שולחן ערוך אבן העזר קלח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קלח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א[עריכה]
אמר לה: טלי גטך מעל גבי קרקע, אינו כלום. ואפילו היה מנח על גבי ידו והיא קרובה אליו ולקחתו משם אינו גט, כיון שלא סייע בנטילתו. אפילו היתה ידו סגורה והגט בתוכה, ופתח הוא ידו ונטלתו מתוכה, שסייע בנטילתו, אפילו הכי אינו גט, כיון שלא קרב גופו אליה. ואם הגט תחוב לו תחת חגורתו על מתניו, וצמצם מתניו ונתחלחלו והטה עצמו לה ונטלתו, קרי בה שפיר "ונתן" (דברים כד, א), אבל אם צמצם מתניו ולא הטה עצמו אליה, או שהטה עצמו ולא צמצם מתניו, לא הוי נתינה. ויש מי שאומר, שאם היה קשור על ידו או על ירכו, והרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט מעליו, ואמר לה: הרי זה גטך, הרי זה גט:
סעיף ב[עריכה]
נתן הגט לידה ונשאר החוט שהוא קשור בו בידו, אם הקשר אמיץ עד שיכול לנתקו ולהביאו אצלו, אינה מגורשת. ואם לאו, מגורשת. ואם הקשר אמיץ שהיה יכול לנתקו ולהביאו אצלו אלו לא קפצה ידה, אלא מחמת שקפצה ידה אינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו, לא הוי נתינה ואינה מגורשת; ויש מי שאומר שהיא מגורשת.
- הגה: וכל זה לא מיירי אלא שקפצה ידה בלא רצון הבעל, אבל אם הבעל מצוה לה לקפץ, ואפילו הושיט לה הגט והיא לקחה אותו בצד השני, הוי גט, כן נראה לי:
סעיף ג[עריכה]
נתן הגט כשהיא ישנה, וננערה, והרי הוא בידה, ואמר לה: הרי זה גטך, אין צריך לחזר ולטלו מידה ולתנו לה. אבל אם לא אמר לה: הרי זה גטך, אפילו אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לה, אינו כלום, כיון שהיא היתה ישנה. וכן אם נפל מידה בעודה ישנה, אף על פי שחזרה ולקחתו, אינו גט עד שיחזר ויתננו לה ויאמר לה: הרי זה גטך.
- הגה: נתן גטה בחצרה בשעה שהיא ישנה, יש אומרים דלא הוי גט; אבל ביד שלוחה, לכלי עלמא הוי גט (ב"י בשם הר"ן והרשב"א):
סעיף ד[עריכה]
אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לאשתי, ואמר לה בשעה שמסרו לה: כנסי שטר חוב זה, הרי זה גט אף על פי שלא אמר: הרי זה גטך. ויש מי שאומר, דהני מלי באומר לעדים שלא בפניה, אבל אם אמר בפניה, ובשעה שמסרו לה אמר לה: כנסי שטר חוב זה, הרי זו ספק מגורשת. אבל אם לא אמר תחלה: ראו גט זה שאני נותן לה, ואמר לה: כנסי שטר חוב זה, צריך לומר לה: הרי זה גטך, אבל אין צריך לטלו ממנה ולחזר ולתנו לה. ויש מי שאומר, דהני מלי באומר: כנסי שטר חוב זה, אבל אם אמר לה: זכי בשטר חוב זה, אין לה תקנה, עד שיטלנו ממנה ויחזר ויתננו לה, ויאמר לה: הרי זה גטך: