קטגוריה:שמות לג כא

<< | ספר שמות • פרק ל"ג • פסוק כ"א | >>

מהדורת הכתיב:

ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור.

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp הִנֵּ֥ה הִנֵּ֥ה - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 2009
מורפ': HTm מָק֖וֹם מָק֖וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4725
מורפ': HNcmsa אִתִּ֑י אִתִּ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp1cs וְנִצַּבְתָּ֖ וְ - ו' החיבור
נִצַּבְתָּ֖ - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5324
מורפ': HC/VNq2ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַצּֽוּר הַ - מילית, ה' הידיעה
צּֽוּר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6697
מורפ': HTd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הִנֵּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) מָק֖וֹם טפחא (מלך, דרגא 2)

אִתִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְנִצַּבְתָּ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־הַצּֽוּר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר יְהוָה: "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי שמור וידוע לי, וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר הסלע המוכר לך מהר סיני.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר יְיָ הָא אֲתַר מְתוּקַּן קֳדָמָי וְתִתְעַתַּד עַל טִנָּרָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר יְיָ הָא אֲתַר מְתַקַּן קֳדָמַי וּתְהֵי מְעַתַּד עַל טִינָרָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הנה מקום אתי" - בהר אשר אני מדבר עמך תמיד יש מקום מוכן לי לצרכך שאטמינך שם שלא תוזק ומשם תראה מה שתראה זהו פשוטו ומדרשו על מקום שהשכינה שם מדבר ואומר המקום אתי ואינו אומר אני במקום שהקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יז] הנה מקום אתי בהר אשר אני מדבר עמך כו'. פירוש, כי מילת "אתי" הנאמר בכאן, לא שהיה המקום עם הקב"ה, אלא רוצה לומר 'הנה מקום מוכן לי לצרכך שאטמינך שם שלא תוזק'. וכדי שלא יקשה לך, ומה היה צריך לומר 'הנה מקום אתי מוכן לצורכך', וכי אין מקומות הרבה בעולם דאפשר להטמין אותו שם עד שיאמר 'הנה מקום אתי מוכן לצורכך'. ועוד, "הנה מקום" וכי מקום אחד הוא בלבד בעולם שאפשר להטמינו לשם, לכך אמר "הנה מקום אתי" 'בהר אשר אני מדבר עמך תמיד', כלומר באותו הר יש מקום אחד מוכן לצרכך:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי – בָּהָר אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ תָּמִיד, יֵשׁ מָקוֹם מוּכָן לִי לְצָרְכְּךָ, שֶׁאַטְמִינְךָ שָׁם שֶׁלֹּא תִּזּוֹק, וּמִשָּׁם תִּרְאֶה מַה שֶּׁתִּרְאֶה; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, עַל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם מְדַבֵּר; וְאוֹמֵר "הַמָּקוֹם אִתִּי" וְאֵינוֹ אוֹמֵר "אֲנִי בַּמָּקוֹם", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ (ב"ר סח,ט).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"הנה מקום אתי" - בהר הזה אשר שכינתי שם "ונצבת על הצור" - שהוא בהר כמו שנאמר (לעיל יז ו) הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"הנה מקום אתי" מקום מוכן למראות אלהים, כאמרם זל (מגלה פרק הקורא) על מערה שעמדו בה משה ואליהו שהיא מי' דברים שנבראו בין השמשות:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויאמר ה'". עתה הודיעו השער שהוא מצד אחד נמנע ההשגה ומצד השני אפשרי ההשגה שהוא להשיג איך יצא המציאות שהוא בעל תכלית מאת הא"ס שהוא בלתי בעל

תכלית, ואיך יצא הרבוי מן האחדות, ואיך נתהוה המקום המכיל בתוכו כל העולמות ממי שנעלה מהמקום ומהזמן ומהגבול וכל שנוייהם, שבעיון הזה קבלו חכמי חרשים סוד הצמצום, וכתב בע"ח בתחלתו, תחלת הכל היה מציאת אור פשוט ונקרא אור א"ס ולא היה שום חלל ושום אויר פנוי, וכשעלה ברצונו להאציל ולברוא וכו' צמצם א"ע באמצע האור שלו בנקודת המרכז ונעשה חלל עגול שהוא המקום לכל העולמות אשר עשה, ופי' שלהוציא את העולמות שהם בעלי גבול ותכלית ומתקוממים במקום מאת הבלתי בע"ת והא"ס מוכרח ששער א"ע בדרך מוגבל ושער את כל העולמות שיהיו בעלי גבול ושיתקוממו במקום, כי בהיותו בלתי בע"ת ונמצאו בכחו כל האפשריות עד בלי תכלית ימצא בו ג"כ האפשריות להמציא עולמות שהם בעלי גבול ותכלית, ולהמציא מציאות זה עזב דרכו הבלתי בע"ת שזה ימליץ שצמצם א"ע וסלק אורו ממקום זה היינו שסלק את אורו הבלתי בע"ת ונעשה חלל ומקום שיתקוממו שם ברואים בעלי גבול שצריכים מקום המגביל אותם, ובכ"ז גם צמצום זה נמצא בכחו הבלתי בע"ת שעז"א הנה מקום אתי, שכפי מה שהוא א"ס ובלתי בע"ת בהכרח נמצא בכחו גם אפשריות הצמצום, ומקום הזה היה המרכז שבו יעמדו כל היצור, ועז"א ונצבת על הצור, שבהתגלות הצמצום הזה והחלל הפנוי נמדד ונגבל בתוכו כל היצור שרצה לבראות, וכבר כתב במו"נ ח"א ששם צור מורה על כלל המציאות שיצר שעל ידי זה נקרא צור עולמים, ר"ל שבהשגה זו תתיצב להשיג כל היצור שנעשה במקום הזה: