הוא כתר נוקבא שכן עולה בגימטריא כת"ר אלהי"ם. וכן נקרא הארון - ארון אלהי"ם (שמואל א ג, ג), ארון הברית (יהושע ג, ו). הרי ארון ליסוד, לבושו הוא. ארון תשעה, וכפור"ת טפ"ח עליו מלמעלה. הרי זה מבואר. גם אין כפורת אלא לשון כפרה, עיין לעיל בערך כפרה:

כפרת חסר -- גימטריא כתר יסוד: וכן גימטריא כפת"ר (שמות כה, לג). ופר"ח -- ברור מרפ"ח ניצוצין:

כרוז - גימטריא ד' מלואי הוי"ה עם הכולל. שמשם ודאי בת²²³ קול יוצאה, היא המכרזת²²⁴:

כתר - גימטריא הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד:

כתר באתב"ש - גאל. כי בגילוי רצונו תלויה הגאולה. וכולל ג' מוחין -- בכ"ח בינה כתר חכמה(?), שכן הוא בגימטריא ג' פעמים או"ר ג' פעמים או"ר שווה 621, א' יתר -- לרמוז על הכוללות, דכתר חכמה בינה כחד חשיבי. ולכן מלוי חכמ"ה בינ"ה^[3] עולים לחשבון אלף כ"ו 1,026 כמלוי כתר^[4], ששתיהן נכללות בו, ולכן שלש ראשונות חשובות כאחת. וכן חכמה בינה ודעת - מוחין חב"ד - גימטריא כתר²²⁶:

כתר גימטריא שרי עם (אסתר ג, יב), שממנו נוטלים שרי העם כתריהם^[5].

כ"ף תי"ו רי"ש עולה אלף כ"ו 1,026. נראה לי זה סוד הכתוב "דבר צוה לאלף דור" (תהלים קח, ח). "אלף" -- הוא כתר עליון, פלא. כ"ו -- הוי"ה. לכן התורה ששורשה מכתר -- בסוד אלף בינ"ה (שבת קג, א), ואאלפך חכמה (איוב לג, לג), היא חכמה ובינה לעיני העמים (דברים ד, ו) -- היתה ראויה להנתן לאלף דור. ונתנה לכ"ו דורות [ חגיגה י"ד ע"א רש"י ד"ה קודם]:
כנגדם בעולמות בריאה ויצירה -- נוריאל ומטטרון עם ג' -- כנגד ג' פעמים אור ג' פעמים אור שווה 621 וכנגדו ג' מוחין -- עולים בגימטריא כתר²²⁷, היינו "עושה מלאכיו רוחות" (תהלים קד, ד) -- גימטריא כתר.

מקום פנוי²²⁸ גימטריא כתר, ועיין ערך צמצם, עיין עוד ערך אחרית:

כתר בגימטריא ב' פעמים י"ש ב' פעמים י"ש שווה 620²²⁹, שהוא גימטריא ב' פעמים קנ"ה ב' פעמים קנ"ה שווה 310 דחכמה ובינה, [קנ"ה חכמה קנ"ה בינה] (משלי ד, ה)²³⁰, שהם יש מאין כנודע²³¹, שהכתר נקרא אין. ד' אורות, והוא חכמה ובינה שלו, וחכמה ובינה דאבא ואמא שנבנו ממנו.

הערות וויקיטקסט

1. ש'נים ל'יום ת'מיד -- ש'ל'ת' -- ויקיעורך
2. כנראה כוונתו למילת ס"ק של הגימטריא - וקיעורך
3. י"ת ף' מ' י' - י"ת ו"ד ו"ן י'
4. ראה בהמשך - כ"ף תי"ו רי"ש - ויקיעורך
5. אולי כוונתו ל(ברכות נח, א) "לכל לראש אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה" - ויקיעורך