ציצים ופרחים (יעב"ץ)/י

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות היו"ד

מהדורת צוויבל

צורת היו"ד. יש לה ג' עוקצין. רומזים בכתר חכמה בינה. ואותיות המלוי רומזים [י] בכתר, [ו] תפארת, [ד] מלכות:

יו"ד תוכו כברו¹⁵⁷. רומז לעשר אצבעות ידים. ועשר דרגלים. הרי ב' פעמים י'. מספרו עשרים גימטריא כתר, י' הדברות. עם תיבותיהם קע"ב. ואותיותיהם תרך, גימטריא כתר יעקב¹⁵⁸. וגימטריא רוח הקודש בגן עדן. גם גימטריא איש ואשה וגם העדים או בגן עדן¹⁵⁹.

י' ספירות עיין סידור [בהקדמה] סולם בית אל:

י"א סממני הקטורת. אז"ל (שבת פט, א) מלאך המות מסר לו למשה רבנו ע"ה סודם. י"א מלא [יו"ד אל"ף]. גימטריא סמא"ל: ע"ע ערך יו"ד¹⁶⁰:

יד. סתם יד. היא שמאל (מנחות לז, א). כמו שאמר הכתוב (תהלים פט, יד) תעוז ידך וגו'.

היד הגדולה גימטריא חסד. ששרשו חכמה. הוא שאמר הכתוב (ישעיהו מח, יג) אף ידי יסדה ארץ.

יה שם זה. נקרא ונהגה. על דעתי מפני שכולו חסד גמור. ואין בו בית מיחוש ליניקת החיצונים. ע"י קריאתו בפרהסיא. לפי שאין להם אחיזה בו. דוגמת שם אהיה. שהוא כמו כן נהגה. מטעם זה. שכולו רחמים. משא"כ בשם ו"ה. שיש לס"א אחיזה. והוא סוד ולמינים אל תהא תקוה לשון תק ונרתק¹⁶¹. שלא יתכסו בו. באחוריים. לכן נקראים אלהים אחרים. ואל אחר. ויש לחוש ממגע נכרי. אם יהא נהגה. וכן שם הוי"ה שלם. שנכלל בו עץ הדעת טוב ורע. מחמת כן אינו נהגה בעולם הזה. לעלם כתיב (שמות ג, טו). אלא במקדש בלבד. שהוא דוגמת עולם העליון. היה נקרא השם ככתבו. שאין שם מקום לס"א להאחז בו ולינק ממנו. והוא הענין ג"כ. שנרמז בפסוק [שם] זה שמ"י עם י"ה. מנין שס"ה לא תעשה כמספר גידים שבהם הדם. שהם דינים. וגבורות כדי למתקם. וזכר"י עם ו"ה. מספר רמ"ח מצות עשה. כנגד איברי אדם. זכר (בעל רחמים. זהו זכרי. שהם בשר רך וממותק) שהם בחינת חסד לאברה"ם¹⁶². לבשם זה השם. שנתלין בו החיצונים. זה דבר נכון מכוון וישר. דלא כספר גנת אגוז. שמהפך ענינם. וכתב שם יה הוא דין גמור ומוחלט. אכן לשקר עשה עט. כמ"ש במטפחת [פרק ט הגהות לגנת אגוז לדף מ"ז ע"ב]. עם שמצא מקום בספר התיקונים [דף ה' ע"א] (תיקוני זהר ה, א) לתלות בו. כבר תקנתי הענין בהגהותי לספר הזהר תיקונים. יע"ש¹⁶³:

יה במלואו עולה הוי"ה. והוא סוד, ביה שמו (תהלים סח, ה). והוא מה שכתב הפייטן האשכנזי [ביוצר ליום שביעי של פסח, המתחיל שם יקרא ככתיבתו], מחציו תתמלא תיבתו:

הי באלב"ם גימטריא ש"ע נהורין. והוא שלם מלך שלם:

יה פעם הויה יה פעם הויה שווה 390. גימטריא שמים. שהוא בסוד ת"ת. דאקרי שמים כנודע בספר הזהר לרוב. בסוד ואתה תשמע השמים (מלכים א ח, לב):

יהוה אלהינו עולה לחשבון ד' 'מלואי' הוי"ה. וגימטריא הזכר¹⁶⁴. ועם הכולל¹⁶⁵ גימטריא הויה הוא האלהים.

הויה באלב"ם. עולה למספר עם קדוש. וכן ב"ן בכללות עשר. וכן נחמיה בן חושיאל. וגימטריא מגדל עז שם ה' (משלי יח, י) ¹⁶⁶.

<הוי"ה מלא גימטריא אד"ם, ומלויו עולה חו"ה, וכן חציו מלא, יו"ד ה"א גימטריא> הויה זכר. וחציו האחרון מלא. וא"ו ה"א. גימטריא חוה. נוקבא. כמו שרמזוה בו גם במלוי כולו דה"הין.

הויה מספרו כ"ו. מלאהו כ"ף ו"ו. גימטריא הויה אלהים. והויה אהיה אדני. סוד שם יב"ק.

הויה פעם הויה הויה פעם הויה שווה 676. עולה תרע"ו כמלוי אדנ"י עם האותיות והכולל:

מלוי מ"ה ברבוע אותיותיו גימטריא יראת ה'. ועם שורש אותיות מלוי השם. דהיינו חשבון מ"ה. עולה לחשבון מלוי אדני. אל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד.

אותיות סמוכות דהויה מלפניו טדהד מספר כ"ב אותיות. ושם בן כ"ב. ושלאחריו כוזו בגימטריא הויה אחד:

מלוי הויה באלפין. אדם. עולה מה מלאהו מ"ם ה"א גימטריא אלהים בזה יש לפרש הפסוק מה שמו ומ"ה שם בנ"ו וגו' (משלי ל, ד). מה שמו. כמשמעו. ומה עם הכולל. הוא שם ב"ן הנולד ממנו. מהוי"ו. זהו ומ"ה. שם בנו, (בן של שמו), והוא ודאי אלהים דינא דמלכותא.

ד' מלואי הוי"ה בלי מספרו הפשוט. גימטריא ב' פעמים די"ן כפול. שכל מלוי הוא דין. וכן מלוי גימטריא אלהים:

ד' מלואי הוי"ה עם הפשוט. עיין ערך אצילו"ת וערך בכור"י. וערך ישרא"ל. וערך עץ החיי"ם. לכן נקרא בספר הזהר אילנא דחיי בכמה מקומות. ושם המיוחד הגדול והקדוש הזה. שהוא שורש כל ההויות. כמו שהוא שורש כל החסדים. כך הוא שורש כל הדינין כנזכר לעיל [ערך יה] באר היטב, (הכל כלול בו. וממנו נתהוה הכל) ולפיכך נרמזו הדינין כפולים במלויו כנ"ל. והוא סוד הכתוב (ישעיהו מה, ז) עושה שלו"ם גימטריא עשו. ובורא רע. אני ה' עושה כל אלה:

מה (מלוי הויה דאלפין) שדי. משברים כח שטן וכן נחש (עם הכולל), שמוכנע ע"י ב' שמות אלו:

הויה באתב"ש (מצפץ, גימטריא אש הוא דין) עולה למנין ברחמים. להורות שכלול ברחמים:

יהודה, יו"ד ה"י ו"ו דלי"ת ה"י. גימטריא מלכות. לפיכך יצלח למלוכה.

יהודה פשוט תלתין הוי. כנגד שלשים מעלות שהמלכות נקנית בהן (משנה, אבות ו, ה):

גור אריה יהודה גימטריא ג' מלואי אהי"ה:

יהוסף נראה לי שנקרא כך, על שם שאז (בצאתו על ארץ מצרים (תהלים פא, ו). נכלל בו שני יסודות. כי בגלות ובבית האסורים נקרא יתום¹⁶⁷ (עיין ערכו), שאין מגיע אליו יסוד דאמא. כמו שכתב ה[אר"י, ליקוטי תורה פרשת וישב, וטעמי המצות פרשת שמיני]. משא"כ בהגלות אור הגאולה עליו. ע"י עין רברבא, דבינה¹⁶⁸, ה"א עלאה (הנה לא היה דור יתום אז), ב' פעמים יסו"ד גימטריא יהוסף.

יהושע מלויו עולה למספר יוסף שהוא שרשו. וכן היו מנין ימי שני חייהם שוה¹⁶⁹. ובשנת שמונים שלו (פ' גימטריא יסוד) הכניס את ישראל לארץ. שהוא בסוד. יסוד דנוקבא (פני לבנה (ב"ב עה, א)) ומשה רבו הוציא ישראל ממצרים בן שמונים (שמות ז, ז). הוא בחינת יסוד אבא (לכן ביהושע שע"ו נהורין דיה. אבא. עיין מה שכתבתי בברכת עובד¹⁷⁰) ויוסף מלך שמונים שנה. שהוא שורש יסוד דזעיר. ואך לו המלוכה. כמוהו כפרעה. ונקרא אדוני הארץ (בראשית מב, ל).

יו"ד עם המלוי דמלוי כזה. יו"ד, יו"ד, וי"ו, דל"ת. עולה מלכות. היינו דאמור רבנן בספר הזהר [פנחס רנו ע"ב] באבא יסד ברתא. כי ידוע שהיו"ד בשם הויה. רומזת בחכמה. הוא שאמר הכתוב (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ:

יהושע גימטריא זכר ונקבה [עם הכולל] כי ידוע שהוא פני לבנה. ומשה רבו פני חמה. הוא מבחינת הוי"ה פשוט דע"ב. ויהושע מבחינת המלוי. שעולה מ"ו, צרף מ"ו אל משה. יעלה בגימטריא יהושע. שהם בדמות זו"ן משפיע ומקבל. והוא סוד ה"ו (בחי' שתי אותיות הנשארות) ביהושע:

יוכבד גימטריא אמא גם שם מ"ב:

יום מלא. יו"ד ו"ו מ"ם. תוכו כברו¹⁷¹. זהו דבר יום ביומו (שמות ה, יג). ועולה יב"ק¹⁷². סודו ידוע.

יום טוב. גימטריא חכמה כי זו"ן עולים שם. שהם אז מקראי קודש (נקראים אצלו) בסוד קדש לי כל בכור (שמות יג, ב). ששה ימים הם בסוד ו"ק. ולכן פרשו בזהר (ח"א רמז, א) ותקונים [זו"ח צ"א ע"א] הכתוב (שמות כ, יא) כי ששת ימים עשה ה'. לא בששת. ויהא על דרך זה פירוש הפסוק (תהלים קיח, כד) זה היום (הוא היום הטוב הז') עשה ה':

יונה עיין ערך תור:

יוסף אחד ממלויי אהי"ה (ביו"ד וה"א)¹⁷³, וכן בנימן אחיו כנזכר לעיל [בערכו].

יוסף גימטריא כוס יין (כוס גימטריא אלהים), יין גימטריא בינה עם ב' כוללים וכולל דכולל והוא יין המשומר כנודע. וכן מטעם זה נקרא אלהים חיים¹⁷⁴. חיים גימטריא בינה עם הכולל והוא יסוד דבינה:

יופיאל גימטריא קבלה זה הוא שאמר בספר הזהר פקודי (ח"ב רמז, ב). האי חיותא יופיאל שמיה, <ואיהי קיימא בכל רזא דחכמתא>:

יורה נראה לי שהוא שבע הבא מבחינת חסד, הפך המלקוש. שעקרו מבחינת דין. סוד נוקבא אלא שנמתק בחבור הו"ו. (כמ"ש בערכו. ע"ש) אבל היורה. עקרו בסוד דכורא. (יורה כחץ וכן יו"ר. כמנין ארי"ה אל הימין (יחזקאל א, י) (חסד). עם שאינו נמלט גם מבחינת גבו"רה בגימטריא שלו. והוא גבורה שבחסד) והה"א מקבלת ממנו השפעה. גם הוא כמנין (מלוי יו"ה) ט"ל. ור' רבוע אלהים) כנגד ה' אחרונה שבשם¹⁷⁵. הרי השם שלם¹⁷⁶:

יין עולה סוד (עירובין סה, א) כי סוד, [כבוד] אלהי"ם הסתר דב"ר¹⁷⁷ (ולכן עמד לפני אמו להסתירה ממנו¹⁷⁸) עיין ערך יוסף. ודו"ק:

יין מלא יו"ד יו"ד נו"ן. עולה קמ"ו. וכן כוס מלא כ"ף ו"ו סמ"ך. המלוי עולה קמ"ו (שני אלו סוד אחד הם. יין המשומר בענביו¹⁷⁹. אין בו קליפה ולא שמרים. לכן נחשב הפשוט עם המלוי הכל טוב. אך כוס גימטריא אלהים בחינת גבורה. המלוי הוא טוב וחסד. שנמשך למדה זו מבינה, אלהים חיי"ם¹⁸⁰. לכן) גם חכמה ובינה עולים קמ"ו:

יין המשומר עיין סודו בערך ענבים:

יין ישן שדעת זקנים (או"א) נוחה ממנו (מגילה טז, ב). יפורש יפה ע"פ הנ"ל. ועל דרך הנגלה כתבתי בו פרפרת נאה בספר אם לבינה¹⁸¹ פרשת ויגש [מה כג, ברש"י ד"ה מטוב מצרים]. ששלח לו יוסף לאביו יי"ן יש"ן. גימטריא ת"ל. רמז לו שלא ירע בעיניו לרדת מצרים. לפרוע שטר של שעבוד ת"ל שנה. שדעת זקנים (אבותיו אברהם ויצחק) נוחה הימנו. שבררו לבניו מלכיות תחת גיהנם¹⁸²:

ים סתם. יסוד דנוקבא. וכן הוא ראשי תיבות יסוד מלכות:

ימין, מלויו עולה ימינו. והוא גימטריא חבו"ק. זהו ו'ימינו תחבקני' (שיר ב, ו):

יסוד גימטריא מם מלא. דלא כליל אתא אחרא בגויה. ב' ממי"ן, מלכא עלאה. מלכא תתאה. כ"י כ"ל¹⁸³ דאחיד בשמיא ובארעא.

עוד יש לומר יסוד בו י"ס (י' ספירות בלימה ד"ו פרצופין. שהוא כולל הנוק'. עטרה בראש צדיק. בסוד לבנת הספיר¹⁸⁴. כמ"ש בהיכלות (זהר חלק ב רמה, א).

אי נמי דוד אדני עם הכולל. עוד יסו"ד תמן סו די. כי הוא בסוד ו' קצוות. ובכלילות עשר. דאינון ס'. והוא שאמר ד"י לעולם. כי בנו"ק כלול הכל. וק"ל.

עוד הוא גימטריא יה אדני באבא יס"ד ברתא. הרי שזה נעשה ע"י יסו"ד (דאבא) ולכן היא. כלולה בו. אי נמי י"ו. הם ו' קצוות שבו. דכלילן כל אחד מי' ספירות (זהו י"ו), וכן האבר הקדוש עם העטרה. הוא בדמות י' על גבי ו'.

ס"ד עם הכולל. הוא אדני גם יו"ד סמ"ך וא"ו דל"ת. גימטריא אלהי ישראל זה סוד הכתוב (יחזקאל י, כ) החיה אשר [ראיתי] תחת אלהי ישראל. ב' פעמים יסוד. גימטריא עץ החיים, שנבנה משני יסודות דאו"א, מלוי יסוד שוה למלוי דעת. במלת לשון¹⁸⁵. ובמלת המעור. עיין ערך דעת:

יסודות ארמ"ע. עיין בערכי אות האל"ף:

יעבץ גימטריא חכמה בינה ל"ב (נתיבות חכמה), לכן זכה לחכמה, לכד קרית ספר¹⁸⁶, והוא שכתוב (דה"א ב, נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ (שנשתבשו בו הפשטנים. לעשות מאדם עיר) ואז"ל (קידושין ל, א) שהיו סופרים כל אותיות שבתורה). ב' פעמים יעבץ [עם הכולל] גימטריא סופר, וגימטריא משה עם הכולל, (הוא בן נתנאל הסופר (דה"א כד, ו)), וכן עולה יעבץ למספר תיבות שבעשרת הדברות. שהם כוללות כל התורה כנודע). ¹⁸⁷ספר הוא שם, גימטריא הויה שדי (ז"א), קרי"ת. קי"ר דא שכינתא. ת'. אינון ד' מאות שקל כסף. ועלמין דכסיפין. ותמן שי עולמות לצדיק (משנה, עוקצין ג, יב). שאינו רואה קרי. להנחיל אוהבי יש (משלי ח, כא). וע"י בחינה אחרונה דמלכות. שנקראת א"ת [זוהר בלק קצ"ט ע"א]. ראש וסוף דא"ב. ולפיכך נתן לו כלב. שם בן. את בתו עכס"ה לאשה¹⁸⁸. היא אדני מלך שילכדנה וימתיקנה מדיניה.

עוד יעבץ הוא ב' פעמים אלהים ב' פעמים אלהים שווה 172 שהם שתי בחינות נוק'. גבורות. ב"ן פ"ה. כנגד ספ"ר, הויה שדי שתי בחינות דכורא. חסדים. שדרכו לכבוש א"ת המלכ"ה. הי"א קרי"ת חנה דו"ד (ישעיה כט, א). תמן ת"ק. נעלם דשדי. תמן ר"י. נעלם דהויה. בארבע בחינות. ד' מלואי הוי"ה. עמודא דאמצעיתא אילנא דחיי. וזהו קרית ספר (יהושע טו, טו) וקרית מועדינו (ישעיה לג, כ). שני מועדים. מועד גימטריא ק"ך צירופי אלהי"ם. ב' בחינות שלה כנז"ל. ורב יעבו"ד צעי"ר (בראשית כה, כג). ר"ת יעבץ:

יעקב נקרא חצי פרצוף דז"א גם מיסוד אבא. הוא חיי המלך בינה. ואחד ממלוי אהי"ה קמ"ז ¹⁸⁹. גם ז' פעמים אהי"ה עולים קמ"ז. והם לבושי ו' הויות. לכן חיה כך סך שנים (בראשית מז, כח). וימלא חכמה בינה והמלכות כוללת ז' הויות גימטריא יעקב. והוליד ממנה יוסף ובנימין. עיין ערכם. בעל אשה הוא (שמות כא, ג), גימטריא יעקב רחל. יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת. יו"ד וי"ו סמ"ך פ"ה. תולדות יעק"ב יוס"ף (בראשית לז, ב). חושבן ד' יסודין. שבמלכות דשם ס"ג. יו"ד מי"ם. ה"י א"ש. וי"ו רו"ח. ה"י עפ"ר¹⁹⁰:

יעקב גימטריא מלאך האלהים. ולכן נצח את המלאך. זהו (בראשית לב, כט) כי שרית עם אלהים, כלומר בכח אלהים ואנשים. ובסיועת אנשים. שלשה אנשים שבאו אל אברהם. מאן נינהו. ר'פאל א'וריאל מ'יכאל. ר"ת רא"ם. כאשר רא"ם אמר מחנה אלהים זה (בראשית לב, ג) שבאו לסייעו.

יעקב עולה לחשבון אמן אמן יחוד עליון ותחתון.

יעקב גימטריא חכם ונבון בבחינת מוחין חכמה ובינה. ראיתי בספר כ"י. פירוש אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז, ב). כי מלוי אותיות יעקב מולידות יוסף. דהיינו ג' אותיות ראשונות¹⁹¹. והבי"ת במלואה. נראה לי רומזת לי"ב שבטים ובת אחת. שהיו לו. עוד יש לומר ב'. ב' שבטים. י"ת באתב"ש. מ"א. הרי מ'נשה א'פרים בר"ת.

חג הסוכות רומז ביעקב. דכתיב (בראשית לג, יז) ויעקב נסע סוכותה. וקרבנות החג ע' פרים. י"ד אילים. צ"ח כבשים. סך הכל מנין יעקב. וזהו ולמקנהו עשה סוכות. כלומר ולמקנה שלו עשה. תקן מהם. (על דרך ובן הבקר אשר עשה (בראשית יח, ח)). סוכות. היינו חג הסוכות. נתקן על ידו. והוא ודאי. בסוד שלש רגלים. כנגדו. כמו שהם שני הרגלים כנגד שני אבות. כמו שכתבתי בעיר האלהית בס"ד¹⁹²:

יעק"ב מכניע כשדים (בר"ר סג, ב). שנקראים לב קמי בירמיה (ירמיהו נא, ח). היונקים מאחוריים. לפיכך מתחלפים באתב"ש. ולכן בבל גם כן נקראת ששך (ירמיהו נא, מא). מטעם זה¹⁹³. ומונע זעק"ה שבאה מהם¹⁹⁴. אשר יהיה בימים ההם (דברים יז, ט) גימטריא יעק"ב. שהוא עתיד להיות שופט. בימים ההם אין מלך בישראל (שופטים יז, ו). כי הוא מבחינת משפט. ת"ת. כנודע. עיין עוד ערך [אברהם יצחק יעקב] מענין רמזי שם יעקב. ועיין ערך ישראל.

יפת מראה גימטריא כושית¹⁹⁵:

יצחק (גבורה) גימטריא גפן היין <לכן נאסר הנזיר (כי נז"ר אלהיו על ראשו (במדבר ו, ז) כת"ר שכולו חסדים) מכל אשר יצא מגפן היין (במדבר ו, ד). יצחק גימטריא ח' הויו"ת (עיין סולם¹⁹⁶ בית אל¹⁹⁷. סוד ג' אבות בשטה אחת¹⁹⁸) גם יש ביצחק ח' פעמים אל עם כח¹⁹⁹, כי גם אל הוא כביר כח. כענין שכתוב (ישעיהו מט, כב) אל גוים. ואת אילי הארץ (יחזקאל יז, יג) ופחד יצחק גימטריא ברחמים. מדת הדין כלול ברחמים לעולם. בסוד לך זרוע (<הזרוע> לכהן <איש חסד>) עם גבורה (תהלים פט, יד):

יצחק גימטריא אור עם הכולל. וגימטריא רזא דכלילן ביה ד' אורות סוד שמות אל אלהים הויה אדני.

יצחק גימטריא עלה מנחה שהוא נעשה עולה. והוא תקן תפלת מנחה (לבסם מדת הדין בחינה שלו. השולטת בעת נטות השמש לערוב) שהעולה צריכה מנחה. ומנחה באה סולת גימטריא מלכות:

יצירה גימטריא שדי עם הכולל. וגימטריא מטטרון [עם הכולל]. שר המלאכים, ויצירה הוא עולם המלאכים. מלאך מספרו הויה אדני (הוא שאמר בספר הזהר [תיקו"ז כ"ג ע"א] הויה מקנן ביצירה²⁰⁰) צ"א מלויו צדי"ק אל"ף. גימטריא יצירה. לכן גם מטעם זה אמרו²⁰¹ זעיר מקנן ביצירה:

יצר (טוב) יצר (רע) ב' פעמים עולה שש מאות (רכב דפרעה²⁰². שק"ר²⁰³ הסוס דמצרים לתשועה²⁰⁴) גימטריא שקר ואמת²⁰⁵ יצר טוב אמת. ויצר רע שקר. גם [שקר אמת עם הכולל] גימטריא זכר ונקבה ברא אותם (בראשית א, כז). שהטוב והאמת מצד הזכר. והרע והשקר. מצד הנקבה. לכן נדבק בה. ויכול לה:

ירבעם גימטריא כלב רע מבחינת אחוריים דנוק' (ומשם בא לו המלכות) לכן גימטריא מרכבה טמאה, גם גימטריא בנער (הוא סוד הכתוב (איוב לו, יד) תמות בנער נפשו²⁰⁶) ר"ע דב"ן ומבחינת ר"ע דמט"ט חנוך לנער. עץ הדעת טוב ורע. לזה בא בבי"ת נוספת. לרמוז שהוא אחוז באילן זה. העלול משתי בחינות הפכיות. לכן הוא היה מתחלתו מבחינת טוב. אח"כ גבר עליו השכן רע:

ירבעם גימטריא בעל צפן:

ירושלים כלולה משתי בחינות הפכיות. ש"ע (שלם. זהו מלך שלם (בראשית יד, יח). ויהי בשלם (תהלים עו, ג). בחי' חסד ושלום²⁰⁷) נהורין. רי"ו, גבורה. <שכלולה משתי הבחינות>, וגימטריא תוקף להורות על דין תקיף וקשה: ככתוב (ירמיהו לב, לא) כי על אפי ועל חמתי היתה לי וגו'.

גם היא גימטריא חסד גבורה רחמים כלילא מתלת גוונין. זהו שאמר (זכריה א, טז) שבתי לירושלים ברחמים. והיינו לעתיד כי על כן היא חסרת יו"ד בכל מקום בכתוב) שתתמלא ביו"ד. שכולה רחמים. להמתיקה:

ישורון חושבן מלוי דיעקב²⁰⁸.

ישמעאל עם הכולל ואותיות. גימטריא ג' מלואי אהי"ה. אברם הגר גימטריא ישמעאל:

ישראל (עיין סולם בית אל) עם האותיות גימטריא ג' פעמים יעקב ג' פעמים יעקב שווה 546. כי כן נקרא (בשלשה שמות²⁰⁹. וגם בדרך הסוד) ישראל סבא. וזעיר. ויסוד דז"א.

