מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"
הריעו" - בר"ה
"
כנור נעים עם נבל" - ר' חייא בר אבא אומר הוא נבל הוא כנור ורבי שמעון אומר נימין (ויתידות) יתירות שבין זה לזה למה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר
"בחדש" - בחדוש הלבנה
"
בכסה" - יום מועד קבוע לכך וכן (
משלי ז') ליום הכסא יבוא ביתו למועד הקבוע
"
כי חק" - הוא לישראל מאת הקב"ה לתקוע באותו היום והוא יום המשפט להקב"ה
"עדות ביהוסף שמו" - בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים
"
שפת לא ידעתי אשמע" - מפורש במסכת סוטה שלמדו גבריאל שבעים לשון
"
מדוד" - מעבודת עבדות לבשל קדירות כדרך שאר העבדים מדוד קדירה כמו (
שמואל א ב') והכה בכיור או בדוד
"בצרה קראת" - לי כלכם קראתם מצרת עבודת סבלות מצרים ואחלץ אתכם
"אענך בסתר רעם" - אתה קראתני בסתר ביני ובינך ואני עניתיך בקול רעם הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא
"
אבחנך על מי מריבה סלה" - ואע"פ שגלוי ובחון לפני שאתם עתידים להמרותי במי מריבה כך שנויה במכילתא
"
שמע עמי" - אחרי שכל זאת עשיתי לך כדי אתה לשמוע לי
"הרחב פיך" - לשאול ממני כל תאות לבך
"
ואמלאהו" - ככל אשר תשאל אמלא
"
בשרירות לבם" - במראית לבם כמו (לעיל ה') למען שוררי
"
לו עמי שומע לי" - עדיין אם היו רוצין לשוב לי ולשמוע אלי
"כמעט אויביהם אכניע" - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם
"
אשיב ידי" - אשיב מכתי מעליכם לתת אותה עליהם ואז
"ויאכילהו" - לישראל
"ומצור" - השביעם דבש כשהלכו בדרכיו כענין שנאמר (דברים ל"ב) ויניקהו דבש מסלע
