שולחן ערוך אבן העזר קלח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · קלח · ג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

נתן הגט כשהיא ישנה, וננערה, והרי הוא בידה, ואמר לה: הרי זה גטך, אין צריך לחזר ולטלו מידה ולתנו לה. אבל אם לא אמר לה: הרי זה גטך, אפלו אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לה, אינו כלום, כיון שהיא היתה ישנה. וכן אם נפל מידה בעודה ישנה, אף על פי שחזרה ולקחתו, אינו גט עד שיחזר ויתננו לה ויאמר לה: הרי זה גטך.

הגה: נתן גטה בחצרה בשעה שהיא ישנה, יש אומרים דלא הוי גט; אבל ביד שלוחה, לכלי עלמא הוי גט (ב"י בשם הר"ן והרשב"א):

מפרשים

בית שמואל

(ז) אפי' אמר לעדים וכו':    היינו אפי' אם העדים אמרו לה אח"כ לא מהני כיון דהנתינ' לידה לא היה נתינה כלל כיון דהית' ישנה ועיין ב"ח:


באר היטב

▲ חזור לראש