ישראל גימטריא האצילות הוא שאמר הכתוב (שמות ד, כב) בני בכרי (גימטריא ד' מלואי הוי"ה) ישראל.
עוד [ישראל, עם האותיות] הוא גימטריא הוי"ה פעם אהי"ה. גם [ישראל גי'] כ' פעמים הויה. א' פעם אהי"ה.
עוד הוא גימטריא יצחק יעקב יוסף עם האותיות דישראל.
שמי"ם במלואו עם הכולל עולה ישראל.
י"ב פעמים הויה דמ"ה עולים ישראל. ומ"ה הוא אד"ם. זה שאמרו (יבמות סא, א) אתם קרוים אדם.
ו' צרופי אמ"ן גימטריא ישראל עם הכולל. זהו שאמר (ישעיה כו, ב) גוי צדיק שומר (גימטריא ישראל עם האותיות) אמנים. כמ"ש רז"ל (שבת קיט, ב) אל תקרי אמונים:

דעת בינה. חושבן ישראל והוא ר"ת שמות אבות ואימהות. י' יצחק יעקב. ש' שרה. ר' רבקה רחל. א' אברהם ל' לאה. ה"א ישראל. עי' מ"ש עוד בערך שטן. וכן ב' פעמים ר"ע עם הכולל. גימטריא הכי. כי בו חוזרים למוטב.
ונראה לי שהם דיני 'יצירה' 'עשיה'. ובכל חדא, י' הויו"ת²¹⁰. י' אותיות יתרים. לרמוז על עשר דרגין דילהון: שכולן נמתקים בישראל. ואחת היתרה. לרמוז על כלילותן. וכן רבועו עולה קל"א²¹¹, אלף. ואחד יותר להמתיקו. זהו שאמרו (סוכה נב, ב) שהקב"ה עוזרו. ה' לא יעזבנו בידו (תהלים לז, לג):

יתום ג' מלואי אהי"ה עם הכולל. ונקרא היסוד כן, בבחינת הצדיק אבד (ישעיהו נז, א)) סימן לדבר, ויהי יוסף י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה (בראשית לט, ו). ר"ת יתום²¹².

מ"ש בעל ספר מאורי אור בערך יריעה בסופו. י"א יום שבין זיבה לזיבה. שבוש הוא. וצ"ל בין נדה לנדה:

הערות צוויבל

• הערה 157: אותיות המילוי כמספר האות עצמו, הרי ב' פעמים י'.
• הערה 158: ז"ל בסידור: ושם ישראל הוא בגימטריא שוה למנין עשרים הויות ושם אהי"ה, ונראה לי טעם הרמז בעשרים הויות כנגד אות היו"ד ומילויה העולה למנין עשרים, שהוא כנגד הברית שכרת הקב"ה לאברהם אבינו עליו השלום בין עשר אצבעות ידיו ועשר אצבעות רגליו, כמו ששנינו בספר יצירה, ולכן כפול היו"ד בעצמו במילוי (ועולה עשרים כמנין כתר, וכן עשר הדברות יש בהן אותיות כמנין עשרים, וגימטריא אחרית כי מגיד מראשית אחרית, בסוד נעוץ סופן בתחלתן).
• הערה 159: הלשון מגומגם, אכן ראה בספר הפליאה (דף רנ"ג, דפוס קארעץ תקמ"ד) כתב וז"ל: ושני יוד"ן עולים כ' וכ' הוא עשרים, ועשרים בגימטריא כתר, שהוא כתר יעקב, אשר לו שני יודי"ן העולים עשרים, ועשרים בגימ' שר"י ע"ם, שרי עם בגימטריא רוחות, לומר לך כתר יעקב הוא בהיות רוח הקודש בגן עדן, ר"ל רו"ח הקוד"ש בג"ן עד"ן בגימטריא כת"ר יעק"ב כי איש ואשה עדים בגן, ר"ל אי"ש ואש"ה עדי"ם בג"ן בגימטריא כתר יעקב.
• הערה 160: וע"ע ערך מלאך המות.
• הערה 161: בסידור בברכת המינים, כתב: תקוה, נוטריקון תק (לשון נרתק) וה, כי עד שם אחיזתם ומשם נוטלים השפעתם.
• הערה 162: גי' רמ"ח.
• הערה 163: דף ה' ע"א, בהגהה. שורה כ"ג, קמץ מימינא כו'. והגיה רבנו ז"ל: לכאורה דבר זר הוא ותמוה, כי א"כ שקמ"ץ מימין ממדת החסד, הלא בזה מתנגד וסותר למונח הידוע על פי ספר הזוהר בכמה מקומות, שיש לאותיות י"ה הראשונות שבשם, יתרון מעלה על שתי אותיות האחרונות, ואיך יתכן שנקודת אות הו"ו תהא בימין, וי"ל שכך הוא הענין, השב"א הונח תחת היו"ד כדי שתתמתק, וכן הדבר בקמ"ץ הו"ו, אע"פ שהו"ו ממדת רחמים כנודע, מ"מ לפי שהה"א נכללת עמו בלי נקוד לעצמה, והיא דינא רפיא, ומתמתקת בקמ"ץ דאיהו מימינא [בלוח ארש סימן תפ"א ועל דרך הסוד יש גם כן טעם נכון לטעם המלרע, על דרך נעוץ סופו בתחלתו, וטוב אחרית דבר מראשיתו, ועם שיספיק זה למבין מדעתו. עוד יש לי להביא ראיה מספר תקוני זוהר שהמלרע משובח בשם ברוך הוא, שכך לשונו ואוף הכי אקדים שבא דאיהי יראה בשם הוי"ה, לאהבה דאיהי קמץ רחמי, שבא מסטרא דגבורה כו' קמץ מימינא בגין דמעלינן בקודש כו' הרי בבאור שתנועת הקמ"ץ שתחת הוי"ו שבשם ברוך הוא, היא רחמי והיא מימין (ומבוארת כוונתו אצלי בהגהותי עליו בס"ד) ובה הנחת הטעם כהוגן וכראוי לו גם מחמת מעלתו והשפלתו היא הגבהתו, שהקמץ רחמים והוא בימין והוי ליה מעלין בקודש, מכלל שהמלעיל הוא גבורה ושמאל והורדה. וכו' עיי"ש]. ועדיין צ"ע שעזב מלזכור נקודת חולם על ה"א ראשונה, גם החול"ם ממדת רחמים כידוע.
• הערה 164: היינו עם הפשוטים.
• הערה 165: מילואי הויה בלבד.
• הערה 166: יונת אלם פרק כ"ג.
• הערה 167: יפה תואר ויפה מראה ר"ת יתום. טעמי המצות שם.
• הערה 168: עיין ליקוטי תורה פרשת תרומה.
• הערה 169: בראשית נ כו, יהושע כד יט.
• הערה 170: בסידור פירוש לברכת המזון.
• הערה 171: בגימטריא שוים התיבה והמילוי.
• הערה 172: ראשי תיבות יעננו 'ביום' קראנו.
• הערה 173: כנראה צ"ל יהוסף גימטריא קס"א, והוא גימטריא אהי' דיודין.
• הערה 174: לקוטי תורה ירמי' קכ"ג ע"א.
• הערה 175: יור"ה הוא יו"ה אשר במילוי הוא גי' ט"ל, עם ר' כנגד ה' תתאה (כמבואר), נמצא יור"ה הוא שם שלם.
• הערה 176: בסידורו רמז למש"כ כאן, בפירוש והיה אם שמוע כתב: יורה מבחינת דכורא יורה כחץ, ורמוז היטב למשכילים כמו שכתבתי בס"ד במקום אחר.
• הערה 177: עי' משלי כה ב.
• הערה 178: כמוש"כ ברש"י בראשית ל"ג ז.
• הערה 179: ברכות ל"ד ע"ב.
• הערה 180: עי' ערך יוסף.
• הערה 181: בגליון החומש לרבנו (בכת"י) רשם פרפרת זו.
• הערה 182: עי' בראשית רבה פמ"ד סכ"א.
• הערה 183: גימטריא יסוד.
• הערה 184: היכל לבנת הספיר, הוא יסוד מלכות, עטרת היסוד.
• הערה 185: דעת הוא מילת הלשון, דעת גניז בפומא דמלכא (זהר חלק ב קכג, א), יסוד מילת המעור.
• הערה 186: ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה וגו' (יהושע טו טז).
• הערה 187: עי' בסידורו (בית הכנסת קרית ספר בית מ"ח) בסדר הפטרה: וכללות מספרן [תיבות ברכות של מפטיר, קע"ב], כשם האיש שלכד קרית ספר (עיין מה שכתבתי בערכו [הכוונה לכאן]) גימטריא שם, בסוד ויעש דוד שם (שמואל ב ח, יג) הויה שדי הוא יסוד.
• הערה 188: יהושע שם.
• הערה 189: מילוי אלפין, עם אותיות השם.
• הערה 190: יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, יו"ד וי"ו סמ"ך פ"ה, עולה תתקצ"ה, מי"ם א"ש רו"ח עפ"ר, עולה תתקנ"ה, עם שם ס"ג עולה אלף י"ח. ואם תוסיף על שם יעק"ב אות וי"ו, עולה אלף י"ז, עם הכולל עולה אלף י"ח. (הערת הג"מ ר' נחמיה בראדט שליט"א).
• הערה 191: היינו אותיות המילוי של יו"ד עי"ן קו"ף מיעקב, גי' יוס"ף.
• הערה 192: בסידור שער העין שער שמיני אות י"ד.
• הערה 193: עי' תנחומא קרח י"ב ששך באתב"ש בבל.
• הערה 194: קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים (ירמיה נא נד).
• הערה 195: רש"י (במדבר יב א).
• הערה 196: ז"ל: ויצחק אבינו שמו עולה בגימטריא ח' הויות כי אף על פי שמדתו גבורה שרשו בבינה, דמינה דינין מתערין (זהר ח"א מ"ה ע"א) וממנה יתחיל ויסתיים מספר שמונה.
• הערה 197: בכת"י ושם בענין אחד ושטה אחת רש"י שמות ג' אבות ויוסף בכלל.
• הערה 198: בסולם בית אל מבואר מספר הג' אבות בשטה אחת, ט' פעמים הוי', ח' פעמים הוי', ז' פעמים הוי'.
• הערה 199: יצחק אבינו גימטריא רע"ז,

ח' פעמים א"ל ח' פעמים א"ל שווה 248 עם כ"ח בגימטריא רע"ו, ועם הכולל רע"ז. (הערת הג"מ ר' נחמיה בראדט שליט"א).

• הערה 200: ז"ל: דאימא עלאה מקננא בכורסיא בתלת ספירן עלאין, עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן, מקננן במטטרו"ן
• הערה 201: זעיר הויה דמ"ה הוא ז"א מקנן ביצירה. (שער הכוונות דרושי נפילת אפים דרוש ד) וע"ע שער ההקדמות דף פ"ז ע"ב כי ד' אותיות יהו"ה, מתחלקות בד' עולמות אבי"ע, כיצד, אות י' באצילות, והיא בבחי' הוי"ה דיודי"ן, העולה ע"ב, הנקרא חכמה בסוד כלם בחכמה עשית, הנאמר על האצילות כמבואר במקומו. ואות ה', בבריאה, בבחי' ההוי"ה העולה ס"ג, בסוד אימא מקננא בכרסייא. ואות ה', ביצירה, בבחי' הוי"ה דאלפי"ן, העולה מ"ה, בסוד ו' ספירן מקננן ביצירה. ואות ה', בעשיה, בבחי' הוי"ה דההי"ן, העולה ב"ן, בסוד מלכות מקננא באופן, ע"כ.
• הערה 202: שמות יד ז.
• הערה 203: גימטריא ב' פעמים יצ"ר.
• הערה 204: מפרש הפסוק בתהלים לג יז.
• הערה 205: שק"ר ואמ"ת אתוון ש"ש מאו"ת.
• הערה 206: בפסוק כתיב נפשם.
• הערה 207: חסד ואמת וגו' צדק ושלום נשקו. (תהלים פה יא).
• הערה 208: בסידור כתב: ישורן גימטריא מילוי יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת.
• הערה 209: יעקב ישראל ישורון.
• הערה 210: כמספר ר"ס, נשאר י' מן ר"ע, הם י' אותיות יתרים, לרמוז כו'.
• הערה 211: י"ל כוונתו, רביע מספר ישרא"ל, הוא קל"א עם ד' אותיות, והוא מספר סמא"ל, ואחד יותר להמתיקו, שזהו הקב"ה אלופו של עולם עוזרו. (הערת הג"מ ר' נחמיה בראדט שליט"א).
• הערה 212: ליקוטי תורה פרשת וישב. ועיין לעיל ערך יהוסף.

מהדורת וויקיטקסט

צורת היו"ד - יש לה ג' עוקצין, רומזים בכתר חכמה בינה. ואותיות המלוי רומזים [י] בכתר, [ו] - תפארת, [ד] - מלכות:

יו"ד - תוכו כברו¹⁵⁷. רומז לעשר אצבעות ידים ועשר דרגלים. הרי ב' פעמים י' ב' פעמים י' שווה 20. מספרו עשרים גימטריא כתר. י' הדברות עם תיבותיהם קע"ב ואותיותיהם תרך -- גימטריא כתר יעקב¹⁵⁸. וגימטריא רוח הקדש בגן עדן. (גם גימטריא איש ואשה וגם העדים או בגן עדן)¹⁵⁹ [גם גימטריא איש ואשה עדים בגן]^[1].

י' ספירות - עיין סידור [בהקדמה] סולם בית אל:

י"א סממני הקטורת - אמרו ז"ל (שבת פט, א) מלאך המות מסר לו למשה רבנו עליו השלום סודם. י"א מלא [יו"ד אל"ף] -- גימטריא סמא"ל. עיין עוד ערך יו"ד¹⁶⁰:

יד - סתם יד היא שמאל (מנחות לז, א) כמו שאמר הכתוב (תהלים פט, יד) תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ.

היד הגדולה - גימטריא חסד ששרשו חכמה. הוא שאמר הכתוב (ישעיהו מח, יג) "אף ידי יסדה ארץ".

יה - שם זה נקרא ונהגה, על דעתי מפני שכולו חסד גמור ואין בו בית מיחוש ליניקת החיצונים ע"י קריאתו בפרהסיא, לפי שאין להם אחיזה בו. דוגמת שם אהיה שהוא כמו כן נהגה מטעם זה שכולו רחמים. משא"כ בשם ו"ה שיש לס"א אחיזה, והוא סוד "ולמינים אל תהא תקוה" -- לשון תק ונרתק¹⁶¹, שלא יתכסו בו באחוריים. לכן נקראים "אלהים אחרים" ו"אל אחר", ויש לחוש ממגע נכרי אם יהא נהגה.

וכן שם הוי"ה שלם -- שנכלל בו עץ הדעת טוב ורע, מחמת כן אינו נהגה בעולם הזה - "לעלם" כתיב (שמות ג, טו). אלא במקדש בלבד, שהוא דוגמת עולם העליון, היה נקרא השם ככתבו, שאין שם מקום לס"א להאחז בו ולינק ממנו. והוא הענין ג"כ שנרמז בפסוק "זה שמ"י" עם י"ה -- מנין שס"ה לא תעשה כמספר גידים שבהם הדם, שהם דינים וגבורות כדי למתקם. ו"זכר"י" עם ו"ה -- מספר רמ"ח מצות עשה כנגד איברי אדם (זכר, בעל רחמים. זהו "זכרי" שהם בשר רך וממותק, שהם בחינת חסד לאברה"ם¹⁶²) לבשם זה השם שנתלין בו החיצונים.

זה דבר נכון מכוון וישר, דלא כספר גנת אגוז שמהפך ענינם וכתב שם יה הוא דין גמור ומוחלט. אכן לשקר עשה עט, כמ"ש במטפחת (פרק ט הגהות לגנת אגוז לדף מ"ז ע"ב). עם שמצא מקום בספר התיקונים [דף ה' ע"א] (תיקוני זהר ה, א) לתלות בו -- כבר תקנתי הענין בהגהותי לספר הזהר תיקונים, יע"ש¹⁶³:

יה במלואו^[2] עולה הוי"ה. והוא סוד, "ביה שמו" (תהלים סח, ה). והוא מה שכתב הפייטן האשכנזי (ביוצר ליום שביעי של פסח, המתחיל שם יקרא ככתיבתו) "מחציו תתמלא תיבתו":

יה באלב"ם גימטריא ש"ע נהורין. והוא שלם, מלך שלם:

יה פעם הויה יה פעם הויה שווה 390 - גימטריא שמים שהוא בסוד ת"ת דאקרי 'שמים' כנודע בספר הזהר לרוב, בסוד "ואתה תשמע השמים" (מלכים א ח, לב):

יהוה אלהינו - עולה לחשבון ד' מלואי הוי"ה^[3]. וגימטריא הזכר¹⁶⁴. ועם הכולל¹⁶⁵ גימטריא הויה הוא האלהים.

הויה באלב"ם^[4] - עולה למספר עם קדוש. וכן ב"ן בכללות י' ב"ן בכללות י' שווה 520. וכן נחמיה בן חושיאל. וגימטריא מגדל עז שם יהו"ה (משלי יח, י) ¹⁶⁶.

הוי"ה מלא - גימטריא אד"ם, ומלויו עולה חו"ה. וכן חציו מלא -- יו"ד ה"א גימטריא הויה, זכר. וחציו האחרון מלא -- וא"ו ה"א, גימטריא חוה, נוקבא. כמו שרמזוה בו גם במלוי כולו דה"הין.

הויה - מספרו כ"ו. מלאהו -- כ"ף ו"ו -- גימטריא הויה אלהים. והויה אהיה אדני. סוד שם יב"ק.

הויה פעם הויה הויה פעם הויה שווה 676 - עולה תרע"ו כמלוי אדנ"י עם האותיות והכולל:

מלוי מ"ה ברבוע אותיותיו - גימטריא יראת יהו"ה. ועם שורש אותיות מלוי השם, דהיינו חשבון מ"ה, עולה לחשבון מלוי אדני - אל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד.

אותיות סמוכות דהויה -- מלפניו טדהד, מספר כ"ב אותיות, ושם בן כ"ב. ושלאחריו כוזו -- בגימטריא הויה אחד:

מלוי הויה באלפין - אדם - עולה מה. מלאהו -- מ"ם ה"א -- גימטריא אלהים. בזה יש לפרש הפסוק "מה שמו ומ"ה שם בנ"ו וגו'" (משלי ל, ד). "מה שמו" --- כמשמעו. "ומה" -- עם הכולל הוא שם ב"ן הנולד ממנו, מהוי"ו. זהו "ומה שם בנו" (בן של שמו), והוא ודאי אלהים, דינא דמלכותא.

ד' מלואי הוי"ה בלי מספרו הפשוט - גימטריא ב' פעמים די"ן ב' פעמים די"ן שווה 128. כפול. שכל מלוי הוא דין. וכן מלוי גימטריא אלהים:

ד' מלואי הוי"ה עם הפשוט - עיין ערך אצילו"ת וערך בכור"י. וערך ישרא"ל. וערך עץ החיי"ם. לכן נקרא בספר הזהר אילנא דחיי בכמה מקומות. ושם המיוחד הגדול והקדוש הזה שהוא שורש כל ההויות, כמו שהוא שורש כל החסדים -- כך הוא שורש כל הדינין כנזכר לעיל [ערך יה] באר היטב, (הכל כלול בו. וממנו נתהוה הכל), ולפיכך נרמזו הדינין כפולים במלויו כנ"ל. והוא סוד הכתוב (ישעיהו מה, ז) "עושה שלו"ם" -- גימטריא עשו, "ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה":

מ"ה שדי^[5] -- משברים כח שטן וכן נחש (עם הכולל), שמוכנע ע"י ב' שמות אלו:

הויה באתב"ש - (מצפץ, גימטריא אש הוא דין) עולה למנין ברחמים. להורות שכלול ברחמים:

יהודה - יו"ד ה"י ו"ו דל"ת ה"י -- גימטריא מלכות. לפיכך יצלח למלוכה.

יהודה פשוט - תלתין הוי, כנגד שלשים מעלות שהמלכות נקנית בהן (משנה, אבות ו, ה):

גור אריה יהודה - גימטריא ג' מלואי אהי"ה^[6]:

יהוסף - נראה לי שנקרא כך על שם שאז בצאתו על ארץ מצרים נכלל בו שני יסודות. כי בגלות ובבית האסורים נקרא יתום¹⁶⁷ (עיין ערכו), שאין מגיע אליו יסוד דאמא (כמו שכתב האר"י, ליקוטי תורה פרשת וישב, וטעמי המצות פרשת שמיני). משא"כ בהגלות אור הגאולה עליו ע"י עין רברבא דבינה¹⁶⁸, ה"א עלאה, הנה לא היה דור יתום אז ב' פעמים יסו"ד ב' פעמים יסו"ד שווה 160 גימטריא יהוסף.

יהושע - מלויו^[7] עולה למספר יוסף שהוא שרשו. וכן היו מנין ימי שני חייהם שוה¹⁶⁹. ובשנת שמונים שלו (פ' - גימטריא יסוד) הכניס את ישראל לארץ, שהוא בסוד יסוד דנוקבא (פני לבנה). ומשה רבו הוציא ישראל ממצרים בן שמונים (שמות ז, ז), הוא בחינת יסוד אבא. (לכן ביהושע שע"ו נהורין דיה - אבא. עיין מה שכתבתי בברכת עובד¹⁷⁰). ויוסף מלך שמונים שנה שהוא שורש יסוד דזעיר, ואך לו המלוכה, כמוהו כפרעה. ונקרא אדוני הארץ (בראשית מב, ל).

יו"ד עם המלוי דמלוי כזה: יו"ד, יו"ד, וי"ו, דל"ת -- עולה מלכות. היינו דאמור רבנן בספר הזהר [פנחס רנו ע"ב] באבא יסד ברתא. כי ידוע שהיו"ד בשם הויה רומזת בחכמה. הוא שאמר הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בחכמה יסד ארץ":

יהושע גימטריא זכר ונקבה [עם הכולל] כי ידוע שהוא פני לבנה. ומשה רבו פני חמה, הוא מבחינת הוי"ה פשוט דע"ב. ויהושע מבחינת המלוי שעולה מ"ו. צרף מ"ו אל משה יעלה בגימטריא יהושע. שהם בדמות זו"ן משפיע ומקבל. והוא סוד ה"ו (בחי' שתי אותיות הנשארות) ביהושע:

יוכבד גימטריא אמא. גם שם מ"ב:

יום מלא - יו"ד ו"ו מ"ם, תוכו כברו¹⁷¹. זהו "דבר יום ביומו" (שמות ה, יג). ועולה יב"ק¹⁷² - סודו ידוע.

יום טוב -- גימטריא חכמה, כי זו"ן עולים שם, שהם אז 'מקראי קודש' (נקראים אצלו) בסוד קדש לי כל בכור (שמות יג, ב). ששה ימים הם בסוד ו"ק. ולכן פרשו בזהר (ח"א רמז, א) ותקונים [זו"ח צ"א ע"א] הכתוב (שמות כ, יא) "כי ששת ימים עשה ה'", לא בששת. ויהא על דרך זה פירוש הפסוק (תהלים קיח, כד) "זה היום" (הוא היום הטוב הז') "עשה ה'":

יונה - עיין ערך תור:

יוסף - אחד ממלויי אהי"ה (ביו"ד וה"א)¹⁷³, וכן בנימן אחיו כנזכר לעיל [בערכו]^[8].

יוסף - גימטריא כוס יין (כוס גימטריא אלהים). יין גימטריא בינה עם ב' כוללים וכולל דכולל, והוא יין המשומר כנודע. וכן מטעם זה נקרא אלהים חיים¹⁷⁴. חיים גימטריא בינה עם הכולל והוא יסוד דבינה:

יופיאל - גימטריא קבלה זה הוא שאמר בספר הזהר פקודי (ח"ב רמז, ב) "האי חיותא יופיאל שמיה ואיהי קיימא בכל רזא דחכמתא":

יורה - נראה לי שהוא שָבָע הבא מבחינת חסד. הפך המלקוש שעיקרו מבחינת דין, סוד נוקבא, אלא שנמתק בחבור הו"ו (כמ"ש בערכו. ע"ש) אבל היורה עיקרו בסוד דכורא -- יורה כחץ ,וכן יו"ר כמנין ארי"ה אל הימין - (חסד). עם שאינו נמלט גם מבחינת גבו"רה בגימטריא שלו, והוא גבורה שבחסד. והה"א מקבלת ממנו השפעה.
גם הוא כמנין: ט"ל - מלוי יו"ה, ור' - רבוע אלהים כנגד ה' אחרונה שבשם¹⁷⁵. הרי השם שלם¹⁷⁶:

יין - עולה סוד (עירובין סה, א), כי סוד כבוד אלהי"ם הסתר דב"ר¹⁷⁷ (ולכן עמד לפני אמו להסתירה ממנו¹⁷⁸). עיין ערך יוסף. ודו"ק:

יין מלא - יו"ד יו"ד נו"ן - עולה קמ"ו. וכן כוס מלא - כ"ף ו"ו סמ"ך - המלוי^[9] עולה קמ"ו (שני אלו סוד אחד הם. יין המשומר בענביו¹⁷⁹ אין בו קליפה ולא שמרים -- לכן נחשב הפשוט עם המלוי הכל טוב. אך כוס גימטריא אלהים בחינת גבורה -- המלוי הוא טוב וחסד, שנמשך למדה זו מבינה, אלהים חיי"ם¹⁸⁰. לכן) גם חכמה ובינה עולים קמ"ו:

יין המשומר - עיין סודו בערך ענבים:

יין ישן שדעת זקנים (אבא ואמא) נוחה ממנו (מגילה טז, ב) -- יפורש יפה ע"פ הנ"ל. ועל דרך הנגלה כתבתי בו פרפרת נאה בספר אם לבינה¹⁸¹ פרשת ויגש (מה כג, ברש"י ד"ה מטוב מצרים) ששלח לו יוסף לאביו יי"ן יש"ן גימטריא ת"ל, רמז לו שלא ירע בעיניו לרדת מצרים. לפרוע שטר של שעבוד ת"ל שנה, שדעת זקנים (אבותיו אברהם ויצחק) נוחה הימנו, שבררו לבניו מלכיות תחת גיהנם¹⁸²:

ים סתם - יסוד דנוקבא. וכן הוא ראשי תיבות י'סוד מ'לכות:

ימין - מלויו^[10] עולה ימינו. והוא גימטריא חבו"ק. זהו "וימינו תחבקני" (שיר ב, ו):

יסוד - גימטריא מם מלא, דלא כליל אתא אחרא בגויה. ב' ממי"ן -- מלכא עלאה, מלכא תתאה. "כ"י כ"ל"¹⁸³ - דאחיד בשמיא ובארעא.

עוד יש לומר יסוד -- בו י"ס - י' ספירות בלימה, ד"ו פרצופין, שהוא כולל הנוקבא. עטרה בראש צדיק, בסוד לבנת הספיר¹⁸⁴ כמ"ש בהיכלות (זהר חלק ב רמה, א). אי נמי דוד אדני עם הכולל.

עוד יסו"ד תמן סו די. כי הוא בסוד ו' קצוות, ובכלילות עשר דאינון ס'. והוא שאמר ד"י לעולם. כי בנו"ק^[11] כלול הכל. וק"ל.

עוד הוא גימטריא יה אדני. באבא יס"ד ברתא. הרי שזה נעשה ע"י יסו"ד (דאבא), ולכן היא כלולה בו.

אי נמי: י"ו -- הם ו' קצוות שבו דכלילן כל אחד מי' ספירות (זהו י"ו). וכן האבר הקדוש עם העטרה הוא בדמות י' על גבי ו'. ס"ד עם הכולל הוא אדני.

גם יו"ד סמ"ך וא"ו דל"ת - גימטריא אלהי ישראל. זה סוד הכתוב (יחזקאל י, כ) "החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל".

ב' פעמים יסוד ב' פעמים יסוד שווה 160 -- גימטריא עץ החיים, שנבנה משני יסודות דאבא ואמא. מלוי יסוד שוה למלוי דעת^[12]. במלת לשון¹⁸⁵ ובמלת המעור. עיין ערך דעת:

יסודות ארמ"ע אויר רוח מים עפר - עיין בערכי אות האל"ף:

יעבץ - גימטריא חכמה בינה ל"ב (נתיבות חכמה), לכן זכה לחכמה, לכד^[13] קרית ספר¹⁸⁶. והוא שכתוב "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ" (דה"א ב, נה) (שנשתבשו בו הפשטנים, לעשות מאדם עיר) ואמרו ז"ל (קידושין ל, א) שהיו סופרים כל אותיות שבתורה. ב' פעמים יעבץ ב' פעמים יעבץ שווה 344 [עם ב' כוללים] גימטריא סופר, וגימטריא משה עם הכולל, (הוא בן נתנאל הסופר (דה"א כד, ו)), וכן עולה יעבץ למספר תיבות שבעשרת הדברות שהם^[14] כוללות כל התורה כנודע.
ספר¹⁸⁷ הוא שם, גימטריא הויה שדי (ז"א). קרי"ת -- קי"ר - דא שכינתא, ת' -- אינון ד' מאות שקל כסף ועלמין דכסיפין. ותמן שי עולמות לצדיק (משנה, עוקצין ג, יב) שאינו רואה קרי. "להנחיל אוהבי יש" (משלי ח, כא). וע"י בחינה אחרונה דמלכות שנקראת א"ת [זוהר בלק קצ"ט ע"א] -- ראש וסוף דא"ב.
ולפיכך נתן לו כלב (שם בן) את בתו עכס"ה לאשה¹⁸⁸, היא אדני מלך, שילכדנה וימתיקנה מדיניה.

עוד יעבץ הוא ב' פעמים אלהים ב' פעמים אלהים שווה 172 שהם שתי בחינות נוקבא - גבורות - ב"ן ס"ה^[15]. כנגד ספ"ר -- הויה שדי, שתי בחינות דכורא, חסדים. שדרכו לכבוש א"ת המלכ"ה.
הי"א "קרית חנה דוד" (ישעיה כט, א) -- תמן ת"ק, נעלם דשדי^[16]. תמן ר"י -- נעלם דהויה^[17], בארבע בחינות דמ"ה(?)^[18] - עמודא דאמצעיתא אילנא דחיי. וזהו "קרית ספר" (יהושע טו, טו). ^[19]. ו"קרית מועדינו" (ישעיה לג, כ) -- שני מועדים. מועד גימטריא ק"ך צירופי אלהי"ם. ב' בחינות שלה כנז"ל.

ורב יעבו"ד צעי"ר (בראשית כה, כג) -- ר"ת יעבץ^[20]:

יעקב נקרא חצי פרצוף דז"א גם מיסוד אבא. הוא חיי המלך בינה. ואחד ממלוי אהי"ה -- קמ"ז ¹⁸⁹. גם ז' פעמים אהי"ה ז' פעמים אהי"ה שווה 147 עולים קמ"ז, והם לבושי ו' הויות. לכן חיה כך סך שנים. וימלא חכמה בינה והמלכות כוללת ז' הויות גימטריא יעקב. והוליד ממנה יוסף ובנימין. עיין ערכם. בעל אשה הוא (שמות כא, ג), גימטריא יעקב רחל.

יו"ד עי"ן קו"ף [וי"ו] בי"ת. יו"ד וי"ו סמ"ך פ"ה. "תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז, ב). חושבן ד' יסודין שבמלכות דשם ס"ג -- יו"ד מי"ם. ה"י א"ש. וא"ו רו"ח. ה"י עפ"ר^[21]:

יעקב - גימטריא מלאך האלהים. ולכן נצח את המלאך. זהו "כי שרית עם אלהים" (בראשית לב, כט), כלומר בכח אלהים. "ואנשים" -- ובסיועת אנשים, שלשה אנשים שבאו אל אברהם. מאן נינהו? ר'פאל א'וריאל מ'יכאל - ר"ת רא"ם. "כאשר ראם" אמר "מחנה אלהים זה" - (בראשית לב, ג) שבאו לסייעו.

יעקב - עולה לחשבון אמן אמן, יחוד עליון ותחתון.

יעקב - גימטריא חכם ונבון בבחינת מוחין חכמה ובינה.

ראיתי בספר כ"י פירוש "אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז, ב), כי מלוי אותיות יעקב מולידות יוסף, דהיינו ג' אותיות ראשונות^[22]191. והבי"ת במלואה -- נראה לי רומזת לי"ב שבטים ובת אחת שהיו לו. עוד יש לומר ב' -- ב' שבטים. י"ת באתב"ש -- מ"א. הרי מ'נשה א'פרים בר"ת.

חג הסוכות רומז ביעקב דכתיב "ויעקב נסע סוכותה" (בראשית לג, יז). וקרבנות החג: ע' פרים, י"ד אילים, צ"ח כבשים -- סך הכל מנין יעקב. וזהו "ולמקנהו עשה סוכות", כלומר ולמקנה שלו "עשה" -- תקן מהם. (על דרך "ובן הבקר אשר עשה" (בראשית יח, ח)). "סוכות" -- היינו חג הסוכות, נתקן על ידו. והוא ודאי בסוד שלש רגלים כנגדו, כמו שהם שני הרגלים כנגד שני אבות. כמו שכתבתי בעיר האלהית בס"ד¹⁹²:

יעק"ב מכניע כשדים (בר"ר סג, ב) שנקראים "לב קמי" בירמיה (ירמיהו נא, ח), היונקים מאחוריים. לפיכך מתחלפים באתב"ש^[23]. ולכן בבל גם כן נקראת ששך (ירמיהו נא, מא) מטעם זה¹⁹³. ומונע זעק"ה שבאה מהם¹⁹⁴.

"אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז, ט) -- גימטריא יעק"ב. שהוא עתיד להיות שופט. בימים ההם אין מלך בישראל (שופטים יז, ו), כי הוא מבחינת משפט - ת"ת כנודע.

עיין עוד ערך [אברהם יצחק יעקב] מענין רמזי שם יעקב. ועיין ערך ישראל.

יפת מראה - גימטריא כושית¹⁹⁵:

יצחק (גבורה) - גימטריא גפן היין. לכן נאסר הנזיר (כי נז"ר אלהיו על ראשו -- כת"ר שכולו חסדים) מכל אשר יצא מגפן היין.

יצחק גימטריא ח' הויו"ת^[24] (עיין סולם¹⁹⁶ בית אל¹⁹⁷. סוד ג' אבות בשטה אחת¹⁹⁸). גם יש ביצחק ח' פעמים אל ח' פעמים אל שווה 248 עם כח¹⁹⁹, כי גם אל הוא כביר כח כענין שכתוב אל גוים "ואת אילי הארץ" (יחזקאל יז, יג).

ופחד יצחק גימטריא ברחמים. מדת הדין כלול ברחמים לעולם. בסוד "לך זרוע" (הזרוע לכהן איש חסד) "עם גבורה" (תהלים פט, יד):

יצחק - גימטריא אור עם הכולל. וגימטריא רזא, דכלילן ביה ד' אורות, סוד שמות אל אלהים הויה אדני.

