באר היטב על אבן העזר קמג
סעיף א
[עריכה](א) תנאי: איש ואשה שהסכימו לגרש אלא שהאשה היתה רוצה להתגרש לחלוטין והאיש היה רוצה לגרש בתנאי ועמד הדבר ימים רבים. ושוב גירש ובשעת גירושין שכח התנאי. אם האיש תבע האשה לגרשה הגט הוא גט מוחלט בלי תנאי ואם האשה תבעה להתגרש הגט הוא על תנאי שהיה רוצה האיש מהרי"ט ח"ב ס"ק ל"ח. וכנה"ג קע"ב ע"א.
סעיף ד
[עריכה](ב) פסול: ואם נשאת לא תצא. מיהו לדעת הרא"ש והרשב"א הוי ספק מגורשת. וכל זה כשהיא נתנה המעות בפניו אבל שלא בפניו לא הוי נתינה כלל. וכשהוא אינו בכאן ונתנה ביד ב"ד עיין בתשובת הרשב"א בב"י בחושן משפט סימן ע"ג. ועיין ב"ש ס"ק יו"ד. כתב הר"ם אלשקר סי' ל"א אפילו למ"ד נתינה בע"כ לא שמיה נתינה היינו דוקא היכי שאמר ע"מ שתתני לי ר' זוזי אבל האומר ע"מ שאתן לך מאתים זוז לכ"ע לא בעינן שיקבלם המקבל. וע"ל סימן נ"ז הביא הב"ש ס"ק ב' בשם מהרי"ט דאפילו בכה"ג לא הוי נתינה.
סעיף ה
[עריכה](ג) אינה מגורשת: ר"ל דהגט בטל בודאי ואין כאן אפילו ספק גט. וב"ח כתב בשם רש"י דהוי ספק מגורשת. וב"ש חולק עליו. וכן נמי אם שמה משכון ביד ב"ד בשביל המאתיי' זוז אינה מגורשת הרא"מ ח"א סי' פ"ה ואם מפרש שיועיל במחילת המאתיים זוז לאו לצעוריה קא מכוין אלא כל זמן שמקפיד עליהם כנה"ג קע"ג ע"ב.
סעיף ו
[עריכה](ד) תנאי: מלת בלא שום תנאי הם דברי הבעל בעצמו שאומר יהא גט בלא תנאי עיין ספר מקור ברוך סימן כ"ו. כנה"ג קע"ד ע"ב.
סעיף ח
[עריכה](ה) א': היינו בגיטין מסתמ' לצעורה מכוון מש"ה אמרינן דכוונתו רק יום א'. אבל בעלמא אמרינן אם ליתן מזונות או כיוצא בזה להנאתו מכוון כל ימי חייו קאמר בה"מ סי' ס' ב"ש.
(ו) חייו: משום חומרא. ואם שמשה יום א' וקידש' אחר חוששין לקדושיו. ואם אמר ע"מ שתשלם שכר הנקה לכ"ע שכר ב' שנים קאמר ב"ש.
(ז) א': ל"ד אפי' שעה אחד ומתו די. ב"ש.
סעיף טו
[עריכה](ח) נשאת לו: דוק' נשאת אבל (נתקדש) [נתקדשה] אינו גט. הרמ"ט ח"א סי' של"ג.