שולחן ערוך אבן העזר קלח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · קלח · ד

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לאשתי, ואמר לה בשעה שמסרו לה: כנסי שטר חוב זה, הרי זה גט אף על פי שלא אמר: הרי זה גטך. ויש מי שאומר, דהני מלי באומר לעדים שלא בפניה, אבל אם אמר בפניה, ובשעה שמסרו לה אמר לה: כנסי שטר חוב זה, הרי זו ספק מגרשת. אבל אם לא אמר תחלה: ראו גט זה שאני נותן לה, ואמר לה: כנסי שטר חוב זה, צריך לומר לה: הרי זה גטך, אבל אין צריך לטלו ממנה ולחזר ולתנו לה. ויש מי שאומר, דהני מלי באומר: כנסי שטר חוב זה, אבל אם אמר לה: זכי בשטר חוב זה, אין לה תקנה, עד שיטלנו ממנה ויחזר ויתננו לה, ויאמר לה: הרי זה גטך:

מפרשים

בית שמואל

(ח) ויש מי שאומר ה"מ וכו':    משום כשאמר שלא בפניה י"ל מ"ש שהוא ש"ח מחמת כסופא אמר כן אבל אם אמר בפניה אז מוכח דלא כסיף א"כ מ"ש ה"ז ש"ח יש חשש שביטל הגט לפ"ז לא מהני אם יאמר אח"כ הרי גיטך מ"ה כתב המחבר הרי זו ספק מגורשת כדעת הרמ"ה ואפי' אם נוטל ממנה הגט וחוזר ונותן לה לא מהני משום שמא ביטל הגט כמ"ש סוף סימן קמ"א לפ"ז צ"ל מ"ש בסמוך אם לא אמר תחילה ראו גט זה שאני נותן ואמר לה כנסי ש"ח דמהני אם אמר ה"ז גיטך דליכא חשש שביטל הגט דאל"כ לא היה מהני מ"ש ה"ז גיטיך כמ"ש בסי' קל"ו אלא הטעם הוא דאינו גט משום דצריך הבעל להוציא מפיו השלוחי' והגירושי' כמ"ש בבעל המאור והאי דלא חיישינן שמא ביטל משום דאמרינן מחמת כיסופא אמר כן משא"כ כשאומר בפניה לפני עדים דהוא נותן גט אז ע"כ לא כסיף:


באר היטב

(ג) לה:    ודוקא שהגט ברשותה משעה שנתנו לה דאם הוציאתו מרשותה צריך ליטלו ממנה. מהרי"ט ח"א סי' נו"ן.







▲ חזור לראש