שולחן ערוך אבן העזר ל

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן ל | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

לאיזה מקום צריך ליתן הכסף, ודין אם קדשה בככר

ובו אחד עשר סעיפים:
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא

סעיף א

המקדש את האשה בכסף או בשטר, אינו צריך שיתן הקדושין לתוך ידה, אלא כיון שרצתה לזרוק לה קידושיה, וזרקו, בין לתוך ידה בין לתוך חיקה או לתוך חצרה או לתוך שדה שלה -- הרי זו מקודשת:

סעיף ב

היתה עומדת ברשות הבעל, צריך שיתן לתוך ידה או לתוך חיקה.

הגה: השאיל לה הבעל מקום בחצרו, דינו כמו לענין גרושין. ועיין לקמן סי' קל"ט סעיף י"א:

סעיף ג

היתה עומדת ברשות שהיא של שניהם, וזרק לה קידושיה מדעתה ולא הגיעו לידה או לחיקה -- הרי זו מקודשת קידושי ספק. ואפילו אמרה לו: הנח קידושי על מקום זה, ואותו המקום של שניהם, הרי אלו קידושי ספק:

סעיף ד

היתה עומדת בסימטא (פי', שביל של יחיד) או בצידי רשות הרבים, וזרקם לתוך ארבע אמותיה, מקודשת. ואם נשארו תוך ד' אמותיו, אינה מקודשת, אפילו נכנסה היא לתוך ד' אמותיו, כיון שקדם הוא לתוכם זכה בהם והם שלו:

סעיף ה

היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, וזרק לה קידושיה, קרוב לו -- אינה מקודשת, קרוב לה -- הרי זו מקודשת. מחצה למחצה, או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ואבדו קודם שהגיעו לידה, הרי זו ספק מקודשת. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמר אותם והיא אינה יכולה, זהו קרוב לו. היא יכולה לשמר אותם והוא אינו יכול, זה הוא קרוב לה. שניהם יכולים לשמר אותם, או שניהם אינם יכולים לשמר, זהו מחצה למחצה:

סעיף ו

זרק לה קידושיה, אפילו לתוך חיקה, ולא שקלתינהו אלא אשתיקה, יש מי שאומר שאינו כלום כיון דלא ארצאי מעקרא לאקדושי לה:

סעיף ז

אמר לה: "התקדשי לי בדינר זה", נטלתו וזרקתו לים בפניו, או לאור או לכל דבר האבד, אינה מקודשת. ואין צריך לומר אם זרקתו בפניו למקום שאינו אבד, שזה מוכיח שאינה חפצה בקדושין.

ועיין לקמן סימן מ"ג סעיף א':

סעיף ח

אמר לה "התקדשי לי במנה", אמרה: "תנהו לאבא או לאביך או לפלוני", ונתנו להם, אף על פי שאמר לה: "התקדשי לי במנה שנתתי להם" -- אינה מקודשת. אבל אם אמרה: "שיקבלום לי" -- מקודשת אפילו לא חזר ואמר: "התקדשי לי במנה שנתתי להם":

סעיף ט

"התקדשי לי במנה", ואמרה לו: "הניחהו על הסלע" -- אינה מקודשת. ואם היה סלע שלה, מקודשת.

ויש אומרים דוקא ביחדה לו הסלע, כגון שאמרה לו: "תן על סלע פלוני או על סלע שלי", אבל אמרה סתם: "על הסלע", ונתן על שלה -- אינה מקודשת (טור בשם הרמ"ה).

היה סלע של שניהם -- הרי זו מקודשת בספק.

הגה: והרא"ש (בית יוסף בשמו) והתוספות (טור בשמם) מפרשים דכל זה מיירי שנתן אחר כך לתוך חיקה בשתיקה, אפילו הכי אם אמרה תחלה: "תן על סלע", אינה מקודשת, ובסלע שלה וכו':

סעיף י

"התקדשי לי בככר זה", ואמרה לו: "תנהו לעני פלוני", אפילו היה עני הסמוך עליה, אינה מקודשת.

וגם זה מיירי שנתנו אחר כך בחיקה (טור):

סעיף יא

"התקדשי לי בככר זה", ואמרה לו: "תנהו לכלב זה", אם היה הכלב שלה, הרי זו מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. ואם היה רץ אחריה לנשכה, הרי זו ספק מקודשת.

הגה: וגם זה מיירי בכהאי גונא שנתן אחר כך בחיקה (טור בשם התוספות). אמרה היא מתחלה: "תן ככר לכלב, או תן דינר על הסלע, ואתקדש אני לך" -- יש אומרים דדינו כאמרה: "תן דינר לפלוני" (טור בשם יש אומרים), וכמו שנתבאר לעיל סימן כ"ט סעיף ב', ויש להחמיר בדבר (טור):