יצחק - גימטריא עלה מנחה. שהוא נעשה עולה והוא תקן תפלת מנחה (לבסם מדת הדין בחינה שלו. השולטת בעת נטות השמש לערוב) שהעולה צריכה מנחה, ומנחה באה סולת - גימטריא מלכות:

יצירה - גימטריא שדי עם הכולל. וגימטריא מטטרון [עם הכולל], שר המלאכים, ויצירה הוא עולם המלאכים. מלאך מספרו הויה אדני (הוא שאמר בספר הזהר [תיקו"ז כ"ג ע"א] הויה מקנן ביצירה²⁰⁰). צ"א מלויו צדי"ק אל"ף - גימטריא יצירה. לכן גם מטעם זה אמרו²⁰¹ זעיר מקנן ביצירה:

יצר (טוב) יצר (רע) -- ב' פעמים עולה שש מאות (רכב דפרעה -- שק"ר הסוס דמצרים לתשועה²⁰⁴) גימטריא שקר ואמת²⁰⁵. יצר טוב אמת, ויצר רע שקר. גם שקר אמת עם הכולל גימטריא זכר ונקבה ברא אותם (בראשית א, כז). שהטוב והאמת מצד הזכר. והרע והשקר מצד הנקבה. לכן נדבק בה ויכול לה:

ירבעם - גימטריא כלב רע, מבחינת אחוריים דנוקבא (ומשם בא לו המלכות). לכן גימטריא מרכבה טמאה. גם גימטריא בנער (הוא סוד הכתוב "תמות בנער (נפשו) [נפשם]" (איוב לו, יד)) ר"ע דב"ן ומבחינת ר"ע דמט"ט - חנוך לנער. עץ הדעת טוב ורע. לזה בא בבי"ת נוספת לרמוז שהוא אחוז באילן זה העלול משתי בחינות הפכיות. לכן הוא היה מתחלתו מבחינת טוב אח"כ גבר עליו השכן רע:

ירבעם - גימטריא בעל צפן:

ירושלם כלולה משתי בחינות הפכיות. ש"ע (שלם. זהו "מלך שלם" (בראשית יד, יח), "ויהי בשלם" (תהלים עו, ג). בחי' חסד ושלום²⁰⁷) נהורין. רי"ו -- גבורה. שכלולה משתי הבחינות. וגימטריא תוקף להורות על דין תקיף וקשה ככתוב "כי על אפי ועל חמתי היתה לי וגו'" (ירמיהו לב, לא).

גם היא גימטריא חסד גבורה רחמים -- כלילא מתלת גוונין. זהו שאמר "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּרַחֲמִים" (זכריה א, טז). והיינו לעתיד (כי על כן היא חסרת יו"ד בכל מקום בכתוב) שתתמלא ביו"ד, שכולה רחמים, להמתיקה:

ישורן - חושבן מלוי דיעקב^[25].

ישמעאל עה"א -- גימטריא גמא"ה [= ג' מלואי אהי"ה]^[26].
אברם הגר גימטריא ישמעאל:

ישראל (עיין סולם בית אל) עם האותיות -- גימטריא ג' פעמים יעקב ג' פעמים יעקב שווה 546. כי כן נקרא בשלשה שמות²⁰⁹. וגם בדרך הסוד -- ישראל סבא, וזעיר, ויסוד דז"א.

ישראל - גימטריא האצילות, הוא שאמר הכתוב "בני בכרי (גימטריא ד' מלואי הוי"ה) ישראל" (שמות ד, כב).

עוד ישראל עם האותיות הוא גימטריא הוי"ה פעם אהי"ה הוי"ה פעם אהי"ה שווה 546. גם ישראל גי' כ' פעמים הויה כ' פעמים הויה שווה 520, א' פעם אהי"ה א' פעם אהי"ה שווה 21.

עוד הוא גימטריא יצחק יעקב יוסף עם האותיות דישראל.

שמי"ם במלואו^[27] עם הכולל עולה ישראל.

י"ב פעמים הויה דמ"ה^[28] עולים ישראל. ומ"ה הוא אד"ם. זה שאמרו (יבמות סא, א) אתם קרוים אדם.

ו' צרופי אמ"ן ו' צרופי אמ"ן שווה 546 גימטריא ישראל עם האותיות. זהו שאמר "גוי צדיק שומר (גימטריא ישראל עם האותיות) אמנים" (ישעיה כו, ב), כמ"ש רז"ל אל תקרי אמונים (שבת קיט, ב):

דעת בינה - חושבן ישראל.

והוא ר"ת שמות אבות ואימהות.

• י' -- יצחק יעקב.
• ש' -- שרה.
• ר' -- רבקה רחל.
• א' -- אברהם
• ל' -- לאה.

ה"א^[29] ישראל -- עי' מ"ש עוד בערך שטן. וכן ב' פעמים ר"ע ב' פעמים ר"ע שווה 540 עם הכולל גימטריא הכי, כי בו חוזרים למוטב. ונראה לי שהם^[30] דיני יצירה עשיה, ובכל חדא י' הויו"ת²¹⁰, י' אותיות יתרים לרמוז על עשר דרגין דילהון -- שכולן נמתקים בישראל. ואחת היתרה -- לרמוז על כלילותן.

וכן רבועו עולה קל"א²¹¹, אלף. ואחד יותר להמתיקו. זהו שאמרו שהקב"ה עוזרו (סוכה נב, ב), ה' לא יעזבנו בידו (תהלים לז, לג):

יתום - ג' מלואי אהי"ה עם הכולל. ונקרא היסוד כן, בבחינת הצדיק אבד (ישעיהו נז, א). סימן לדבר, ויהי יוסף י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה (בראשית לט, ו) - ר"ת יתום²¹².

מ"ש בעל ספר מאורי אור בערך יריעה בסופו, י"א יום שבין זיבה לזיבה -- שבוש הוא, וצ"ל בין נדה לנדה:

הערות ויקיעורכים

1. כאן הגהנו עפ"י הערת הרב צוויבל - ויקיעורך
2. במילוי אלפין של יו"ד ה"א - ויקיעורך
3. 232-4X26=128
4. עפש"ע
5. (מלוי הויה דאלפין עם מילת שד"י)
6. קמ"ג קנ"א קס"א
7. ו"ד י' י"ו י"ן י"ן
8. לענ"ד הכוונה, כי יסף בכתיב חסר עולה אהי"ה דה"הין -- קנ"א, ויהוסף או יוסף עם האותיות עולה בחשבון אהי"ה דיוד"ין -- קס"א. ויקיעורך
9. ף' ו' מ"ך
10. ו"ד מ' ו"ד ו"ן
11. לא הבנתי. ואולי צ"ל כי בו"ק [ו' קצוות] כלול הכל -- ויקיעורך
12. ו"ד מ"ך ו' ל"ת = ל"ת י"ן י"ו
13. אולי צ"ל ולכד
14. כנראה שכוונתו אל חכמה ובינה -- ויקיעורך
15. כאן שיניתי. ועפ"י מהדורת צוויבל ב"ן פ"ה - ויקיעורך
16. י"ן ל"ת ו"ד
17. נפלה כאן איזושהי שגיאה. מצד אחד נעלם של ד' שמות הוי"ה הינו 206 דהיינו ר"ו, ולא ר"י. מצד שני, תיקון שכזו לא עולה עם דבריו של המחבר של אותיות ר"י שנמצאים בתוך מילת קרי"ת. ואולי הכוונה אל הנעלם ששווה 206 יחד עם האותיות הפשוטות של שם הויה ואז מתיישב ר"י - 210, וראה בהערה הבאה לעניין הראשי תיבות. וצע"ע - ויקיעורך
18. בדפוס אלטונה כתוב ראשי תיבות של 3 אותיות שאינו קריא. מהדורת צוויבל כנראה העלה שכתוב דמ"ה ופתח את הראשי תיבות לד' מילואי הויה. לאור חוסר ההבנה בהקשר הדברים שלפני ואחרי, ראוי להשאיר מקום לחשוב על עוד אפשרויות. כך למשל לפי ההערה הקודמת אולי יש כאן ראשי תיבות של עם ד' אותיות הפשוטות... וצע"ע - ויקיעורך
19. הכל מגומגם אבל נראה שהכוונה הכללית היא שמילת "קרית" מכיל את שני הנעלמים של 'הויה שדי' לעומת המילה 'ספר' שעולה לפי החשבון המלא של 'הויה שדי'. כל זה לעומת ב' בחינות של נוקבא הנרמזות בשם 'יעבץ' (שהינו ב' פעמים אלהים) או בב' 'מועדים' של הפסוק קרית מועדינו. לא הבנתי למה הדגיש את מילת "דוד" בפסוק קרית חנה דוד וצע"ע - ויקיעורך
20. לא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך
21. כאן הגהתי והשווה מול הערת ר' צוויבל הערה 190. -- ויקיעורך
22. ו"ד י"ן ו"ף שווה יוסף
23. כשדים מתחלף לב קמי באתב"ש - ויקיעורך
24. ח' פעם הוי"ה ח' פעם הוי"ה שווה 208
25. ו"ד י"ן ו"ף י"ת
26. לא מובן. במהדורת צוויבל מפרש עה"א -- עם האותיות והכולל אשר מביא לחשבון 458. ואולי כוונתו שגם נותנים 3 כוללים לשמות אהי"ה... וצע"ע -- ויקיעורך
27. שי"ן מ"ם יו"ד מ"ם
28. י"ב פעם מ"ה י"ב פעם מ"ה שווה 540
29. לא הבנתי..ה' אותיות??.. - ויקיעורך
30. השני מספרים של ר"ע אשר כלולים בחשבון ישראל - ויקיעורך