הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן קמג
סימן קמג[עריכה]
סי' קמ"ג ס"א המגרש ע"ת. נ"ב אם רוצה לגרשה בע"כ ובתנאי והיא אומרת לא תגרשיני בלא תנאי או לא תגרשיני כלל הדין עמה רשב"ש בתשו' סי' שפ"ג:
ב"ש אות י' ודוחק לומר. נ"ב לענ"ד א"א לאמרו כלל דהרא"ש דס"ל נתינה בע"כ הוי ס' היינו מספק אי הלכה כל"ק אי כל"ב דרבא ויקשה לל"ב דרבא דנתינה בע"כ בודאי ל"ש נתינה איך יתרץ להמתני' ומוכח דמוקי למתני' במקבל מדעתו ומוכח מ"מ לדרבנן קבלת הדמים מדעתו במקום אצטלית ובזה לא מצינו חולק ואיך כתב הרא"ש דמסתבר דמדעת מהני קבלת מעות הא לל"ק נסתר הך סברא:
סי' ז' יום ל' בסופו. נ"ב אפשר דוקא באמר עד שלשי' יום אבל אמר עד יום שלשי' י"ל דעד ולא עד בכלל חדושי יום תרועה ר"ה ל' ע"ב ד"ה עד עצם:
סי' ט"ז שלא תנשאי לפלוני. נ"ב בתשו' דבר משה הל' גיטין סי' ע' כתב שמהר"ם חיין נסתפק אם נתקדשה לפלוני ולא נישאת לו אם מקרי עבר על תנאי או דהתנאי הי' רק על נשואים ולא על קדושין:
ב"ש אות ל' אלא קשה. נ"ב ע' תשו' רשב"ש סי' ר"ד:
סי' כ"ב ולא קבע זמן. נ"ב משמע דוקא קבע זמן הוי גט אבל סתם היינו לעולם ואינו דומה לח"ה דלעיל ס"ח דבקום ועשה הוא סגי בעוש' יום א' אבל בשוא"ת משמע לעולם ואולם בתשו' הרשב"ש סי' שפ"ג דסתם הוי רק ליום א' ומהני הגט אא"כ בפי' לעולם וצ"ע לענ"ד: