קטגוריה:דניאל ב כח

לאחר שדניאל טען, כפי שהכשדים אמרו למלך, "הָרָז אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל אֵין חֲכָמִים, אַשָּׁפִים, חַרְטֻמִּים וְקוֹסְמִים יְכוֹלִים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ב כז), הוא ממשיך בקו שהכשדים אמרו: "אַיִן אֲשֶׁר יַגִּידֶנּוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא אֱלֹהִים" (ביאור:דניאל ב יא).

וכך דניאל רומז למלך שלמרות שאין אדם שיגלה את הרז, בכל זאת יש אלוהים שיכול לעזור.

הדרך שדניאל בחר היתה לעורר סקרנות במלך לרצות לשמוע עוד ועוד, לקבל עוד שבחים, ולראות האם הפתרון יביא לו כבוד.
דניאל בדבריו יצור מתח ספרותי ותקווה לחוויה מעשירה. וכך המלך יקשיב ויתן לו לדבר עד הסוף.

דניאל נזהר לא להתחייב שהוא יודע את החלום והפתרון.
דניאל רק קובע עובדה מקובלת על כולם, שיש אלוהים בשמים והוא יודע את כל הסודות שקרו בעבר, ויקרו בעתיד.

המילים "גָּלֵא רָזִין" - (מגלה סודות) הם בשני מובנים:

1. אלוהים מגלה וחושף סודות.
2. אלוהים מגלה ומדווח את הסודות לבני אדם.

אלוהים מודיע את העתיד כדי לכוון אותו להגשמה. כך אלוהים מתקשר עם בני האדם במציאות או בחלום ומודיע להם דברים.
דניאל היה מודע שזאת שיטה שאלוהים נוקט: כך בסיפורי האבות והאמהות, כך בחלומות יוסף, שר המשקים והאופים, חלומות פרעה, הנביאים.

כאשר היה חשוב לאלוהים לדבר עם בני אדם, הוא הודיע להם מה עומד לקרות, וסביר שנבוכדנצר היה מודע שחלומות הם מסר מאלוהים.

דניאל עדיין לא אומר שהוא יודע את החלום.
דניאל רק מצהיר, שאלוהים הודיע למלך נבוכדנצר דבר פלא חשוב, ועזר לו לדעת מה יהיה בעתיד.
דניאל נותן כבוד אדיר למלך, שאלוהים מצא לנחוץ לדבר איתו. המלך התמלא בגאווה, וסביר שהוא לא יפגע באדם שמראה ומעניק לו כבוד אלוהי.

אחרית הימים זאת תקופה לא מוגדרת. לאדם לא כל כך חשוב מה יקרה אחרי זמן רב ביותר.
דניאל לא התכוון לזמן שהמשיח יבוא. הוא התכוון כמו בברכת יעקב, "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט א), והכוונה לעתיד קרוב של מספר דורות או תקופות, ולפחות חלק ימשיך זמן רב. אין ספק שהחלום לא נתן פרטי פרטים, תאריכים, שמות, מקומות כמו ספר היסטוריה. החלום רק הודיע באופן כללי את העתיד.

פרעה חלם חלום ספציפי, ויוסף היה יכול לכוון את הכלכלה של מצרים לטפל בעניין הכלכלי. דניאל לא ראה חלום כזה, אלא רק חלום כללי של עליה וירידה של ממלכות.

דניאל חיכה שהמלך יגיב.

אם החלום היה משהו אחר, כגון נשואים עם נסיכה מצרית או יוונית, המלך היה עוצר אותו ומיד אומר לו שדבריו הם חסרי שחר.
כיוון שהמלך לא עצר אותו, דניאל הבין שהוא נע בכיוון הנכון, וייתכן שהמלך שכח את החלום וכל מה שהוא יגיד יהיה אמת למלך.

כדי לבזבז זמן, ולתת למלך להגיב, דניאל חוזר על דבריו, שאלוהים העניק למלך חזון שהגיע לראשו בזמן שהוא ישן.

"חֲלוֹמְךָ וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשְׁךָ" ניתנים להבנה בשני כיוונים:

1. זלזול - סתם חלמת חלום חסר ערך, וראית חזיון כמו משוגעים רבים. אין צורך לדון או לנסות להבין.
2. הערצה - המלך הנעלה חלם וחזה מסר מאלוהים. המלך זכה להיות נביא קדוש ומכובד.

לפי תגובת המלך דניאל ימשיך.

דניאל מסיים במילים: "דְּנָה הוּא" (זה הוא) וגם כאן יש למלים שני הסברים:

1. "דְּנָה הוּא" - הנה אני עומד להגיד לך מה חלמת.
2. "דְּנָה הוּא" - מה שכבר אמרתי לך 'שאלוהים העניק לך מסר' זה הוא.

גם כאן דניאל המתין לראות את תגובת המלך: מצמוץ בעיניים, רעידת יד או רגל, עיוות פנים, חיוך, נשימה עמוקה כאילו שהוא עומד לדבר. כל אלה היו מכוונים את דניאל איך להמשיך בדבריו.

המלך לא הגיב, וכך דניאל הבין שהמלך מרוצה עד כה וייתכן שאינו זוכר את החלום.