סנהדרין צד א
על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מנייהו אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא ואיהו עדיף מנייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעות אע"ג דאינהו לא חזו מידי מזלייהו חזי אמר רבינא ש"מ האי מאן דמבעית אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבעה גרמידי אי נמי ליקרי קרית שמע ואי קאי במקום הטנופת לימא הכי עיזא דבי טבחא שמינא מינאי (ישעיהו ט, ו) למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' א"ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבש"ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר (ישעיהו כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו' אמר שר העולם לפניו רבש"ע צביונו עשה לצדיק זה יצאה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי אמר נביא אוי לי אוי לי עד מתי יצאה בת קול ואמרה (ישעיהו כד, טז) בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו ואמר רבא ואיתימא ר' יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי (ישעיהו כא, יא) משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל וגו' א"ר יוחנן אותו מלאך הממונה על הרוחות דומה שמו נתקבצו כל הרוחות אצל דומה אמרו לו שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו תנא משום רבי פפייס גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו' כיוצא בדבר אתה אומר (שמות יח, י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' ויחד יתרו רב ושמואל רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ושמואל אמר שנעשה חדודים חדודים כל בשרו אמר רב היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה (ישעיהו י, טז) לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון מאי במשמניו רזון אמר הקב"ה יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות חזקיה דכתיב (ישעיהו ט, ה) כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והאיכא חזקיה שחזקו יה דבר אחר חזקיה שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים סנחריב דכתיב ביה (מלכים ב טו, כט) תגלת פלאסר (דברי הימים ב כח, כ) פלנאסר (מלכים ב יז, ג) שלמנאסר (מלכים ב טו, יט) פול (ישעיהו כ, א) סרגון (סרגין) (עזרא ד, י) אסנפר רבא ויקירא והאיכא סנחריב שסיחתו ריב דבר אחר שסח וניחר דברים כלפי מעלה א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל שנאמר (מלכים ב יח, לב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר מלך טיפש היה למאן דאמר מלך פקח היה אי אמינא להו עדיפא מארעייכו אמרו קא משקרת ומאן דאמר מלך טיפש היה אם כן מאי רבותיה להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר לאפריקי ורבי חנינא אמר להרי סלוג אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כי ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין (ישעיהו י, טז) ותחת כבודו [יקד] יקוד כיקוד אש א"ר יוחנן תחת כבודו ולא כבודו ממש כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאני מכבדותי רבי אלעזר אמר תחת כבודו ממש כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה פרעה שחירף בעצמו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו סנחריב שחירף
רש"י
[עריכה]אינהו עדיפי מיניה וכו' - איידי דגררא בעלמא קתני הכא ומילתא באפי נפשה היא וברוב ספרים אינה כתובה:
מ"ט איבעות - דכתיב אבל חרדה גדולה נפלה עליהם:
לנשוף - לדלוג:
במקום הטנופת - דלא מצי קרי:
לימא הכי - לחש כלומר לך אצל העזים והניחני: מ"ם שבתיבת למרבה המשרה סתום לכך נסתם לומר נסתמו הדברים שעלו במחשבה ולא נעשה ל"א שביקש הקב"ה לסתום צרותיהן של ישראל שבקש לעשותו משיח ומורי רבי פירש לפי שנסתם פיו של חזקיה ולא אמר שירה:
כל הנסים הללו - שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו:
שר העולם - מלאך שכל העולם מסור בידו:
שמענו צבי לצדיק - שר העולם שאמר עשה צביונו של צדיק:
רזי לי רזי לי - נסתרות שלי הן ואני יודע על מה מעכב:
אמר נביא אוי לי עד מתי - יבא משיח:
עד דאתי בזוזי ובזוזי דבזוזי - עד שנתבזזו שונאי ישראל כמה פעמים:
שר הרוחות - שהנשמות נפקדות אצלו והיינו משא דומה כך אמר דומה אלי קורין הרוחות על עסקי שעיר עשו ואומר לי שומר מה מלילה הקב"ה שהוא שומר מה אומר מן הגלות שהוא כלילה:
שומר מה מליל - מה דבר מתי קץ הגאולה מליל זה:
אתא בקר - בתמיה ואית ספרים דלא כתיב בהו ונכון אמר להם השר כך אמר שומר הקב"ה אתא בקר גאולה תבא וגם לילה אבל מתחלה תהיה גלות הרבה ל"א שיגאלו ויבנה מקדש שני ויחזרו ויגלו גלות זה ל"א וגם לילה לרשעים וכן תרגומו מוכיח אית אגר לצדיקיא ואית פורענות לרשיעיא:
אם תבעיון - אם תבקשו להגאל:
בעיו - בקשו רחמים:
שובו - בתשובה ואתיו לגאולה:
גנאי הוא - דבר מגונה עשו:
חרב חדה - שמל את עצמו ונתגייר:
חדודין חדודין - קמטין קמטין שהיה מיצר מאד על מפלת מצרים:
גיורא עד עשרה דרי - הכי הוא משל בני אדם ומיהו יתרו לאו עשירי הוה: פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום:
שחיזק ישראל - העוסקין בתורה כדלקמן:
תגלת פלאסר - שם אחד הוא דכתיב בימי פקח בן רמליה בא תגלת פלאסר מלך אשור: אסנפר חד רבא חד ויקירא חד:
כלפי מעלה - כדלקמן שחירף ע"י מלאך:
אל ארץ כארצכם - ולא אמר מוטבת מארצכם:
קא משקרת - שהרי אין ארץ מעולה הימנה ולכן לא אמר מוטבת מארצכם:
להיכא אגלינהו - סנחריב לעשרת השבטים דכתיב (מלכים ב יח) וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי הי נינהו אותן מקומות:
אבל ישראל - כי אגלינהו סנחריב ספרו בגנותה של א"י דכי מטו לאותו מקום ששמו שוש אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא לארצנו וכשבאו למקום ששמו עלמין אמרו כי עלמין זה המקום שוה לירושלים שנקראת בית עולמים:
כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו על חד תרין - כלומר זה יפה פי שנים כמקומנו ועל שם כך נקראו כל אותן מקומות כך:
ה"ג תחת כבודו ולא כבודו ממש - דכבודו ממש משמע בשרו וגופו תחת כבודו משמע תחת הגוף והבשר כלומר נשמה שבתוך הגוף והשתא אמר תחת כבודו ולא כבודו ממש נשמה שבתוך הגוף אלא האי כבודו היינו בגדיו דתחת בגדיהם נשרפו וכי הא דרבי יוחנן וכו' דכל הגוף נשרף תחת הבגדים ולא גרסי' תחת כבודו ולא תחת כבודו ממש דמשמע דמקרא נפקא לזה דהאי תחת כבודו לא תחת כבודו ממש ומהיכא תיפוק ליה האי אבל השתא דדרשא בעלמא דריש ליה:
תחת כבודו ממש - תחת גופו ממש שהגוף קיים ונשמה נשרפת:
בעצמו - הוא עצמו ולא ע"י שליח לא היה ביזוי כל כך ולכך הקב"ה כמו כן נפרע ממנו בעצמו ולא נתבייש כל כך דאינו דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן:
ראשונים נוספים
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/סנהדרין/פרק יא (עריכה)
והריחו ביראת ה' אמר רבא שמריח ודאין כלומר שמבין ברוח הקדש אמיתת הדבר ואינו דן לפי טענותיהן של בעלי דינין ולא עפ"י עדותן אלא יודע מי זכאי ומי חייב מריח לשון ומרחוק יריח מלחמה (איוב לט כה) ודאין לשון דבר ודאי שמרביתו ודאין בפתח הו"ו ודלי"ת דגושה וקמוצה ויש מפרשין מריח כדאמרן ודאין תרגום ושופט כלומר שמריח ברוח הקדש ושופט ודיין בשווא תחת הו"ו ודלי"ת רפויה וקמוצה:
בר כוזיבא ממלכי בית שני היה אמר להו לרבנן אנא משיח אמרו במשיח כתיב ביה דמריח ודאין נחזי דאי מריח ודאין [אין] ואי לא כיון דקא חזו דלא מריח ודאין קטלוה איכא למימר דכי האי גונא נביא שקר הוה דהא משיח ברוח הקדש הוא דמורח ודאין ואיהו כיון דאמר דמשיח אנא ומוראה אנא ודאין הו"ל נביא שקר ומיחייב קטלא:
והיו סריסים חד אמר סריסים ממש שכן דרך המלכים לסרס בני אדם העומדין לפניהן שלא יזקקו לנשיהן וחד אמר שנסתרסה ע"ג בימיהן כלומר שנתבזת בימיהן וידעו הכל שאין בה ממש. כה אמר ה' לסריסים כו' ונתתי להם יד ושם טוב מבנים כו' שם עולם אתן לו להם לא נאמר אלא לו לאחד מהן זה ספר דניאל שנקרא על שמו. ודייקינן מכדי כל מילי דעזרא כו' כלומר מפני מה לא נקרא ספרו של נחמיה על שמו שהרי הוא היה אחרון וכל מילי דעזרא איהו כתבינהו אמר רב יוסף מפני שסיפר בגנותן של ראשונים שנאמר והפחות הראשונים כו' רבא אמר אף על דניאל דגדול ממנו סיפר מדקאמר הפחות הראשונים כולם בכלל ומנא לן דגדול ממנו דכתיב והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה מאן נינהו אנשים זה חגי זכריה ומלאכי ומאחר דהוה עדיף מחגי זכריה ומלאכי דהוו נביאי כל שכן דהוה עדיף מנחמיה בן חכליה דלא הוה נביא
לםרבה המשרה מפני מה כל מ"ם שבאמצע פתוחה וזו סתומה כנגד מ"ם של משיח שהיא פתוחה בקש המקום לעשותו לחזקיה משיח אמרה מדת הדין כו' לכך נסתם מ"ם שבו כדי לשנותה ממ"ם שבמשיח ויש אומרים לכך נסתמה ללמד שדברים שהיו פתוחין לעשות נסתמו. אמר שר העולם לפני הקב"ה רבש"ע יעשה צביונו לצדיק ויעשה משיח כו' מאחר שצדיק גמור הוא מפני שלא אמר שירה יענש יצאת ב"ק ואמרה רזי לי רזי לי כלימר אוי לי שמדת הדין מעכבת מלאך הוא דאמר הכי וכל היכא דמשתמע קלא ולא מיחזי מאן דרמיה מיקרי ב"ק וי"ל דקב"ה אמר רזי לי מלשון גלי רזין (דניאל ב כח) כלומר סודי לי ואין אחר יודע אמר נביא אוי לי עד מתי יצאת ב"ק ואמרה בוגדים בגדו כלומר עד שיבגדו בוגדים אלו עכו"ם שבוזזין ממונן של ישראל והיינו בזוזי ובגד בוגדים בגדו ועד שיבגדו בוגדי בוגדים והיינו בזוזי דבזוזי והם בוזזים שניים שבאין אחר הראשונים ובוזזין להן מה שהניחו הראשונים:
משא דומה נתקבצו כל הרוחות אצל דומה שממונה עליהם להודיעם מתי יבא משיח ויחיו. אלי קורא משעיר קראוני על עיסקי שעיר כלומר על עיסקי עשו שמשתעבד בישראל שומר מה מלילה כלומר מה אומר שומר במה שיהיה מלילה זו מגלות זה שדומה ללילה ואין שומר אלא הקב"ה שנאמר (תהילים קכא ד) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל השיבן דומה אמר שומר אתא בקר גאולה לצדיקים וגם לילה לרשעים כלומר סוף גאולה לבא אם תבעיון בעיו אם רצונכם לבקש את פני המקום בקשו פניו שובו אתיו שובו אלי ואשובה אליכם אי נמי אם תבעיון גאולה בעיו בקשו רחמים ושובו אתיו גאולה והכי מוכח ביהונתן בן עוזיאל אית אגר לצדיקיא ואית פורענות לרשיעיא דבר אחר אתא בקר גאולה וגם לילה גלות כלומר הרי גאולה לפניכם בחרו לכם אחד מהם אם תבעיון בעיו כו' כדפרישית:
ויחד יתרו שנעשה בשרו חדודין חדודין על שמועה ששמע שנפרע המקום ממצרים ואעפ"י שהיה גר היה קשה בעיניו: לכן ישלח האדון במשמניו לשון שמונה יבא חזקיהו כו' בעל שמונה שמות ויפרע מסנחריב בעל שמונה שמות: עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם כי מטו שוש אמרי שויא כא"י ואמטול הכי איקרי שוש כי מטו עלמין אמרין כעלמין שוה כבית העולמים ואמטול הכי איקראי עלמין כי מטו שוש תרין אמרי על חד תרי שוה היא פי שנים כבית העולמים ואמטול הכי איקרי שוש תרין כלומר שויא תרין.
תחת כבודו כו' אמר ר' יוחנן תחת כבודו ולא תחת כבודו ממש דכולי עלמא תחת כבודו משמע תחת כבודו ולא בכבודו ממש מלמד שכבודו קיים והשאר נשרף ובפירושא דכבודו פליגי ר' יוחנן סבר האי תחת כבודו דקאמר לאו כבודו ממש הוא אלא תחת בגדיו קאמר כי הא דר' יוחנן קרי להו למאניא מכבדותי ר' אליעזר אומר תחת כבודו ממש קאמר והיינו תחת גופו וכי תימא מאי תחת כבודו דמשמע ולא בכבודו אין הכי נמי משכחת לה בשרפת נשמה וגוף קיים:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה