שולחן ערוך אבן העזר קלט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היתה עומדת על גגה, וזרקו לה לראש הגג, אם יש לו מעקה כיון שהגיע לאויר תוך מחיצות המעקה, או אפילו אין לו מעקה והגיע לתוך ג' טפחים סמוך לקרקעית הגג, הרי זו מגורשת אפילו נשרף קודם שנח, והוא שקדם גט לדלקה, שהרי היה ראוי לנוח אלמלא האש שבא אחר שזרקו. אבל אם קדם האש, לא, שהרי לא היה ראוי לנוח ברשותה:

מפרשים

 

בית שמואל

(ה) והגיע לתוך ג' טפחים:    והא דמגורשת כשמגיע תוך ג"ט לגג ורחוק ממנה יותר מד"א משום דשם אף על גב דאין מעקה מ"מ דבר שהוא רחב משתמר יותר דאם אתי' רוח ויזרוק יפול על הגג כ"כ ח"ר, ותירץ זה תמוה אם מינטר למה ליה לש"ס לתרץ אהא דהקשה הא לא מינטר ותירץ כל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי ה"ל לומר דהוא סמוך לגג ומינטר ומהרש"ל בח"ש תירץ פחות מג' א"צ דמינטר כיון דקי"ל פחות מג' לבוד והוי כאלו היה מונח בגג וכשהוא מונח על הגג הוא משומר וכן מדויק דברי רש"י בד"ה פחות מג', אף על גב תוך ד"א שלו איתא בתוס' שם דף ע"ח שני תירוצים אם בעינן דמינטר והרשב"א בחדושיו ס"ל כהאי תירוץ תוך ד"א הוא משומר ש"מ אם לא היה משומר לא מהני מ"מ כל שהיא לבוד אפי' אינו משומר הוי כאלו היה משומר ועיין בחדושי הלכות שם חולק על מהרש"ל בלא ראי', ויש לדייק ברש"י למה פי' הא לא מינטר אם אירע איזה סיבה ת"ל בלא סיבה פריך שפיר למה היא מגורשת מיד כשהגיע הגט לאויר הגג הא לא מינטר וקי"ל דאינה מגורשת מחמת החצר אלא כשהחצר משומר, ואפשר דס"ל די"ל באויר הגג והיא עומדת על הגג אף על גב הגט גבוה יותר מג' מ"מ היא יכולה למינטר שאין אדם אחר יכול ליקח אז הוי מינטר אף על גב לענין רוח א"י למינטר מ"מ נקרא חצר משתמר אם היא יכול' לשמור מחמת בני אדם ול"ד לקנה נעוץ דא"י לשומרו כלל אלא קושי' המקשן היא אם אירע איזה סיבה הוי אויר שאינו סופו לנוח לפ"ז א"צ לומר ברש"י פי' רש"ל, אבל בטור לא משמע כן:

(ו) אפי' נשרף קודם שנח:    בטור כתב ג"כ סתם בבבא זו ולא חילק בין נשרף אחר שהתחיל לירד לבין קודם לזה אבל מסתבר לומר כאן לכ"ע דוקא כשהתחיל לירד לאויר מחיצות ונמחק או נשרף הוי גט ולא כשהו' בדרך עלי' אפי' אם הוא באויר מחיצות וכ"ש בלבוש, ואם נח ולא נשרף אם אמרי' דהוי גט משהגיע לאויר אף על גב דליכא מעקה יתבאר בסמוך מ"ש בשם רש"י:
 

ט"ז - טורי זהב

אם יש לה מעקה פרש"י דאל"כ אינו גט באויר הגג דלא מינטר אויר הגג דאתי רוח ושדי' ממילא אם לא בא רוח אלא שנמחק שם אינו גט דאין כאן אויר שסופו לנוח ע"כ צריך מעקה ותוך אויר היה גט או אפי' בלא מעקה כל שהוא באויר סמוך לגג תוך ג"ט ואין ע"ז שם אויר אלא כמונח על הגג ממש:
 

באר היטב

(ג) שנח:    דוקא שהתחיל לירד לאויר מחיצות ונמחק או נשרף הוי גט. ולא כשהוא בדרך עליה אפי' אם הוא באויר מחיצות לבוש ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש