טור אבן העזר קנ
<< | טור · אבן העזר · סימן קנ (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
כתב הרמב"ם: כל גט שפסול מדברי תורה, אם נתגרשה בו עדיין היא כאשת איש, ואם נישאת בו תצא והולד ממזר, וצריכה גט משני מדבריהם ומהראשון מן התורה להתירה לעלמא, ואסורה לשניהם לעולם, וכל י"ג הדרכים שנוהגים באשה שהלך בעלה למדינת הים ונישאת נוהגים בה. אבל אם לא נישאת עדיין אלא נתקדשה, מותרת לבעלה ואינה צריכה גט משני, ואם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה, חוץ מהמגרש אשתו ואמר לה "הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם" שאף על פי שמן התורה אין כאן גט כלל פסולה לכהונה, וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה.
וכל גט שפוסל[1] מדבריהם, לא תינשא בו לכתחילה, ואם נישאת לא תצא והולד כשר, וכותבין לה גט אחר והיא יושבת תחת בעלה. ואם אי אפשר לכתוב לה גט אחר והיה הבעל ותיק וגירש מעצמו, הרי זה משובח.
במה דברים אמורים שאין לו בנים ממנה, אבל אם יש לו בנים ממנה לא יוציא, מפני שמוציא לעז על הבנים.
וכל שהיא ספק מגורשת, בין מחמת פסול שבגט או מצדה או מצד התנאי, לא תינשא ואם ניסת תצא והולד ספק ממזר.
מי שגירש אשתו בגט שיש בו פסול מדבריהם או שיש בו צד ספק ורוצה להחזירה, הרי זו מותרת לבעלה, ואין צריך לחדש הנישואין ולברך שבע ברכות ולכתוב לה כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין.[2]
ורב אלפס כתב דאפילו גט פסול דרבנן תצא והולד ספק ממזר, חוץ מכתב ידו ואין עליו עדים, או שיש עליו עדים ואין בו זמן, או כתב ידו ועד אחד ויש בו זמן, שבאלו השלשה אם ניסת לא תצא אפילו אין לה בנים.
ורב האי כתב כסברא ראשונה כל פסולי גט דרבנן שוין אם ניסת לא תצא, חוץ מגט ישן שתינשא בו לכתחילה, ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כתב הרמב"ם כל גט שפסול מדברי תורה וכולי כל זה הוא בפ"י מהלכות גירושין וה"ה ביאר דבריו כמנהגו ועיין עליו כי אין צורך לכפול הדברים וזה לבד ראיתי לכתוב על דבריו שפירש דברי הרמב"ם שכתב דבגט פסול או ספק א"צ לחדש הנישואין דהיינו ז' ברכות אבל קידושין מיהא בעיא ונתן טעם לדבריו וגם הרא"ש כתב בתשובה כלל מ"ג סימן י' דבספק גירושין אם היה בא להחזירה היתה צריכה להתקדש (מ"מ) ב"ה תיבה זו צריך למחוק ולכתוב במקומה אף ע"פ שהיה איפשר לומר דאפי' קידושין נמי לא בעינן דכל כה"ג סמכינן על שנאמר דמסתמא יבעל לשם קידושין. ב"ה כבר הורו זקנים ז"ל : כתוב בכתבי מה"ר איסרלן סימן ר"ן מקום שאמרו אם נשאת לא תצא היינו אפי' לא נבעלה ורי"ף כתב דאפי' גט פסול דרבנן הולד ספק ממזר וכו' הר"ן והרא"ש כתבו בהמגרש שכן כתוב בתשובה ושהרמב"ן כתב שאיפשר שלא אמר הרי"ף כן אלא כהני דפ"ק אם לא אמר בפני נכתב ובפני נחתם דאיכא למיחש לזיופא בזה רצה להחמיר ודברי רבינו האי הזכירם גם הר"ן והרא"ש (שם) והסכימו להם: וכתב ה"ה בפ"י שהרמב"ן כתב שהוא מבטל דעתו לדעת רבינו האי גאון ז"ל מיהא כתב הר"ן שם דבגט מוקדם דקי"ל דפסול איכא מ"ד אם נישאת לא תצא בגט שאין בו זמן מיהו לדברי האומרים דכל דלא נפל אינה צריכה להביא ראיה אימת מטא גיטא לידה גט מוקדם פסול דהא אתיא למטרף לקוחות שלקחו פירות שלא כדין ואפי' למ"ד דאע"ג דלא נפל צריכה להביא ראיה יש להחמיר ולומר דכיון דמוקדם בשאר שטרות פסול בגט נמי פסול ואפי' נישאת תצא כל שאין לה בנים :
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כתב הרמב"ם כל גט שפסול מד"ת וכו' בפ"י מה"ג ומ"ש וכל שהיא ספק מגורשת וכו' וא"צ לחדש הנישואין ולברך ז' ברכות ולכתוב לה כתובה עד שתתגרש גירושין גמורים משמע אבל צריך לקדש קידושין שניים וכ"כ ה"ה וכ"כ בכ"מ דלא כמ"ש מהרי"ק בסוף שורש קע"א דאינו צריך לחזור ולקדש אלא צריך לחזור ולקדש וכ"כ בית יוסף כאן וע"ל סימן ס"ב ובתשובה הארכתי בס"ד:
דרכי משה[עריכה]
(א) וכתב המ"מ פ"י דגירושין דנ"ל דבעלה הראשון יורשה:
(ב) בהגהות אלפסי החדשים דה"ה גט שיש עליו עידי חתימה ונמסר בלא עדים דאע"ג דפסול מדאורייתא מכל מקום פוסל מן הכהונה:
(ג) וכתב מהר"י בפסקיו סימן כ"א מיהו בנתינת גט אחר ליכא הוצאת לעז על הבנים כו':
(ד) כתוב בתשובת ריב"ש סימן ר' ואם נישאת בגט שהוא פסול מדרבנן אם עשתה שלא ע"פ חכם ראוי לקנסה ואם עשתה ע"פ חכם לא תצא וע"ש ועיין במרדכי ריש מי שאחזו תשובה אם יש להתיר פסול דרבנן בשעת הדחק שתינשא לכתחלה באותו גט ובפרט בדבר שאיפשר שמדינא כשר רק שאנו מחמירין בו וכתב מהרי"ו בתשובה סימן כ"ב הרבה דברים אנו מחמירין בו לכתוב בגיטין לכתחלה מיהו אם לא נכתב הגט כשר גם מהרא"י בפסקיו סימן כ' וכ"ח האריך באלו הדינים והר"ן פ"ס דגיטין דף תקנ"ה ע"ב: