שמות רבה ה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · ה · יד · >>

הוסף ביאור

יד. [עריכה]

"ואחר באו משה ואהרן" היכן הלכו הזקנים שלא חשב אותם עמהם שכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם ג, יח) ובאת אתה וזקני ישראל אמרו רבותינו הלכו עמהן הזקנים והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד אחד שנים שנים והלכו להן כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא אחד שכן כתיב ואחר באו משה ואהרן והיכן הזקנים אלא שהלכו להן אמר להם הקדוש ברוך הוא כך עשיתם חייכם שאני פורע לכם אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם כד, יד) ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה. ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר אמר רבי חייא בר אבא אותו היום יום פרוזבוטי של פרעה היה ובאו כל המלכים כלן לכבדו והביאו דוראות של עטרות והיו מעטירין אותו שהוא יום קוזמוקרטור והביאו אלהיהן עמהן משעטרו אותו היו משה ואהרן עומדין על פתח פלטרין של פרעה נכנסו עבדיו ואמרו שני זקנים עומדין על הפתח אמר להן יעלו כיון שעלו היה מסתכל בהן שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים ואף לא שאלו בשלומו אמר להם מי אתם אמרו לו שלוחיו של הקדוש ברוך הוא אנו מה אתם מבקשים אמרו לו כה אמר ה' שלח את עמי וגו' אותה שעה כעס ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא היה יודע לשלח לי עטרה אלא בדברים אתם באים אלי לא ידעתי את ה, וגם את ישראל לא אשלח אמר להם המתינו לי עד שאחפש בספר שלי מיד נכנס לבית ארמון שלו והיה מביט בכל אומה ואומה ואלהיה התחיל קורא אלהי מואב ואלהי עמון ואלהי צידון אמר להם חפשתי שמו בבית גנזי ולא מצאתי אותו אמר רבי לוי משל למה הדבר דומה לכהן שהיה לו עבד שוטה יצא הכהן חוץ למדינה הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות התחיל צווח לבני אדם שעומדים שם לא ראיתם בכאן רבי אמרו לו רבך לאו כהן הוא אמר להן הן אמרו לו שוטה מי ראה כהן בבית הקברות כך אמרו משה ואהרן לפרעה שוטה דרכן של מתים לתבען בין החיים שמא החיים אצל המתים אלהינו חי הוא אלו שאתה אומר מתים הם אבל אלהינו הוא אלהים חיים ומלך עולם אמר להם בחור הוא או זקן הוא כמה שנותיו כמה עיירות כבש כמה מדינות לכד כמה שנים יש לו מיום שעלה למלכות אמרו לו אלהינו כחו וגבורתו מלא עולם הוא היה עד שלא נברא העולם והוא יהיה בסוף כל העולם והוא יצרך ונתן בך רוח חיים אמר להם ומה מעשיו אמרו לו (ישעי' נא, יג) נוטה שמים ויוסד ארץ קולו חוצב להבות אש מפרק הרים ומשבר סלעים קשתו אש חציו שלהבת רומחו לפיד מגינו עננים חרבו ברק יוצר הרים וגבעות מכסה הרים בעשבים מוריד גשמים וטללים מפריח דשאים ועונה חיות צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר העולם (דניאל ב כא) מהעדה מלכין ומהקם מלכין אמר להם מתחלה שקר אתם אומרים כי אני הוא אדון העולם ואני בראתי עצמי ואת נילוס שנאמר (יחזקאל כט ג) לי יאורי ואני עשיתני באותה שעה קבץ כל חכמי מצרים אמר להם שמעתם שמו של אלהיהם של אלו אמרו לו שמענו שבן חכמים הוא ובן מלכי קדם אמר להם הקדוש ברוך הוא לעצמכם קראתם חכמים ולי בן חכמים שנאמר (ישעי' יט, יא) חכמי יועצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם ראה מה כתיב בהן (שם) אך אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה (שם כט, יד) ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר השיבם אלוה שלכם איני יודע מי הוא שנאמר מי ה' אשר אשמע בקולו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע מי ה' אמרת במי אתה לוקה מ' ארבעים י' עשרה הם חמישים מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים בים שנאמר (שמות ח טו) ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא ועל הים מהו אומר (שם יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה כמה לקו באצבע עשר מכות חשוב חמשה אצבעות שביד הגדולה לכל אחד ואחד עשר מכות הרי חמשים. דבר אחר מי ה' סרס אותו מי ים הים הודיעך ה' אתה אמרת מי ה' עתיד אתה לומר (שם ט, כז) ה' הצדיק אתה אמרת לא ידעתי את ה' עתיד אתה לומר (שם י, טז) חטאתי לה' אלהיכם אתה אמרת וגם את ישראל לא אשלח אלו היה שם אותו ישראל הזקן הייתי נותן הסל והמגריפה על כתיפו: