ציצים ופרחים (יעב"ץ)/פ

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הפ"א

מהדורת צוויבל

פוטיפר גימטריא שכינה. [ספר הליקוטים פרשת וישב פרק מ"א]. פוטיפרע עולה לחשבון ד' מלואי אהי"ה [עמק המלך שער יד פרק קי"ח]. ועיין ערך אסנת [בהערה] והבן:

פולסא (דנורא) (יומא עז, א), נראה לי שהוא בחינת דינין היוצאים משלשה שמות אלהים הויה אדני וזהו דנור"א. כי נורא הוא על כל אלהים³²⁷ ודאי:

פועל גימטריא יעקב עם האותיות. דאיהו ודאי פועל אמת [ברכת קידוש לבנה] ופועל צדק (תהלים טו, א). גם פ"א מתחלפת בבי"ת. שהם ממוצא השפ"ה:

פותר (הוא בן פורת³²⁸ ממש. כי טו"ב פת"ר³²⁹ (בראשית מ, טז)) עם הכולל. גימטריא ד' מלואי הוי"ה. ג' מלואי אהי"ה. וגימטריא תופר. גם שמים וארץ גימטריא הכי הוי, ז' מלואי שמות אלו. שהם שמים וארץ ודאי. היינו דכתיב (דה"א כט, יא) כי כל (גימטריא יסוד) בשמים ובארץ. דמתורגם (זהר חלק ב קטז, א) דאחיד בשמיא ובארעא. וכן תופ"ר הוא מחבר:

פינחס (מלא בכתוב (במדבר כה, יג)) גימטריא יצחק מבחינת גבורות אמא. לכן הוא קנא לאלהיו [שם]. וזוכה לברית שלום (במדבר כה, יב). בחינת יסוד. דיוס"ף גימטריא קנא"ה (גם הוא מבחינת יצח"ק³³⁰. שכן פענח (בראשית מא, מה) גימטריא יצחק. עיין עוד ערך צפנת) וגימטריא ד' פעמים אליהו. עיין ערכו:

פניו גימטריא חכמה ובינה הוא שכתוב (במדבר ו, כה) יאר ה' פניו אליך. הם פני שכינה (אספקלריא דלא נהרא. הבטיח שיאירו פניה על ידי ברכת כהנים) מלוי חכמ"ה. גימטריא פני השכינה:

פסח נ"ל גימטריא יסוד בינה עם הכולל (עיין פירוש מיטיב נגן לשער השיר³³¹). פס"ח מלא גימטריא כת"ר:

(* פסקנית³³² עולה בגימטריא כ"ז (אותיות התורה עם מנצפ"ך) שכל אות הויה אחת³³³ כ"ז פעמים כ"ו כ"ז פעמים כ"ו שווה 702, ורוח הוא חשבון מילוי אלהים³³⁴ בלי ה' אותיות הפשוט. *)

פרד נוטריקון פ"ר דינין. מהם נמצא עלמא דפרודא:

פרדס עיין [מגדל עוז] אוצר הטוב (מוסד ד', אות ט"ז), שם עשיתיו יער (צומח עצים (קהלת ב, ו). עץ החיים (בראשית ג, כד). א"ל שד"י (בראשית יז, א). ועץ הדעת טוב ורע, אלהים אחרים), ס"ד עם הכולל. דינקא לתרין סטרין והיא ודאי מבחינת עץ הדעת. כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים. ועיין בבית שמש למעמד יום רביעי בבית אל³³⁵. ויע"ר בקלפת נוגה. ממנה יצא חזיר מיער (תהלים פ, יד). מנצפ"ך דעשיה:

פרדשקא *גימטריא עם ב' כוללים ג' מלואי אהי"ה ו[ד' מילואי] הוי"ה, שמהם נבנית תרין נוקבין ודאי*. עיין סוף ספר שבט לגו כסילים: [ז"ל שם: פרדשקא הוא תפארת כנודע, וכן הוא בגימטריא ה' אותיותיו עולים תפאר, נשארת אות ד' שורש אות תי"ו השניה, אין ביניהם אלא שזו באחדים, וזו ד' במאות, ומעתה תבין, תרין נוקבין דפרדשקא שבספרא דצניעותא (ח"ב קעו, ב), רצונו לומר שני נקבי החוטם (בעל החוטם (ס"ג) מתבקש (תענית כט, א)) ורומז לשתי נקבותיו רחל ולאה, שהאחת דין קשה, והשנית דין ממוזג ברחמים].

פרח נראה לי רמז בפסוק (תהלים לא, ו) ב'ידך א'פקיד ר'וחי. ראשי תיבות באר, וסופי תיבות למפרע ידך פעם ב'. שתי ידים הם חסד גבורה גימטריא פרח. היא באר חפרוה (במדבר כא, יח) משם חפר אוכל (איוב לט, כט) (אל הויה), ויוצא פר"ח (במדבר יז, כג). קרי ביה פרי חי. ועיין ערך פרי:

פרי עץ הדר עם הכולל. גימטריא אסתר (ועיין ערכה), והיא עטרת היסוד. הנקרא מלך הד"ר (שם עיר"ו פעו (בראשית לו, לט) גימטריא) יוסף: גם עיר"ו הוא בסוד יער"ו עם דבש"ו³³⁶ דוק.

פרי עץ חיים. עולה לחשבון תקי"ח. ח"י בחינת צדיק כנודע. ת"ק נעלם דשד"י. וגם הוא בחינת יסוד. שני יסודות. דידיה ודידה. הוא ודאי פרי עץ עושה פרי למינו (בראשית א, יא). זהו ממני פריך נמצא (הושע יד, ט). לכן הוא פרי עץ חיים:

פריעה גימטריא שס"ה. כמנין מצות לא תעשה. וזה הוא שאמרו בספר הזהר (ח"א לב, א) דתרין דרגין אינון. זכו"ר (בפ"ה. וכן מיל"ה גימטריא פה. היא תפלת כל פ"ה. ותורה שבעל פה קרינן לה [הקדמת תיקו"ז י"ז ע"א]) ושמור היינו לא תעשה. השמר כו' אינו אלא ל"ת (עירובין צו, א):

פרכת גימטריא יצירה עשיה (בבית שני עבוד תרי פרוכות כנגדן (יומא נא, ב)) הם ודאי פרגוד ומסך. מבדילים בין הקודש ובין קודש הקדשים. קודש בריאה. קודש הקדשים אצילות. ובחינות יצירה ועשיה שבאצילות. הם הפרוכת המבדילה ביניהם:

פרנס גימטריא שמים (גימטריא זכר ונקבה), משם חפר אוכל³³⁷ ודאי. הוא המפרנס. כי יפתח את אוצרו הטוב את השמים³³⁸. ועיין בברכת עובד³³⁹. ויש לומר עוד פ'. הוא יסו"ד. רנ"ס הוא מספר ש"י עולמות לצדיק (משנה, עוקצין ג, יב). הון אדם יק"ר חרוץ (משלי יב, כז):

פרעה (יונק אחורי עורף עשיה. לכן לא ידע את ה'³⁴⁰) גימטריא שנה. קרי ביה שונה בדבר מפריד אלוף (משלי יז, ט). וגימטריא ספירה כי הוא סופר לפני אחד³⁴¹. בודק פנקסיו וספריו. ולא אחד בהם מצא. כי אוה לאלוהות הרבה (שמות רבה ה, יד). גם ספר את ישראל. עם אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב, א). וחשב לעשותם מתי מספר:

פרצוף מה שכתב במאורי אור שהוא י' פעמים מ"ה י' פעמים מ"ה שווה 450. טעה בחשבונו³⁴². אבל הוא ה' פעמים הוי"ה ה' פעמים הוי"ה שווה 130. ו ה' פעמים אדנ"י ה' פעמים אדנ"י שווה 325 (ה' חסדים וה' גבורות), וכן עולה לחשבון ג' מלואי אהי"ה ד' מלואי הוי"ה. שהם כללות האצילות: מלוי דו (פרצופין) דלי"ת וי"ו. עולה בגימטריא פרצוף:

פשע נוטריקון פירו"ד ש"ע נהורין (דיוסף הצדיק. של"ם הוא בשלם סכו (תהלים עו, ג)) מיעקב. זה הוא שאמר (ישעיהו נט, כ) ולשבי פש"ע ביעקב:

הערות צוויבל

• הערה 327: תהלים צו ד.
• הערה 328: בכת"י: פ'ורת גימטריא יסו"ד.
• הערה 329: עי' ליקוטי תורה להאר"י ז"ל פרשת וישב ד"ה ונבאר עתה החלומות וכו' ולכן החלום סתום ואין מתפרש אלא ע"י הפותר שהוא יוסף שהוא יסוד דז"א ומתקבצים שם כל האורות העליונים, וכבר בארנו שהמוחין הם ד' הויות וכו' גימטריא רל"ב והם באין מלובשים תוך נה"י דאמא שהם ג' שמות אהי"ה בג' מילואים גימטריא תנ"ה ועם הד' הויות יעלה הכל תרפ"ז והם סוד פותרעם הכולל וז"ס בן פור"ת יוסף כי ביסוד שם מתקבצים אלו המוחין ואז נקרא בן פורת יוסף ונעשה פות"ר החלומות, לכן הפתרון גדולה מדרגתו יותר מן החלם.
• הערה 330: בגליון החומש בכת"י (במדבר כה, ז) פינחס, גי' יצח"ק, כי הוא אחוז במדת הדין, לפיכך נעשה ספקלטור לבער הרע, מניה וביה אבא כו', אליהו הוא פינחס, גימטריא

ד' פעמים אליהו ד' פעמים אליהו שווה 208 וזה שאמרו (ברכות ד, ב) אליהו בארבע.

• הערה 331: בפיסקא רבן גמליאל היה אומר וכו'. וז"ל: פסח גימטריא יסו"ד בינ"ה (גם ב' פעמים אהיה והויה אחת), פסח מלא פ"א סמ"ך חי"ת עולה למנין כת"ר. פס"ח גימטריא נצח, צל"י גימטריא ה' הויות. ונוטרקין פה (הוא הפה שנטל תשעה קבין שיחה) סח לכן מצוה לספר ביציאת מצרים.
• הערה 332: בגמ' סנהדרין מ"ד ע"ב: בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: לך אמור להם לישראל אביך האמרי ואמך חתית, אמרה רוח פסקונית לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך אתה אומר להם ומכלים אותם ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל.
• הערה 333: עי' להלן ערך שבת, ובני יששכר ריש מאמר השבתות.
• הערה 334: אלף למד הי יוד מם, ובהסרת הפשוט, פ"ו, הוא רוח.
• הערה 335: בד"ה ועתה יודעים וכו' ובזה מבואר אצלי המדרש רבה (בר"ר, סג) התמוה, ששאל הגמון מי תופס המלכות אחרינו, והביא לו ניר (גימטריא עשר הויות הנזרעות בשדה ני"ר. בחקל תפוחין קדישין, המשכיל יבין) חלק כו' הענין ידוע בסתרי תורה דינקא לתרין סטרין, איש שדה ואיש חל"ק דע והבן וכבר רמזתיו, וזה סוד שנים אוחזים בטלית (סוד מקיף כנודע) זה אומר אני מצאתיה איש שדה אומר כי בשדה מצאה (דברים כב כז) וזה הוא שאמרו שבא על נערה המאורסה, וזה אומר אני מצאתיה בסדום וכולה שלי, יחלוקו, כי יש בה דין חלוקה, שהיא עץ הדעת טוב ורע, ויטול כל אחד חלקו המגיעו, שהיא מצות הבדלה ומחלוקת לשם שמים שלא יתחלל.
• הערה 336: אכלתי יערי עם דבשי (שיר ה, א).
• הערה 337: (איוב לט, כט).
• הערה 338: (דברים כח, יב).
• הערה 339: פירושו לברכת המזון, כ' מפרנס גימטריא שמים הוא הוא המפרנס.
• הערה 340: (שמות ה, ב).
• הערה 341: כמו"ש בספר יצירה לפני אחד מה אתה מה סופר.
• הערה 342: פרצ"ף חסר גימטריא תנ"ה.

מהדורת ויקיטקסט

פוטיפר - גימטריא שכינה. (ספר הליקוטים פרשת וישב פרק מ"א).
פוטיפרע עולה לחשבון ד' מלואי אהי"ה (עמק המלך שער יד פרק קי"ח). ועיין ערך אסנת [בהערה] והבן:

פולסא (דנורא) (יומא עז, א) - נראה לי שהוא בחינת דינין היוצאים משלשה שמות אלהים הויה אדני. וזהו "דנור"א". כי "נורא הוא על כל אלהים" (תהלים צו, ד) ודאי:

פועל - גימטריא יעקב עם האותיות. דאיהו ודאי "פועל אמת"^[1] ופועל צדק^[2]. גם פ"א מתחלפת בבי"ת, שהם ממוצא השפ"ה:

