זהר חלק ג קצט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף קצט א


לישראל וחד דינא לשאר עמין. ואי תימא צדק דינא תקיף איהו והא כתיב בצדק תשפוט עמיתך. צדק צדק תרדוף. וכמה אינון. ודאי הכי הוא. דהא צדק לית ביה וותרנותא כלל אוף הכי מאן דדאין לחבריה לא אצטריך למעבד ליה וותרנותא מן דינא כלל אלא בצדק דלא ישגח לרחימו. מאזני צדק בלא וותרנו להאי סטרא ולהאי סטרא למאן דיהיב ולמאן דמקבל ובג"כ חד דרגא איהו ואתפלג לתרין סטרין והני תרין סטרין ב' אזורין קיימן חד לשאר עמין וחד לישראל. ובשעתא דנפקו ישראל ממצרים אתאזרו באזורין אלין חד דקרבא וחד הוה דשלמא (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כד אתיעט בלק אמר ואגרשנו מן הארץ. אמר ההוא דרגא דקא (ס"א אתאחדת ביה הארץ ודא כו') אתאחדן ביה מן הארץ ודאי. ודא הוא כי עצום הוא ממני ודאי מאן ייכול לאגחא ולקיימא בהו בישראל דרגא דלהון תקיף הוא מדילי. ובג"כ ואגרשנו מן הארץ ואי מהאי ארץ אגרשנו ואתרך יתיה מיניה איכול למעבד כל רעותי. חילא דלהון במאי איהו בפומא ובעובדא הא פומא דילך ועובדא דילי. כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו'. וכי מאן הוה ידע הא אוקמוה. דהא בקדמיתא כתיב והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו דאגר ליה לבלעם וכו' אבל כי ידעתי ידיעה ודאי ידע בחכמתא דיליה. את אשר תברך מבורך מאי אצטריך הכא ברכה. דהא בגין קללה הוה אזיל ואי ההוא מלה דהוה ידע מן בלעם בקדמיתא קללה הוה. מאי את אשר תברך מבורך. אלא מלה הכא ולא ידענא בה ולא זכינא בה עד דאתא רבי אלעזר ודרש אברכה את יי' בכל עת תמיד תהלתו בפי. וכתיב אברך את יי' אשר יעצני מאן (ס"א אצטריך) דאצטריך ברכתא מן תתאי. את. דהא אתאחד בהו כשלהובא בפתילה. ודוד דהוה ידע דא אמר אברכה אמר ההוא רשע ההוא דרגא דלהון אחיד בהו בגין ברכאן דלהון דקא מברכין ליה בכל יומא חילא אית לך לברכא לההוא דרגא ותעקר לה מנייהו ודא הוא כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' ובדא ניכול בהו. תברך לההוא דרגא ותילוט לפתילה. ועל הא אמר ואנכי אקרה כה אעקר לה מנייהו דלא יתאחד בהו ותו אקרה כה אנגיד ואמשיך לההוא דרגא בחובין ומסאבי ובקרי ובטומאה דעבדו בנוי והיא תעביד עמהון גמירא. מיד וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם דלא יימא ההוא רשע דלאו המניה אינון זינין חרשין דאצטריך בידו לאתעכב עלייהו. (מה שחסר כאן תמצא בסוף הספר סימן י"א):

פתח ואמר ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי אתך אני וגו'. האי קרא אתמר ואתערו ביה אבל עד כען אית לאתערא יתיר אתה מאי איהו רזא ארון הברית דדא איהו דרגא דאזלא בגלותא בהדי בנהא עמא קדישא. משה בשעתא דבעא רחמין עלייהו דישראל מה כתיב ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג ואוקמוה אבל הכי אמר משה דרגא חד דיהבית לי אקרי אתה בגין דלית ליה פרישו ממך ה' דילה אתאחד בהו בישראל אי את (ס"א תשיצי לון מעלמא) ישתצי לון בעלמא הא ה' דשמא דא דאתאחד בהו אתעבר מניה אי הכי את עושה לי דה' עקרא דשמא דא אתעקר וע"ד אמר יהושע לבתר ומה תעשה לשמך הגדול דהא ודאי שמא דא עקרא ויסודא דכלא. אתה הוא יי' ומשה אע"ג דקב"ה לא א"ל הכי ידע דהא בהא תלייא וחובה גרים. ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כלא חד כי אתך אני הא אוקימנא כי אתי אתה לא כתיב אלא כי אתך אני. כי אעשה כלה בכל הגוים וגו'. בכל הגוים אעשה כלה. רב המנונא קדמאה אמר דחיקו ועאקו דישראל כמה טב וכמה תועלתא גרים לון. רפיון דשאר עמין כמה בישין גרים לון. דחיקו ועאקו דישראל גרים לון דטב ליהוי ותועלתא ומאי ניהו