זהר חלק א רג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · רג ב · >>

הוסף תרגום


דף רג ב

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

יזרח שמש, דא הוא יעקב, דנהירו דיליה כנהירו דההוא בקר, בקר לא עבות, בגין דההוא בקר לאו איהו חשוך אלא נהיר, דהא בשעתא דאתי בקר לא שלטא דינא כלל, אלא כלא נהיר בסטרא דאברהם, מנגה ממטר, דא הוא סטרא דיוסף הצדיק, דאיהו אמטיר על ארעא, לאפקא דשאה וכל טיבו דעלמא.


אמר רבי שמעון, תא חזי בשעתא דליליא עאל ופריש גדפוי על עלמא, כמה גרדיני טהירין זמינין לנפקא ולשלטאה בעלמא, וכמה מאריהון דדינין מתערין בכמה סטרין לזנייהו ושלטי על עלמא. כיון דאתי צפרא ונהיר, כלהו מסתלקי ולא שלטי, וכל חד וחד עאל לדוכתיה, ותב לאתריה, כמה דאת אמר הבקר אור, דא בקר דאברהם, והאנשים שלחו, אלין מאריהון דדינא דהוו שלטין בליליא, המה וחמוריהם, המה אינון מאריהון דדינא דקאמרן, וחמוריהם אינון גרדיני נימוסין דאתיין מסטרא דמסאבא דלאו אינון קדישין, ולא שלטין ולא אתחזון מכי אתי צפרא, ואינון מסטרא דאינון חמרי גרדיני נימוסין דקאמרן.

דהא לית לך דרגין עלאין דלא אית בהו ימינא ושמאלא, רחמי ודינא, דרגין על דרגין, קדישין מסטרא דקדושה, ומסאבין מסטרא דמסאבא, וכלהו דרגין על דרגין אלין על אלין, ובכל אתר דבקר דאברהם אתער בעלמא, כלהו מתעברי ולא שלטי, בגין דלית לון (ז"ח קיומא) לקיימא בסטר ימינא אלא בסטר שמאלא, וקב"ה עבד יממא וליליא לאנהגא כל חד וחד לסטריה כדקא חזי ליה, זכאה חולקהון דישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי.


רבי חייא פתח ואמר, (מלאכי ג כ) "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" -- תא חזי זמין קב"ה לאנהרא לון לישראל, ההוא שמשא דגניז קב"ה מיומא דאתברי עלמא, (דגנז קב"ה) מקמי רשיעי דעלמא, כמה דכתיב (איוב לח טו) וימנע מרשעים אורם, וההוא נהורא גניז ליה קב"ה, דכד נפק בקדמיתא הוה נהיר מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא, כיון דאסתכל בדריה דאנוש ובדריה דמבול ובדריה דהפלגה ובכל אינון חייביא, גניז ליה לההוא נהורא. כיון דאתא יעקב ואתדבק בההוא ממנא רברבא דעשו, ואכיש ליה בירכא דיליה והוה נכי, כדין מה כתיב (בראשית לב לב) ויזרח לו השמש, מאן שמש, ההוא שמשא דגניז, בגין דאית ביה אסותא לאתסאה ליה מארכובתיה, ולבתר אתסי בההוא שמשא, דכתיב (שם לג יח) ויבא יעקב שלם, שלם בגופיה דאתסי. ועל דא זמין קב"ה לגלאה ההוא שמשא ולאנהרא ליה לישראל, דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה, מאי שמש צדקה, דא שמשא דיעקב דאתסי ביה, ומרפא בכנפיה, דבההוא שמשא יתסון כלהו, בגין דהא בזמנא דיקומון ישראל מעפרא כמה חגרין וכמה סומין יהון בהון, וכדין קב"ה ינהיר לון ההוא שמשא לאתסאה בה, דכתיב ומרפא בכנפיה, וכדין יתנהיר ההוא שמשא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, ולישראל יהא אסוותא, ועמין עעכו"ם ביה יתוקדון, אבל לישראל מה כתיב (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהו"ה יאספך.


אהדרנא למילי קדמאי, וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב וגו', רבי יצחק פתח, (מיכה ה ז) והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים, כטל מאת יהו"ה כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם, תא חזי בכל יומא ויומא כד נהורא סלקא, אתער חד ציפרא באילנא דגנתא דעדן, וקרי תלת זמנין, ושרביטא אזדקף. וכרוזא קרי בחיל, לכון אמרין, הורמני דבוריירי, מאן מנכון דחמי ולא חמי, דקיימי בעלמא ולא ידעי על מה קיימי, לא משגיחין ביקרא דמאריהון,