ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שמיני

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה א

מתני’: ^ח_אהזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה, הרי זו מגורשת. ^ח_בזרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצירו. אפילו עמה במיטה, אינה מגורשת. לתוך חיקה או לתוך קלתה, הרי זו מגורשת:

גמ’: כתיב (דברים כי תצא כד א) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. אין לי אלא בידה. בגינתה בחצירה מניין? תלמוד לומר (דברים כי תצא כד ג) ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. ונתן ונתן שתי פעמים לרבות נתינה מכל מקום. עד כדון כ°רבי עקיבה רבי עקיבא _{שדורש מילים מיותרות}. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שאומר דיברה תורה כלשון בני אדם מהיכן נילמד דין זה? ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל ונתן בידה פירושו ברשותה. דתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל (במדבר חקת כא כו) ויקח את כל ארצו מידו ועד ארנון. וכי מידו לקח? אלא מהו מידו? מרשותו. וגינתה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד ב] וחצירה אינן משועבדין לאיש? _{נמצא שהגט לא יצא מרשותו} אין שיעבוד הבעל אלא לאכילת פירות. אבל גוף הקרקע ברשות האשה. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר בשם רבי ינאי רבי ינאי°. אין גינתה וחצרה זוכים לה, עד שיכתוב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך. רבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה° אמר בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. אפילו לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך, לפי שאין יד האשה כיד בעלה. תנן התם (משנה קידושין א ג) עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים _{דאין לעבד קנין בלא רבו} ובשטר על ידי עצמו דברי _{רבנן בדעת} °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים _{דאין אומרים ידו וגיטו באים כאחד} ובלבד שיהא הכסף משל אחרים _{שיש לעבד קנין בלא רבו. ואיתמר עליה} °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר °רבי מאיר רבי מאיר אומר עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר בין על ידי אחרים בין על ידי עצמו ובלבד שיהא הכסף משל אחרים. ואתיא דרבי ינאי רבי ינאי° כרבנן. ודרבי הושעיה רבי אושעיא רבה° כ°רבי מאיר רבי מאיר. דרבי ינאי רבי ינאי° כרבנן, דרבנן אמרי. על ידי שאין יד העבד כיד רבו. _{ואף דאמרינן מה שקנה עבד קנה רבו. הזכיה באה לעבד והאדון זוכה ממנו} ולכן הוא זכה גיטו מיד רבו. וגינתה וחצירה אין זוכין לה הואיל והן משועבדין לאיש לאכילת פירות, עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך. וקשיא על רבנן בדעת °רבי מאיר רבי מאיר, שהם אומרים בכסף על ידי אחרים משום שיד העבד כיד רבו. והוא זכה גיטו מיד רבו? ודרבי הושעיה רבי אושעיא רבה° כ°רבי מאיר רבי מאיר _{דיד העבד כיד רבו וכחד גופה הוא והאדון זוכה מהנותן ולא מהעבד}. דאף על פי ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר שיד האשה כיד בעלה הוא, זכתה גיטה מידו. דידה וגיטה באים כאחד. וגינתה וחצירה זוכים לה. דאף על פי שהן משועבדין לאיש, אפילו לא כתב לה דין ודברים אין לי מנכסייך דגיטה וחצירה באין כאחד. נפלו נכסים לו ולה. אפילו כתב כמי שלא כתב. כגון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ח_א מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף א', סמ"ג עשין נ :

2 ח_ב טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף י':

[ע"ב]

-----------------------------------דף מה

ירושלמי מאיר גיטין מה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד א] היה נשוי את בת אחיו ונפלה לשניהם ירושה, אפילו כתב כמי שלא כתב. נתן לה אחר מתנה ואמר לה על מנת שלא יהא לבעלה רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך. אפילו לא כתב לה כמי שכתב. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. ^ח_גזרקו לה בחצר שאינה של שניהן לתוך ארבע אמות שלה, מהו? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° צריכה _ספק לרבנין ולא איפשטה. אמר רבי אבין רבי אבין° מחלוקת רב רב (אמורא)° ורבי חייה רובה רבי חייא רבה°. דאמר שמואל שמואל (אמורא)°, אמר רבי זעירה רבי זעירא°, אמר רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי° בשם רב רב (אמורא)°. אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן. ותני רבי חייה רבי חייא רבה° ופליג. אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה? ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן. ^ח_דאבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה. ^ח_הברשות המוכר לא קנה אלא עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים. ברשות זה שהיו מופקדין אצלו. לא קנה עד שיזכוהו בהן בקנין סודר, או עד שישכיר לו את מקומו _{ויקנה בקנין חצר. וקנין ד’ אמות דומה לקנין משיכה לפי זה},_{לשיטת רב רב (אמורא)° אם הבעל זרק את הגט לחצר שאינה של שניהם לתוך ד’ אמות של האשה לא קנתה ואינה מתגרשת. ולשיטת רבי חייא הגדול רבי חייא רבה° קנתה ומגורשת}. תנן, או לתוך קלתה הרי זה מגורשת. אמאי? הרי זה כליו של לוקח ברשות מוכר שלא קנה לוקח, ואיך זכתה בגט? עולא בר ישמעאל עולא° אמר. אין הבעל מקפיד על כך, דלא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. _{וקא סלקא דעתין משום דקלתה דבר מועט אינו זוכה אף שידה כידו}. הגע עצמך שהיתה קלתה של זהב? _{כיוון שנתן לה דבר חשוב כזה במתנה} כל שכן לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ^ח_וובלבד במשתמשת בה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ובלבד במשתמשת בה באותה שעה, _{שרק אם משתמשת בה אין הבעל מקפיד על מקומה. אבל במונחת סתם מקפיד}. ריש לקיש ריש לקיש° אמר בקשורה לה דהוי כידה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ובלבד שכשעומדת מוגבהת מחמתה ואינה נגררת על הארץ. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ומסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתני, אפילו זרקו לה בתוך המלוש _{כלי לישה} שלה הרי זו מגורשת. והרי אין דרך המלוש להיות קשור בה אלא ודאי משום שאין הבעל מקפיד על מקום כלי אשתו

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד ב] מתני’: ^ח_זאמר לה כינסי שטר חוב זה. או שמצאתו מאחוריו, קוראה והוא גיטה, אינו גט. עד שיאמר לה הא גיטיך. ^ח_חנתן בידה והיא ישינה. ניעורה קוראה והרי הוא גיטה. אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך. ^ח_טהיתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה. קרוב לה מגורשת. קרוב לו אינה מגורשת. מחצה למחצה, מגורשת ואינה מגורשת:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר היא. ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. לעולם אינו גט. עד שיאמר לה בשעת נתינה, הא גיטיך. כמה הוא קרוב? רב רב (אמורא)° אמר ארבע אמות. אמר רבי אלאי רבי אלאי° היורש יש לו ארבע אמות בחצר כנגד כל פתח. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דאמר בשם רבי ינאי רבי ינאי°, _קרוב לא בארבע אמות אלא בפישוט ידים. ותנינן בפישוט ידים. רבי אבא רבי אבא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב רב (אמורא)°  האם רב חזר בו? תמן הוא אמר, ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן? כאן להלכה _{ארבע אמות}. כאן למעשה _{שמחמירים רק בפישוט ידים}. תני רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אפילו קרוב לזו מלזה אלא שאינה יכולה לשומרו שאם בא הכלב ונטלו, אינה מגורשת. שמואל שמואל (אמורא)° סבר כהדא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° _{שאפילו יותר מד’ ובלבד שיהיה קרוב לה ויכולה לשומרו, אבל בלא יכולה לשומרו אפילו פחות מארבע אמות אינה מגורשת}. ופליג אדרב רב (אמורא)°_{אבל למעשה} ^ח_יהמחוור בכולן, עד שיתננה לתוך ידה. היה פישוט ידים בינו לבינה ושניהם יכולים ליטלו. אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. קרוב לה מלו, מגורשת. לו מלה, אינה מגורשת. מחצה למחצה, מגורשת ואינה מגורשת. אבא בר רב ירמיה אבא בר רב ירמיה° אמר. ^ח_יאכל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת, ניזונות משלו דאין ספק מוציא מדי ודאי

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ג

מתני’: ^ח_יבוכן לעניין הקידושין. ^ח_יגולעניין החוב. אמר לו זרוק לי חובי, וזרקו לו _ואבד. קרוב למלוה, זכה הלוה. קרוב ללוה, הלוה חייב. מחצה למחצה, שניהן יחלוקו. ^ח_ידהיתה עומדת בראש הגג וזרקו לה. כיון שהגיע לאויר הגג, הרי זו מגורשת. ^ח_טוהוא מלמעלן והיא מלמטן וזרקו לה. כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף, הרי זו מגורשת:

גמ’: אמר ריש לקיש ריש לקיש° בשם אבא כהן ברדלא אבא כהן ברדלא°. אדם ^ח_טזזוכה במציאה בתוך ארבע אמות. מה טעמא? כתיב (דברי הימים א כ"ב, י"ד) ואני בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף, וכסף אלף אלפים ככרים, ולנחושת ולברזל אין משקל, כי לרוב היה, ועצים ואבנים הכינותי, ועליהם תוסיף וכ”ו. רבי יונה רבי יונה° אמר רב הושעיא רב אושעיא° בעי. מה אנן קיימין? אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא, ואיך אמר דוד בעניי? אם מחוץ לארבע אמות ולא זכה בהם, ^ח_יזויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ח_ג מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף י"ג, סמ"ג עשין נ :

4 ח_ד מיי' פ ד' מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר' סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר' סעיף ב', סמ"ג עשין פב :

5 ח_ה מיי' פ ד' מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר' סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר' סעיף ב', סמ"ג עשין פב :

6 ח_ו מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף י', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

7 ח_ז מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ח סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

8 ח_ח מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ח סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

9 ח_ט מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף י"ג, סמ"ג עשין נ :

10 ח_י סמ"ג עשין נ:

11 ח_יא מיי' פ' מהל' אישות יח הלכה כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ב':

12 ח_יב מיי' פ' מהל' אישות ד הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ל' סעיף ה', סמ"ג עשין מח :

13 ח_יג מיי' פ ט"ז מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"כ סעיף א', סמ"ג עשין צד :

14 ח_יד מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

15 ח_טו טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף ו':

16 ח_טז מיי' פ י"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה ח', מיי' פ ד' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף כ"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ח סעיף ב', סמ"ג עשין עד :

17 ח_יז מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה ח', סמ"ג עשין קכח, סמ"ג עשין קכט, סמ"ג עשין קל, סמ"ג עשין קלא :

