שולחן ערוך חושן משפט מד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · מד · ח · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם היה המחק בשטה אחת סמוך לאחרונה והוא כשיעור שריר וקיים או יותר אע"פ שחזר וקיימו פסול שמא מחקו וכתב דבר שזייף וחזר וקיים בריוח שבין הכתב והעדים וה"מ כשאין אויר שטה בין עדים לשטר דאיכא למיחש שמא הוסיף באותו האויר שהניחו העדים אבל יש בו אויר שיטה כשר ולא חיישינן שמא הניחו אויר שני שיטין והוסיף מה שרצה בשיטה ונשאר עוד שיטה אויר והני מילי כשהעדים מוחזקים ביודעים הא לאו הכי חיישינן:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שמא מחקו וכ' דבר שזייף כו':    בפרישה כתבתי דאפי' אם לא נמצא כתוב במקום המחק זכות של בעל השטר אפ"ה פסול שמא מחק למעלה חובתו דבעל השטר או כ' שם זכותו ואפי' גם זה אינו נמצא שם מ"מ כיון דיכול לזייף ולהגיה בשטר זכותו ה"ל שטר שיכול לזייפו ופסול:

ולא חיישינן שמא הניחו כו':    דכיון דהדין הוא דאסור להניח שני שיטין כמ"ש בסי' מ"ה מסתמא עשו כהוגן:

ש"ך - שפתי כהן

(יז) כשיעור שריר וקיים. אבל פחות מזה כשר דאם היה כתוב שריר וקיי' היה ניכר וקשה מאי אריא שהמחק הוא במקום שריר וקיים או כשיעור שריר וקיים אפי' היה המחק למעלה באמצע השטר או למטה בפחות משיעור שריר וקיים יפסל כיון דהקיום הוא בשטה אחרונה דדלמא הניחו העדים חלק שטה אחרונה. ובאמת בש"ס איתמר דין זה אשטר מקושר דהיו כותבין בכל השטרות שריר וקיים למדין גם משטה אחרונה אבל בשטר פשוט קשה. ולפמ"ש רשב"ם והמחבר לעיל סעיף א' [ד] דהיכא דכתיב שריר וקיים למדין משטה אחרונה הוה ניחא וזה דחקו להב"ח בסעיף ז' וח' שכתב דהטור והרמב"ם שכתבו דמחק במקום שריר וקיים וכשיעור שריר וקיים פסול כשקיימו בשטה אחרונה דס"ל כרשב"ם והמחבר ודלא כמ"ש ה' המגיד דדעת הרמב"ם דאין לקיים המחקין בשטה אחרונה עכ"ד הב"ח אבל כבר הוכחתי לעיל ס"ק י"א וי"ב דליתנהו לדברי רשב"ם והמחבר והוכחתי שהטור והרמב"ם סוברי' דלא כותייהו (ודלא כהב"ח גם מ"ש הב"ח סעיף ז' דהרא"ש ותוס' סוברי' דמחק במקום שריר וקיים כשר בפשוט לא נהירא לפע"ד אלא אדרבה איפכא נ"ל דר"ל דפשוט מחק אף באמצע השטר פסול כשהקיום הוא בשטה אחרונה ודו"ח) אלא אפי' היכא דכתיב שריר וקיים אין למדין משטה אחרונה וא"כ צדקו דברי הרב המגיד דהדרא קושיא לדוכתא (ומ"ש מהרא"ש שטיין בביאור סמ"ג בכאן דחיישי' שמא הניחו העדי' ריוח ב' שיטין ודאי לא נהירא כלל וק"ל גם מ"ש עוד שם לא נ"ל ע"ש) ועוד קשה לי על הטור שכ' דהיינו דווקא כשאין אויר שטה הא איהו פסק לעיל סעי' א' דגזרינן הרחיקו אטו לא הרחיקו ואפי' יש אויר שטה פסול כל השטר כשלא החזיר מענינו של שטר ואפי' כ' שריר וקיים לא מהני כמ"ש לעיל ס"ק י"א לדעתו דאפי' כתוב שריר וקיים אין למדין משטה אחרונה וכל השטר פסול אם לא החזיר א"כ כיון דשריר וקיים לא מהני מה בכך שיש אויר שטה הא איהו ס"ל דגזרינן הרחיקו אטו לא הרחיקו. בשלמא ברמב"ם ומחבר ל"ק קושיא זו דאינהו לא גזרי הרחיקו אטו לא הרחיקו אבל הטור קשה ובסמ"ע ס"ק ו' משמע דהטור והמחבר מיירי היכא דכותבין בכל השטרות שריר וקיים כו' וקשה הא בתר הכי הוא דכתבו האידנא כו' משמע דהשתא מיירי מדין הש"ס ועוד שהרי המגיד כ' להדיא דנראה מהרמב"ם שא"צ לכתוב בכל השטרות שריר וקיים אלא לקיים המחקין ושס"ל דאין לקיים המחקין בשטה אחרונה לפי שאין למדין ממנה וזהו הנראה מדברי הש"ס בבירור וא"כ קשה מה שהקשיתי לעיל על הרמב"ם דמאי אריא מחק במקום שריר וקיים אפי' למעלה נמי ומאי אריא כשיעור שריר וקיים אפ' פחות נמי כיון דהקיום הוא בשטה אחרונה וצל"ע. ומ"מ דין זה שכ' המחבר בכל הסעיף זה סעיף ח' שייך שפיר האידנא דנהגו לכתוב בכל השטרות שריר וקיים ושטר שאין בו שריר וקיים פסול וק"ל:

(יח) שמא מחקו כו' כתב הסמ"ע דאפי' לא נמצא כתוב במקום המחק זכות של בעל השטר אפי' הכי פסול שמא מחק למעלה חובתו דבעל השטר או כ' שם זכותו ואפי' גם זה אינו נמצא שם מכל מקום כיון דיכול לזייף ולהגיה בשטר זכותו הוה ליה שטר שיכול לזייפו ופסול עכ"ל ולא נהירא דלא ה"ל שטר שיכול לזייפו דהא פסלינן ליה אי נעשה כן מיהו אם המחק הוא שאינו ניכר מה היה כתוב שם פסול בלאו הכי מטעמא דילמא במקום המחק היה כתוב דבר המבטל את השטר והקיום שבשטה אחרונה אינו כלום מיהו אם הוא ניכר כגון שנמחק בהעברת קולמוס וכה"ג כשהקיום הוא בשטה אחרונה אין כלהשטר פסול רק הקיום הוא פסול וה"ל כאלו לא נמחק בהעברת קולמוס וכשהוא דבר של חובה הוא בתוקפו לגרוע כח בעל השטר ולא פסלינן כל השטר מטעם שכ' הסמ"ע דהיה יכול לזייפו דהא אי זייפו הוא פסול ודוק:

(יט) והני מילי כשהעדי' מוחזקים ביודעי' כו'. ולפ"ז בעלמא נמי חיישינן דילמא הניחו שני שיטין ומה שאמרו אין למדין משטה אחרונה היינו כשעדי' מוחזקי' ביודעי' דאל"כ אף משני שיטין או יותר אין למדין וכן בשאר דוכתי דאמרינן מסתמא העדי' עשו כהוגן היינו נמי כשמוחזקי' ביודעי' אותו הדין שאנו דנין בו וכן בסמוך סעיף ט' ודברי הב"ח בזה לא נתחוורו לי ע"ש ודוק:


ט"ז

באר היטב

(יא) שזייף:    כתב הסמ"ע דאפילו אם לא נמצא כתוב במקום המחק זכות של בעה"ש אפ"ה פסול שמא מחק למעל' חובתו או כתב שם זכותו ואפילו אם גם זה אינו נמצא שם מ"מ כיון דיכול לזייף ולהגי' בשטר זכותו ה"ל שטר שיכול לזייף ופסול עכ"ל אבל אין כן דעת הש"ך ע"ש.

(יב) ביודעים:    וכן בשאר דוכתי דאמרינן מסתמא העדים עשו כהוגן היינו נמי כשמוחזקים ביודעים אותו הדין. ש"ך.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש