שולחן ערוך אבן העזר קמג טז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמג · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד זמן פלוני הרי זה גט ויש מי שאומר שלא תנשא עד שימות אותו פלוני ויש מי שאומר שמותרת לינשא מיד כיון שבידה לקיימו שא"א לינשא לו אלא מדעתה ואין תקנה להחזירה (לאותו פלוני) אא"כ יקדשנה המגרש ויחזור ויגרשנה סתם (או שמת הבעל קודם שנשאת לשום אדם) (בב"י בשם הרשב"ץ) ואם נשאת לאחר וגירשה אותו האחר סתם עדיין לא הותרה לאותו פלוני ואם נשאת לו נתבטל הגט ובניה אף מהשני ממזרים:
מפרשים
(כח) עד זמן פלוני: עיין סי' קל"ז באומר על מנת שלא תנש' לפלוני לי"א הוי שיור וליכא למימר בקוצב זמן ואומר שלא תנשא עד זמן פלוני לא הוי שיור ודין זה אתיא לכ"ע דהא לשיטות הרמב"ם איירי הסוגיא בקוצב זמן מטעם שאכתוב בסמוך מ"מ אם אמר חוץ לפלוני הוי שיור ש"מ אפי' בקוצב זמן הוי שיור לדידיה בחוץ כן הוא לשאר פוסקים באומר ע"מ אפילו בקוצב זמן הוי שיור ודין דכאן לא אתיא אליבא די"א שם והא דצריך לקצוב זמן היינו מטעם שכתב הרמב"ם פ"ח דאם לא נתן זמן הוי כאומר כל ימי חייכי דאין לדמות לאומר כל ימי חיי פלוני דשם עכ"פ אחר מות פלוני היא מותרת באותו דבר משא"כ כאן דאין מותרת בדבר זה ובסעיף כ"ב הביא פלוגת' בזה:
(כט) שלא תנשא עד שימות: א"כ לכאורה ר"ל ר"ת שכתב הרשב"א בשמו כן ס"ל שכל התנאי' אפילו מה שהוא בידה והוא שב וא"ת אסורה להנשא עד שתתקיים התנאי כמ"ש בר"ן וכמ"ש במגיד פ"א שהביא די"א כן, אבל לדעת הפוסקים שהכריע רס"ז כמותם דבר שהוא בידה והוא שב וא"ת מותרת להנש' אין חילוק בין שאר תנאים לתנאי זה לפ"ז לא היה להמחבר להבי' דעת ר"ת כאן וא"י לחלק בין תנאי לשאר תנאי':
(ל) ואין תקנה להתירה: כיון שנתן לה גט כשר אין בידו להתירה אא"כ יקדשנה כ"כ הטור מזה נשמע דא"י לבטל התנאי כלל אפילו כשנתרצו שניהם אלא קשה ממ"ש הטור סוף סימן ל"ח ולקמן בסי' זה, בשם תשובת הרא"ש דיוכל לבטל התנאי ונראה דל"ד למ"ש סוף סימן ל"ח דשם התנאי הוא אם יבוא תוך יב"ח אינו בידו לקיים ועדיין לא חלו הקידושין, ומ"ש סס"ז התנאי היא אם לא יבוא המגרש תוך יב"ח אף על גב התנאי הוא בשב וא"ת ויש ביד המגרש לקיים מ"מ היא אסורה להנשא כיון דאין בידה אלא ביד המגרש אז כל כה"ג יש בידם לבטל אבל כאן גט גמור הוא ומותרת להנש' מיד כי התנאי בידה לקיים בשב וא"ת לכן א"י לבטל התנאי מיהו י"ל הטור לטעמו דס"ל בתנאי ע"מ שתתן לי ר' זוז לא מהני מחילה אפילו באומר ליהוי גט בלי תנאי מ"ה אפי' בתנאי זה אין תקנה שיאמר ליהוי גט בלא תנאי אבל לדעת הפוסקי' שהבי' בסי' ה' דמהני אם אמר ליהוי גט בלא תנאי י"ל אף כאן מהני מיהו למ"ש תנאי שתתן לא הוי בידה לקיים כי שמא תפסיד כל אשר לה י"ל שם התנאי אין בידה מ"ה יכול לבטל והא דלא מהני כשאומר מחולי' לך משום לצעורי קמכוון אבל כאן התנאי בידה והגט חל מיד אין בידה לבטל אפי' אם אומר ליהוי בידך בלא תנאי לפ"ז י"ל הטור ס"ל בתנאי שתתן דמהני אם אומר ליהוי בידך בלא תנאי מיהו קשה למה כתב הטור בתנאי ע"מ שתשמשי לאבא ב' שנים וחזר והתנ' ע"מ שתתן ר' זוז דלא מסר הגט בתנאי הראשון דאל"כ א"י להתנות תנאי אחר למה א"י להתנות תנאי אחר הא תנאי הראשון הוא תנאי דא"י להנשא דהא קום ועשה הוא גם אין בידה ואפשר שם תנאי לצעורי הוא א"י למחול התנאי ולהתנות תנאי אחר, והכלל הוא תנאי לצעורי א"י למחול התנאי ותנאי שאינו לצעורי אם הוא תנאי שבידה ושב וא"ת מותרת לישא לאחר וא"י לבטל התנאי, וב"ח מתרץ דתלי' הכל אם תנאי לצעורי הוא או לאו לצעורי ובסוף סימן ל"ח וסס"ז הוא תנאי דלאו לצעורי הוא יכול לבטל אבל תנאי שלא תנש' לזה הוא תנאי לצעורי וכן תנאי שתשמשי לאבא הוא תנאי לצעורי לפ"ז הטור שכתב כאן אין תקנה לדבר מוכח דס"ל דלא מהני אם התנה שתתן ר' זוז אם אומר ליהוי בידך בלי תנאי דאל"כ הא יש תקנה לומר ליהוי בידה וכו' אלא לשון הטור מ"ש כאן לא משמע כדבריו:
(לא) ואם נשאת לו נתבטל הגט: משמע אפי' אם נשאת לו בחיי המגרש קאמר וקשה דהא לפי תנאי שלו נמצ' שהיא א"א ולא הוי הנישואין נישואין א"כ לא עברה על התנאי שלו שלא תנש' לפלוני וכתב המגיד טעם א' בשם הרמב"ם דכוונתו שלא תנשא כדרך נישואין אלא לפ"ז י"ל בתנאי שלא תנש' לאבא ונשאת לו נמי הגט בטל והמחבר פסק בסעיף י"ד דהוי גט משום דאין בה נישואין והיינו כשיטות תוספות שכתבו שם דאין נישואין בה ותוספות ס"ל בתנאי ע"מ שלא תנש' לפלוני נמי אין נישואין בה אלא דוק' כשנשאת לו אחר מיתת המגרש והרמב"ם דפוסק כאן דנתבטל הגט ומשמע אפי' בחיי המגרש ס"ל שם נמי נתבטל הגט כי דין הנ"ל ע"מ שלא תנש' לאבא ליתא מפורש בש"ס ומ"ש הב"י דכן אית' בתוספתא ליתא כי מ"ש בתוספתא ע"מ שלא תנש' לאביך ה"ז גט איירי שלא נשאת לו אלא דלא חיישינן שמא ישא אותה משא"כ בתנאי שלא תבעל לאבא חיישינן שמא יבעל אותה אלא תוס' דייקא דין זה וע"ש, והמחבר פסק כאן נתבטל הגט ומשמע אפי' בחיי המגרש ובסעיף י"ד פסק אם נשאת לאב הוי גט צ"ל דס"ל כאן י"ל ממ"נ אם לא הוי נישואין ע"כ צ"ל הגט בטל והיא א"א דאל"כ הא הוי נשואין ועברה התנאי א"כ לעולם אתה מוכרח לומר הגט בטל משא"כ בנישואי אבי' אין שייך נישואי' מצד האיסור ולא מחמת התנאי ומכל הני פוסקים מבואר דס"ל אם עברה התנאי אפילו אחר מיתת המגרש הגט בטל ולא כדעת ה"ג דס"ל אחר מיתת המגרש אין הגט בטל:
עד זמן פלוני דאלו בלא זמן אין זה כריתות דהא אגודא ביה לעולם כמ"ש סעיף כ"ב:
ואין תקנה להתירה אותו פלוני הקשה מו"ח ז"ל מ"ש ממ"ש הטור סוף סי' זה דאפי' בע"מ ומעכשיו אם לא ישא עד זמן פלו' יכול לבטל התנאי ומותרת לינשא לאלתר ותירץ דכאן לצעורי קא מכוין אינו יכול לבטל התנאי כדלעיל גבי מחולין לך בסעיף ה' אבל לקמן בלא מכוין לצעורי כגון ה"ז גיטך מעכשיו אם לא אבא תוך ב' שנים דלטובתה נתכוין ע"כ ולא נראה דלא מקרי צער לה אלא מה שיהיה אחר גט מה שלא היה לה בלא גט כגון שתתן כך וכך משא"כ בשלא תנשאי לפלוני מה צער נתחדש לה ע"י הגט הלא בלא גט היתה אסור' על כל אדם וקושיא הנ"ל נראה דלא ק"מ דכאן שנאסרה בשעת הגט על אותו פלוני נמצא דהוה עליו כא"א גמורה כאלו לא קבלה גט כלל ואותו איסור היאך יכול להתירו בביטול שלו והיכן הלך איסור א"א בלא גט שני כמ"ש אח"כ בשלמא כשאר תנאי בו שייכת איסור א"א שהגט הוא מתירה לכל דבר רק שיש לו איזה תנאי בדבר אחר עמה זה יוכל לבטל בדבור פיו כנ"ל פשוט:
אא"כ יקדשנ' המגרש כו' אבל לא סגי תיכף גט שני דהגט היה גט גמור אלא שהטיל תנאי שלא תינשא לפלוני והרי קיימה התנאי במה שלא עברה עליו משא"כ בסעי' הקודם לזה שכתב שם או שיתן לה גט אחר שם סגי שפיר בגט אחר דהיה תנאי בקום עשה דהיינו שתינשא לפלוני וכ"ז שלא ניסת הוה כלא נתגרשה לגמרי ע"כ מהני גט אחר בלא תנאי: