לדלג לתוכן

זהר חלק ב קטו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


רעיא מהימנא

לא הוית אלא באילנא דטוב ורע, 'עבד' ו'נער' הוה שמך. בקדמיתא (שמות ב ו) "והנה נער בוכה". עבד נאמן, הדא הוא דכתיב (במדבר יב ז) "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא", וההוא רע שותפא דעבד גרם לך למחטי בסלע, בגין דמטה דאתמסר לך (נ"א בידך) הוה דאילנא דטוב ורע -- מטטרו"ן טוב, סמא"ל רע.    וכען דחזרת בתיובתא ואתדבקת באילנא דחיי, הא נפקת מ'עבד' ואתהדרת 'בן' לקודשא בריך הוא, ומטה דאתמסר בידך יהא 'עץ חיים', -ו'-, דאיהו בן י"ה, ויעול (ד"א ותיעול) במ"ט אנפין דילך באורייתא, ויתעבד מוט, ויתקיים בך (תהלים נה כג) "לא יתן לעולם מוט לצדיק".

מ"ט אנפין, מ"ט אתוון דשמע ישראל וברוך שם. שית תיבין דיחודא עלאה, ו' עלאה, תפארת. שית תיבין תניינין דברוך שם, ו' תניינא, צדיק. מ"ט באמצעיתא א, וישאוהו במוט בשנים, בלא וא"ו באמצעיתא איהו מ"ט, (נ"א בלא א' דאמצעיתא דו"ו), (משלי כה כו) "וצדיק מ"ט לפני רשע". ומאן גרם דא? א', אחד מחמשים, דחמשין תרעין אתיהיבו לך חסר חד, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, חמשין שערי בינה נמסרו למשה חוץ מאחד. והאי איהו א' דחסר מחמשין ואשתאר מ"ט. ודא גרים לך "צדיק מט לפני רשע".

מאי רשע דא? סמא"ל. והאי איהו מ"ט מן מטה דילך, דאתמר ביה (שמות יז ט) "ומטה האלהי"ם בידי", (דמטה אחרא אית לך), מטה דילך הוא מטה דמשה. ובגין דא א' מטה דילך דאיהי בינה חוזרת לך, כמה דאוקמוה במתניתין אלף בינה, דחזרת לך בתיובתא, ותיעול בין ו"ו ואתעביד וא"ו, לקיים בך לישראל (ישעיה נד, ו) "וברחמים גדולים אקבצך" (ירמיה לא, ח) "ובתחנונים אובילם". מתמן ואילך יתקיים בך "לא יתן לעולם מוט לצדיק".


בההוא זמנא יתקיימו בך תרין פקודין. חד (דברים כב ד) "הקם תקים עמו", תניינא (שמות כג ה) "עזוב תעזוב עמו". הקם עם ו' עלאה משיח ראשון, תקים עם ו' תניינא, עמו, דא בן עמרם דסליקת לבינה דאיהי א'.

ולמאן הקם תקים? לאת ה' דנפלת באלף חמישאה. בתר ע"ב כמנין עזו"ב תעזוב עמו, עזוב ע"ב ז"ו. ודא ע"ב שמהן ויסע ויבא ויט. דא וא"ו מן וה"ו. תמן עזר ולא קימה. והאי איהו עזוב, תעזוב תמן (דברים יא יד) בעת"ו יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשך ויצהרך, דאינון ישראל, לקט שכחה ופאה (ויקרא יט י) "לעני ולגר תעזוב אותם".

הכא אוליפנא פקודא תליתאה. וצריך לאחזרא עלייהו, דהא מסטרא דצדיק עני, עזוב תעזוב צדיק, עמו, דא בן עמרם, והאי איהו לעני ולגר תעזוב אותם, גר אנת, כגוונא דאתמר בך בקדמיתא עם עני, (שמות יח ג) גר הייתי בארץ נכריה, אבל הקמה בדרגא דילך, הקם ו' תתאה, תקים עמו, עם בן עמרם, בדרגא עלאה דילך תפארת, במ"ה דילך שמא מפרש בשלימו.

בתר ק' ק' דהקם תקים, (ובגין דא הקם תקים) אשתאר תים, מאי קא אחזי, (בראשית כה כז) יעקב איש תם, עמו, עם בן עמרם יוקים, הקם צדיק, תקים תם:

לפדות עבד עברי ועוד

פקודא בתר דא לפדות עבד עברי ואמה העבריה, ליעד אמה העבריה, לדון בקנין עבד עברי, הענק תעניק לו. הדא הוא דכתיב "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד". מאי "שש שנים יעבד" ומאי קנין דיליה? אלא בסתרי תורה, מטטרו"ן עבד יהו"ה, כליל שית סטרין, כחושבן שית אתוון דיליה, שית סדרי משנה, ובהון אית ליה לבר נש למפלח למאריה, למהוי ליה עבד (ס"א נמכר), למעבד קנין כספו, דכסף ימינא דאברהם, חסד דרגא דיליה, אורייתא מתמן אתיהיבת. ומאן דאשתדל בה בגין לזכאה (בה) לעלמא דאתי, אקרי 'קנין כספו', עלמא דכסופא. 'קנין' על שם (שם יד יט) "אל עליון קונה שמים וארץ", (משלי ד ה) "קנה חכמה קנה בינה", קנה לו דברי תורה.

רבו בתר דקנה לו -- (ויקרא כה, לא) "גאולה תהיה לו". אית דאיהו קנוי (ליה) לעולם, ואית דאיהו קנוי ליה שית שנין. מאן דאיהו קנוי ליה לעולם, כתיב ביה "ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם"-- לית עולם אלא עולמו