קטגוריה:תהלים פא ו

(תהלים פא ו): "עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע"

למצרים היו הרבה אלים, בדרגות שונות. האל בדרגה הגבוהה ביותר היה היאור. גם פרעה נחשב לאל, אבל בדרגה נמוכה יותר. בחלום פרעה ראה פרעה (בראשית מא א) ""והנה עומד על היאור"" - הוא חלם שהוא מעל האל החשוב ביותר! אבל חלום כזה 'חצוף' הוא לא יכל לספר לפני החכמים שלו; זה היה מערער את יסודות הדת המצרית. לכן כשהוא סיפר את החלום הוא אמר ""בחלומי הנני עומד על שפת היאור" ". יוסף ידע, בעזרת ה', מה היה החלום האמיתי - הוא ידע שהמילה ""שפת"" היא רק תוספת של פרעה. וזו היתה העדות שהפתרון של יוסף הוא א-להי. ועל כך נאמר (תהלים פא ו) " "עדות ביהוסף שמו, בצאתו על~ארץ מצרים - 'שפת' לא-ידעתי אשמע. " "

מקור הדברים בפירוש "מרגניתא טבא דרבי מאיר" ובמדרש תנחומא - ראה מקורות.

...מכריז יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים!" (שמות יח, יא). יתרו, שהיה כוהן לעבודה זרה, משמש כאן פה לאומות העולם, אשר מעֵמדה של זלזול וכפירה בא-להי ישראל, "לא ידעתי", מכריזים לבסוף ואומרים: "עתה ידעתי".

וכאן המפתח למשמעותו של הפסוק הקשה:

עדות ביהוסף שֹמוֹ בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע. הסירותי מסבל שִכמו, כַפָיו מדוּד תעבֹרנה" (תהלים פא, ו-ז).

המשורר שם בפי ה' את ההכרזה המסמלת את נקודת המפנה בגאולת ישראל מתחת סבלות מצרים. כאשר שמעתי את ההכרזה הבוטה – "לא ידעתי" – גמלה בלבי ההחלטה לגאול את עמי ולהסיר מסבל שכמו. כנגד קריאתו הבוטה של פרעה מלך מצרים: "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח!" (שמות ה, ב), עומדת החלטתו של ה' לשים קץ לסבלו של עם ישראל: "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו!" (שמות ג, ז). מה שלא ידע פרעה, שאמר: "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח!", ידע א-להי ישראל: "כי ידעתי את מכאוביו!" (שם).

אמר רבי חייא בר אבא:

אמר רבי יוחנן:

בשעה שאמר לו פרעה ליוסף "ובלעדיך לא ירים איש את ידו" וגו' -

אמרו אצטגניני ^{רש"י ?:אצטגנינות: חכמים וחוֹזִים בכוכבים ויודעים בחכמת המזלות (פירוש גמרא נוחה)} פרעה: עבד, שלקחו רבו בעשרים כסף - תמשילהו עלינו?

אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.  ^{רש"י ?: גווני מלכות בחכמה, גבורה ויופי} 

אמרו לו: אם כן, יהא יודע בשבעים לשון?

בא גבריאל ולימדו שבעים לשון.

לא הוה קגמר.

הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה - ולמד,

שנאמר "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים..." (תהלים פא,ו) ^{רש"י ?:סיפיה דקרא: 'שפת לא ידעתי אשמע'}

ולמחר - כל לישנא דאישתעי פרעה - בהדיה אהדר ליה.

אישתעי איהו בלשון הקדש -

לא הוה קא ידע [פרעה] מאי הוה אמר.

אמר ליה: אגמרי?

אגמריה - ולא גמר.

אמר ליה: אישתבע לי דלא מגלית!

אישתבע לו.

כי אמר ליה "אבי השביעני לאמור..." (בראשית נ,ה) -

אמר ליה: זיל איתשיל אשבועתך רשי השאל לחכמים - שיתירוה לך!

אמר ליה: ואיתשלי נמי אדידך?!

...ואף על גב דלא ניחא ליה – "ויאמר פרעה: עלה וקבור את אביך כאשר השביעך..." (בראשית נ,ו)

(בבלי סוטה דף לו עמוד א)

פסוק זה מתחיל בעי"ן ומסיים בעי"ן רמז למה שאמרו בסוטה בא גבריאל ולמדו שבעים לשון.

פירוש מנחת ש"י על הפסוק (מופיע במקראות גדולות)

בידוע, ששלמה המלך היה מכיר בשיחת חיות ועופות, שיחת דקלים ושיח סוד כל היקום אשר בארץ...אלא שאין אנו בקיאין בלשונות אלו...

...ומושקא בעל העגלה, למשל – הרי בעיני ראיתי, בנסעי עמו הכפרה, כי אל סוסיו דבר ידבר. כל הדרך הוא דבּר להם... ומשמע, יודע הוא הסוס שפת בעליו! והבהמה והחיה שבבית הקרקס – הרי בעיני ראיתי כי מכירים הם בלשון בני אדם כאדם ממש – –

ומדוע זה, רבונו של עולם, לא ילמד בן-האדם לשמוע שפת הבהמה?! כלום טפש הוא ממנה?

ואיך נתפלאו הרבי וכל חברי יחדיו! – יביטו יתמהו, ואני דובר:

"לק-לק-לק, חסידות טובות! לכנה לשלום! וברכנה לשלום את עמינדב בן דודי שב"ראשון-לציון" – אל נא תשכחנה!"

אומרים צעירי החסידות: "כן, כן, שמואליק! – אנחנו נבנה את קִנֵנו שם, על בית אבותיו של עמינדב זה, ונספר לו את הכל על אודותיך. נספר לו, כי למדת לדבר חסידות וכי כבר לומד אתה "שמואל בית", וכי בכפר היית, וכי הדודה שפרה נעשתה כלה למזל טוב – את הכל נספר".

...ואומר הרבי: "מה אומרות הן החסידות, שמואליק?"

ואני שמואליק מתרגם לו את דבריהן.

הרבי: "ושאל נא את חסידותיך, שמואליק, אם אפשר לשלוח בידן אגרת אל מעבר לסמבטיון, לעשרת השבטים?"

אני: "לק-לק-לק – זוכרות אתן מה שספּרתי לכן אז על הגג, על היהודים האדמונים, שמעבר לסמבטיון המגלגל אבנים?...

לק-לק-לק – אם אקשור מכתב ברגליכן, תביאו אותו אליהם?"

החסידות: "לק-לק-לק – בבקשה, בבקשה! גם תשובה משם נביא לכם לשנה הבאה, אם ירצה השם!"

• ביאור 'על היאור לעומת...' כנראה הועתק מדרשתו של הרב אריה קרן (הובא באתר 'אמא אדמה'), שהביא את הדברים בשם ספר "מרגניתא טבא דרבי מאיר" שמקורותיו במדרש תנחומא ובספר בעל "העקידה" - http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/week_chapters/week_chapter_hrikeren10_mikez.htm
• ביאור 'על היאור לעומת...' על-פי מאמר של מיצימיאו שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת תשרי ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-10-01.