פותר - (הוא בן פורת³²⁸ ממש. כי טו"ב פת"ר³²⁹ (בראשית מ, טז)) עם הכולל - גימטריא ד' מלואי הוי"ה, ג' מלואי אהי"ה. וגימטריא תופר. גם שמים וארץ גימטריא הכי הוי - ז' מלואי שמות אלו שהם שמים וארץ ודאי. היינו דכתיב (דה"א כט, יא) "כי כל (גימטריא יסוד) בשמים ובארץ", דמתורגם "דאחיד בשמיא ובארעא" (זהר חלק ב קטז, א). וכן תופ"ר הוא מחבר:

פינחס - (מלא בכתוב^[3]) גימטריא יצחק, מבחינת גבורות אמא. לכן הוא "קנא לאלהיו" וזוכה לברית שלום - בחינת יסוד. דיוס"ף גימטריא קנא"ה (גם הוא מבחינת יצח"ק³³⁰. שכן פַּעְנֵחַ (בראשית מא, מה) גימטריא יצחק. עיין עוד ערך צפנת) וגימטריא ד' פעמים אליהו ד' פעמים אליהו שווה 208 - עיין ערכו:

פניו - גימטריא חכמה ובינה. הוא שכתוב (במדבר ו, כה) "יאר ה' פניו אליך" - הם פני שכינה (אספקלריא דלא נהרא. הבטיח שיאירו פניה על ידי ברכת כהנים). מלוי חכמ"ה^[4] גימטריא פני השכינה:

פסח - נ"ל גימטריא יסוד בינה עם הכולל (עיין פירוש מיטיב נגן לשער השיר³³¹).
פסח מלא^[5] - גימטריא כת"ר:

(* פסקנית³³² - עולה בגימטריא כ"ז אותיות התורה עם מנצפ"ך, שכל אות הויה אחת³³³ -- כ"ז פעמים כ"ו כ"ז פעמים כ"ו שווה 702. ורוח הוא חשבון מילוי אלהים³³⁴ בלי ה' אותיות הפשוט. *)

פרד - נוטריקון פ"ר דינין. מהם נמצא עלמא דפרודא:

פרדס - עיין [מגדל עוז] אוצר הטוב (מוסד ד', אות ט"ז), שם עשיתיו יער (צומח עצים (קהלת ב, ו) -- עץ החיים - א"ל שד"י, ועץ הדעת טוב ורע - אלהים אחרים) ס"ד עם הכולל^[6]. דינקא לתרין סטרין. והיא ודאי מבחינת עץ הדעת כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים. ועיין בבית שמש למעמד יום רביעי בבית אל³³⁵. ויע"ר בקלפת נוגה -- ממנה יצא "חזיר מיער" (תהלים פ, יד), מנצפ"ך דעשיה:

פרדשקא - גימטריא עם ב' כוללים - ג' מלואי אהי"ה וד' מילואי הוי"ה^[7], שמהם נבנית תרין נוקבין ודאי.
עיין סוף ספר שבט לגו כסילים: [ז"ל שם: פרדשקא הוא תפארת כנודע. וכן הוא בגימטריא. ה' אותיותיו עולים תפאר. נשארת אות ד' - שורש אות תי"ו השניה, אין ביניהם אלא שזו באחדים וזו ד' במאות. ומעתה תבין תרין נוקבין דפרדשקא שבספרא דצניעותא (ח"ב קעו, ב), רצונו לומר שני נקבי החוטם (בעל החוטם (ס"ג) מתבקש (תענית כט, א)) ורומז לשתי נקבותיו רחל ולאה, שהאחת דין קשה, והשנית דין ממוזג ברחמים].

פרח - נראה לי רמז בפסוק "ב'ידך א'פקיד ר'וחי" (תהלים לא, ו) -- ראשי תיבות באר, וסופי תיבות למפרע ידך. פעם ב'. שתי ידים הם חסד גבורה - גימטריא פרח. היא "באר חפרוה" (במדבר כא, יח), משם חפר אוכל^[8] (אל הויה), ויוצא פר"ח - קרי ביה פרי חי. ועיין ערך פרי:

פרי עץ הדר ע"ה עם הכוללים(?)^[9] - גימטריא אסתר (ועיין ערכה), והיא עטרת היסוד הנקרא "מלך הדר" (שם עירו פעו (בראשית לו, לט) - גימטריא יוסף. גם עירו הוא בסוד יער"ו עם דבש"ו (שיר ה, א) דוק.

פרי עץ חיים - עולה לחשבון תקי"ח.    ח"י - בחינת צדיק כנודע, ת"ק - נעלם דשד"י, וגם הוא בחינת יסוד. שני יסודות - דידיה ודידה. הוא ודאי פרי עץ עושה פרי למינו^[10] (בראשית א, יא). זהו "מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא"^[11] (הושע יד, ט). לכן הוא פרי עץ חיים:

פריעה - גימטריא שס"ה, כמנין מצות לא תעשה. וזה הוא שאמרו בספר הזהר (ח"א לב, א) דתרין דרגין אינון. זכו"ר (בפ"ה. וכן מיל"ה גימטריא פה, היא תפלת כל פ"ה, ותורה שבעל פה קרינן לה [הקדמת תיקו"ז י"ז ע"א]), ושמור היינו לא תעשה -- השמר כו' אינו אלא ל"ת (עירובין צו, א):

פרכת - גימטריא יצירה עשיה (בבית שני עבוד תרי פרוכות כנגדן (יומא נא, ב)) - הם ודאי פרגוד ומסך, מבדילים בין הקודש ובין קודש הקדשים. קודש - בריאה, קודש הקדשים - אצילות. ובחינות יצירה ועשיה שבאצילות הם הפרוכת המבדילה ביניהם:

פרנס - גימטריא שמים (גימטריא זכר ונקבה), משם "חפר אוכל" ודאי (איוב לט, כט). הוא המפרנס. "כי יפתח את אוצרו הטוב את השמים" (דברים כח, יב). ועיין בברכת עובד³³⁹.
ויש לומר עוד: פ' -- הוא יסו"ד. רנ"ס -- הוא מספר ש"י עולמות לצדיק (משנה, עוקצין ג). "הון אדם יק"ר חרוץ" (משלי יב, כז):

פרעה - (יונק אחורי עורף עשיה. לכן לא ידע את ה'³⁴⁰) - גימטריא שנה. קרי ביה "שונה בדבר מפריד אלוף" (משלי יז, ט). וגימטריא ספירה - כי הוא סופר לפני אחד³⁴¹, בודק פנקסיו וספריו, ולא אחד בהם מצא, כי אוה לאלוהות הרבה (שמות רבה ה, יד). גם ספר את ישראל - עם אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב, א), וחשב לעשותם מתי מספר:

פרצוף - מה שכתב במאורי אור שהוא י' פעמים מ"ה י' פעמים מ"ה שווה 450 -- טעה בחשבונו^[12]. אבל הוא ה' פעמים הוי"ה ה' פעמים הוי"ה שווה 130 ו ה' פעמים אדנ"י ה' פעמים אדנ"י שווה 325 (ה' חסדים וה' גבורות). וכן עולה לחשבון ג' מלואי אהי"ה, ד' מלואי הוי"ה שהם כללות האצילות:
מלוי דו (פרצופין) - דל"ת וי"ו - עולה בגימטריא פרצוף:

פשע - נוטריקון פ'ירוד ש"ע נהורין (דיוסף הצדיק. של"ם הוא בשלם סכו (תהלים עו, ג)) מיעקב. זה הוא שאמר "ולשבי פשע ביעקב" (ישעיהו נט, כ):

הערות ויקיעורכים

1. [ברכת קידוש לבנה]
2. (תהלים טו, א)
3. (במדבר, כה)
4. י"ת ף' ם' א'
5. פ"א סמ"ך חי"ת
6. יער ס"ד
7. 455 + 232 = 687
8. על פי (איוב לט, כט)
9. לענ"ד הכוונה "עם הכוללים", והכוונה היא השלושה כוללים של "פרי עץ הדר" יחד עם הכולל האחד של "אסתר" - ויקיעורך
10. לא מובן למה שינה מלשון הכתוב "עץ פרי עושה פרי למינו", ואולי הוא טעות הדפוס... - ויקיעורך
11. אולי כוונתו על לשון הרבים של הפסוק - פֶּרְיְךָ - שמרמז על שני היסודות כנ"ל... - ויקיעורך
12. פרצף עולה י' פעמים מ"ה י' פעמים מ"ה שווה 450 - ויקיעורך