שולחן ערוך אבן העזר קלח ג

נתן הגט כשהיא ישנה, וננערה, והרי הוא בידה, ואמר לה: הרי זה גטך, אין צריך לחזר ולטלו מידה ולתנו לה. אבל אם לא אמר לה: הרי זה גטך, אפילו אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לה, אינו כלום, כיון שהיא היתה ישנה. וכן אם נפל מידה בעודה ישנה, אף על פי שחזרה ולקחתו, אינו גט עד שיחזר ויתננו לה ויאמר לה: הרי זה גטך.

הגה: נתן גטה בחצרה בשעה שהיא ישנה, יש אומרים דלא הוי גט; אבל ביד שלוחה, לכלי עלמא הוי גט (ב"י בשם הר"ן והרשב"א):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ז) אפי' אמר לעדים וכו': היינו אפי' אם העדים אמרו לה אח"כ לא מהני כיון דהנתינ' לידה לא היה נתינה כלל כיון דהית' ישנה ועיין ב"ח:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אין צריך לחזור וליטלו הטעם דלא קנתה הגט כלל לשום דבר וכ"ש לעיל ר"ס קל"ז:

אפי' אמר לעדים כו' אע"ג שבסעיף שאח"ז בנכסי ש"ה מועיל אמירתו לעדים נ"ל החילוק דהתם יש כאן נתינה גמורה אלא שמחוסרת ידיעה מה נותן לה ע"כ מהני מה שהעדים יגלו לה אח"כ משא"כ כאן במשנה דלא הוה נתינה כלל דלאו בת גירושין היא ע"כ ל"מ אמירה לעדים אלא דוקא אומר לה אח"כ ה"ז גיטך דזה הוה במקום נתינה כיון שהוא בידה בעת ההיא:

וכן אם נפל מידה והיא ישנה משמע דבנעור' ונפל מידה הוה גט נראה פשוט דהיינו אחר שהחזיק' בו קצת זמן אבל אם בשעת נתינה תכף נפל מידה ה"ל כלא נתן כלל אפילו בנעורה ואמירתו ה"ז גיטך ה"ל כאומר טול גיטך מן הקרקע אלא צריך ליתן שנית ולומר ה"ז גיטך ועיין לקמן סי' קל"ט סעיף י"ד בהג"ה:

גיטה בחצרה דחצרה מידה אתרבי וזו אין לה יד כיון שהיא ישינה:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}