שולחן ערוך אבן העזר קמג
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קמג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג
סעיף א[עריכה]
המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת ואפילו הוא כהן מותרת לו וכבר נתבארו משפטי התנאים בסי’ ל"ח:
סעיף ב[עריכה]
המגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינה הגט לידה לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע לידה ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת ואם נשאת תצא ואם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך או שאמר לה הרי את מגורשת על מנת כך וכך (וע"ל סי’ קמ"ד סעיף ד’ ויש אומרים דעל מנת לאו מעכשיו דמי) כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאי משהגיע לידה ואם אבד או נשרף (ואפילו מת הבעל) קודם שיתקיים התנאי ה"ז מקיימת התנאי אחר מותו וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה ולכתחלה לא תנשא קודם קיום התנאי ואם נשאת יפרוש ממנה עד שיתקיים התנאי ומיהו בתנאי שהוא בידה והוא בשב ואל תעשה לא חיישינן שמא תעבור עליו ולפיכך מותרת להינשא מיד בתנאי דעל מנת או מעכשיו ויש אומרים דאפילו לא אמר מעכשיו ולא מהיום ולא על מנת דינו כאומר מהיום משום דזמנו של גט מוכיח עליו הילכך אזלינן בה לחומרא.
- ויש אומרים דאפילו בתנאי דמעכשיו יכול לבטלו ויש להחמיר) (עיטור וכן משמע בהרא"ש):
סעיף ג[עריכה]
אמר לה על מנת שתתני לי ר’ זוז מכאן ועד שלשים יום ומת בתוך השלשים יום קודם שנתנה לו אינה יכולה לקיים התנאי שאם תתן ליורשיו אינו כלום וכיון שכן כיון ששלמו ל’ יום ולא נתנה לו בטלו הגירושין וחולצת או מתייבמת ואם אמר לה על מנת שתתני לי מאתים זוז ולא קבל לה זמן ומת קודם שתתן לו אע"פ שאבד הגט או נקרע קודם שימות הרי זו לא תנשא לזר עד שתחלוץ:
סעיף ד[עריכה]
אמר לה על מנת שתתני לי ר’ זוז מכאן ועד ל’ יום ונתנה לו בתוך שלשים יום בעל כרחו והוא אינו רוצה לקבל ה"ז גט פסול עד שתתן מדעתו:
סעיף ה[עריכה]
אמר לה על מנת שתתני לי ר’ זוז מכאן ועד ל’ יום וחזר ואמר לה בתוך השלשים יום הרי הם מחולים לך אינה מגורשת שהרי לא נעשה התנאי ויש אומרים דה"מ כשלא אמר לה אלא הרי הם מחולים לך לבד אבל אם אמר לה להוי גיטא בלא שום תנאי הרי זו מגורשת ואין צריך ליטלו ממנה.
סעיף ו[עריכה]
אמר לה על מנת שתתני לי כלי פלוני או בגד פלוני ואבד אותו כלי או אותו בגד או נגנב אע"פ שנתנה לו אלף זוז בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי או אותו בגד עצמו או שיאמר לה ליהוי גיטא בלא שום תנאי ויש מי שאומר שאם הוא מתרצה בקבלת הדמים הוי גט.
סעיף ז[עריכה]
אמר לה על מנת שתתני לי ר’ זוז מכאן עד ל’ יום אפילו לא נתנה לו עד יום שלשים בסופו מגורשת ואם אמר לה בתחלת יום הראשון לחודש ונתנה לו בסוף ליל ראשון לחדש השני ה"ז ספק מגורשת.
סעיף ח[עריכה]
התנה עליה שתעשה דבר זה סתם ה"ז כמפרש יום אחד הואיל ולא פירש כמה זמן תעשה כיצד אמר לה ה"ז גיטך על מנת שתעשי עמי מלאכה על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני אם עשתה עמו מלאכה או אם שמשה את אביו יום אחד או שהניקה את בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך כ"ד חודש ה"ז גט:
- הגה ויש אומרים דצריכה שתשמש האב כל ימי חייו וצריכה להניק התינוק עד סוף כ"ד חודש (וטר בשם הרא"ש) ואם מתו לאחר שהתחילה לקיים התנאי רק יום אחד הוי גט (טור)
מת הבן או מת אביו קודם שתניק או שתשמש אינו גט אמר לה על מנת שתניקי את בני או על מנת שתשמשי את אבי שתי שנים הרי זו משלמת הזמן שפירש מת הבן או האב בתוך הזמן שפירש או שאמר האב אין רצוני שתשמשני אינו גט שהרי לא נתקיים התנאי וכן כל כיוצא בזה
- ויש אומרים דכל שאין העיכוב ממנה הוי גט ונ"ל דאזלינן בכל זה לחומרא:
סעיף ט[עריכה]
י"א דכי אמרינן דהניקה או שמשה יום אחד הוי גט לאו דוקא יום אחד דאפילו בשעה אחת סגי ויש מי שאומר דיום אחד דוקא בליל שבת ויומו:
סעיף י[עריכה]
הנותן גט לאשתו על מנת שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש אביו שתי שנים לא ביטלו דבריו האחרונים את דבריו הראשונים אלא ה"ז כאומר לה עשי אחד משני תנאים רצת משמשת רצת נותנת ואין אחד מהראשונים ואחד מהאחרונים מצטרפים אבל אם התנה עליה שתתן לו ר’ זוז והתנה בפני שנים שתתן לו ג’ מאות זוז כבר ביטל התנאי של ר’ זוז וצריכה ליתן ג’ מאות זוז וכן כל כיוצא בזה:
- הגה ויש אומרים דכל זה דוקא בשלא מסר לה הגט לא בתנאי ראשון ולא בתנאי שני אלא אחר שני התנאים מסר לה הגט בפני עדים הראשונים והאחרונים אבל מסר לה הגט בשעת תנאי הראשון או השני אותו תנאי דוקא (הר"ן פרק מי שאחזו):
סעיף יא[עריכה]
ה"ז גיטך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות על מנת שתתני לי את הנייר ה"ז מגורשת ותתן:
סעיף יב[עריכה]
התנה על דבר שא"א לקיימו כגון על מנת שתעלי לרקיע או שתרדי לתהום או שתבלעי קנה של ד’ אמות אינו תנאי והגט גט אבל אם התנה בדבר שאפשר לקיימו אפילו באיסור כגון על מנת שתאכלי בשר חזיר הוי תנאי שאפשר שתאכלנו ותלקה ואין זה מתנה על מה שכתוב בתורה שאינו מתנה שתאכלנו עכ"פ שאם לא תאכלנו לא תתגרש בד"א כשהאיסור תלוי בה לעבוד עליו אבל אם תלוי באחרים שאמר לה על מנת שתבעלי לאבא לא הוי תנאי שאביו לא ישמע לה לעשות איסור:
סעיף יג[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תבעלי לאבא ונבעלה לו אינו גט אבל כל זמן שאין עדים שנבעלה לו אין חוששין שמא נבעלה לו (ומותרת להנשא) ואין חוששין שמא תבעל לו (טור):
סעיף יד[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תנשא לאבא ונשאת לו הוי גט שאין לו בה נישואין:
סעיף טו[עריכה]
אמר לה על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זו מגורשת אבל אמרו חכמים לא תנשא לו שלא יאמרו נשותיהם נותנים במתנה זה לזה:
- הגה ואפילו לא התנה עמה בפירוש שתנשא לפלוני אלא שניכר שגירשה משום זה כגון שאותו פלוני נתן לו ממון כדי לגרשה והוא מעלה לה מזונות כדי שיקחנה וכל כיוצא בזה (הגהות מרדכי בקידושין)
ואם נשאת לא תצא ואם נשאת לו תחילה וגירשה מותרת לכל שהרי נתקיים התנאי נשאת לאחר קודם שתנשא לאותו פלוני תצא ממנו ולא יחזיר עולמית וצריכה ממנו גט והולד ממנו ממזר:
- הגה נשאת אח"כ לאותו פלוני שהתנה עמה הבעל הוי גט למפרע ואין הבנים ממזרים (טור ) אבל לא יחזיר עולמית משום דהוי כמחזיר גרושתו (טור בשם הרמ"ה) נתקדשה לאחר תצא ולא תחוזר לו אלא אחר מיתת הבעל או שיתן לה גט אחר בלא תנאי (ג"ז שם)
סעיף טז[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד זמן פלוני הרי זה גט ויש מי שאומר שלא תנשא עד שימות אותו פלוני ויש מי שאומר שמותרת לינשא מיד כיון שבידה לקיימו שא"א לינשא לו אלא מדעתה ואין תקנה להחזירה (לאותו פלוני) אא"כ יקדשנה המגרש ויחזור ויגרשנה סתם (או שמת הבעל קודם שנשאת לשום אדם) (בב"י בשם הרשב"ץ) ואם נשאת לאחר וגירשה אותו האחר סתם עדיין לא הותרה לאותו פלוני ואם נשאת לו נתבטל הגט ובניה אף מהשני ממזרים:
סעיף יז[עריכה]
זינתה עם אותו פלוני הולד כשר והגט כשר שלא התנה אלא על נישואין:
סעיף יח[עריכה]
אמר לה על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי שנבעלה לו בין בזנות בין בנשואין ה"ז גט ולכתחלה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתבעל לו נמצאת תחילת ביאה באיסור:
סעיף יט[עריכה]
על מנת שלא תבעלי לפלוני הוי גט ולא תנשא עד שימות אותו פלוני דחיישינן שמא תבעל לו באונס:
סעיף כ[עריכה]
צריך שלא יתנה עליה תנאי שעומדת בו כל ימיה כגון על מנת שלא תאכלי בשר או שלא תשתי יין לעולם או כל ימי חייכי שאם התנה כך אין זה כריתות אבל אם אמר לה כל ימי חיי או כל ימי חיי פלוני או עד חמשים שנה ה"ז גט ויש מי שכתב שאפילו הרחיב הזמן יותר מכדי חיי האדם כיון שהוא דבר פסוק הרי זה גט:
סעיף כא[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תלכי לבית אביך עד זמן פלוני אע"פ שהגט כשר והתנאי קיים אין לשום אדם להשתדל בגט שינתן בתנאי זה כי א"א לעמוד על נפשה מללכת לבית אביה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ואם המגרש הוא מאותם שכופין להוציא ולא רצה לגרש אלא בתנאי זה כופין אותו לגרש בלא תנאי זה:
סעיף כב[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני ולא קבע זמן אינו גט שאין זה כריתות דומה לאומר על מנת שלא תשתי יין לעולם או כל ימי חייכי וי" א שכיון שאין התנאי נמשך אלא כל ימי חייו הוי ליה כאומר על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני שהיא מגורשת ונקטינן כדברי שניהם להחמיר:
סעיף כג[עריכה]
אמר לה על מנת שלא תשתי יין זה לעולם או שלא תעלי באילן זה או בכותל זה לעולם ונשפך היין ונקצץ האילן ונפל הכותל אין זה כריתות מאחר שלא הותרה לעולם במה שנאסרת ויש אומרים שכיון שאין התנאי נמשך אלא כל זמן שהיין קיים או האילן או הכותל קיימים ה"ז כריתות ונקטינן כדברי שניהם להחמיר: