ציצים ופרחים (יעב"ץ)/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות


הצעת המחבר - מהדורת אלימלך צוויבל תשע"ו[עריכה]

עזרי מעם ה' עושה הארץ

הספר הלז אשר לקטתי בין האמרי"ם. אמירי גזרת ספירים. מאשר בינותי בספרי"ם. ספר וספר וספור להוסיף על המאורים. (לכן יתכן לו גם שם לקט אורות ביחס אל ספר מאורי אור. אשר השאיר עוללות לנמושות כמוני) חברתיו וסדרתיו בעה"י אחר שנקרא שמי מן השמים1 גם ישראל - מצורף אל שם יעקב שמי הראשון. (שני השמות עולים בגימטריא תרכ"ג2 (עם ב' כוללים. גימטריא הכת"ר - כתרה של תורה עם הכולל), גימטריא ציצים ופרחים3 על כן פי ה' יקבנו ספר ציצים ופרחים, והנה בו שמך יפה אף נעים למה שאמרו האלהיים (שבת קמה, ב) בכתוב (ישעיהו כז, ו) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל אלו תלמידי חכמים העושים ציצים ופרחים לתורה. כן יהי ה' עמי לפאר שם קדשו לתת כבוד לשמו ויקר לתורתו להגדילה ולהאדירה. להרבות הודה והדרה. ולשבץ לה עטרה. באבני נזר מתנוצצו"ת. וכל אבן יקרה. גל עיני במאור תורת אמת אהובתי, כל היום היא שיחתי, בה תמיד אהגה, באהבתה אשגה, דדיה ירווני בכל עת, אצמא למימה ארעב ללחמה, בה אפרה וארגה, ולא אהיה רועה עקרה, לא אפת בנופת תטופנה שפתי זרה, נא אל אמת אלהי תהלתי אל תצל מפי. דבר אמת עד מאד עיני האירה, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, כי לדברך יחלתי ועדותיך נפשי שמרה. ואוהבם מאד, הנחמדים מפז רב פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה. מאירת עיני תרנגו"ל (לשכוי4 לתת בינה) המצפה לאורה. ומייחל לעזרה. מאוזר ישראל בגבורה. ועוטרו בתפארה. (בתרפ"ו עם הכולל, והוא תרנגו"ל עם ב' כוללים, ועינים לעולמתא שפירתא דלית לה עיינין (זהר חלק ב צב, א). עיניה ברכות בחשבו"ן, פרפראו"ת לחכמ"ה עם האותיות והכולל גימטריא תפארת5) ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן:

סמך מתנ"ך לענין פרפראות של גנ"ת [שיר השירים ו יא]. עיין עליית הלשון (דף שמ"א6) ובהם ושמושם. עיין לחם שמים סוף פ"ג דאבות7. והם ודאי פארות וענפים יפים. תפארתו דאילנא דחיי בצלו ישכנו כל חיות השדי אשר ברכו ה' וממעל לו עומדים שרפים. וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו וינועו אמות הספים. לעת תם אופנים וחיות הקודש ברוך כבוד ה' ממקומו עונים ומצפצים8:

וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם. יהא רעוא קמך דלא איעור בכיסופא ואם עול ואפוק בשלם. ולא יבוש דך נכלם.



הערות צוויבל[עריכה]

הערה 1: עי' ספר התאבקות דף קי"ב ע"א: אין איש מתחזק עמדי ולא תומך בידי, כי אם המלאך הגואל הרועה אמת מעודי, אליו נשאתי נפשי יורני דרך זו אלך מבטן אמו קראני יעקב, אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני, והוא יתברך שלחני בשמי קראני, וכעת הראני לקרוא שמי ישראל אודה שמו סלה כי ישר עשאני וכו'.

הערה 2: צ"ל תשכ"ג. וההמשך צ"ע.

הערה 3: חסר ארבעים, וצ"ע.

הערה 4: גימטריא יעקב בן צבי.

הערה 5: פרפראות לחכמה עם האותיות בגימטריא תפאר"ת עם הכולל.

הערה 6: בדפוס זיטאמיר קנ"ז ע"ב. ד"ה וראשי כלי חכמת האמת, הם שלשה סימנם גנ"ת אגוז, ולענפיהן אין חקר, וזה באורן גימטריא ר"ל מספר העולה מאותיות התיבה, ולמדנו מן התורה מהכתוב וירק את חניכיו שלש מאות ושמונה עשר שגימטריא אליעזר בן משק ביתו נוטריקון נלמד ג"כ מן התורה והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך תמורה מתבאר מדברי ירמיה לבקמי היא כשדים באתב"ש, וכן ששך היא בבל בתמורה זו, וכן רבים בדחז"ל אין מספר אידך פירושא זיל גמור בספרנו הקדושים, אז תבין יראת ה' ותחכם באחריתך על ידי עצמת חכמת הלשון כי רבה היא אין קצה לתכונה, ואין חקר לתכונה, ואין חקר לתבונה, ותראה כי עמוקה ורחבה מאד גם בדרך הנגלה, מה שאין הפה יכול לספר וכי היא נמצאת לדורשיה לכל חפציהם, נוחה להכבש לפניהם עם היות שלמים וכן רבים בקשו בה חשבונות רבים ודתיהם שונות, ודרכיהם ושמושיהם מתחלפים בה הרבה מאד, לא הניחה אותם לילך בפחי נפש איש לפני שכלו לקטו אומ"ר לגולגולת וקדקוד שיש בו מוח לא אמר אדם מעולם צר לי המקום, ליישר על ידיה הבנות העקום.

הערה 7: ד"ה פרפראות. לפי מה שכתבתי לעיל יהא כפשוטו, מקביל למה שאמר תחלה הן הן גופי הלכות, כלומר דברים עיקריים בתורה שאי אפשר לאדם הישראלי מבלעדי ידיעתם. יאמר נא עתה על תקופות וגימטריאות שהן פרפריות בלבד, לומר שעם היותן דברים יקרים ונחשבים בערך הפרפריות שנאכלין לתענוג אל עיקר הסעודה, כי הפרפריות עם חשיבותן (כי על כן נאכלין באחרונה מפני טעמן המשובח ולהשאיר מתיקותן בפה) ונמכרין ביוקר, אין בהן צורך כ"כ ואינן שוין לכל נפש כלחם ומזון העיקריים בעצם וראשונה. כך אלו הידיעות היקרות והמפוארות בערך זה אל גופי תורה שהן צריכין לכל נפש, ואלו אינן הכרחיים ולא יאותו לכל אדם לדעתם ולהשיגם, ומאן דלא ידע להו נמי גברא רבה מיקרי, כי אם יודע חשבון תקופות ההכרחי המעשי, אע"פ שאינו יודע טעמו ונעדר ממנו ידיעתו העיונית, לא חיסר מעלת חכם סתמי שהוא היודע בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל, וכן היודע הלכה בנזיר סתם נזירות שלשים יום (נזיר ה, א) ואינו יודע למוד הגימטריא, יהיה (במדבר ו, ה) תלתין (תענית יז, א) אינו מעכב. ונפקא מינה למדחי הא מקמי הא, שחייב לטרוח בידיעת גופי הלכות תחלה, אח"כ יבקש לדעת טעמיהם. וכמו שאמרו (שבת סג, א) ליגמר אינש והדר לסבר, ולא יעשה את העיקר טפל וטפל עיקר.

וגם יוצא לנו כלל גדול צריך מאד ממה שהודיעונו בזה ערך גופי התורה לגוף וגימטריאות לפרפרת, כי ממנו נדע שהגימטריאות אע"פ שהן עינים לתורה, (דורשי רשומות אמרו כי לא דבר רק הוא מכם בגימטריא עולה כמספר תיבת גימטריאות), מכל מקום אינן עיקר כגופי תורה שנמסרו בידי כל אדם מישראל. מה שאין כן גימטריאות לא נמסרו אלא ביד החכמים האמיתיים, כי יש בהם דרכים לדבר והפכו ונדרשים לכל חפציהם, מראים פנים לכל צד לטוב ולרע, כענין ענג נגע (ספר יצירה פ"ב מ"ב), בסוד פנים ואחור וחזרת הגלגל, ובכאן הרשת פרושה ליד מעגל, לצוד את הפתאים שראשן סגלגל, וכצבאים הרוקדים כעג"ל, בהמצאת חריפות של הבל לטהר השר"ץ מן התורה, ודורשים מקראות לעצמן בגימטריאות בדויות לפרוק עול תורה ולהתהלל באלילים, הרבו פצעי נכשלים והפילו רבים חללים, לצאת מן הדת ולהאמין בפסולים, פגרי אדם וישמעאלים, ככת הארורה שיצאה מקרבנו מחדש להסית ולהדיח בני ישראל יבחרו להם אלהים חדשים, מקרוב באו להאמין בצבי מודח בחלומות והבלים, וגימטריאות מבודים בלתי מקובלים, אוי לנפשם המטומאה אותה רע, רעה אחר רעה תבוא לרשעים הללו המקוללים, פנים שלא כהלכה בתורה מגלים, כאילו ניתנה התורה ביד כל סכל ונואל לדרשה בגימטריות עריות, לבנות במה לעצמו להקריב עליה לחם מגואל. זאת היתה חטאת הכופרים הראשונים שעסקו בדרשות של דופי ויחפאו דברים אשר לא כן על ה', ואין דעת אחת משובשת מכל המינים השונים ומשונים שאינן יכולין להתלות במקראות בארחות עקלקלות, יחזו להם מהתלות. ואם הגימטריא מייפה ומוסיף נוי לנוה ויפ"ה בנשי"ם ועיניה ברכות בחשבו"ן, נגד זה הרשעים עושים מהם נזם שוא באף חזיר להוסיף כיעור בעינים תרוטות, וכמלאך המות המלא עינים שמהם פנים מוריקות.

ובעזרת ה' נראה לענות לכסילים כאולתן, לרצץ מוחם של אותם שרצים להכות על קדקדם. ועיין חבור תורת הקנאות ועקיצת עקרב, בכל מקום שפקרו המינין תשובתן בצדם. וכללו של דבר גימטריא וגזירה שוה דינן שוה, שאין אדם דן אותן מעצמו על מנת לחדש דברים אשר לא שערום אבותינו הקדמונים בעלי הקבלה האמתיים, רק לקיים דברי חכמים ומסורת רבותינו הן זה וזה מותר, ויישר כחו שכר הרבה יטול, בזה האופן רשאי חכם לחפש אחר גימטריא לסמוך עליה דברים ישרים הנאמרים באמת, לא לעקל בית הבוד"ה, ולא לסתור בנין זקנים ולקלקל, ושלא לבדות דבר לחדש דבר מעתה, לזלזל בדברי תורה ראש להקל, כזה ראה וקדש מצוה להביא מן החדש וכל המרבה הרי זה משובח כסף מחירה לא ישקל. וההולך חשכים ומתחכם להמציא גימטריאות לפרוץ גדר ולהסיג גבול עולם ישכנו נחש וכבן מורה יירה או סקול יסקל. לזה היתה כוונת התנא בעצם וראשונה להעיר על זה להסיר המכשלה והמסלה לסקל, להודיע נאמנה שאין הגימטריאות עיקריים ולא יאותו לאורן אלא אותן שזכו וקנו גופי תורה תחלה לא ישאל בעצו יגיד לו המקל.

ולברר דברי ולמען הראותך קצת מהתהפכות הגימטריאות אציגה עמך פה שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, ויהיו לך למופת ולאות על הגאולה והתמורה, הבט נא ותראה נפלאות. הנה תורה גימטריא הויה אלהי ישראל וגימטריא הויה אדני צבאות, נגד זה היא גם כן גימטריא סמאל לילית, הרי דרך החיים ודרך המות שאמר הכתוב (ירמיהו כא, ח), וכן אמרו החכמים האלהיים (יומא עב, ב) מאן דזכי לה סמא דחיי כו', כי היא להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, (בל יקרב איש זר לאכול מפרי עץ החיים, וכמו שאמרו בספר הזוהר). וכן משה גימטריא אל שדי וגימטריא אלהים אחרים, גם שמדא. תלמוד גימטריא השכינה וגימטריא לילית, כי העוסק בזה ובזו ניצול מזה ומזו ומאלה, ובלבד שיעסוק בה לשמה, כי אז ניצול מן הקוצים ומן הברקנים שנסבכים בהם בורים ריקנים שעושים ממנו כנור מנגנים, לשחוק עושים לחם כזבים ומשתה שמרים שמנים. השם יתברך ברחמיו יאיר עינינו בתורת אמת לאמתה וישים חלקנו עם חכמיה הנאמנים.

הערה 8: ואף אנו יודעין שכל התורה כולה ראשי תיבות וסופי תיבות ואמצעי תיבות, שמות קדושים הם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהקדמתו לפירוש התורה, ואפילו כל השמות של חול הכתובים בה, פשטה קדושה בכולן, שפסוק ותמנע וגו' יש בו קדושה של פסוק שמע ישראל, וכמ"ש גם בחצר בית אל (לשון המחבר בעקיצת עקרב דף ד' ע"א ד"ה ואף). עיין בפנים ערך תמנע.


מהדורת ויקיטקסט[עריכה]

הצעת המחבר

עזרי מעם ה' עושה הארץ

הספר הלז אשר לקטתי בין האמרי"ם.
אמירי גזרת ספירים.
מאשר בינותי בספרי"ם.
ספר וספר וספור להוסיף על המאורים. (לכן יתכן לו גם שם לקט אורות ביחס אל ספר מאורי אור. אשר השאיר עוללות לנמושות כמוני)
חברתיו וסדרתיו בעה"י אחר שנקרא שמי (מ"ה מן השמים(?)1) גם ישראל - מצורף אל שם יעקב שמי הראשון. שני השמות עולים בגימטריא תרכ"ג[1] (עם ב' כוללים גימטריא הכת"ר - כתרה של תורה) ע"ה עם הכולל(?) - גימטריא ציצים ופרחים
על כן פי ה' יקבנו ספר ציצים ופרחים,
והנה בו שמך יפה אף נעים
למה שאמרו האלהיים (שבת קמה, ב) בכתוב "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל (ישעיהו כז, ו) - אלו תלמידי חכמים העושים ציצים ופרחים לתורה".
כן יהי ה' עמי לפאר שם קדשו לתת כבוד לשמו ויקר לתורתו להגדילה ולהאדירה.
להרבות הודה והדרה. ולשבץ לה עטרה.
באבני נזר מתנוצצו"ת[2]. וכל אבן יקרה.
גל עיני במאור תורת אמת אהובתי, כל היום היא שיחתי,
בה תמיד אהגה, באהבתה אשגה, דדיה ירווני בכל עת,
אצמא למימה, ארעב ללחמה,
בה אֶפֶרֶה ואֶרְבֶּה,
ולא אהיה רועה עקרה,
לא אפת בנופת תטופנה שפתי זרה,
נא אל אמת, אלהי תהלתי, אל תצל מפי דבר אמת,
עד מאד עיני האירה,
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, כי לדברך יחלתי ועדותיך נפשי שמרה,
ואוהבם מאד, הנחמדים מפז רב פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה.
מאירת עיני תרנגו"ל (לשכוי4 לתת בינה)[3]
המצפה לאורה. ומייחל לעזרה.
מאוזר ישראל בגבורה. ועוטרו בתפארה (בתרפ"ו עם הכולל, והוא תרנגו"ל עם ב' כוללים, ועינים לעולמתא שפירתא דלית לה עיינין (זהר חלק ב צב, א). עיניה ברכות בחשבו"ן, פרפראו"ת לחכמ"ה עם האותיות והכולל גימטריא תפארת5)

ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן:


סמך מתנ"ך לענין פרפראות של גנ"ת [=גימטריאות, נוטריקון, תמורה] -- עיין עליית הלשון (דף שמ"א6) ובהם ושמושם. עיין לחם שמים סוף פ"ג דאבות7. והם ודאי פארות וענפים יפים. תפארתו דאילנא דחיי בצלו ישכנו כל חיות השדי אשר ברכו ה' וממעל לו עומדים שרפים. וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו וינועו אמות הספים. לעת תם אופנים וחיות הקודש ברוך כבוד ה' ממקומו עונים ומצפצים8:

וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם. יהא רעוא קמך דלא איעור בכיסופא ואם עול ואפוק בשלם. ולא יבוש דך נכלם.

בעזר אל אמת, אכתוב ואסדר לקוטי אורות משדה חקל תפוחין קדישין למאילנא דחיי ונובלות חכמה הנעלמת, ובו יתעלה אבטח, אל יצל מפי דבר אמת.



הערות ויקיעורכים[עריכה]


  1. ^ ראה הערת צוויבל אשר הגיה תשכ"ג - גימטריא של יעקב ישראל. אבל אז לא מתיישב עם המשך דבריו של גימטריא הכתר. ואולי יש לומר שחסר עוד בטקסט וכוונתו בהמשך הדברים לשני המילים יעקב אמת אשר מניבים תרכ"ג, וצע"ע - ויקיעורך
  2. ^ אולי כוונתו לכוון אל גימטריא של תפארת כמו שמזכיר בהמשך - ויקיעורך
  3. ^ ראה לקמן בערך שלו - ויקי עורך