-----------------------------------דף מו

ירושלמי מאיר גיטין מו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד א] וקימנוה, במקדיש ראשון ראשון כשבא לידו לתוך ארבע אמות אמר, יזכו ארבע אמות שלי לשמים. רבי אבון רבי אבין° אמר, מהו בעניי? שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר בעניי, שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים. התיב רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° קומי רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. והא תנינן, ^ח_יחראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה. ולמה לא זכו לו ארבע אמותיו כשנפל על המציאה? אמר לו. תפתר כשלא אמר יזכו לי ארבע אמות שלי _{ואף לדעה שד' אמות קונות לאדם גם שלא מדעתו, כאן גילה דעתו שאינו רוצה לקנות אלא בנפילה}. והתני, ^ח_יטנפל לו עליה, פירס טליתו עליה, מעבירין אותו ממנה? אמר לו, עוד היא כשלא אמר יזכו לי ד' אמות שלי. והתני רבי חייא רבי חייא רבה°. ^ח_כשנים שהיו מתכתשין על העומר, ובא עני אחר וחטפו מלפניהם, זכה בו? אמר לו, עוד היא כשלא אמר יזכו לי ד' אמות שלי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. דין זה שד' אמות קונות, זו רק בגיטין, מה שאין כן במתנה. ואף שרבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° חולקים בין במתנה ובין במציאה. כל אחד נקט את הדבר היותר מחודש לשיטתו. מתנה, רובה _{חידוש היותר גדול} בדרבי יוחנן רבי יוחנן°, ומציאה רובה בדריש לקיש ריש לקיש° . מציאה, רובה בדריש לקיש ריש לקיש° מה אם מציאה שאין זוכה בה מדעת אחרת, ד‘ אמות זוכות לו. מתנה שזוכה בה מדעת אחרת, ^ח_כאלא כל שכן שד‘ אמות זוכות לו? מתנה רובה בדרבי יוחנן רבי יוחנן°. מה מתנה שזוכה בה מדעת אחרת. אינו זוכה בה מתוך ד‘ אמות, מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחרת, לא כל שכן שאינו זוכה בה מתוך ד’ אמות? התיב רבי זירא רבי זירא° קומי רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא°. והתנינן, היתה עומדת ברשות הרבים וזרק לה את הגט. אם נפל קרוב לה, מגורשת. קרוב לו, אינה מגורשת. וכן לענין קידושין, וכן לענין החוב. מאי לאו הוא קידושין הוא מתנה, שהרי גם בקידושין צריך ששהנותן יקנה והמקבל יקנה. וקשיה לרבי יוחנן רבי יוחנן°? אמר לו, היא גיטין היא קדושין שהקישם הכתוב דכתיב ויצאה והיתה. אבל מתנה לא קנה. והתנינן, וכן לענין החוב. מאי לאו הוא הדין במתנה? אמר לו, שאני חוב, שכן אם אמר לו זורקיהו לים ויהא מחול לך, מחול לו שעשה מה שביקש המלוה. אם בשאמר לו זורקהו, מעתה אפילו זרק ונפל קרוב ללוה יפטר הלוה, שהרי עשה מה שביקש המלוה. והתנינן קרוב ללוה חייב הלוה? באמר ליה זרקהו עד שיכנס לרשותי, ועדיין לא נכנס ברשותו. אמר רבי אבוה רבי אבוה°. כל אילין תותבתה  השאלות דהוה רבי זירא רבי זירא° מותיב קומי רבי יסא רבי אסי°, ריש לקיש ריש לקיש° מותיב קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מקבל מיניה ופתר ליה באילין פתרייא  ותרץ לו אותם תירוצים:תנן, ולעניין החוב וכ”ו מחצה למחצה, שניהן יחלוקו. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. בשכר הלבלר שנו. _{שכיוון שהשטר הראשון בספק, שניהם משלמים שכר לסופר שיכתוב שטר שני}. תנן, כיון שהגיע לאויר הגג הרי זה מגורשת. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד ב] מתניתא ^ח_כבבגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה. שאם לא כן, נמצא גט באויר שאין סופו לנוח ואין זה כלום. או בשאין לו מעקה ^ח_כגוהוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג. שכל שלשה שהן סמוכין לגג, כגג הן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אבא בר המנונא רבי אבא בר המנונא° אמרו בשם רב אדא בר אחווה רב אדא בר אחווה°. כעין זה מצינו לענין שבת. שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן. אמר רבי יסא רבי אסי°, לא דמיא. גיטין דנים האם שלושה טפחים מלמעלן על הגג נחשב כגג. שבת דנין מלמטן האם כשיוצא שלושה טפחים מחוץ למחיצה נחשב כבתוך המחיצה. גיטין אפילו לא נח, שבת עד שינוח. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ח_כדוהוא שירד לאויר מחיצות. רבי אימי רבי אמי° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מתניתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא? ד°רבי רבי יהודה הנשיא עבד גבי שבת אויר מחיצה כממשו. ואף כאן כיוון שהגיעה לאויר מחיצות כאילו מונח הגט. אמר ליה דברי הכל היא הכא. דגיטין צריך שיהיה נשמר, וכיוון שהגיעה לאויר מחיצות, שמור הוא. ויתיביניה רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבי אמי רבי אמי°. איך עלה בדעתך שהמשנה כ°רבי רבי יהודה הנשיא. שהרי לא אמר °רבי רבי יהודה הנשיא קלוטה כמי שהונחה אלא במקורה. ואת אמרת שהמשנה שלנו שעוסקת באינה מקורה כ°רבי רבי יהודה הנשיא.? מה בין גיטין ומה בין שבת. אמר רבי אבא רבי אבא° בשבת כתיב (שמות יתרו כ י) לא תעשה מלאכה. ולא חייבה תורה עד שתתקים מחשבתו. ואף אם תסבור שאויר מחיצות קולטות, אינו חייב, שהנחה באויר מחיצות נעשית היא מאיליה, והוא אינו רוצה שתנוח כאן. ברם הכא (דברים כי תצא כד א) ונתן בידה, ברשותה, וכיוון שהגיעה לאויר מחיצות קאי ברשותה

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ד

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, פוטר אדם את אשתו בגט ישן. ^ח_כהו°בית הלל בית הלל אוסרין. ואי זהו גט ישן? כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה:

גמ’: אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. וכולן אם נישאו בגט ישן, לא תצא. שלא להוציא לעז על בניה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 ח_יח מיי' פ י"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ח סעיף א':

19 ח_יט מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה י"ח:

20 ח_כ מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה כ':

21 ח_כא מיי' פ ד' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף כ"ב:

[ע"ב]

22 ח_כב מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

23 ח_כג מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

24 ח_כד מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

25 ח_כה מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ח סעיף א', סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף מז

ירושלמי מאיר גיטין מז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד א] אנן תנינן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה. אית תניי תני כל שנתייחד עמה מאחר שנתנו לה _{כגון שאמר לה שתתגרש בו אחר שלושים יום}. מאן דאמר מאחר שכתבו לה, מסייעא ל°בית שמאי בית שמאי _{שאמרו שאם נתגרשה כבר אין דעתו קרובה אליה ואין חוששין שמא יבעל לשם קידושין. ולכן אם נשאו לא תצא} מאן דאמר מאחר שנתנו לה, מסייעא ל°בית הלל בית הלל _{שאמרו שאפילו נתגרשה לגמרי ולנה עימו בפונדק חוששים}. דתנן, המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אינה צריכה ממנו גט שני. ו°בית הלל בית הלל אומרים, צריכה הימינו גט שני.

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ה

מתני’: כתב לשם מלכות שאינה הוגנת. לשם מלכות מדי, ולשם מלכות יון, לבניין הבית, ולחורבן הבית. היה במזרח וכתב במערב. במערב וכתב במזרח, תצא מזה ומזה. וצריכה גט מזה ומזה. אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, על זה ועל זה. ואם נטלה מזה ומזה, תחזיר. והוולד ממזר מזה ומזה. לא זה וזה מיטמין לה. ולא זה וזה זכאין, לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל, נפסלה מן הכהונה. בת לוי, מן המעשר. ובת כהן, מן התרומה. אין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה. מתו, אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין. ^ח_כושינו שמו ושמה, שם עירו ושם עירה. תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה. כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות, הלכו צרות האילו ונישאו, לאחר ונמצאו איילונית. תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האילו בה _{כ°רבי עקיבא רבי עקיבא שיש ממזר מחייבי לאוים}:

גמ’: תנן, כתב לשם מלכות שאינה הוגנת וכ”ו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. עשו את הוולד ממזר מפני הסכנה _{שלא יאמרו הגוים שהיהודים מורדים שמונים למלכות האויבים}. אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°. כל הדא פירקא, ד°רבי מאיר רבי מאיר דסבר דכל המשנה ממטבע שתקנו חכמים הולד ממזר. חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שבזה גם לחכמים הולד ממזר. רבי מנא רבי מנא° בעי קומי רבי יסא רבי אסי°. אף מה שמופיעה בפרק שני פרק המגרש זה דברי °רבי מאיר רבי מאיר _{ואינם להלכה}? אמר ליה לא אמרתי פירקא דידכון _{פרק המגרש שאתם לומדים כעת}, אלא רק דידן _{פרק הזורק שאנחנו לומדים כעת}

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ו

מתני’: הכונס את יבמתו, והלכה צרתה ונישאת לאחר. ונמצאת זו שהיא איילונית. תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד ב]

גמ’: לא היתה צריכה להינשא לשוק אלא להתייבם. והלכה זו היבמה והתקדשה לשוק בלא חליצה. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר זה חולץ _{כשהיא תחת בעלה} וזה מקיים. רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ^ח_כזתצא _{מהשני ואחר כך יחלוץ לה, ותהיה אסורה לחזור אליו לעולם}. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שאל לרבי פינחס רבי פינחס°. מה אתה סובר  ? אמר ליה כרבי ירמיה רבי ירמיה°. אמר ליה חזור בך. דלא כן, אנא כתב עליך זקן ממרא. דאמר רבי זבידא רבי זבידא° מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, תצא מזה ומזה וי"ג דברים בה דברי °רבי מאיר רבי מאיר שאמר משום °רבי עקיבה רבי עקיבא. וחכמים אומרים ^ח_כחאין ממזר מיבמה, הא לצאת תצא אף לחכמים

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ז

מתני’: כתב הסופר וטעה, ונתן גט לאשה ושובר לאיש. ונתנו זה לזה. לאחר זמן, הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש, והשובר מיד האשה. תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האילו בה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. ^ח_כטאם על אתר _מיד יצא, אינו גט. ואם לאחר זמן יצא, הרי זה גט. שלא הכל מן הראשון לאבד זכותו של שני _{שחוששים לקנוניה}:

גמ’: מה אנן קיימין? אם בידוע שבאמת הסופר טעה, אף °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מודה. אם בשלא טעה, אוף רבנן מודיי. אלא כן אנן קיימין בסתם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס חשש שמא לא טעה. ורבנין חוששין שמא טעה. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אם על אתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט. שלא הכל מן הראשון לאבד זכות של שני. איזהו על אתר? רבי זעירא רבי זעירא° אומר, עד שלא נתארסה. ושלא על אתר בנתארסה. רבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה° אמר, ^ח_לעד שלא ניסית וניסית. מתניתא מסייעא לרבי זעירא רבי זעירא° דתנן, לא הכל מן הראשון לאבד זכותו מן השני והרי רק אחר שנשאת יש לשני זכות בה.

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ח

מתני’: כתב לגרש את אשתו ונמלך. °בית שמאי בית שמאי אומרים, פסלה מן הכהונה. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ^ח_לאאף על פי שנתנו לה על תנאי, ולא נעשה התנאי, לא פסלה מן הכהונה:

גמ’: תנן, כתב לגרש את אשתו ונמלך. °בית שמאי בית שמאי אומרים, פסלה מן הכהונה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. אפילו ל°בית שמאי בית שמאי אין בה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ח_כו מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ד, מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ט סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"נ סעיף א', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

27 ח_כז טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ט סעיף ב':

28 ח_כח מיי' פ"ג מהל' יבום וחליצה הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ט סעיף ב':

29 ח_כט מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"א, סמ"ג עשין נ :

30 ח_ל מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"א, סמ"ג עשין נ :

31 ח_לא מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א', סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף מח

ירושלמי מאיר גיטין מח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד א] אלא משום זיהום כהונה _{סילסול שהכהנים נהגו להחמיר על עצמם}, ואין בית דין מזוהמין אותה. אתא עובדא קומי רבי חייה רובה רבי חייא רבה°, ועבד כ°בית הלל בית הלל. אמר ליה רב רב (אמורא)°. מה ראית להכניס עצמך לספק הזה מרובה? אמר ליה. °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה עמי. וקרא עליהון (קהלת ד', ט') טובים השנים מן האחד. המסלדת בבנה _{מתחככת דרך זנות והערה בה והוא פחות מבן תשע}. °בית שמאי בית שמאי פוסלין. ו°בית הלל בית הלל ^ח_לבמכשירין. שתי נשים שהיו מסלדות זו את זו. °בית שמאי בית שמאי פוסלין ו°בית הלל בית הלל ^ח_לגמכשירין

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה ט

מתני’: המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אינה צריכה ממנו גט שני. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ^ח_לדצריכה הימינו גט שני. אימתי? בזמן שנתגרשה מן הנישואין. ומודין בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני, מפני שאין לבו גס בה. כנסה בגט קרח. תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה:

גמ’: אמר רבי מנא רבי מנא°. °בית שמאי בית שמאי כדעתהון, ו°בית הלל בית הלל כדעתהון. °בית שמאי בית שמאי דאינון אמרין, פוטר אדם את אשתו בגט ישן. אינון דאמרין, אינה צריכה הימנו גט שני. ו°בית הלל בית הלל דאינון אמרין, ^ח_להאינו פוטר בגט ישן. אינון דאמרין, צריכה הימנו גט שני. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון°. °בית שמאי בית שמאי כדעתהון, ו°בית הלל בית הלל כדעתהון. °בית שמאי בית שמאי דאינון אמרין, ^ח_לולא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה. אינון דאמרין, מזוהמת היא מלפניו, ואינו חשוד עליה. לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני. °בית הלל בית הלל דאינון אמרין, אפילו הקדיחה תבשילו. אינון דאמרין, אינה מזוהמת מלפניו. והוא חשוד עליה, לפיכך צריכה ממנו גט שני. ^ח_לזהמגרש את אשתו. לא תדור עמו. לא באותה חצר, ולא באותו מקום. אם היתה חצר של האשה האיש מפנה. ושל האיש האשה מפנה. של שניהן מי מתפנה מפני מי? ^ח_לחאשה מפני איש. ואם יכולין הן, זה פותח לכאן וזה פותח לכאן. במה דברים אמורים? בזמן שנישאו. הא לא נישאו, לא. ובכוהנת, אפילו לא נישאו. והארוסה שביהודה, כנשואה היא. החולץ ליבמתו. אף על פי שעשה מאמר, הרי זה לא יפנה _{ומותר לדור עימה באותה חצר שאין ליבו גס בה}. שאין מאמר קונה קניין גמור

ירושלמי גיטין, פרק ח, הלכה י

מתני’: גט קרח, הכל משלימים עליו כדברי °בן ננס רבי שמעון בן ננס. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אין משלימין עליו אלא קרובים הראוין להעיד במקום אחר. אי זהו גט קרח? כל שקשריו מרובין מעידיו:

גמ’: ומניין רמז לגט המקושר? אמר רבי אימי רבי אמי° כתיב (ירמיהו ל"ב, י"א) ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי וגו'.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד ב] ואת החתום זה המקושר. ואת הגלוי, זה הפשוט שבמקושר _{שרק את מקום התורף עושים מקושר אבל את התופס עושים חלק כגט פשוט}. ואת המצוה ואת החוקים. חוקים ומצות שבין זה לזה. שזה בשני עדים וזה _לפחות בשלשה. זה עדיו חותמים מתוכו, וזה מאחריו. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. פשוט עדיו חותמים לרוחבו _{מתחת הכתב כמו שורות הכתב}. מקושר עדיו לארכו. וחותמים ממטה למעלה, ומתחילים לחתום מכנגד שיטה אחרונה כדי שלא יוכל להוסיף בשטר ולזייף, כי אף על פי שחותמים מאחורי הכתב, אין השטר מתקיים אלא מהחתימות ולמעלה. אמר רבי אידי רבי אידי°. בין קשר לקשר העדים חותמין. ובלבד מלמעלן _{שהיו כותבים שורה ומקפלים על שורת רווח ותופרים וחותמים מאחור כנגד שורת הרווח ומקפלים לאחור}. _{וחוזרים וכותבים שורה מלפנים ומקפלים על שורת רווח וחותמים מאחור כנגד שורת הרווח ומקפלים לאחור}. וחש לומר שמא זייף? שהרי יכול להוסיף עוד שורות עם כל מני תנאים, ולהחתים עוד עדים. סבר רב נחמן רב נחמן° למימר, לעולם אין העדים הראשונים חותמין בו מלמעלן _{מאחורי הדף}, עד שיקראו בו למטן ויראו שכתוב _{הכל שריר וקים}. אני פלוני בן פלוני מקבל עלי כל מה שכתוב בו מלמעלן. וחש לומר שמא זייף והוסיף שורות וחזר וכתב בסוף מקובל עלי והחתים עוד עדים? סבר רב הונא רב הונא° מקובל עלי מקובל עלי שני פעמים פוסל בה. וחש לומר שמא יזייף וימחק את השורה שכתוב בה, הכל מקובל עלי, ויכתב דברים אחרים, ובסוף יחזור ויכתוב הכל מקובל עלי ויחתים עדים? סבר רב הונא רב הונא° ^ח_לטמחק בסוף הגט פסול, אפילו קיים על ידי חתימת עדים דחישינן שמא זייף. תנן כנסה בגט קרח תצא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° לית כאן תצא, אלא תשאר תחת בעלה, ויכשיר את הגט על ידי שישלים עדים עד שימלא כל הקשרים בחתימות. אמר רבי אימי רבי אמי°. כמה קופין _{ארגזים של שאלות} בעובדא דגט קרח, הוה עליל קומי  נכנסו לפני רבי יוחנן רבי יוחנן° וקומי ריש לקיש ריש לקיש° , ואינון אמרין. פוק והשלם כ°רבי עקיבה רבי עקיבא אפילו בעדים קרובים. תנן גט קרח הכל משלימים עליו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מתניתא, במחוסר עד אחד ובלבד מג' ולמעלן. כגון אם היו ארבעה, את הרביעי יכול להחתים קרוב או פסול אבל השלושה הראשונים חייבים להיות כשרים. שנים משלשה ולמעלן פסול ואחד מג' ולמטה פסול. ואיכא דאמרי שאפילו יותר מאחד כשר ובלבד שיהיו שלושה כשרים רבי מנא רבי מנא° בעי. עד כדון ברצופין _{שהכשרים חתמו ברצף והפסול חתום בסוף} היו מסורגין _{שבתחילה חתמו כשרים ואחר כך חתם הפסול ואחר כך חתמו עוד כשרים}. כיי דאמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°, _{שאם הרחיק את העדים מהשטר שתי שיטין השטר פסול ואם מלא את הריווח בעדים פסולים השטר כשר} שעדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשרו של גט אף הכא כן ואין עד פסול מחלק בין שני עדים כשרים. היו שישה קשרים. האם יכול להתיר שנים ואז יהיו ארבע קשרים _{שעליהם שנים כשרים} ומחתם שנים פסולים,. או אין שני העדים פסולים בגט המקושר כלום. היו חמשה _{והיו שלושה כשרים} פשיטא שהוא מתיר אחד ומחתם אחד שהרי אחד פסול מותר . נמצאת אומר התרתו מתרתו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

32 ח_לב מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה י"ג, מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ו', מיי' פ"א מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף א', סמ"ג לאוין צד :

33 ח_לג מיי' פ כ"א מהל' איסורי ביאה הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' כ' סעיף ב':

34 ח_לד מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ט סעיף א', סמ"ג עשין נ :

35 ח_לה מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ח סעיף א', סמ"ג עשין נ :

36 ח_לו מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ט סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

37 ח_לז מיי' פ כ"א מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ט סעיף ז', סמ"ג לאוין קכז :

38 ח_לח טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ט סעיף י"א:

[ע"ב]

39 ח_לט מיי' פ כ"ז מהל' מלוה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ד סעיף ח', סמ"ג עשין צד :

-----------------------------------דף מט

ירושלמי מאיר גיטין מט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד א] וכ°רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל ד°רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר _{מפני שיכול לעשותו פשוט, על ידי שיתיר את קשריו} שאפילו חותם ואחר כך קושר כשר. שאף שבתחילה קדם שקשר היה פסול, יכול לקשור ולהכשירו. ואף כאן כשיש יותר קשרים מעדים יכול להתיר את הקשרים כדי להשוותם עם מספר העדים. הדא דתימא בשחתם כולהם ואחר כך קשר שלשה הראשונים. אבל אם קושר שלשה הראשונים וחותם, אפילו חותם ומקשר כמה כשר אפילו לרבנן. לכתחילה גט המקושר צריך שיהיה מקשר ואחר כך חותם. היה מקשר ראשון ראשון ומחתמן. פשיטא ראשון ושני לא נמצאו חתומין בגט המקושר _{שהרי צריך שיהיו לפחות שלושה קשרים}. תנן התם (משנה בבא בתרא י א) °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה. מה אנן קיימין אם בשקשרו וחתמו מבפנים כל עמא מודיי שהוא יכול לעשות פשוט. אם בשקשרו וחתמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט. אלא כן אנן קיימין בשקשרו וחתמו מבפנים ואחר כך חתמו מבחוץ. בדא °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר יכול הוא לעשותו פשוט. ורבנין אמרין שאינו יכול לעשותו פשוט. השיב °רבי רבי יהודה הנשיא על דברי °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל, גופה של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא ואם אינו פשוט. אי זהו גופו של גט? אמר רבי אבא רבי אבא° כיי דאמר רב הונא רב הונא° לעולם אין העדים חותמין בגט מקושר מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל עלי כל מה שכתוב בו למעלן _{ואת זה כותבים רק בגט מקושר}. והא תני טופס שטרות כן הוא _{משמע שכל השטרות נכתבו כך}? אמר רבי מנא רבי מנא° טופס שטרות מקושרין כך הוא. אמר רבי אבין רבי אבין° אפילו תימר הוא פשוט הוא מקושר. מקושר הוא מעכב פשוט אינו מעכב. תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה. מאי הכל כמנהג המדינה? אמר רבי אחא רב אחא° במוסיף על הלכה כגון. גט פשוט בשנים ומנהג בשלשה, עושין אותו בשלשה. מקושר מאחוריו מנהג מתוכו ומאחוריו, עושין אותו מתוכו ומאחוריו. תנן התם (משנה בבא בתרא פרק י א) גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו, פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים. תניתה הכא ותנינתה תמן. הוי צריכה מיתנייא תמן. אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן הוינן אמרין, הכא על שהוא חומר בעריות פסול. תמן על ידי שאינו חומר בעריות כשר. הוי צריכה מיתנייא תמן. או אילו מיתנייא תמן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד ב] ולא מתנינן הכא הוינן אמרין, תמן על ידי שהוא גובה בו פסול. והכא על ידי שאינו גובה בו כשר. הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק הזורק גט