לדלג לתוכן

זהר חלק ב קיד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


רעיא מהימנא

"לך" - כגון "לך לך מארצך וגו'". הכא ש' - (איוב לג, כט) "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר", הכא קא רמיז לך תלת זמנין. (בגלגולא) בגלותא רביעאה-- "רד", בגין בת יחידה כלה דילך דנפלת. הדא הוא דכתיב (עמוס ה ב) "נפלה לא תוסיף קום". ומיד דאנת נחית בגיניה - תקום עלך. והאי [איהו השבת אבדה. והאי אורייתא דאתגליא על ידך -- האי] איהו השבת אבדה דילך, דלאו למגנא אתגליא לך אורייתא יתיר מכל ישראל, ואסתלקת לגבך, כמיא דבאר דאסתלקו לגבך ולא לאבהן ולא לבר נש, דהא באר מכרת אדוניה. ואורייתא דא אתמר עלה (במדבר כא יז) "ומשם בארה היא הבאר וגו'", הבאר היא מליא ולא נפקין מימוי לבר. ואיהו באר מיא דאורייתא, דאפיק כל מיין. וכל מיין דעלמא עאלין ביה. ולא נפקין מימוי לבר. ואיהו באר דאפילו כל בני עלמא שאבין מניה מיא, ואפילו כל ענני עלמא, לא חסרין מניה אפילו כחוט השערה. בגין דבאר דא לית ליה סוף, יתיר עמוק הוא מדאורייתא דאתמר בה (איוב יא ט) "ורחבה מני ים", ובכד דיליה (מאן) דשאבי מניה מיא - איהו בלע (ס"א כל מימין וכל חכמתין) כל חכמתין דעלמא. כל שכן באר עצמו.

וכן עתיד קודשא בריך הוא לאהדרא לך גזל דילך דאיהו מטה, דאתמר ביה (ש"ב כג כא) "ויגזול את החנית מיד המצרי", דעלך אתמר (שמות ב יט) "איש מצרי".

ובגלותא דילך ובגלגולא דילך יפריש לך ערי מקלט, לשזבא מכמה דרדפין אבתרך דלית להון סוף. והאי איהו פקודא (חדא) להפריש ערי מקלט למאן דקטל, בגין ההוא מצרי דקטלת במצרים, דתמן הוה נחש הקדמוני וכל משרייתיה, דהוו סחרין ליה, וקטלת ליה בלא זמניה, ולא דחלת מרודפין דיליה, דבכמה אתרין רדפו אבתרך כמה נשין בנערותך, דאינון נעמ"ה אגר"ת לילי"ת אוכמא. וקודשא בריך הוא יהיב לך ערי מקלט לאשתזבא מנהון, ואינון שערי תשובה. בגין דאת בן י"ה - ברא דאבא ודאמא. בתר דהדרת בה"א בתיובתא אסתלקת בבינה, יה"ו אילנא דחיי, ובגינה את זכי לאת ה', בגין דאעילת גרמך אבתרהא בתיובתא, לאהדרא לה למרך, ולסלקא לה מגלותא, ולא לקבלא אנת אגרא, וקודשא בריך הוא שוי שמיה בך. ובגין דמחשבה דילך הות לעלת העלות, שוי בך מחשבתיה דאיהי יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ועלת העלות איהו מיחד אלין אתוון בך, לאשתמודעא ליה באלין אתוון.

ובגין דאת הוית גומל חסד עם שכינתא, דכל פקודין דילך לקיימא איזהו חסיד המתחסד עם קונו - יהב לך מדת חסד. ובגין דנטרת פקודין דלא תעשה, והוה לך לאתגברא על יצרך למקשר ליה תחות ידך, ולא אשתדלת בהאי פקודא אלא לקשרא סמא"ל תחות ידא דקודשא בריך הוא. ובת זוגיה דאיהי שפחתא בישא תחות יד גבירתה --לון ולכל ממנן ולכל משריין דלהון-- קודשא בריך הוא יהב לך מדת גבורה דיליה למהוי בסיעתך, דיתחלחלון וידחלון מינך סמא"ל ובת זוגיה וכל ממנן ומשריין דלהון, ויהון קשורים בשלשלאי תחות ידך.

ובגין דהדרת בתיובתא באות ברית - נחית בינה יה"ו לאתחברא לך בצדיק בגינך. קודשא בריך הוא יהיב לך אות ברית, צדיק דיליה. ובגין דמחשבה טובה עבדת כלא, הכי נחית שמא מפרש (דמרך) עלך, ומתמן (ס"א רשומא דנחית) נחית עלך.

ובגין דאנת משתדל בכל יומא בתרין שפוון דילך בצלותא לשבחא למרך באדנ"י שפתי תפתח בתרין שפוון דילך - בנביאים וכתובים, ובכל מיני זמר ונגון בצלותא - קודשא בריך הוא נחית לון בשפוון דילך. כל שכן דדרגא דילך עמודא דאמצעיתא, וביה אשתדלת בכל יומין דילך בקשוט, קודשא בריך הוא יהביה לך, לסלקא לך ביה בתורת אמת, כלילא מכל מדות, ואתוון דשמא מפרש בד' אתוון.

דקדם דחזרת בתיובתא,